עם שמחה לאיד Featured

1858526 790

תגובה למכתבו של יהודה סטולוב מאגודת המפגש הבין-דתי

מנחם שטיין

בנמל ביירות היה מאגר חומרים אדיר של חיזבאללה שנועד לרצוח אותנו ועוד אנשים בעולם. סטולוב מספר שהזדעזע מכך שהיו אנשים ששמחו אף שבין ההרוגים היו גם אנשים שאינם מחיזבאללה. נניח שהייתה לאדם אפשרות ללחוץ על כפתור ולפוצץ את כל החומר שם בביירות, או לא ללחוץ והחומר היה מתפוצץ אצלנו בנהריה, בעכו, בצפת, בחיפה וגם קצת בניו יורק. ברור שאדם מוסרי היה לוחץ.

נכון, בכל התקפה על אויב נהרגים גם אנשים שאינם אשמים בכלום. אז אסור לתקוף אויב? מדוע הכותב לא דואג למוסריות של אויבינו ולא אומר מילה לחברי הכנסת שחוגגים כשמחבל רוצח יוצא ממאסר? הוא מספר לנו משהו לא רלוונטי על ילדי בית ספר שהתנכלו אולי ללא סיבה לאיזה גוי, ועוד דברים לא לעניין, אבל מוחק את דברי דבורה הנביאה: "כן יאבדו כל אויביך ה'" – כמו שאבד סיסרא; את דברי תהילים: "שומר ה' את כל אוהביו ואת כל הרשעים ישמיד"; ואת דברי הגמרא (סוכה נב ב) שהקב"ה מצטער על שברא את הישמעאלים.

דיבורים כמו אלה הם לוחמה פסיכולוגית נגדנו. הם גורמים למפקדים להעדיף חיי אנשי האויב על חיי בנינו. כבר קרה שטייסים וצלפים נמנעו מלהרוג אנשי אויב שהתמקמו בין "בלתי מעורבים" וכך נרצחו ילדינו ("טוהר הנשק").

טוב שלוחמינו ירגישו לאחר הצלחת משימתם שמחה לאיד האויב, או לפחות רק רעידה קלה בכנף. טיפוח רעידות בלב משתק את יכולת הלוחם לחזור וללחום, וכך משרת את האויב.

כתבות אחרונות

Prev Next
תרופה של פעם בשנה

  הטור של סיון רהב...

מחשבות מתחת לסכך

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם