בעוז קדימה להדרכה

1858526 790

א'

זה סוג של "מדריך למדריך", או המדריכה, אלה שמפעולה לזאת שאחריה עסוקים בבריחה, אלה שעוד תקועים בבאסה של ההתחלה. המדריך הבא הוא בשבילנו, בשבילי ובשבילה. בשביל אלה שמשקיעים עד כדי דיכאון, ושבכל פעולה נוחלים מחדש הרגשת ביזיון. אלה המסורים כל כך, ההוא התותח, שממש מוכן לתת את כל הנשמה... ומפחד. ממה?

זה שלא מפסיק לתכנן תכניות. בטוח שכל חניך מלא בעצְמות. כל הדיבור שלו אורות. שבונה הרים וגבעות, שאיפות, חלומות, ומאמין, ומנסה להמשיך לקוות, וסוחט את כל הכוחות, וכשבסוף שוב עולות הדמעות, ההוא המסור כל כך, ההוא התותח, שהיה מוכן לתת את כל הנשמה, מוריד את החולצתנועה ושואל: למה?

למה לעבוד? למה להשקיע? מתלבט אם יש אי שם מישהו מבין ששומע, הרי אף אחד לא באמת יודע, כמה.

כמה הנשמה שלו רוצה לתת, ואיך הרצון הזה כבר כמעט מת. שכל כישלון מכווץ את הנשמה כמו דף משורבט בשיעור תנ"ך, שכבר בא לו לזרוק הכול לפח, להפסיק להיות כזה מסובך. לעזוב את הכול, לשבור את הכלים, ושמישהו אחר ינקה את הלכלוכים, כן, לפעמים נמאס להישאר מדריכים. לפעמים, אחרי פעולות כואבות במיוחד, שנמאס לך מכולם ומאף אחד. את רק רוצה לכבות את האור ולסגור את הדלת, לשכב לבד בתוך המיטה המפנקת, מכורבלת. את והכאב לאור ירח וכוכבים, ושמישהו יבוא לכסותך בשמיכה, כי כבר אין לך מושג איך אוהבים ואת רוצה לחזור להרגיש חניכה.

על עדר האנרגיות שאספת כדי להוביל את העדר הפרטי שלרשותך - כבר מזמן איבדת שליטה. שכל פעולה מלאת מחשבות, הרהורים, וחרטה. בכל יום של נתינה עוד קרבן על מזבח העולה, מנסה להעביר לעדר הפראי שבידייך את מסר הפעולה. אך הרוחות העולות מסביב מפזרות את העשן העולה ממזבח לבך, ומחטיאות את המטרה שנופלת כרסיסי כוונות לרגלי עדרך. אך לא פוגעות. וכבר נגמרים הקרבנות. לאט לאט אין מה להקריב אבל עדיין מנסים לקרב. מסביבך ניסיונות להעליב ובאטיות גם הלב, עוזב. משחרר, מאבד תקווה, נאחז בשריד אחרון של אהבה.

האהבה הזאת, היא פסגת הפשטות. כשאתה כבר מיואש, תלוי רק על חוט השערה של התמימות.

אז אל תשחרר, אתה תיפול! תאהב אותם כמו שרק אתה יכול. כשהשערה של האהבה תתחזק תוכל לעמוד יציב, תתמכר לניגון האמונה שקורא לך להקשיב, תמצא במהרה קרבנות חדשים להקריב. אז תתניע מנועים ותצא לדרך. אל תתפשר על בערך. בקרב הזה אתה לא חייל, אתה מדריך. אתה תילחם על ערכים בלי אף אחד שיעריך. תתמסר לתת ממך לכל חניך, להיות קשוב ולתת מענה לכל מי שצריך. וכשצריך, תדע גם להנמיך, את האש מתחת לסיר האידיאלים הרותח, כשצריך פשוט להקשיב לחניך שמתייפח. כי להנהיג עדר, זה לראות את טובת הכלל. ולא שזה פשוט בכלל.

שלא תבינו לא נכון, אשליות פה זה לא הפתרון. זה קשה, זה מאתגר, ובכל צעד תופתע לגלות עוד מכשול. והצעד שלאחריו יחדש לך כוח פנימי לדלג עליו בגדול. אתה תוכל לעשות הכול, אם רק תאמין שאתה יכול. תאמין בעצמך ובעדרך, ובהיעדרותך, לאחר תקופה משמעותית מלאה בעשייה אמתית, תוכל להרהר בזיכרון ולהכריז בתרועת ניצחון: שהקרבנות ששרפת הדליקו נשמות, שעשן הקטורת הצליח לעלות ולהעלות. ולהפיח נשמת חיים, להעביר קצת אידיאלים וערכים, לתת לחניך הרגשה שיש מישהו שנמצא שם בשבילו, ויהיה מוכן גם לשמוע את ה"לא". לתת לו את הזמן שלו.

בחינוך, כמו בנטיעות, אתה לא יודע מתי יצאו הפירות. ובכלל אם יהיו ראויים לאכילה או לפחות לסחיטת מיץ. מדריך - זה להיות אמיץ. לקחת סיכונים ולא לצפות לפרגונים. כמו חייל בסיירת מטכ"ל או באיזה פלס"ר, להילחם כמה שרק אפשר. באומץ וגבורה לדבוק במטרה. בקרב על קירוב הקרבנות האישיים שלך לחניכיך הקרובים אתה תהיה חייל בלי אף אחד שיעריך, פשוט תהיה מדריך.

”ותרחם עלינו ותבנה לנו את בית קודשנו ותפארתנו במהרה בימינו, ושם נקריב לפניך את קרבנות חובותינו, לטהרנו מעוונותינו ולסלוח חטאותינו. ונזכה להקריב לפניך בכל יום ויום קרבנות התמיד בבקר ובערב".

אז חולצתנועה ובעוז קדימה להדרכה, ובברכת חברים לתורה ועבודה, יאללה אחי, אחותי, בהצלחה!

 

כתבות אחרונות

Prev Next
ענווה ועוצמה

  הרב שמואל אליהו מספיד...

שינוי פני העיר

  נתנאל אחיטוב מארגון 'חותם'...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם