כותרות חמות :

בדרך הטבע
בדרך הטבע

בדרך הטבע

ספרים

עשרות שנות מחקר מדוקדק, קפדני ומגובה במקורות על אודות התפתחות היישוב הישן בירושלים של המאה ה־19 מצויים בקורות חייו המרשימים של ד"ר אריה מורגנשטרן. דגש מיוחד מושם בספר על נושא החזון המשיחי שעמד ביסוד עלייתם של תלמידי הגר"א לארץ ישראל. במידה רבה, את זכר סיפורם הכמעט־נשכח של עליית תלמידי הגאון מווילנא לירושלים שעלו לכאן כבר ב־1808 (תקס"ח) אנו חבים ליצירתו הענפה של מורגנשטרן ולעיסוקו הבלתי נלאה בסוגיה. בהחלט, נתח מרשים של יצירה אינטלקטואלית פורה עומד מאחוריו: כתיבתם של כ־10 ספרים (חלקם גדושי הערות ועבי כרס) ועשרות מאמרים בכתבי עת שונים, תוך כדי הוראה בבימות אקדמיות מכובדות לצד מסגרות עממיות.

לדעתו, תלמידי הגאון הניחו יסודות חשובים ומשמעותיים להמשך התפתחות היישוב היהודי בירושלים, מה שסייע לעיר להיות מרכז חשוב עם רוב יהודי בסוף המאה ה־19 – ומכאן גם חשיבות פועלם למפעל הציוני בכללותו.

ממרומי שנותיו (85) מגיש לנו מורגנשטרן יצירה מלוטשת נוספת, שבה הוא לא מסתפק רק בסיכום של מחקרים קודמים: "משיח בן יוסף בירושלים ובניין ירושלים מחוץ לחומות, מיסטיקה ריבלינית ומציאות היסטורית", מציע גם חידושים של ממש.

מה משך אותך לעסוק בתקופה שאתה חוקר כבר שנים רבות כל כך?

"למען האמת, צירוף מקרים או אם תרצה, סיפור של השגחה פרטית. חזרתי ב־1975 משליחות בארה"ב לאחר ששימשתי כמנהל המחלקה לתרבות יהודית־תורנית בארה"ב, וביקשתי לעשות בארץ דוקטורט בהיסטוריה. נודע לי כי ל'יד יצחק בן צבי' הגיע ארכיון שלא ידעו עד אז על קיומו, ארכיון של חברה שנקראה 'ארגון הפקידים והאמרכלים באמסטרדם'. מצאו כ־15 כרכים ארוזים בתוך ארגז שנזרק לאחד הגשרים באמסטרדם כדי להציל אותו. בתוכו היו העתקי מכתבים מ־1809 עד 1870 ואף הלאה, שעוסקים בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל. ככל שנברתי במכתבים שהיו שם, נדהמתי ממה שראו עיניי".

מה הפתיע אותך כל כך בארכיון הזה?

"עד אז הדימוי שהיה לנו על העולים לארץ ישראל טרם העליות הציוניות, היה ככאלה שבאו לארץ הקודש כדי ללמוד כאן תורה, להתפלל, לעשות מצוות ולהיקבר פה. אני קורא במכתבים האלה ומתחיל להבין שמדובר בקבוצות בעלות תודעה משיחית. אחת מהן ביקשה להתיישב בירושלים למרות הקשיים שהערים השלטון המוסלמי ששלט אז בארץ ישראל. היא יוצרת קשר עם קונסולים של מעצמות היושבות בקושטא, מבקשת לקבץ גלויות ישראל, ומתוך הקשר לבית המדרש של הגאון מווילנא היא מחזיקה בהגות משיחית סדורה, הגורסת בכך שבתקופתה הגיעה עת הגאולה. לשם כך היא מאמינה שיש לבנות את ירושלים בבחינת 'אתערותא דלתתא' אשר תביא ל'אתעורתא דלעילא' (התעוררות מהתחתונים אשר תביא להתעוררות העליונים, מ"ח), בעיקרון המכונה 'גאולה בדרך הטבע'".

אני לא נכנס לציונות. ציונות היא סיפור אחר: תלמידי הגר"א ביקשו להחזיר שופטינו כבראשונה ולקדם את שלבי הגאולה בצורה מודעת. הם רצו לממש את הנבואות של התנ"ך במעשיהם, כאשר פשט הנבואות מורה שהקיום היהודי בארץ הוא ערובה לכך

הגאון מווילנא היה בעל הגות משיחית?

