דעאל כהן
כדאי שהפוליטיקאים של הציונות הדתית יאמצו כמה תכונות ממורשת בנט גם ליום שאחרי פרישתו. הרעננות, החדות, העמדת החזון והחתירה להשפעה חייבים להימשך גם הלאה.

אבל אנא מכם, בעידן החדש, הציבו לפני הכול את המחויבות לדבר ה'. הסתכלו לשמיים לפני שאתם יוצאים לפעול.

הטיפוס הישראלי שנפתלי ואיילת מייצגים הוא באמת תותח. אידיאליסט ולאומי וגם די מסורתי, אבל יש לטיפוס הזה בעיה גדולה. אין לו מחויבות לתורה שלנו. אפילו לא קצת. הוא אולי מכבד ומקבל השראה, אבל בסוף הוא לא מגדיר את עצמו כעובד ה'. הוא הקובע את הערכים והוא הכותב את ההלכות של עצמו.

לא שהפוליטיקאים של פעם תמיד עמדו ברף; גם אנחנו לא תמיד מצליחים. אבל תמיד הייתה שאיפה לממש את ערכי הקודש כפי שהם. לא לפעול לפי איך שנראה בעינינו.

זה ההבדל בין המפלגות. דק אבל מהותי. האם אתה קובע את הנורמות, או שיש עקרונות שמגיעים מלמעלה? יש לזה השלכות על כל הנושאי של תורה ומדינה שעומדים על סדר היום.

שמונה השנים האחרונות הסבו לנו כציבור נזק גדול. בעומק התודעה נוצר פה טשטוש. הערפל הכבד החליש את המחויבות.

אז תודה לבורא העולם על הנטישה המפתיעה. מפלגת הימין החדש תפנה לקהלים חדשים, תחבר אנשים למסורת, ותגדיל בעזרת ה' את גוש הימין.

אבל התוצאה הכי חשובה מהפיצול הזה הוא חזרה של הציונות הדתית לדי-אן-איי הבסיסי שלה. מעכשיו יהיה ברור לנו ולילדים שלנו - אנחנו ציבור שמחויב לתורה!

העמדה  הזאת שתבוטא בחדות (סמוטריץ'!) תמשוך לכיוונה את המפה הפוליטית כולה, ותחזק בעזרת ה' את הקדושה בישראל.