אלישוב הר שלום

והיא כתובה

על גבי אין סוף דפים

יוצאת מן היכל

בשלוש פעמים

בתוך שישה ימי מעשה

מתערבבת בחול,

אך נישאת מעל ראש

זאת היא!

יקרה מפנינים

אשר שם משה

רעיא מהימנא

לפני ילדי המלך

וחיו בו ובה ובהם

ובכל זאת

נמצאת לי

רחוקה שהרי

משיגיה יבקשוה

כזהב ומטמונים

ואני טרוד הפרנסה

ושאר עניינים

וכיצד ימצא העמל

דרכו אל ההר

והוא עבד לשעבר

לא משתחרר מן המצר

סוסים ומרכבות

רודפים אותו בדמיונו

מהלך בפרדס

אך עשבים גבוהים

קוצניים חוסמים

מעבר וזרימה

והרי לכם

יום אחד בשנה

בו הכול יורד ונגיש

רק לא להתעייף,

להסיט מבט

רק לא להישאב

להעז ולבקש

תן לי אות אחת

שתאיר ליבי, נטע

בי געגוע שאינו פוסק

ואז אדע בעומקי ליבי

ערכם של רצון וכמיהה

שהרי כזה הוא

היום הזה

של מתן התורה

אהבה. צימאון. כמיהה

פשוטים, גם אם לא מבינים...