"לעניות דעתי הגר"א שונה מאוד מהדימוי של הרב הגדול והלמדן בש"ס ופוסקים בלבד, כמו שדמותו מוכרת לנו כיום בציבור החרדי. הגר"א מבטל את תוקפם של 'שלושת השבועות' שאסרו מבחינה מסורתית לחדש את העלייה לארץ ישראל, כך שבפירושו לשיר השירים הוא קובע שהשבועות מוסבות אך ורק על בניית המקדש ולא על יישוב הארץ. הוא היה בעל שיעור קומה אדיר: איש אשכולות שהשכיל בחוכמות ובמתמטיקה, סיכם וחידש בתורת הקבלה, רצה לכתוב 'שולחן ערוך' חדש שיסכם את כל המחלוקות, וכמובן כתב פירושים חשובים על הש"ס. כפי שהראיתי בספר – כשהוא מגיע לאמסטרדם בעצמו, הוא מחפש כתבי יד שיעזרו לו לפרש סוגיות מורכבות בקבלה וגם ספר של אריסטו. ברור שהאמת ההיסטורית קשה היום לחלקים בציבור הליטאי, שרואים בגר"א דמות מופת למדנית בלבד, ולכן מכחישים את זה".

מאחר שמורגנשטרן נוגע בנקודות יסוד הנוגעות לראשית הציונות, אין פלא כי הגותו ורעיונותיו שנויים במחלוקת בקרב קולגות. הגדיל לעשות פרופ' עמנואל אטקס, כאשר הוציא את הספר הפולמוסי 'הציונות המשיחית של הגאון מווילנה; המצאתה של מסורת', שכוון בעיקר כנגד התזה של מורגנשטרן. "יש לחולקים עליי דעה מוקדמת ומיושנת מבחינת המחקר: שאין משיחיות  בעם ישראל לאחר השבתאות. יש כמה חוקרים חשובים של הקבלה שמסכימים איתי לגבי הקבלה המשיחית של הגר"א, כמו פרופ' יהודה ליבס, ד"ר ביטי רואי, ד"ר רפאל שוח"ט ואחרים".

אפשר לומר שתלמידי הגר"א הם למעשה 'הציונים הראשונים'?

"לא, אני לא נכנס לציונות. ציונות היא סיפור אחר: תלמידי הגר"א ביקשו להחזיר שופטינו כבראשונה ולקדם את שלבי הגאולה בצורה מודעת. הם רצו לממש את הנבואות של התנ"ך במעשיהם, כאשר פשט הנבואות מורה שהקיום היהודי בארץ הוא ערובה לכך, "מלכה ושריה בגויים, אין תורה" מצטטים תלמידי הגר"א.

מורגנשטרן מציע עוד עדויות מפתיעות על תלמידי הגר"א. כך למשל, לגבי מצוות יישוב הארץ, הידועה בעיקר כהחזרת עטרה ליושנה של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל ותלמידיו, מורגנשטרן כותב בספרו (בעמ' 111), כי כבר "בעליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל מתקיימות אפוא שתי מצוות שהיו בעיניהם חשובות במיוחד: יישוב ארץ ישראל ולימוד תורה", ובניגוד למה שחשבו במחקר עד אליו, הוא מדגיש: "לטענתי, עליית תלמידי הגר"א היא ייחודית, הן מפני הדחף המשיחי אשר הניע אותה, והן מבחינה זו שיישוב הארץ אינו רק מכשיר, אלא הוא המטרה העליונה והעיקרית מצד עצמה". לטענתו, העדות ההיסטורית על חלוקת הכסף של הכולל הפרושי בירושלים, למשל, מעידה על ש"לימוד התורה לא היה המטרה העיקרית בעיני תלמידי הגר"א", אלא "יישוב ארץ ישראל"!

ספרו החדש, כאמור, מכיל חידושים דרמטיים המוכיחים כי הספר 'קול התור', אשר יוחס לבית מדרשו של הגאון מווילנא וברבות השנים נטען כי הוא מזויף, הוא אכן חיבור אותנטי.

גם כיום מורגנשטרן, איש ירושלים, עדיין חושב על עשייה והוראה. "אני חושב היום ללכת אל עולם המכינות הקדם־צבאיות, ללמד קצת את הנוער על ההיסטוריה של עמנו", הוא אומר לי בתום פגישתנו. כך, כמובן, יזכו תלמידיו לפגוש אדם דגול. בספר ניתן לקרוא על תולדותיה של משפחת ריבלין, מאבקה על ההגמוניה הירושלמית עם משפחת סלומון והקשר של חלק מבניה לבניין ירושלים. מומלץ ביותר.

הספר 'משיח בן יוסף ובניין ירושלים מחוץ לחומות, מיסטיקה ריבלינית ומציאות היסטורית' / ד"ר אריה מורגנשטרן. הוצאת 'מאור', ישראל תשפ"ב

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן