כותרות חמות :

אורות המחקר והאומץ
אורות המחקר והאומץ

אורות המחקר והאומץ

כשנתקלתי לראשונה בספרו החדש של הרב ד"ר חיים ויסמן, 'אורות המדע, הסיפור הגדול על א-לוהים ואדם', המבקש לנתח את יחסו של הראי"ה קוק לעולם המדע והמחקר, חשבתי לעצמי שאומנם נכון שהכריכה מעוצבת יפה, אבל בטח אין תוכו כברו.

ספרים

נהוג לומר כי ז'אנר ספרי תורה ומדע כבר אינו מה שהיה פעם: האדם בימינו עסוק פחות בשאלות גדולות ומתעניין יותר בקורה בפנים הנפש. ספר חדש על ר' נחמן ועבודת המידות – אִין, ספר חדש על היחס בין פרקי בראשית לאבולוציה – אאוט. חוץ מזה, על הנושא כבר נכתב רבות, ואך לפני כמה שנים ראה אור ספרו הנאה של הרב איתן קופמן, 'בין קודש לחול – יחסו של הרב קוק למדע, לטכנולוגיה, לחינוך ולחברה', ונראה כי הקיף את הנושא בצורה מספקת וטובה. מה כבר אפשר לחדש?

אבל מרגע שפתחתי את 'אורות המדע' גיליתי כי אכן, מסתבר שבהחלט אפשר. הרב ויסמן איגד למעשה בפעם הראשונה את כלל הגותו של הראי"ה קוק בנושא היחס למדע ולמחקר מדעי, מהמסד ועד הטפחות. כתביו העשירים של הרב קוק מתארים את המתח שבין עולמות הרוח הפנימיים והעשירים לבין עולמות השכל החוקר, הקר והדייקני, וכן את היכולת העדינה להביא להרמוניה ולהפריה הדדית בין שני הקטבים הללו, שבמבט ראשון נראים כה רחוקים. את המתח הזה, שהרב קוק היטיב לא רק לתאר אלא גם לחיות בעצמו, הוא לא הכחיש בדרך אל ההרמוניה המיוחלת. המפגש של התורה והמדע איננו מיושן כי אם רלוונטי וחיוני גם כיום לאדם המאמין.

ויסמן מתאר את הקונפליקט שאולי לרובנו מצוי במרחבי הלא מודע. מדוע לחיות חיי אמונה בעולם שבו נראה כי האדם יכול להסביר את הכול? בלשונו של ויסמן, "דחיקת רגלי הא-לוהים מהעולם בעקבות ההתפתחות המדעית מהווה אחת מבעיות האמונה הקשות ביותר של המאמין המודרני"

וכמו הראי"ה גם הרב ויסמן איננו שואף לחיבורים מלאכותיים. ניכר מהכתיבה כי ויסמן איננו ניגש לעבודה כהיסטוריון חובב של הנושא או אף כרב המנסה לענות על קושיות לציבור רחב, אלא כאל אדם שמעריך ומוקיר את המתודה המדעית, וכן חשוב לא פחות, מכיר אותה באמת ומקרוב. מעבר לעובדה שויסמן משמש חוקר במכון התורני בהר ברכה, הוא גם דוקטור לפיזיקה בתחום של מערכות מורכבות (התחום בפיזיקה שעוסק מרמת האטום ועד מערכות כוכבים וגלקסיות), וכבר כתב בעבר בספרו 'בירורי אמונות ברמב"ם' על המתח שבין בית המדרש לעולם המחקר במשנת הרמב"ם, זו המשתקפת בעיקר בספר 'מורה הנבוכים'.

ויסמן מתאר את הקונפליקט שאולי לרובנו מצוי במרחבי הלא מודע, קונפליקט שהוא אחת מחוויות היסוד של התודעה המודרנית: א-לוהים לכאורה כבר איננו בתמונה, לא בתמונה הקוסמית, וממילא גם לא מצוי בחוויית החיים. כדברי הסוציולוג מקס ובר, העולם כמו "הוסר מהקסם שלו" עם התקדמותה של ההתפתחות המדעית והמודרנית. כאשר שאל נפוליאון את האסטרונום הצרפתי הנודע פייר סימון לפלאס היכן מקומו של א-לוהים בתוך ההסבר המדעי שלו לתנועתה של מערכת השמש, הוא השיב לקיסר הצרפתי קטן הקומה את התשובה המפורסמת: "אדוני, אינני זקוק להיפותזה הזו".

לפלאס היטיב לתאר את חווית החיים, במידת מה, של כולנו. מדוע לחיות חיי אמונה בעולם שבו נראה כי האדם יכול להסביר את הכול? בלשונו של ויסמן, "דחיקת רגלי הא-לוהים מהעולם בעקבות ההתפתחות המדעית מהווה אחת מבעיות האמונה הקשות ביותר של המאמין המודרני, אשר מתקשה להסביר את הצורך בנוכחות א-לוהית בחייו". החזרה אל הכתבים של הרב קוק, שבמבט ראשון הייתה נראית ארכאית ומיושנת, מתגלה במבט שני רלוונטית, חיה ובועטת דווקא בתקופתנו אנו.

ויסמן מדבר על מסרים חשובים רבים, אך אולי החשובים שבהם הוא שאצל המדען העוסק בפיתוחו של העולם מסתתרת נטיית ההכחשה של התשוקה לידע, שהיא למעשה חלק ממימוש צלם א-לוהים שבו, ואילו אצל האדם המאמין מסתתרת נטיית ההכחשה של עצמאות המדע והחשיבה האנושית.

"המשימה הראשונה שעל האדם לעשות היא להאמין לחוויה של עצמו, לקבל את חווית התשוקה לידע שמקננת בתוכו ולהבין כי לא ניתן להחליף חוויה זו בניסוחים", ומצד שני "אם א-לוהים עוטף את כל העולם, הרי שלכאורה לא ייתכן שהאדם מתנהל בו בצורה עצמאית". לדעת ויסמן, עלינו להשתחרר מדרכי החשיבה הללו, שתוקעות אותנו במקום. כיצד אם כן יגיע האדם לא-לוהים? "זו המסקנה החשובה: האדם לא ימצא את א-לוהים בתבונה אלא בחוויה… החוויה מדברת בשפה גבוהה יותר, עמוקה יותר, שפה שלא ניתן להעביר מאדם לאדם אחר".

ויסמן מראה לאורך כל הספר את החשיבות שהרב קוק ייחס לחופש המדעי. כדוגמה לכך הוא מביא נושא טעון במיוחד כלימוד מקצועי של מדעי היהדות וביקורת המקרא האקדמיים. היחס אל התנ"ך בעין אקדמית, כזו שהביא למסקנות בעייתיות מאוד מבחינת האדם המסורתי, כבר היו קיימות בהחלט בזמנו של הרב. זה לא הרתיע את הרב מלנסות ולהתמודד אינטלקטואלית עם ממצאי הביקורת, וכל זאת מתוך אפשור מרחב מחקר חופשי גם בתחומים אלו, שכאשר הם מבוצעים מתוך יראת שמיים ושמירת מצוות, "הרי זה ממש גופי תורה". כלשונו של הרב, "אין מעצור מדרך אמונה שלמה לפני כל הרחבה מדעית באמת".

ויסמן מראה כי הרב קוק חינך ל"חירות פנימית איתנה", אומץ מחשבתי, ותעוזה מחקרית. בספרו יש התייחסויות של הראי"ה קוק לתחומי דעת כסוציולוגיה, רפואה, ביולוגיה, אסטרונומיה, פיזיקה וכימיה. לכל מי שרוצה להבין טוב יותר את יחסו של הרב קוק למדע, 'אורות המדע' מומלץ בהחלט.

אורות המדע, הרב ד"ר חיים ויסמן, הר ברכה 2022

 

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן