דוד ב'

רעש מחריש אוזניים. עשן סמיך בצבעי שחור-אפור עזים נראה לאורך השביל.

"אין עשן בלי אש" עולה לראשי המשפט המוכר.

אך אין צורך שיעלה – האש קיימת ומתלהטת ביתר שאת, וכך גם העשן.

הדרך להתקדם עוברת דרך השרפות. ובאמת, הדרך לחיות.

אני יודע שעליי יהיה לכבותן. לכבותן באמצעות כל הכלים שיש בידי, וכאלה שגם אינם.

מחלקן אני אכווה כנראה, קרוב לוודאי שאצטרך גם חבישות...

אך זה שווה. שווה בשל האמונה כי קיימת זירה שונה שתבוא לאחריה.

זירה שונה אך זהה לזו המתלקחת אל מול עיניי.

זהה בכך שגם בה אמורה להיות אש.

שונה בכך שהפעם האש תהיה מכוונת. אש שתסב טובות.

אש מהמאגר האינסופי שבקרבי.

אש אשר ציווני אלוקים.