מה נשתנה

1858526 790

שלומית כץ

אני יודעת שבזמן האחרון

קטעים קצת עצובים עולים כאן,

ואולי הלב כבד מלקרוא.

כבד מלשמוע.

מאז לכתו של שלומי מרק

המחשבות נודדות למחוזות אחרים.

רגע לפני פסח,

בין ניקיונות.

דווקא בעונה שכולה התחדשות

וצמיחה מחדש

הוא הלך.

הוא ותכונותיו

וכל

מה

שכלל

העולם

הזה

שנקרא

שלומי.

לא הכרתי אותו,

ואני מאמינה שגם רובכם לא,

אבל ההרגשה היא

שכולנו כואבים.

כולנו המומים.

כולנו מצפים

ללא הפסקה.

השגרה הזו השחוקה

לעיתים משכיחה.

ויש בזה מן הטוב

שעלינו להמשיך.

אבל בתוך ההמשכיות הזו

אסור לנו לשכוח,

גם לא לרגע,

את אותם אנשים מיוחדים

שהיו אור גדול בחייהם,

שהשאירו לנו דרך ארוכה,

עבודה רבה לעשות.

שהשאירו לנו אור גדול לצעוד איתו

במסע הזה.

לא הכרתי אותו,

ורצף האירועים מהשנה האחרונה

יצר את המילים הבאות.

בתקווה בע"ה לגאולה שלמה במהרה,

ושמחה.

שמחה.

רק שמחה.

 


כתבות אחרונות

Prev Next
בג"ץ מנסה לחנך אותנו

  מאמר מאת ברלה קרומבי

חמש שנים חלפו

  הרב ליאור אנגלמן נזכר...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם