כותרות חמות :

חופש גדול מדי

חופש גדול מדי

כשהתפרקה הממשלה השבוע הרגישו אנשים רבים חופש גדול. המורים הלכו סוף סוף, המוסד שלא אהבנו סגור, חופששש! ומה עכשיו? מה עושים בחופש? שוב בחירות. אינסוף בחירות.

כמה קל היה כשהקב"ה בחר מנהיג! כך בפרשתנו: "והיה האיש אשר יבחר ה', הוא הקדוש!" כמה קל כשאין מטה בחירות כי אם מטה שיפרח ויעיד על המנהיג שהוא הוא הבחירה הא-לוהית! "יפקד ה' א-לוהי הרוחות איש על העדה", מבקש משה, יודע שמנהיג הוא אילוץ. קשה איתו ואי אפשר בלעדיו.

על זה בדיוק חולק קרח. הוא שואל: "מי צריך מנהיג?!" בית מלא ספרים – למה זקוק למזוזה? אנחנו באמת עם של חכמים, ממלכת כוהנים, אנחנו עם הספר, ולמה צריכים לנשק מזוזה? לפעמים המושג 'מנהיג' נתפס פאודלי ומיושן בדור שבו לכל אחד יש קהילה שהוא מנהיג ברשתות.

וכאן בא יונתן בן עוזיאל ומבקש לגלות את המנהיג ש"גדול מרבן שמו". הוא מבקש לגלות את יום בואו של המשיח, וחז"ל מתארים שהארץ מזדעזעת ת"ק פרסה על ת"ק פרסה והקב"ה שואל: מי הרשה לך לגלות מתי יבוא משיח? ויונתן בן עוזיאל עונה: "גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא, אלא כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל".

מה הקשר?! יונתן בן עוזיאל ידע שבאחרית הימים נתפצל לגוונים ותת-גוונים, לבן השפחה ובן הגביר, לכחול וללבן, ולא יהיה עוד ימין ולא שמאל, וכולם יאבדו הגדרות, וההגדרה היחידה תהיה המחלוקת עם מישהו אחר. ומה יקרה אז? לא יהיה אפשר להתחתן.

"וקרח רצה להחליף את הימין בשמאל… כי בכל מקום יש ממוצע בין הימין לבין השמאל, וקרח ערבב שניהם" (זוהר לפרשת קרח דף קו ע"א). כדי להתחתן, יודע יונתן בן עוזיאל, יש צורך בימין ברור ובשמאל ברור. רק כך ייתכן חיבור, מתוך הכרת השונות. כשהחופש גדול מדי וכל העדה כולה נגד כולה, יישארו המון נשים לבד, מפני שאישה היא עזר כנגדו, היא צריכה לדעת נגד מה היא עומדת ומי נגד מי.

משה מנסה להסביר למתנגדיו את הצד שלו, אבל כשבאמת אין להם צד חוץ מהרצון לחלוק עליו, אי אפשר לבנות בית. לא יהיה אפשר לקבוע מזוזה מפני שלבית הזה אין קירות ואין כניסה ואין יציאה. "וישלח משה לקרוא לדתן ואבירם – שהיה משה מחזר אחריהם להשלימם בדברי שלום… ויחר למשה מאד – שנצטער עד למאד. משל לאדם שדן עם חברו. מתווכח עמו ומשיבו – הרי יש נחת רוח! אינו משיבו – הרי צער גדול" (מדרש תנחומא).

דבר אליי! תגיד משהו! תענה לי! שכנע אותי בעמדה שלך! יבקשו נשים. אבל כשאין עמדה ברורה, אין לה למי להיות לעזר ואין לה מי שתעמוד נגדו ותסביר לו את עמדתה. "והיא עמוקה משאול", קראו חז"ל למקום הזה, ה'עמוקה' "שכל פסולי חיתון נפנים לשם". רק מזוזה תגדיר מה הבית ומה צריך להישאר בחוץ. רק היא תאפשר, בדיוק במקום המפריד הזה, אפשרות לנשיקה.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן