ישי דביר שחור
לע"נ הקדוש דביר יהודה בן יואב שורק הי"ד

כפני ילד רך[1]
היו פניך התמימות
לפנים מן המסך[2]
הביטו עיניך הטובות

טהור מקשה אחת[3]
ליבך לב הזהב
מרעיף כמטר[4] חיבה
לכל אחד מסובביו

מקומך אינו מן המידה[5]
נס התרחש עימנו[6]
שפורשׂ כנפיים למעלה[7]
התהלך כאן בינותינו[8]

ויחד עם עליונותך
מחובר לאדמה הרכה
שותל בה כרוב וירק
ופיך מנעים שריקה

כמו כרובים קרובים
ופניהם איש אל אחיו[9]
כל חבר שימחת
ולו בכל-לב מקשיב

כשנשאת כנפיך השמימה[10]
בדביר ניצבו שני כרובים[11]
לעינינו נגללה הפרוכת
וּרְאִינוּם זה בזה מעוּרים[12]

[1] בבלי סוכה ה:

[2] שמות ה ה.

[3] שמות כה יח.

[4] דברים לב ב.

[5] יומא כא.

[6] מגילה י:

[7] שמות לז ט.

[8] זכריה ג ז.

[9] שמות כה כ.

[10] יחזקאל יא כב.

[11] מלכים-א ו כג.

[12] יומא נד.