עקרת בית עובדת קשה

1858526 790

אתמול דיברתי עם אימא שלי. היא התקשרה בבוקר בדיוק כשעמדתי לסיים את כוס הקפה שלי ולהתחיל את היום. ערמת כביסה ענקית ממתינה בסבלנות מאתמול על הספה לידי, עוד אחת בגיגית מחכה לתלייה והשלישית משתכשכת במכונת הכביסה מחכה לזמנה (ולזמני).

"מה שלומך?" שאלה אימא.

"עסוקה", עניתי, נפרדת מהקפה בלגימה אחרונה ומשפרת עמדות מול ערמת הכביסה.

אני מניחה שציפיתי לשמוע משהו כמו: "כן, לגדל ארבע בנות בימינו זה לא קל". לכן כאשר אימא ענתה בתמיהה: "במה את כל כך עסוקה, שהילדות שלך מגיעות הביתה בשתיים או בארבע?" חוץ מצער על הביקורת שנרמזה בדבריה, הרגשתי צורך במילים שיצמצמו קצת את הפער בין מה שנראה לאנשים מבחוץ למה שקורה באמת. בשלב זה לא מצאתי אותן, אז השבתי בציניות - "אני עסוקה בלשבת רגל על רגל ולשתות קפה".

לפני שה' יתברך נתן לי את ארבע בנותיי עבדתי לא מעט בחיי. עד שנולדה הרביעית עוד עבדתי במשרה חלקית, בגלל בעיות בריאות מסוימות שלא מאפשרות לי עבודה אינטנסיבית. מאז שנולדה הבת הרביעית הפכתי לעקרת בית במשרה מלאה. במובנים מסוימים גיליתי שזו העבודה הקשה והתובענית ביותר שבה עסקתי. ללא זוהר, ללא תואר, במונוטוניות וסבלנות, יום ועוד יום לדאוג לכל הצרכים הגופניים והרוחניים של בנות מתבגרות – אני אמנם לא עובדת בעבור כסף, אבל אני בהחלט עובדת קשה. אני משקיעה בעבודה הזאת זמן, אנרגיה, תפילות וחשיבה יצירתית – כדי לחנך את ילדותיי, ככל שידי מגעת, שתהיינה בנות טובות, חרוצות, אכפתיות, ותרניות שמחות ובעלות מידות טובות. אומרים שבחינוך יותר מתשעים אחוז הם דוגמה אישית, נראה לי שזו התגלמות הדוגמה האישית - לצאת מאזור הנוחות והאנוכיות שלך, לפנות ולהקדיש זמן לעולמו של הילד, על כל צרכיו המרובים.

מאז שאני לא עובדת הביקורות מגיעות. לפעמים במילים מפורשות – "למה את לא חוזרת לעבוד", ולפעמים במילים עדינות יותר אבל באותו ניגון – "במה את כל כך עסוקה?" היום העולם מתנהל אחרת, הסבירו לי, אישה היום צריכה להיות גם אימא, גם רעיה וגם אשת קריירה, זה לא סותר.

אבל אני מרגישה שיש כאן סתירה. אי אפשר לעשות הכול בשלמות, ולרוב המציאות היא שבסדר העדיפויות שלנו היחס וההשקעה בילדים נדחק למקום "טוב" בסוף. אשת קריירה יכולה לחלק את הזמן כמיטב יכולתה, ואפילו לוותר על ישיבות צוות לטובת אספת הורים וכדומה, אבל לעולם היא לא תוכל להקדיש תשומת לב וזמן איכות לילדיה כמו אישה שעושה קריירה של עקרת בית.

היום יש לילדים יותר פינוקים, יותר נעליים, יותר בגדים, יותר הפתעות שאימא מביאה מחו"ל, אבל יש להם גם פחות אימא! פחות אימא שתקשיב להם, תבין אותם, תחבק אותם ותכוון אותם.

לא שיש משהו רע בלעשות קריירה ולעבוד, אבל אני די בטוחה שכשאעלה לשמיים לא ישאלו אותי כמה כסף הרווחתי בחודש ולמה לא הענקתי לבתי את המותג שרוב חברותיה לכיתה כבר רכשו. דין וחשבון אצטרך לתת על הדרך שבה גידלתי את בנותיי. זאת העבודה שאני רואה לנגד עיניי כעת – להשתפר במקצוע שהוטל עליי ושבו בחרתי בלב שלם – אימא (כל זה נכתב בלשון נקבה במקרה בלבד. כל גבר עובד ששב הביתה מעמל יומו נקרא כאן להבין שעליו לתת תשומת לב ואהבה כמיטב יכולתו ולהיות גם 'אבא' ולא רק 'מפרנס').

אני יודעת שאני עוד רחוקה מלהיות האם הטובה ביותר שאני יכולה לבנותיי. יש לי נפילות. אבל אני גאה ומאושרת שיש לי הזכות להשתפר וששמתי את גידול בנותיי במרכז.

לקח לי זמן להבין שיש לי ארבע נשמות בבית שאמנם זקוקות גם לכסף ופינוקים חומריים, אבל יותר מזה ובעיקר – הן זקוקות לנשמה של אימא (ואבא).

נכתב באהבה לכל עקרות הבית – בתפילה להבנה שהן באמת עיקרו של הבית.

כתבות אחרונות

Prev Next
חלון לחלון אוברטון

  כך משתלטים לנו על...

תחבורה ציבורית

  אשר בן אבו מתרגל...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם