האחים החדשים

 m4 new friends
איילת שקד אומנם עזבה, אבל מתברר שגם היום יש חילונים באיחוד מפלגות הימין. הפעם אפילו שניים. יוסי כהן מאשקלון, נשוי ואב לארבעה, בוגר נוער מולדת, ולצידו אורלי רפפורט מתל אביב, נשואה ובעלת שני כלבים * נדב גדליה ניסה להבין איך נראית הציונות הדתית במשקפיים חילוניים, מה יש לחילונים לחפש דווקא במפלגה דתית ומהן עמדותיהם בסוגיות שהתרגלנו לחשוב שמפרידות בינינו. התשובות שלהם יפתיעו אפילו חלק מהדתיים

נדב גדליה

אולי הם לא שובצו במקומות הגבוהים כפי שהיה בעבר, אבל גם בגרסה החדשה ושמרנית יותר לכאורה של הבית היהודי – איחוד מפלגות הימין – יש שני חילונים ברשימה. גם הפעם זה לא הגיע בהצנחה או בשריון אלא בצמיחה במרכזים של האיחוד הלאומי והבית היהודי, בהתמודדות שווה. נעים להכיר.

על תקן הפריפריאלי: יוסי כהן (39) מאשקלון, נשוי ואבא לארבעה. ניהל בעברו את קבוצת הכדורסל אליצור אשקלון וכיהן במועצת העיר הדרומית בשנים 2013–2018. הוא התפקד לבית היהודי לפני שש שנים, וכעת הוא משובץ במקום התשיעי ברשימת איחוד מפלגות הימין. לצידו, על תקן התל אביבית, אורלי רפפורט מהעיר הגדולה. היא נשואה (ובעלת שני כלבים) ואוחזת בתואר בניהול, בוגרת קורס מ"כיות בצבא, עבדה שנתיים בשגרירות ישראל ברומא וכיהנה בתפקיד ראש תחום מכירות באתר פיננסי בין-לאומי ידוע. אורלי פעילה בבית היהודי זה שלוש שנים ומשובצת במקום התשיעי ברשימת הבית היהודי, אך ברשימה המאוחדת נדחק מקומה אל סוף העשירייה השנייה.

איך מרגיש מישהו שאולי ייכנס לכנסת?

אורלי: "אני לא אכנס. לא משנה כמה אנשים לפניי יתפטרו, זה לא יקרה", היא צוחקת, מפגינה מודעות תל אביבית. אז מה בכל זאת מניע אותה להתרוצץ מחוג בית לפאנל כדי לקושש קולות לבית היהודי? "המטרה היא להגיע לכמה שיותר כוח בכנסת. אני מאמינה שזו אותה עבודה כמו כל אחד אחר שנמצא במקום ריאלי.

"תשמע, חזרתי ארצה ב-2013 אחרי שלוש שנים בארצות הברית. תמיד רציתי לחזור לישראל, שהילדים שלי ילכו לצבא. תמיד הייתה לי גאווה לאומית, וגיליתי לצערי שמה שלי מובן מאליו – מבחינת האהבה למסורת והגאווה הלאומית – לא מובן לכולם. היה לי מאוד קשה עם זה. למצוא את עצמי גם פה צריכה להסביר לכולם עד כמה אנחנו בעלי זכויות על הארץ ואיזו דת נהדרת יש לנו?!"

התחושות הקשות ההן הובילו את אורלי לסניף הבית היהודי בתל אביב. "חיפשתי פשוט איך להצטרף לבית היהודי כדי לחזק את הערכים האלה. מאז שמצאתי את המטה החילוני של הבית היהודי אני עושה כל מה שאני יכולה כדי לפתוח את הדלת ולצרף אלינו עוד אנשים".

יוסי: "כשהתחלתי לעסוק בנוער מולדת לא כיוונתי להיות בכנסת. בער בי לעשות למען עם ישראל והערכים שחשובים לנו. אני משתדל לתת מעצמי כמה שאני יכול בכל מקום שאני פועל. הפוליטיקה תמיד בערה בי. אני זוכר את עצמי בן 13 עם שלטים של גנדי ומולדת. אחרי שש שנים כחבר מועצת העיר הגיע הזמן לעשייה בפוליטית הארצית".

מרגישים בבית

למה לא הצטרפתם לימין החדש?

אורלי: "הייתה דרמה בעזיבה של בנט ושקד, והיה רושם שהמפלגה לא פתוחה לציבור הכללי, ולכן צריך מפלגה אחרת כדי להביא את כל מי שמזדהה עם הערכים שלנו. ארבעה ימים לפני מועד הבחירות של חברי המרכז החלטתי להגיש את מועמדתי לרשימה, כי הבנתי שמאוד חשוב להראות שהמפלגה כן פתוחה לחילונים".

יוסי: "אני מאמין בציונות הדתית. אני חושב שהציונות הדתית תנהיג את המדינה אחרי עידן נתניהו. אני לא חושב שצריך לקרוא לקהלים אלא להגיד להם לבוא אלינו", רומז יוסי לאח בנט. "אני מאמין שהמדינה היא ראשית צמיחת גאולתנו – זאת הציונות הדתית. אין צורך להתחבא".

אתם מרגישים בבית כחילונים בתוך מפלגה דתית?

אורלי: "כשאני נמצאת בסביבה של אנשים, אני לא רואה את המעטפת שלהם ואת ההגדרות שמסביבם. אני רואה אנשים שאני חולקת איתם ערכים, דרך ארץ. אברהם פריד שר 'אנשים פשוטים שרוצים לעשות טוב'. אני לא שמה לב להבדלים. יש אפילו צחוקים על ההבדלים הדתיים. הכול בהומור. מה שנוגע לרמת הדתיות לא רלוונטי בשיח הזה. אני לא חושבת שבתור בחורה לא דתייה אני רוצה שהילדים שלי יחושו פחות אהבה למסורת מכל אדם אחר במפלגה, עם כיפה או בלי כיפה".

יוסי: "מחבקים אותי ומפרגנים לי ושמחים איתי. כבר מבינים שהציונות הדתית פונה לכולם. הדלת פתוחה, והחברים הוכיחו את זה במעשים בכך שבחרו בנו. אני חושב שרוב הציבור המסורתי-ספרדי מהפריפריה מאוד מאמין בעם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. גם בליכוד יש כאלה שמתחברים לזה, אבל מצביעים לליכוד כדי שהשמאל לא יעלה. לדעתי זו טעות, כי בסוף הם יוכלו לקבל ממשלת נתניהו–גנץ".

אורלי: "תמיד הייתה לי גאווה לאומית, וגיליתי לצערי שמה שלי מובן מאליו – מבחינת האהבה למסורת והגאווה הלאומית – לא מובן לכולם. היה לי מאוד קשה עם זה. למצוא את עצמי גם פה צריכה להסביר לכולם עד כמה אנחנו בעלי זכויות על הארץ ואיזו דת נהדרת יש לנו?! חיפשתי איך להצטרף לבית היהודי כדי לחזק את הערכים האלה"
מתנגשים במצוות

שניכם משבחים את המודל הציוני-דתי. מה גורם לכם להישאר בכל זאת חילונים?

יוסי: "ארבעת הילדים שלי לומדים בדתי-תורני. אישית יותר קשה לי לבוא ולקחת כיפה ולשים על הראש, כי זה מרגיש לי הצגה. לא גדלתי על זה. קשה לי פתאום לשנות את אורח חיי לגמרי, למרות שאני שומר שבת, מניח תפילין ומשתדל לקיים מצוות. אני חושב שהרבה עושים קידוש למשל ויוצאים לבלות. כל אחד לוקח משהו מהמסורת. החיבור הזה נמצא בכולנו".

אורלי: "הדרך שבה גדלנו והתחנכנו ומי שסבב אותנו, כל מה שאגרנו בעצם בחיים, משפיע על דרך החיים שלנו. בילדותי בהרצלייה לא נסעו בבית על אופניים ביום כיפור. גדלתי על לכבד את האחר. אני לא אומרת שהדרך החילונית לא טובה. הערכים היהודיים הם הנכונים ביותר בחברה מתוקנת. תקרא לזה ערכים אוניברסליים, איך שאתה רוצה.

"הציונות הדתית בעיניי היא מודל לחברה טובה. זה לא אומר שאני צריכה להיות חלק מהציונות הדתית בשביל להאמין במודל הזה שמגדל ילדים לאהבת הארץ והמסורת. גם המודל החברתי הוא משהו שאני מאוד מאמינה בו בציונות הדתית. הקהילתיות בעיניי היא דבר שחברה מתוקנת צריכה. הדאגה לאחר מוכיחה את עצמה לכל אורך ההיסטוריה. זה עובד הרבה יותר טוב מהמודל האינדיבידואלי שחיים בו בחברה הלא דתית".

לצד הכימיה עם הציונות הדתית, יש דברים שבהם העמדות שלכם מתנגשות?

יוסי: "זה לא מתנגש לי בשום דבר. אני חושב שרוב הציבור המסורתי בארץ מסכים עם התפיסה של הבית היהודי, תחבורה ציבורית בשבת, הכול".

גם כשזה מגיע ללהט"בים?

יוסי: "אנחנו נאמנים למסורת ישראל. משפחה מסורתית זה אבא ואימא. אני מכבד כל אחד, ושיעשו מה שהם רוצים לעצמם. מה שכן, צריך לשמור על המרחב הציבורי. לבוא ולהתריס סתם? אין במהלך שלהם שום דבר מכבד או שיח. לעשות מצעד זה לא שיח של 'בואו נדבר'. לא. זה לחפש לעצבן. דברים דומים חושבים האנשים המסורתיים בפריפריה שאני נפגש איתם".

אורלי: "אצלי בתל אביב הדברים נראים אחרת. יש לי חברים להט"בים, כאלו שלא בחרו בדרך החיים הזאת אלא דרך החיים הזאת בחרה בהם, אם לקרוא לזה כך. אני מצטרפת ליוסי, שאמר שכל אחד יעשה מה שטוב לו, אבל הייתי רוצה שהמודל המשפחתי שיפורסם יהיה אבא, אימא, ילדים. ככה מביאים ילדים לעולם, אז כנראה יש בזה משהו נכון. כל מי שרוצה לעשות מצעד, שיעשה. הקושי שלי הוא שמדובר במצעד פרובוקטיבי. אתם רוצים ללכת עם שלטים ולרקוד? הכול בסדר. תשמע, הייתי שם כמה פעמים עם חברים גאים שהגיעו מחו"ל למצעד, והם אמרו לי שזה כבד עליהם ולא מייצג אותם. הלכנו לכמה דקות וראינו שזה פרובוקטיבי, אז עזבנו".

כתושבת תל אביב, מה דעתך בנוגע לתחבורה ציבורית בשבת?

"יש לי הרבה חברים בתל אביב שמדברים איתי על זה ומסבירים לי שהם לא יכולים לנוע בשבת בגלל שאין להם אוטו. אני לא בעד עבודה בשבת ולא בעד תחבורה ציבורית בשבת אלא אם כן היא תיעשה על ידי חברת תחבורה פרטית. אני לא מסכימה שהציבור החילוני ימומן על ידי הציבור הדתי, שלא מאמין בתחבורה בשבת. ברגע שזה יהיה מסחרי ויתקבע על ידי היצע וביקוש, אולי יראו שזה לא משתלם".

ביבי ואנחנו

איך אתם רואים את הבחירות הקרובות ושאלת הגושים?

יוסי: "ברור שגוש הימין חייב להמשיך לשלוט, כי גוש השמאל מחפש פתרונות מדיניים ולוותר עוד ויתור על שטחי מולדת. נתניהו הוא לא הימין האידיאלי, כי הוא עדיין לא מקדם עידוד הגירה ומפנה את עמונה ונתיב האבות. כעת אני לא מפחד שנתניהו ילך לתוכנית מדינית. אני כן חושש שליכוד חזק עם תוכנית טראמפ והלחץ שנתניהו נתון בו, יכול להיות שהוא לא יעמוד בזה, ילך עם גנץ ויקדם תהליך מדיני".

אורלי: "כל מה שהוא לא גוש ימין מאוד מפחיד אותי. נתניהו בלי חיזוקים מפחיד אותי. יש לנו מדינה יהודית אחת, אין לנו שום מקום לטעויות. כל צעד שנעשה עכשיו, אי אפשר לחזור ממנו. כמו גוש קטיף. הדרך חזרה הרבה יותר כואבת משמירה על מצב קיים. צריך להכיל ריבונות על שטחי C, וגם בתוך ארץ ישראל. אנחנו לא מספיק חזקים בזה, לצערי".

ומה דעתכם על חקירות ראש הממשלה?

יוסי: "חד-משמעית, זה חיפוש של השמאל, שלא מצליח להחליף ראש ממשלה בקלפי. שמפניות, סיקור תקשורתי, נו, באמת. אישית, לא הייתי חושב להרשיע ראש ממשלה על דברים כאלה. מעבר לזה, חוקית, יש לו זכות החפות עד להרשעה המוחלטת. אז מה, נתווכח עם החוק?"

יוסי מתקומם: "גם יאיר לפיד נפגש עם עורך של עיתון. למה לפיד הסתיר את זה? האפליה הזאת זועקת לשמיים. כל בר דעת רואה את זה. גם היום בפסילה של אחינו היקר מיכאל בן ארי רואים את זה, שאת בל"ד אישרו למרות שהם נגד החוק! הם לא מכירים במדינה שלנו כמדינה יהודית!"

