כותרות חמות :

ארץ חפץ

ארץ חפץ

האצ"ל, מלחמת יום כיפור והרבי מלובביץ': סיפורן של אבני חן ארץ-ישראליות

אזור התעשייה בעכו לא נראה המקום האידיאלי או המקום הטבעי למכירה של אבנים יקרות. בדרכי למרכז המבקרים של חברת Holy gems אני חולפת על פני מוסכים ומפעלים מאובקים, משאיות גדולות ומערבלי בטון. גם בתוך המרכז עצמו בולט הניגוד בין ערמות אדמה ואבנים, טרקטורים ומכונות גדולות, ובין אבני החן הקטנות שבוררות העובדות המסורות בפינצטה מתחת למיקרוסקופ והתכשיטים שמחיריהם יכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים ואף למאות אלפי שקלים, הנוצצים ובוהקים בחנות התצוגה.

סיפורה של חברת Holy gems מתחיל ב-1962, השנה שבה הקים חנן טאוב, לשעבר איש אצ"ל שעלה ארצה בשנת 1939 באונייה אף על פי כן, מלטשות יהלומים בנתניה בעסק שקרא לו יהלומי טאוב, שהיה לעסק מצליח.

לחנן ולאשתו נולדו שני בנים, והבן הצעיר, אבי, שלחם במלחמת יום כיפור, הצטרף אחרי השחרור מצה"ל לעסקי אביו. "אבא לקח את העסק צעד נוסף קדימה ופתח אולמות תצוגה של תכשיטים ישראליים בשביל תיירים", מספר לי בנו יוסי טאוב, כיום מנהל פיתוח עסקי בחברה. "הוא הצליח להפוך את העסק לרשת גדולה כאשר עבר מליטוש יהלומים לייצור תכשיטים".

אבי טאוב גדל בבית מסורתי, אבל אחרי מוראות מלחמת יום כיפור השאיר מאחוריו את המסורת היהודית. "בשנות השמונים, כשאבא, שכבר היה יהודי אמיד, שהה בניו יורק לרגל עסקיו, הוא פגש את הרבי מלובביץ' והתאהב בו ממבט ראשון", מספר יוסי.

יוסי טאוב: "אבא חשב שיתעמת עם הרבי בענייני אמונה, אבל מהרגע שפגש בו נשבה בקסמו של הרבי, ובו במקום החליט להקדיש לו את כל חייו"

התאהב?

"פשוטו כמשמעו. אבא סחב מטען כבד ממלחמת יום כיפור, והוא רצה לפגוש את הרבי ולשאול אותו שאלות נוקבות שלא נתנו לו מנוח. הוא חשב שיתעמת עם הרבי בענייני אמונה, אבל מהרגע שפגש בו נשבה בקסמו של הרבי, ובו במקום החליט להקדיש לו את כל חייו". אבי טאוב הפך ברגע לחסיד חב"ד. במרכז המבקרים של החברה אפשר ללמוד את סיפורן הפיזי והגאולוגי של אבני החן, וכן את סיפורן הרוחני הצרוף עם סיפור חזרתו ליהדות של אבי טאוב ע"ה.

"לאחר פגישתו עם הרב אבא חזר בתשובה והפך לחב"דניק. הוא היה אז נשוי ואב לילדה אחת, אחותנו הבכורה טלי שלם טאוב, שהיא כיום המנכ"לית של החברה", משחזר יוסי. "אבא היה מאוד מסור לרבי מלובביץ' ולהוראותיו. כאשר נפגש לראשונה במרכז חב"ד העולמי 770 עם מי שלימים נהיה חברו הקרוב, הרב דוד נחשון, סיפר לו דוד על הפרויקט שלו, הטנקים של חב"ד (דוד נחשון הוא יו"ר ניידות חב"ד בארץ הקודש, ה"צ), ואבא מאוד אהב את הרעיון. על המקום הוא אמר לדוד שהוא תורם לו טנק, שעלותו הייתה מאה אלף דולר".

האם אימכם הצטרפה לתהליך התשובה של אביך?

"אימא לא הייתה בעניין בתחילת הדרך", הוא מחייך. האם, מיכאלה טאוב, היא מעצבת התכשיטים של החברה. "היא הייתה דוגמנית בעברה, והדת לא עניינה אותה בשנים הראשונות שבהן אבא צעד בדרך חב"ד". אחרי לידת טלי התקשו בני הזוג טאוב בהבאת ילדים נוספים לעולם. "אבא ביקש מהרבי ברכה לילדים נוספים. הרבי נתן ברכה במכתב ששלח לאבא, ושנה אחרי שהמכתב עם הברכה הגיע, בדיוק באותו תאריך, נולדה אחותי השנייה חן. אחריה נולדו עוד חמישה ילדים", מספר יוסי.

"אבא ביקש מהחסידים לעזוב את אימא שלי במנוחה ולא לנסות לקרבה ליהדות", נזכר מנדי טאוב, מנהל התחום הדיגיטלי של החברה ומנהל האתר ומרכז המבקרים. "רק בשנות התשעים אימא התחילה להתקרב בעצמה, טסה לפגוש את הרבי, ולאחר מכן השאירה לאבא אבק בתהליך התשובה שלה".

רק בשנת 2000 התחילה החברה בקידוחים הראשונים, ואכן, לראשונה בישראל התגלו עקבות אבנים טובות

 

"בחיפה יש ים"

"אבא היה איש מעשי", אומר יוסי. "הוא תמיד היה אומר: אני לא בחור ישיבה, אני ביזנס מן. דברו איתי תכלס. הרבי היה שולח אותו ואת דוד נחשון לכל מיני משימות חשאיות ברחבי העולם".

למשל?

"באמצע שנות השמונים הם יצאו למסעות מתמשכים של חמש שנים אל מאחורי מסך הברזל הסובייטי במסווה של אנשי עסקים כדי לתחזק ולהגדיל את המחתרת החב"דית ששמרה על הגחלת היהודית ברוסיה. בתשמ"ח הם בנו ברחבי ברית המועצות את האוהלים על הציונים של אדמו"רי החסידות ואדמו"רי חב"ד".

לא מפליא אפוא שאדם כמו טאוב לקח דברים עמומים שאמר הרבי לראש עיריית חיפה, שאפשר לפרשם פרשנות מטפורית ורוחנית, ופעל ליישמם בפועל ממש: בשנת תשמ"ח ביקר אצל הרבי מלובביץ' ראש עיריית חיפה אריה גוראל. הרבי דיבר עם ראש העיר על חינוך, וגוראל אמר לו: "זה עמוק, על זה צריך לתת את הדעת" הרבי ענה לו תשובה לא טריוויאלית: "בחיפה יש ים, ואין להתרשם מדבר שהוא עמוק, זהו מהעניינים של חיפה שיש לה ים, ושם יש עומק, והעומק מתאים לאבנים טובות ומרגליות. הקב"ה עשה דבר פלא, הוא הטמין אותן בעומק הארץ ועל כל פנים בעומק המים".

"לא תמיד המילים של הרבי ברורות לחלוטין", מסביר יוסי. "הרבה מאוד אנשים ששמעו את הדברים האלה טענו שהרבי דיבר באופן מטפורי ויש לפרש את דבריו ברוחניות. דווקא גוראל עצמו, כפי שהעידה באוזנינו מי שהייתה המזכירה שלו אז והתארחה אצלנו לאחרונה במרכז המבקרים, הבין את הדברים כפשוטם, וכשחזר לארץ סיפר שהרבי אמר לו שיש אבנים יקרות ליד חיפה. הוא מייד הבין את העניין, אבל דווקא החב"דניקים חשבו שהדברים של הרבי אינם כפשוטם, עד שהגיע אבא, שהיה כאמור איש מאוד תכליתי, והחליט שהוא חייב לבדוק את הנושא".

טאוב הביא הון עצמי מסוים שצבר, ועם חברו הרב נחשון התחיל לעניין בנושא עוד משקיעים. בשנת 1988 הוא פתח את החברה שנקראה 'שפע ימים', מושג הלקוח מברכת משה רבנו לשבט זבולון: "עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול" (דברים לג, יט), כיוון שהמכרות של החברה מוקמו בעמק זבולון. "התנ"ך מלא ברמזים שבארץ ישראל יש אבנים יקרות", אומר יוסי.

למה דווקא עמק זבולון?

"בשיחתו עם גוראל הרבי דיבר על נקודות ציון מסוימות: העיר חיפה, ים ועמק (כך פירשו את המילה עומק, ה"צ). בספר שיצא ותמלל את המילים הללו הוזכרה גם המילה נחל. לפי נקודות הציון הללו אבא התחיל לחפש. הוא שכר חברות גאולוגיה פרו-ישראליות והתחיל לחפור ולחפש אבנים יקרות בעמק זבולון, שגובל בהר הכרמל ובו זורם נחל הקישון. הוא סמוך לחיפה ושוכן מול הים, כלומר כל העניינים שהרבי ציין בדבריו לגוראל מתקיימים בו".

הדרך לא הייתה קלה בכלל: "אנשי מקצוע רבים אמרו לאבא שהוא מטורף ושלא יצא מזה כלום. כשביקש מהמדינה רישיונות לכרייה של אבנים טובות, נאמר לו שאין דבר כזה במדינת ישראל, והוא היה צריך ליצור הכול מבראשית דרך עורכי דין וכדומה. כמו כן עמק זבולון הוא אזור רחב מאוד, כ-600 אלף דונם המשתרעים משפך הקישון ועד זיכרון יעקב, מגדל העמק ועפולה. לקח זמן רב עד שהגאולוגים בדקו והמליצו לנו על מיקום המכרות".

רק בשנת 2000 התחילה החברה בקידוחים הראשונים, ואכן, לראשונה בישראל התגלו עקבות אבנים טובות. "כל הגאולוגים הישראלים התפעלו מאוד והציעו לערב גם גאולוגים מחו"ל".

בשנת 2004 התחילו להגיע יועצים מחו"ל, כולל מחברת De Beers, סינדיקט היהלומים הגדול ביותר בעולם, השוכן בדרום אפריקה. "הם שמעו שמחפשים פה יהלומים ושנמצאו סימנים של אבני חן, ומיהרו לבדוק את הפלא" אומר יוסי. החברה הבינלאומית עשתה בדיקות ולקחה דוגמאות. "בבדיקות שלהם הם מצאו יהלום קטן, שזו הוכחה שאכן קיימים יהלומים במכרות שלנו, וכמו כן הם גילו כי הרכב הסלע שנמצא במקומות מסוימים בכרמל דומה להרכב הסלע באפריקה".

באפריקה נמצאים מרבצי היהלומים הרבים בעולם. "אם הרכב הקרקע פה דומה להרכב הקרקע שם, זה אומר שיש סיכויים גבוהים שנמצא יהלומים ואבני חן גם כאן". De Beers רצו לקנות את החברה, אבל אבי טאוב לא הסכים. "הוא אמר שזה פרויקט של יהודים, של הרבי ושל עם ישראל, והחליט שהוא ממשיך עם זה. למרות שסירב למכור את החברה המשיכה החברה הדרום-אפריקאית לייעץ לנו".

בשנת 2009 התחילו למצוא ב'שפע ימים' כל מיני מינרלים מעניינים, ונמצא בכמות גדולה במכרה של החברה גם מינרל יקר ומיוחד ששמו מואסניט. "המואסניט שמצאנו קבע שיא עולמי, כי הוא הגדול מסוגו שנמצא בעולם".

ב-2018 נמצא עוד מינרל, שנקרא קורונדום: "הקורונדום הוא ה'אבא' של מינרלים ואבני חן כספיר ואודם, מינרלים יקרים מאוד. כשלעצמו הוא לרוב משמש לתעשייה, אבל בקורונדום שאנחנו מצאנו היו תכלילים (חומר או מבנה המצוי בחומר טבעי, גביש, מינרל או סלע, ואינו מרכיב יסודי שלו, ה"צ), ולכן שלחנו אותו לבדיקות מעבדה".

בדיקות המעבדה העלו כי מדובר בגילוי של אבן חן חדשה שעדיין אינה ידועה בעולם. "המדענים קראו לה ספיר כרמל, כיוון שהיא דומה לספיר בתכונות הכימיות שלה אבל ייחודית בעולם, ולכן הוסיפו את המילה כרמל – צור מחצבתה".

בכל שנה המכון הגמולוגי הבינלאומי קורא לשנה על שם מינרל אחר. שנת 2018 קרויה על שם האבן הייחודית והנדירה ספיר כרמל.

דוד בן דוד: "כשביקשנו לשלוח את האבנים לליטוש, לא האמינו לנו שהאבנים שלנו יוצאות מישראל. לפני כן מעולם לא נמצאו אבנים טובות בארץ, וחשבו שאנחנו עובדים עליהם"

ואליה לא תבוא

כעת, משנמצאו אבנים יקרות בניגוד לכל התחזיות, הגישה החברה בקשות לאישור המדינה כדי שתכיר בה רשמית כמי שמצאה מכרה של אבני חן. "מצאנו מרבצים וידענו איפה לחפור, אבל ב-2019 אבא נפטר בפתאומיות", אומר יוסי בצער. "זו הייתה מכה קשה: אבא היה בן 68, אבל בשיא כוחו. הוא חזר מנסיעת עסקים, וזמן קצר אחריה נפטר. זה טלטל אותנו מאוד".

כמה חודשים אחר כך פרצה הקורונה, ובאותו יום שפרצה הקורונה בישראל קיבלה משפחת טאוב את האישור הרשמי, 'תעודת תגלית', המאשר כי במדינת ישראל נמצא לראשונה בהיסטוריה מרבץ כלכלי של אבני חן.

"בעל הבית ובעל החזון של החברה נפטר, הקורונה פרצה והמפעל נסגר, ופתאום התעודה הגיעה. לא ידענו מה לעשות", מודה יוסי. "התכנסנו עם כמה אנשים מסורים שעבדו עם אבא, ובראשם דוד בן דוד, מנכ"ל הכספים של החברה, וקיבלנו החלטה משותפת שנמשיך קדימה עם פרויקט חייו של אבא. גם המשקיעים תמכו בזה ועודדו אותנו להמשיך".

במשך שנים נאספו מינרלים ואבנים יקרות רבים בכספות של החברה, כי ללא אישור התגלית היה אסור לסחור בהן. כעת ביקשה החברה אישור לעבוד בעצימות נמוכה עד שיתקבל רישיון לכרייה מהרשויות, והאישור שניתן לה מאפשר לה בינתיים למכור את מה שמצאה. "לאחר קבלת האישור פתחנו את חברת השיווק Holy gems, שהייחודיות שלה היא מכירת אבנים יקרות מארץ הקודש. מטרת הקמת החברה היא לקחת את כל האבנים היקרות שמצאנו ולשווק אותן בעולם".

איך אתם משווקים את האבנים?

"החלטנו שלא למכור אותם כאבנים יקרות אלא רק כשהן משובצות בתכשיטים, כיוון שהייחודיות של האבנים שלנו היא בהיותן אבנים מארץ ישראל. כאשר אבן נמכרת בפני עצמה, אין הוכחה שהיא מארץ הקודש, ואילו כאשר היא משובצת בתכשיט מגיעה איתה תעודה המעידה על ייחודיותה. לכל תכשיט יש תעודה גמולוגית מסודרת שמתארת מהיכן האבנים באות. אלה לא עוד אבני חן אלא אבנים מארץ ישראל, וזו הייחודיות שלנו על פני תכשיטים של אבני חן אחרים בעולם".

כאמור, מעצבת התכשיטים היא האם מיכאלה טאוב. "לקחנו אותה מהפנסייה, והיא עובדת איתנו", מחייך יוסי. "היא מעצבת את כל התכשיטים, ובחלקם הגדול ההשראה של העיצוב היא של פסוקים מהתורה". בתעודה המצורפת לתכשיט מוסבר גם על הפסוק שהיה השראה לעיצובו.

"העקשנות של אבא השתלמה. לצערנו הוא לא זכה לראות את הנבואה של הרבי קורמת עור וגידים, אבל אנחנו זוכים לקטוף את פירות האמונה התמימה שלו ולהמשיך את דרכו ורוחו"

סיפרת שמצאתם גם יהלום קטן. אתם מוכרים גם יהלומים מארץ ישראל?

"מצאנו יהלומים, אבל לא בכמות מסחרית, ולכן שני המכרות שכרגע אנחנו עובדים בהם, אחד בקישון והשני בכרמל, הם מכרות של אבני חן ולא של יהלומים", מסביר מנדי. "אנחנו יודעים שיש יהלומים ועדיין מחפשים אותם במקומות מסוימים בכרמל".

כיום יש לחברה שלושה סניפים: בעכו, בירושלים ובאינטרנט. במרכז המבקרים אפשר לראות את כל התהליך של חיפוש האבנים: ערמות חול ענקיות מובאות מהמכרות ומועברות למכונות סינון ענקיות. המעט שנשאר לאחר הסינון מועבר לעובדות המסורות, והן ממיינות בפינצטה את הבר מן התבן. "מטונה של אדמה אנחנו מוציאים בערך קילו של אבנים טובות", מסביר מנדי. "אנחנו ממספרים ורושמים כל אבן ושולחים אותן למלטשה בתאילנד".

"כשביקשנו לשלוח את האבנים לליטוש, לא האמינו לנו שהאבנים שלנו יוצאות מישראל. לפני כן מעולם לא נמצאו אבנים טובות בארץ, וחשבו שאנחנו עובדים עליהם", צוחק דוד בן דוד, סמנכ"ל הכספים המסור של החברה.

לאחר הסיור במרכז נכנסים אל היכל התצוגה של התכשיטים. אבני החן משובצות בתכשיטים מזהב ומכסף ובשילוב של יהלומים קטנטנים. המחירים מתחילים מ-750 דולר ומגיעים עד 100 אלף דולר, מחיר התכשיט הכי יקר של החברה.

מנדי סוקר את ארבעת סוגי אבני החן שהחברה מוכרת עד כה, שלכולן מיוחסות גם תכונות ריפוי ואיזון אנרגטי: הספיר, אבן שנמכרת בכ-1,700 דולר לקראט, גרנט אדומה, שנראית כמו יהלום אדום ונמכרת ב-500 דולר לקראט, ספינל שחור, שמחירה כ-100 דולר לקראט, וכרמל ספיר, אבן הדגל, שנמכרת בכ-5,700 דולר לקראט. מכיוון שספיר כרמל נמצאת אך ורק בישראל, אין לדעת מתי ייגמרו המרבצים שלה, ולכן היא נחשבת נדירה במיוחד.

"העקשנות של אבא השתלמה", אומרים הבנים. "לצערנו הוא לא זכה לראות את הנבואה של הרבי קורמת עור וגידים, אבל אנחנו זוכים לקטוף את פירות האמונה התמימה שלו ולהמשיך את דרכו ורוחו. הרבי תמיד אמר שכשאומרים שעם ישראל הוא עם קשה עורף, זה למעליותא, כלומר הם מתעקשים באופן חיובי ופורה. התכשיטים של החברה שלנו הם בהחלט הוכחה חותכת לכך".

 

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן