כותרות חמות :

ילד הפלא כמעט בן 30
ילד הפלא כמעט בן 30

ילד הפלא כמעט בן 30

אברך כולל, בן 29, נשוי ואב לשניים ובעברו ילד פלא מיתולוגי. נדב גדליה בריאיון אישי עם מידד טסה, שעזב את המנהל האישי ויצא לדרך עצמאית בסגנון מוזיקלי חדש לגמרי. המטרה: קהל רחב ושליחות אמונית, לחזק ולשמח את העם הזה

לפני 11 שנים פגשתי את מידד טסה בירושלים ללימוד גמרא ולצילום כתבה שתיעדה את חייו, נער פלא הלומד בישיבת אור החיים ונחשב בו בזמן לאחד השמות החמים בתעשיית המוזיקה היהודית. אין ספק, היה בו משהו מיוחד. תום, עדינות ואמונה בלי להתנצל, בלי לשקר, בחיוך.

כעת, אחרי שנים רבות של טיפוח הקריירה האומנותית בעזרת מפיקים חיצוניים, טסה יוצא לדרך עצמאית בסיוע מנהל חדש ובקו מוזיקלי חדש לגמרי. אבל לפני הכול התורה: איפה היא תופסת אותו כשהוא כבר בן 29, נשוי למורה מחנכת (בבית ספר ציוני-תורני) ואב לבן ובת? גוני הקול של ילד הפלא השתנו, אך קול התורה נותר בעינו, ועימו העיניים הטובות.

"כעת אני לומד טור שולחן ערוך בכולל בגני תקווה בראשות הרב אסי עדני, תלמיד של הרב אלבז שאצלו למדתי בישיבת אור החיים", הוא מספר בצניעות. "לומדים שם אברכים שלמדו בעבר בישיבת אור החיים, והכולל פועל גם לחיזוק הנוער באזור".

"שאלתי את עצמי: מה אני, בן תורה ממש או זמר וגם בן תורה? עם השנים הבנתי שאני חייב להגדיר את הדברים ולסדר אותם, כי אם לא, אמשיך לחיות באשליות בלי זמן איכות לכלום. זה נקרא ללמוד את החיים. יש רב שאני מתייעץ איתו, והוא אמר לי: תהיה ממוקד מטרה, וככה תצליח. זה מוכיח את עצמו"

 

איך נראה סדר היום שלך?

"הכולל פעיל עד שבע בערב. אני אישית לומד עד אחת, ואם אין לי אירוע, אני מגיע גם לסדר שני, שמתחיל בסביבות ארבע ומסתיים בשבע בערב.

"אני יכול ללכת הביתה להפסקה בין הסדרים או להישאר ללמוד רצוף, ואז חוזר הביתה קצת יותר מוקדם. גם בסדר השני אני לומד טור שולחן ערוך: הלכות איסור והיתר, בשר וחלב, מיני תערובות.

"חשוב לי לשמור על לו"ז מסודר. אם אני אלמד שני סדרים ולא יהיה לי זמן למוזיקה, בסוף המוזיקה תבוא על חשבון התורה. הגעתי למסקנה שאני צריך סדר אחד קבוע כדי שזה יצליח ולא לקפוץ על הכול. כשהולכים לאט לאט ומסודר אפשר להצליח לזמן ממושך".

הבנתם נכון; אצל טסה התורה היא על הבוקר, וכל היתר אחר כך. הוא לא קובע עיתים לתורה, התורה היא הזמן החשוב לו ביותר. זמר יוצר שהוא לפני הכול אברך רציני טרם ראינו במחוזותינו, ומרתק לגלות איך הראש שלו עובד.

"כל השנים זאת הייתה המלחמה שלי, למען האמת", הוא מגלה לי. "שאלתי את עצמי: מה אני, בן תורה ממש או זמר וגם בן תורה? עם השנים הבנתי שאני חייב להגדיר את הדברים ולסדר אותם, כי אם לא, אמשיך לחיות באשליות בלי זמן איכות לכלום. זה נקרא ללמוד את החיים. יש רב שאני מתייעץ איתו, והוא אמר לי: תהיה ממוקד מטרה, וככה תצליח. זה מוכיח את עצמו".

תכניס אותי קצת לראשו של אברך עכשווי.

"את האמת, אני מרגיש שתורה היא לא איזו עבודה או משהו חיצוני שעושים. זה לא רק לימוד אלא חיים. כתוב: 'לכו בנים שמעו לי, יראת ה' אלמדכם'. מה זה 'לכו'? למה לא 'בואו'? התשובה היא שמרגישים את בן התורה כשהוא הולך מבית המדרש: האם אז התורה נשארת אצלו או לא?

"בני תורה – זה אומר שאנחנו רוצים שהתורה תהיה בנו ממש. אם אתה בן תורה, גם אם אתה לא אברך שלומד כל היום, התורה מלמדת אותך איך לחיות; כיצד לעשות עבודת המידות בחיי היומיום. אתה סביב התורה ולא רק היא סביבך, לידך".

"זה דבר מאוד חשוב לנפש, החופש לבחור. לכל אחד, כל שכן לאומן. מאז שהתחתנתי הבנתי יותר מה המשמעות של חופש אומנותי, כי כבר מרגישים את זה בתוך הבית. כשאדם בונה בית הוא לא יכול משועבד למשהו. מי שבונה בית משוחרר מהמלחמה. שנים רציתי דרך מוזיקלית חדשה, פחות הופעות וסגנון אחר, אבל לא ידעתי לסרב, לא ידעתי איך לעזוב את הדרך הישנה. קשה להסביר את זה. אבל כשאתה נשוי, ברוך ה', האישה מנצחת, כי היא רואה את טובתך ועוזרת לך"

 

יוצאים להפסקה

הוא גדל בזיכרון יעקב, הצעיר מ-12 אחים ואחיות. מאחוריו שמונה אלבומים ("תלוי איך סופרים ואם מחשיבים גם אלבומי קאברים") ולהיטים היסטריים כמו 'על נהרות בבל' ו'אני בן של מלך', שהגיעו לאוזניים שלא ידעו את יוטיוב. לפני כשנתיים נפרד טסה ממנהלו האישי אחרי כ-13 שנים של עבודה משותפת והחל לגשש לבדו את דרכו בהמשך הקריירה המוזיקלית. לא קל, בלשון המעטה. כל שכן למי שמבע תם על פניו.

"כשנהייתי עצמאי עשיתי פסק זמן", הוא מספר לי. "לא לקחתי שום מנהל, ורק ניסיתי להרגיש את השוק. ניסיתי להבין איך אני מצליח לנתב את עצמי אחרי שהייתי מנוהל מאל"ף ועד תי"ו מאז שאני ילד. בן דוד שלי עזר לי לשמור על העסק הקיים, לסגור עניינים מול המנהל הקודם ולענות לפניות להופעות שהוזמנתי אליהן.

"אחרי שהייתי מנוהל כל כך הרבה שנים, הייתי חייב להבין מה אני רוצה באמת. זה דבר מאוד חשוב לנפש; החופש לבחור. לכל אחד, כל שכן לאומן. מאז שהתחתנתי הבנתי יותר מה המשמעות של חופש אומנותי, כי כבר מרגישים את זה בתוך הבית. כשאדם בונה בית הוא לא יכול משועבד למשהו. מי שבונה בית משוחרר מהמלחמה. הוא עם אשתו, ואי אפשר להסתיר את הרגשות.

"שנים רציתי דרך מוזיקלית חדשה, פחות הופעות וסגנון אחר, אבל לא ידעתי לסרב, לא ידעתי איך לעזוב את הדרך הישנה. קשה להסביר את זה. אבל כשאתה נשוי, ברוך ה', האישה מנצחת, כי היא רואה את טובתך ועוזרת לך. באמצעותה גיליתי את הכוחות שלא ידעתי שיש בי. ההחלטה הזאת, לצאת לדרך חדשה, הייתה בזכות אשתי".

"כשהיה לי אולפן ביתי קטן והקלטתי את זה, הבנתי מה יש לי ביד. הקלטתי לבדי שיר ועוד שיר, אבל גיליתי שזה לא הכיוון המבוקש תחת הניהול הקודם, שהתמקד בשירים שמתאימים לחתונות או בשירים חסידיים ומזרחיים חדשים. לא העזתי להוציא את החומר האישי שלי למרות שזה היה מרתק; באולפן אני יכול לעשות מה שאני רוצה, ומגלה עולמות"

 

חגיגת עצמאות

יום אחד החליט טסה לקנות מכונית משפחתית, ופגש ביהונתן בן סימון (27), בחור צעיר ונמרץ שהתקדם במהירות בעולם עסקי המכוניות. בן סימון שפשף את עיניו בתדהמה כשראה את הזמיר כמהּ למפתחות רכב חדש. בן סימון, התברר למפרע, אוהב מאוד את טסה ואת שיריו. מה שנקרא במחוזותינו "כל המילים בעל פה".

טסה התלהב גם הוא מהאישיות הנמרצת וזרק לבן סימון שיש לו הצעה שנוגעת לניהולו האישי, והשניים יצאו לדרך חדשה, שבה הם מתחזקים שותפות מלאה ותוכניות עתידיות לצרורות שירים חדשים שנבחרו בקפידה אחרי אפיון קו מוזיקלי ועבודה עם המפיק הנחשב עידו נמר.

גולת הכותרת העכשווית: 'רציתי לגדול' – קליפ חדש (שנוצר עם עידו נמר) שחצה מזמן את רף מיליון הצפיות, ובו טסה מספר ברוך את סיפורו האישי של ילד פלא, סיפורו של אומן פופולרי נוצץ הכולל בעיקר עבודה קשה ותובענית.

טסה אינו כועס ולא מתחרט על מה שהיה למרות הקשיים שחווה. "אני בחיים לא כועס, ומאמין שכל מה שעושה איתי בורא עולם הכול לטובה, גם אם אני לא מבין", הוא מצהיר. "אני משתדל לחיות את זה ולא רק להגיד 'הכול לטובה'. למרות הקשיים האישיים שלי, למפרע הייתה לי פה שליחות לעם ישראל. המוזיקה חיזקה הרבה אנשים, אני יודע. אני בטוח שאם הקב"ה היה מוצא לנכון שזה לא צריך לקרות, הוא לא היה עושה את זה ככה".

החומרים החדשים הם יצירות שטסה כתב והלחין בעצמו. שנים שהוא על במות, אך העולם כמעט לא זכה להכיר מפרי יצירתו האישית. כעת טסה סופר כחמישים סקיצות שכתב והלחין בעצמו בשנים האחרונות.

עוד לפני שיצא לדרך חדשה נהג להתיישב ליד הפסנתר ולהוציא את ליבו על הקלידים השחורים-לבנים. לנסות להביע את מה שליבו הטהור מרגיש. "לפני היציאה לעצמאות התחלתי לכתוב ולהלחין. לא יודע, פתאום הקב"ה הוריד עליי את העניין של הלחנים. כל הזמן הייתי מנגן ושר לעצמי בבית, אבל לא הייתי מקליט את זה. לא היה לי משהו לומר, והלחן היה עובר ונעלם.

"רק אחר כך, כשהיה לי אולפן ביתי קטן והקלטתי את זה, הבנתי מה יש לי ביד. הקלטתי לבדי שיר ועוד שיר, אבל גיליתי שזה לא הכיוון המבוקש תחת הניהול הקודם, שהתמקד בשירים שמתאימים לחתונות או בשירים חסידיים ומזרחיים חדשים. לא העזתי להוציא את החומר האישי שלי למרות שזה היה מרתק; באולפן אני יכול לעשות מה שאני רוצה, ומגלה עולמות. למשל, כל הלחנים שלי הולחנו באנגלית, למרות שאני לא מבין אנגלית, אבל אני משתמש במילים באנגלית שאני לא מבין".

מה זאת אומרת?

טסה צוחק קלות ומדגים לי איך הוא מזמר בחצי ג'יבריש וחצי מילים קלות ומוכרות באנגלית. זה נשמע קסום. "בגלל צורת ההלחנה הזאת יצאו לי לחנים שלא הייתי רגיל אליהם. כנראה שזה כל הזמן היה בי – ולא העז לצאת. הייתי מטפטף למפיק שיוציא את אחד השירים האלה, אבל זה לא היה קורה בפועל, כי זה לא התאים כנראה לקו המוזיקלי-ניהולי.

"בעזרת ה' אנחנו מכינים הרבה מאוד חומרים שיצאו בצורה מסודרת עד שהקו המוזיקלי, שלקח לנו הרבה זמן לאפיין אותו, יצא גם לקהל הכללי, הדתי-לאומי והחרדי כמובן. אנחנו לא מוותרים על אף אחד. אני חושב שמוזיקה זה דבר גדול שיכול להכיל את כל הקהל. תכלס, רוב הקהל היום אוהב את ה' ואת כולם. כל היתר זה מסכים שמפרידים בינינו".

קשה להחזיר את הקהל שאהב את ילד הפלא?

