כותרות חמות :

נשים ועילת הסבירות
נשים ועילת הסבירות

נשים ועילת הסבירות

פרעה, האיש החכם הזה, היה מלך התרחישים. עוד לפני שמישהו חשב בכלל להשתלט על המדינה שלו הוא ביקש להקדים רפואה למכות. הוא חישב את הנתונים בדייקנות אסטרטגית: "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו, הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה… ונלחם בנו ועלה מן הארץ". כך סביר שיקרה, הוא אמר, אבל אז נקט צעד מוזר: הוא ביקש להשמיד תינוקות זכרים. למה לא את הנקבות שיולדות את הילדים?! האם זה לא סביר יותר?

אור החיים ענה על השאלה הגדולה הזו: פרעה רצה רק דבר אחד, לדבריו. הוא רצה המוני נשים שיישארו לבדן בעולם, ללא גברים שיינשאו להן. בתרחיש כזה אישה סבירה תישבר מהבדידות, "כי באמצעות שיהרגו כל זכר ותתרבינה הנשים, והן האישה טב למיתב טן דו, ויינשאו נשי ישראל עם המצרים ויתחברו בהם ומעתה, אין מציאות לעלות מן הארץ כשיהיו לעם אחד ויפגימו הנפשות הקדושות בערבוב הפשות הטמאות ויהיו שם עד עולם, בר מינן" (או"ח, שמות א, טז). אישה סבירה, אמר פרעה, אינה יכולה להישאר לבד. היא תתחתן עם מצרי, ואז הוא ירוויח לא רק הפסקת ילודה כי אם גם התבוללות מוחלטת ומחיקת זהות.

פרעה לא העלה בדעתו שנשים יעלו בדעתן תרחיש אחר. "גן נעול, אחותי כלה". גן נעול הוא תיאור נורא. תיאור של מקום מלא בפוטנציאל של זריעה ופרי ויופי, אבל הוא הגן הנעלם. כל הטוב הזה נועל את עצמו עכשיו, ואפילו משה לא יכול להבין איך לא יבער הסנה הזה, איך הבת הזו, לבת האש הזו, נועלת את עצמה. של נעליך מעל רגליך, כי המקום הזה שלה, אדמת קודש הוא.

אין דבר כזה אישה סבירה, ניסו המיילדות להסביר לפרעה. אצלו יש 'אישה' שהיא אב טיפוס. "אישה אמורה להתנהג כך בנסיבות כאלה". אבל הנתונים שלו שגויים. הוא אינו יכול להחיל את עילת הסבירות כי אין דבר כזה 'אישה'. יש נשים. "לא כנשים המצריות העבריות!" יש כאן נשים שאתה לא מכיר , פרעה. הן יהיו המקרה הלא סטטיסטי, הן יחשבו מחוץ לתיבה, הן יהיו מופע שאיש לא ציפה לו, כמו פועה, ש"הופיעה פנים בפני פרעה" (מדרש רבה).

הן זוכרות את שמותיהן במהלך הספר הזה, ספר שמות, מפני שהן לא 'עם' ולא 'אישה'. הן נשים שלהן שמות פרטיים: שפרה, פועה, יוכבד, מרים, צפורה ובתיה. הן מכינות תופים לקריעת הים, המהלך הכי לא סביר של הטבע, הן מתייצבות לבניית משכן, שכן הן מאמינות בסבירות של נוכחות א-לוהית בתוך מבנה מבד ומעץ, הן הראשונות לקבל תורה, והן ממש לא משתתפות במעשה הסביר של מציאת מנהיג חלופי בדמות עגל כשהמנהיג הקודם בושש לבוא.

אל תנסו להסביר נשים. אל תחילו עליהן עילות סבירות. אישה לא "אמורה ל". היא תמיד תפעל מכוחו של מאמר עליון שיצווה עליה את הבחירה בחיים, היא תמיד תראה את א-לוהים: "ותראן המיילדות את הא-לוהים". ועד כמה שזה לא נשמע סביר, כולנו נושאות איתנו את ההחשיבה המקורית הזו של נשי מצרים, כי חיות הנה, בתוכנו.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן