על מקור "תורה ועבודה" Featured

1858526 790

עוד על מקור "תורה ועבודה" – תגובה למאמרו של משה נחמני על מקורות של המושג תורה ועבודה, גיליון פרשת קרח

יוחנן בן יעקב, כפר עציון

יפה וטוב עושה המערכת שפותחת מדור לבירור המקורות הדתיים של הציונות. האבחנה שעשה משה נחמני למקור המושג "תורה ועבודה" מעניינת, ולמיטב ידיעתי עולה בפעם הראשונה – ועל כך יבורך. נושאי דגל תורה ועבודה רשאים להתברך גם בהיותם נצר למייסדי פתח תקווה!

אתרום כמה הבהרות לנושא:

1.         תנועת תורה ועבודה קמה כ"מרד קדוש" נגד הציונות הדתית (="המזרחי"), שסיסמתה "ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל". הרב דרוקמן עמד על כך במאמר בזרעים (ניסן תשי"ד, 1954), שבו התנגד נחרצת למיזוג המזרחי ותנועת תורה ועבודה (הפועל המזרחי): "בא הפועל המזרחי והתקומם נגד סילוף משמעותה של תורה", דברים קשים נגד המזרחי. לעומת זאת, נשיאי המזרחי בפולין, בגרמניה ובארץ ישראל התנגדו בתוקף לרעיון תורה ועבודה. הרב יהודה פישמן-מימון אמר לאנשי תורה ועבודה בקרקוב כי הרעיון הוא תועב"ה (ראשי תיבות תורה ועבודה).

2.         רעיון תורה ועבודה, כפי שהגו אותו האדמו"ר החלוץ, הרב ישעיהו שפירא, ר' שמואל חיים לנדוי (שח"ל), ישעיהו ברנשטיין, נחמיה עמינח ואחרים הוא אחד: חֶברה שמקיימת בתוכה צדק חברתי. עבודת כפיים ומלאכה היו בהגותם ערך משרת לרעיון החברתי שמהותו חיי תורה שלמים (אשמח להרחיב ולבסס זאת בדפי עולם קטן). ככל הידוע לי הוגי רעיון תורה ועבודה מעולם לא התייחסו בדבריהם למקור מפתח תקווה, ספק אם ידעו עליו. חלוצי פתח תקווה לא דגלו ברעיון הצדק החברתי ולפיכך אינם מקור השראה לרעיון תורה ועבודה המוכר לנו.

3.         הצירוף "תורה ועבודה" מופיע בפרקי אבות (א, ב), עם גמילות חסדים. בגולה הושמט האיבר השלישי ונותרו התורה והעבודה. צמד זה מופיע במקורותינו הרבה לפני חלוצי פתח תקווה. לדוגמה, הרב חיים כפיסו (1540–1631), בספרו באור החיים פרשת פינחס, מבאר: "נמצא שבקרבן יש בו תורה ועבודה". האדמו"ר ר' ישראל מקוז'ניץ, נוקט צירוף זה בבואו לבאר דרכים בעבודת ה', כולל עבודת ה' בדברים גשמיים (ספר עבודת ישראל, פרשת ויגש). נכדו, האדמו"ר מפיאסצנה, אחיו הצעיר של האדמו"ר החלוץ, הִרבה להשתמש ב"תורה ועבודה", ועוד. החסידות העניקה לו משמעות אחת. חלוצי פתח תקווה נתנו לו פירוש נוסף. הוגי רעיון תורה ועבודה הטעינו אותו מטען ערכי שונה. תחילה הם השתמשו בסיסמה "דת ועבודה", כתשובה ל"דת העבודה" החילונית. בשלב שני העדיפו את הנוסח "תורה ועבודה".

4.         למיטב ידיעתי הכינוס הראשון שבו נקבעה הסיסמה "דת ועבודה" היה בירושלים, בניסן תרפ"ב. בעקבותיו הופץ כרוז חתום: "בברכת התורה והעבודה".

 

כתבות אחרונות

Prev Next
למשוך שערה מכוס חלב

  מאמר מאת הרב חגי...

חייל של הרב

  דוד שמחון כותב על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם