עמנואל הרוניאן

כַּמָּה דִּיּוּקֵי תְּשׁוּבָה קְטַנִּים,

לְלַמֵּד לְעַצְמִי, לְהַזְכִּיר לַתַּלְמִידִים:

לְכַבֵּד, לָתֵת מָקוֹם לַשֵּׁנִי,

לְהָאִיר פָּנִים לְמִי שֶׁעוֹבֵר לְיָדִי.

לוֹמַר בְּבַקָּשָׁה, סְלִיחָה וְתּוֹדָה,

לְהַקְשִׁיב כְּדֵי לְהָבִין, לֹא כְּדֵי לְהַדְבִּיק תְּשׁוּבָה.

לִשְׁתֹּק כַּאֲשֶׁר מִישֶׁהוּ אֶת עַצְמוֹ מַבִּיעַ,

לִמְנֹעַ מִדַּחַף הַהִתְנַצְּחוּת לְהַכְרִיעַ.

לְהַבִּיט בְּעֵינֵי מִי שֶׁאִתִּי מְדַבֵּר,

לְפַרְגֵּן בְּכֵנוּת, לִהְיוֹת חָבֵר.

לְהִתְמַלֵּא בַּאֲדִיבוּת, לֹא לְהִתְרַבְרֵב,

לִקְלֹעַ לַמִּלִּים הַיּוֹצְאוֹת מִן הַלֵּב.

לָדַעַת לְשַׁתֵּף וְלֹא לְהִתְבַּיֵּשׁ,

לִלְמֹד מִכִּשְׁלוֹנוֹת בְּלִי לְהִתְיָאֵשׁ.

לָרוּץ לְאַט, לִצְעֹק בְּשֶׁקֶט, לִכְעֹס בְּנַחַת,

לְהַסְבִּיר כַּוָּנָתִי בְּאֹפֶן הַמִּתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת.

לִהְיוֹת חַבְרוּתָא נֶאֱמָנָה שֶׁלֹּא נֶעֱלֶבֶת.

לְהַכִּיר זָוִית רְאִיָּה אַחֶרֶת.

לָשִׂים לֵב לַאֲחֵרִים שֶׁסְּבִיבִי,

לִלְמֹד מִכֻּלָּם אַךְ לִצְמֹחַ חָפְשִׁי.

לִצְחֹק עִם חֲבֵרִים עַל חֶשְׁבּוֹן אַף אֶחָד,

שִׁוִּיתִי לְנֶגְדִּי אֶת הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד.

לַחְתֹּךְ אֶת מִלּוֹת הַתְּפִלָּה בַּשְּׂפָתַיִם,

לְהַשְׁמִיעַ אוֹתָן בְּלַחַשׁ לָאָזְנַיִם.

לַעֲמֹד בִּפְנֵי חֲכָמִים, לָתֵת כָּבוֹד לַתּוֹרָה,

לֹא לַחֲשֹׁשׁ לְהַעֲלוֹת שְׁאֵלוֹת "כְּפִירָה".

לְכַבֵּד אֶת עַצְמִי וְלַעֲמֹד בִּזְמַנִּים,

לָתֵת חֲשִׁיבוּת לַפְּרָטִים הַקְּטַנִּים.

לֶאֱכֹל נָכוֹן וְלִשְׁמֹר עַל הַבְּרִיאוּת,

לְהַקְפִּיד עַל לִמּוּד יוֹמִי בִּקְבִיעוּת.

לִנְשֹׁם עָמֹק, לִשְׁתּוֹת מַיִם,

לְחַיֵּךְ בְּטִבְעִיּוּת עִם בָּרָק בָּעֵינַיִם.

לָקַחַת אַחְרָיוּת, לֹא לְחַפֵּשׂ אֲשֵׁמִים,

לַחֲלֹם בְּגָדוֹל בְּלִי מַעֲצוֹרִים.

לִקְבֹּעַ מִיָּד מַטָּרָה רִאשׁוֹנָה,

לַעֲשׂוֹת כָּל יוֹם פְּעֻלָּה קְטַנָּה.

לִרְכֹּשׁ מְיֻמָּנוּיוֹת וּלְתַרְגֵּל לְלֹא הֶרֶף,

לֹא לְהַגִּישׁ לַיֵּצֶר הָרַע אֶת עַצְמִי כְּטֶרֶף.

לְתַכְנֵן מֵרֹאשׁ אַךְ לִהְיוֹת גָּמִישׁ.

לְהִתְפַּלֵּל לְלֵב טָהוֹר וְרָגִישׁ.