אורלי: "הקמפיין 'רק לא ביבי' מאוד מזיק. בגלל זה קמות מפלגות בלי שום ערך מוסף ואומרות 'רק לא ביבי' במקום שיקומו מפלגות עם אידיאלים חשובים. בפן האישי, אני חושבת שאם באמת היו עושים עבודה חקירה טובה, זה היה נראה אחרת. עכשיו זה לא נראה טוב עם כל ההדלפות, וגם מבחינה ציבורית, שכל יומיים יוצאים בתיק חדש שלא מכיל מספיק פרטים ולא נראה שנעשתה בו עבודה רצינית כדי להגיע לרמה של כתב אישום. זה גורם לגורמי החוק להיראות לא רציניים. צריך לזכור שנהנתנות היא לא תכונה שאנחנו מכבדים ומעריכים, ועם זאת היא אינה פשע".

יוסי: "אני מכבד כל אחד, והלהטב"ים יכולים לעשות מה שהם רוצים לעצמם. מה שכן, צריך לשמור על המרחב הציבורי. לבוא ולהתריס סתם? אין במהלך שלהם שום דבר מכבד או שיח. לעשות מצעד זה לא שיח של 'בואו נדבר'"
יש חזון

מה החזון הפוליטי שלכם?

יוסי: "החזון המדיני הוא החזון של בצלאל סמוטריץ', עידוד הגירה של הפלסטינים, ומי שיישאר ידע שאין לו שום חזון או תקווה להקים מדינה. הם יקבלו זכויות של רווחה ותשתיות, ותו לא. ללא זכות הצבעה, כמו ערביי ירושלים. רק זכות הצבעה מוניציפלית. אנחנו לא רוצים מלחמה. נבוא בטוב, אך מי שיכפה עלינו מדינה משלו יקבל אותנו חזקים, בניגוד למה שקורה עכשיו בממשלה".

אורלי: "אני לא אוהבת לקרוא לזה עידוד הגירה. אני כן רוצה לתת אפשרות לפלסטינים לחיות כאן, לקבל תשתיות ורווחה. אם הם רוצים להיות נאמנים למדינה, שיקבלו זכויות, ואם לא, מי שינהגו באלימות, מבחינתי, יגורשו למדינה אחרת. אני חושבת שאנחנו צריכים להאמין בארץ ישראל, והערבים צריכים לדעת שארץ ישראל שייכת לעם היהודי, ומשם יהיה מקום להתקדמות איתם".

בפן החברתי היכן אתם עומדים?

יוסי: "גדלתי באשקלון, בשכונות הוותיקות. אבא שלי היה יוצא בחמש וחצי מהבית לעבוד בתנובה ברחובות. אימא שלי הייתה סייעת בגן ילדים. לפעמים היה לי כריך בלי כלום, אבל לא קראנו לעצמנו עניים. היום היו קוראים לנו אוכלוסייה מוחלשת. מי שמכיר את המצוקה הזאת יודע עד כמה חשוב לדאוג לשכבות החלשות. אחד הדברים שחשובים לי הוא קידום השכונות הוותיקות בערי הפריפריה, להקפיד לתעדף את האוכלוסיות האלה".

אורלי: "התפיסה החברתית שלי היא שלכל ילד צריך לתת הזדמנות שווה, וצריך לעשות הכול בשביל זה. אני חושבת שיש גבול למה שהמדינה יכולה לעשות, ויש הרבה דברים שצריכים לקום מהקהילה. הגעתי ממקום של 'הכול טוב והכול אחלה' בהרצלייה. אני לא מתלוננת על קיפוח. לגדול בהרצלייה זו הזדמנות מאוד גדולה. עם זאת צריך לחזק את כולם. גם בתוך הערים החזקות יש ילדים חלשים שבלי תמיכה לא יממשו את הפוטנציאל. לדעתי זה לאו דווקא עניין של פריפריה, אלא שוויון הזדמנויות לכולם. ללמד ילדים להאמין בעצמם".

מה אתם חושבים על פולמוס 'בנות בצבא' המשסע את המדינה?

יוסי: "אם מורידים את התנאים רק כדי להגיד שיש נשים ביחידות קרביות, אוי ואבוי. צריך מבחני קבלה שווים לכולם. אם יש נשים שעוברות, אין בעיה. אנחנו מאמינים בשוויון, אבל מתוך תפיסה של 'בלי הנחות'. אם אני אתן הנחה, אני אומר בעצם שהאישה חלשה יותר".