"זאת שאלת השאלות. מעניין מאוד לגלות שאנשים זוכרים היטב את 'בן של מלך' ואת 'על נהרות בבל'. העבודה שלי היא להחזיר את הקהל הזה, שלדעתי רוצה את השירים האלה, אבל בווייב אחר. העולם משתנה, ונכנסים סגנונות אחרים. אני חושב שהכיוון החדש שלא יכולתי להוציא – ושאני מוציא עכשיו – יזכה לאהבת הקהל. לדעתי כל זמר צריך להביא משהו מיוחד שרק הוא יכול להביא לעולם. המטרה היא להגיע לקהל הישן וגם לקהל חדש".

"כבר חצי שנה לא שמעתי חדשות, כי ראיתי שזה רק שובר את הנפש. לדעתי תעשה פשוט את ההשתדלות שלך לעזור לעולם וזהו. חשבתי שלהיות מעורה זה טוב, אבל השאלה אם זה עושה לי טוב. אם זה עושה לי טוב וגורם לי להתחזק ולהתפלל על עם ישראל, או-קיי. אבל לא ראיתי בן אדם שבגלל המצב הלא טוב אומר שיר המעלות"

 

להשפיע על נשמות

איזו מוזיקה אתה שומע?

"אני לא שומע הרבה מוזיקה, כי אין לי זמן. יוצא לי פה ושם לשמוע בעיקר מוזיקה ישראלית איכותית על טהרת הקודש. לאחרונה שמעתי את השיר 'שקיעות אדומות' של עדן חסון, שהוא אומנם לא שיר 'דתי', אבל יש לו מסר חיובי והוא פונה לכולם. אגב, עדן חסון למד איתי בכיתה בבית ספר. שמחתי לשמוע את האמת שהוא מביא בשיר הזה".

שיערת שחברך לספסל הלימודים יהיה גם זמר?

"הוא לא הביע את עצמו. היה מוסתר. כשהיינו בני 15 אמרו לי שהוא פתח אולפן בבית והתחיל לכתוב שירים ולהלחין. לא האמנתי שזה מה שהוא עושה. פתאום יצא השיר הראשון, שמעתי אותו קצת, והבנתי שהוא הולך להיות מוכר. שומעים שיש לו כישרון.

"אני זוכר שפעם אחת באוטובוס שאסף אותנו לבית ספר הסתכלתי עליו כשהוא עמד לידי, ואז עבר לי בראש שיש לו אפשרות להשפיע על הרבה נשמות. זה לא נשכח ממני כל השנים למרבה ההפתעה, והנה הוא זוכה להצלחה מאוד גדולה. זה מדהים".

טסה חי את חייו בלי ואטסאפ, בלי יוטיוב ואפילו בלי מבזקי חדשות. "כבר חצי שנה לא שמעתי חדשות, כי ראיתי שזה רק שובר את הנפש", הוא אומר. "לדעתי תעשה פשוט את ההשתדלות שלך לעזור לעולם וזהו. חשבתי שלהיות מעורה זה טוב, אבל השאלה אם זה עושה לי טוב. אם זה עושה לי טוב וגורם לי להתחזק ולהתפלל על עם ישראל, או-קיי. אבל לא ראיתי בן אדם שבגלל המצב הלא טוב אומר שיר המעלות. יותר בכיוון של אנשים מסוחררים ממה שהם שומעים. בזמן הזה עדיף לעשות דברים מועילים: ללמוד תורה, לכתוב שירים, להלחין, לעשות כלים בבית, כמובן. אני לא צריך להגיד לזה. זה דבר פשוט".

מה המשימות שלך בבית?

"ספונג'ה זה מסירות נפש", הוא צוחק. "אני זורק את הזבל, שוטף כלים קצת, שומר על הילדים, משחק איתם, עובד ובאולפן".

תרצה שהבן שלך יתעסק במוזיקה?

"לא הייתי מכוון אותו לזה, אבל כן הייתי נותן לו כלים מוזיקליים: לנגן ולשיר עם חברים, בכיף, אבל לא לעשות מזה עבודה ופרסום, כי פרסום לוקח את האישיות, וככה לא משקיעים בדברים של עצמך בגיל שבו הכי צריך להשקיע בעצמך.

"המון נערים מחליטים מעצמם, לא יודע איך ולמה, ללכת לעבוד במלצרות. אני שומע את זה ואומר: חבל על הזמן. אתם לא תרוויחו הרבה. גיל העשרה זה זמן של התפתחות המוח לכל החיים. תשקיעו בעצמכם כדי לבנות בית טוב. אני בטוח שהקב"ה לא לוקח את הכישרון אם משקיעים את הזמן בלימוד במוסדות טובים בגילים האלה. ככה קונים קניינים. לא צריך למהר לצאת".

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן