"כיוצא בו תפילין שבלו וספר תורה שבלה – אין עושין מהן מזוזה
לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה"
(שבת עט ע"ב)

אוֹתִיּוֹת שֶׁפָּרְחוּ

כִּי מְקוֹמָן לֹא עָמַד לָהֶן עוֹד;

לֹא נִתַּן לִקְבֹּעַ,

לְקַרְקֵעַ,

לְהוֹשִׁיט יָד

וּלְנַשֵּׁק.

אוֹתִיּוֹת שֶׁפָּרְחוּ

מִתְעוֹפְפוֹת לָהֶן אֵי פֹּה

אֵי שָׁם

לֹא יוֹרְדוֹת מֵהָעֵץ.

בַּפַּרְדֵּס שֶׁלּוֹ הִתְהַלַּכְתִּי

בְּפֶה פָּעוּר

אֶל מוּל הַמִּלִּים הַגְּדוֹלוֹת שֶׁהוּא הִכְתִּיב לִי

נִסִּיתִי לְמוֹלֵל אֶת הַהֲבָרוֹת

לְהַעֲבִיר אוֹתָן דֶּרֶךְ אֶצְבְּעוֹתַי

אֲבָל נִשְׁאֲרוּ הֵן

בְּסוֹדָן.