ישי דביר שחור
לע"נ הקדוש דביר יהודה בן יואב שורק הי"ד
כפני ילד רך[1]
היו פניך התמימות
לפנים מן המסך[2]
הביטו עיניך הטובות
טהור מקשה אחת[3]
ליבך לב הזהב
מרעיף כמטר[4] חיבה
לכל אחד מסובביו
מקומך אינו מן המידה[5]
נס התרחש עימנו[6]
שפורשׂ כנפיים למעלה[7]
התהלך כאן בינותינו[8]
ויחד עם עליונותך
מחובר לאדמה הרכה
שותל בה כרוב וירק
ופיך מנעים שריקה
כמו כרובים קרובים
ופניהם איש אל אחיו[9]
כל חבר שימחת
ולו בכל-לב מקשיב
כשנשאת כנפיך השמימה[10]
בדביר ניצבו שני כרובים[11]
לעינינו נגללה הפרוכת
וּרְאִינוּם זה בזה מעוּרים[12]
[1] בבלי סוכה ה:
[2] שמות ה ה.
[3] שמות כה יח.
[4] דברים לב ב.
[5] יומא כא.
[6] מגילה י:
[7] שמות לז ט.
[8] זכריה ג ז.
[9] שמות כה כ.
[10] יחזקאל יא כב.
[11] מלכים-א ו כג.
[12] יומא נד.