אלעד מוקדס

ואולי החכמים לא הוכיחו את המארח,

כי ראו את עוצמת הכעס שלו על בר קמצא,

והבינו שאין להם יכולת לעצור אותו –

בן אדם שמוכן לאבד את כל שווי המסיבה,

תמורת הכעס.

ואולי קמצא האוהב גם היה שם,

כי שמע שיש אירוע ובא להיות עם אוהבו,

והוא היחיד שיכול היה להרגיע את המארח,

היחיד שיכול לדבר על ליבו,

ולא עשה זאת,

ולכן הואשם בחורבן.

ואולי כשאני מתלבט אם להתערב,

אני בעצם מתלבט עד כמה אני אוהב,

עד כמה אני אהוב,

שדבריי יישמעו.

ואולי זו אהבת חינם שחסרה –

הקשר הטוב מראש עם שאר האנשים,

שיכלו להרגיש מספיק קרוב,

כדי לסייע בשעת מריבה וחולשה,

להנמיך את הלהבה,

ולהחזיר את השמחה.

(ע"פ רעיון של דניאל מוחבר, בן דודי)