אורלי: "מאוד רציתי לתרום בצבא. הלכתי לקורס מ"כיות, וגיליתי שזה בכלל לא בשבילי בגלל המהות של התפקיד, לא בגלל הקושי הפיזי. צבא הוא צבא. התפקיד של הצבא הוא להגן על עם ישראל, לשמור עלינו. אין שום מקום לפשרות. יחידות לא צריכות להתאים את עצמן רק כדי לקבל נשים. חשוב שבנות יעשו שירות שיתאים לרצונות שלהן כל עוד זה לא פוגע בתפקוד הצבא.

"טנקים מעורבים של גברים ונשים לא מוצאים חן בעיניי. בגילים האלה אני לא חושבת שנכון לערבב. יש בתי ספר לא יהודיים שלומדים בהם גברים ונשים בנפרד. יש משהו ברמת הריכוז וביכולת התפקוד שמשתפר כשפועלים בנפרד".

התעצמותו של פייגלין מסקרנת אותי לשמוע מה השקפת עולמכם האישית בנושא הקנאביס.

יוסי: "'מסוכן מאוד אם הוא יגיע לרחובות. אם ילדים יבקשו מחבר שלהם לקנות להם בפיצוצייה, זה ידרדר את הנוער בצורה חמורה. חשוב לי להגיד: מספר ארבע של פייגלין כתבה בפוסט שהיא הצביעה כל חייה למפלגת העבודה חוץ מפעם אחת שטעתה והצביעה ליש עתיד. תגיד לי, איך בתוך שנתיים היא שינתה את עמדותיה משמאל עד לימין של פייגלין?! חשוב שאנשים ידעו למי הם מצביעים כשהם בוחרים בפייגלין".

אורלי: "זה נושא שמאוד קרוב לליבי. אני מכירה הרבה שצורכים מסיבות רפואיות. השיח על זה נובע לפני הכול מהצורך הרפואי שבו. לצערנו המדינה שלנו עושה עוול נוראי לכל צרכני הקנאביס הרפואי, והדרך שלהם להתמודד עם זה היא לגליזציה, רק אז הם יוכלו לצרוך את מה שהם צריכים.

"אני בעד הקנאביס הרפואי, אבל לא מעבר לזה. לא הייתי רוצה שכל אחד יוכל לצרוך. מצד שני, אני לא חושבת שמי שצורך קנאביס הוא פורע חוק. כן קשה לי עם זה שימכרו קנאביס בפיצוציות. אחרי שנדאג לחולים שיקבלו את מה שהם צריכים, נעשה דיון רציני על זה. כעת הלגליזציה נשענת על החולים, כך שאי אפשר לדון על זה ברצינות".

שומרי הערכים הם אחים

לפעמים עוברת בכם התחושה שאתם למעשה 'עלה תאנה' נטול כיפה ושביס למען הבוחרים הליברלים יותר של המפלגה?

יוסי: "אני לא מרגיש עלה תאנה. גם כשהודעתי על מועמדתי שניים-שלושה לא קיבלו את זה, אבל רוב המרכז קיבל את זה. הם יודעים שאני לא עלה תאנה ושבאתי עם סט ערכים מוכן. שש שנים אני חבר מרכז. אני לגמרי מרגיש חלק מהבית".

אורלי: "אני לרגע לא מרגישה עלה תאנה. אני חולקת עם המפלגה את אותם ערכים. כל מי שחולק את אותם ערכים מקומו במפלגה. יש אנשים יותר ליברלים ממני בבית היהודי בדברים מסוימים, והם דתיים. ויש גם להפך: תהלה פרידמן ביש עתיד, והיא דתייה. אני לא דתייה, אבל חשוב לי להדגיש את ערכי הציונות הדתית.

"יש לנו אותם ערכים כמו שאר חברי הבית היהודי. אין בינינו שום הבדל מלבד אורח חיים", חותמת אורלי. כשאני תוהה אם 'אורח חיים' אינו הבדל שרחוק מלהיות מינורי, היא עוצרת לרגע. "זה לא משהו ענקי, אורח חיים", היא אומרת, "כי האמירה הבסיסית היא שכל אחד יעשה בביתו מה שהוא מרגיש וחושב. ערכים משותפים הם הרבה מעבר לדת. זה לא קשור בכלל לרמות של דתיות. זה קשור לערכים".

ליוסי חשוב לשוב ולומר כי לדעתו הציונות הדתית צריכה להנהיג את המדינה. האמת? אחרי השיחה עם אחינו החילונים זה נשמע לי לא מופרך מדי.

 
 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
שבת של מי?

  מאמר מאת איתמר סג"ל

אז למה מצווה ועושה

  מאמר מאת יאיר שח"ל,...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם