Print this page

המהפכה החרדית Featured

 700
המהפכה החרדית – כתבה שנייה בסדרה 'תמורות בחברה הישראלית' / ישי פרידמן
כבר קשה מאוד להתעלם מהשינויים שעוברת החברה החרדית בשנים האחרונות. הגידול המתמיד של הציבור החרדי, העוני המחריף, מצוקת הדיור והפרנסה מכריחים את הציבור החרדי למצוא פתרונות חדשים כדי שיוכל להתקיים ולעמוד באתגרים החדשים העומדים לפניו. כיצד הדבר בא לידי ביטוי ביחס לחברה הישראלית? האם הדבר משפיע גם על היחס לציונות? אנשי מפתח מתחום האקדמיה, האינטרנט והכלכלה בציבור החרדי מדברים על השינויים ועל המגמות שאולי עוד ישפיעו על המרקם של החברה הישראלית בכללה בשנים הבאות

החברה החרדית גדֵלה ועמה הצורך של צעירים חרדיים לבטא את עצמם במגוון תחומים ולא רק בתחום התורני ולא רק כאילוץ להתפרנס. או כפי שניסח זאת דובר העדה החרדית שמואל פפנהיים "רצון להיות חלק מהמשחק של המציאות בפועל". יותר ויותר חרדים יוצאים לשוק העבודה, מוסדות לימוד אקדמיים נפתחים ומאפשרים לצעירים חרדיים לרכוש תואר במשפטים, מנהל עסקים, פרסום ושיווק, ומה לא. גם התקשורת החרדית גדלה – עיתונים, מגזינים, רדיו וכמובן האינטרנט (הבולט – פורום "בחדרי חרדים"), כל אלה צומחים וגורמים שינוי משמעותי. בשיח החרדי נשמעים קולות שלא שמענו בעבר, כמו ביקורת פנים-חרדית על המפלגות החרדיות או על החברה החרדית ואף התייחסותה לכל מיני סוגיות שעל סדר היום שבעבר נראה שלא הטרידו אותם כמו היום. יותר ויותר דוברים ואישי ציבור חרדים מתראיינים בתקשורת ואומרים את דעתם בנושאים כאלה ואחרים. הכוח הפוליטי והכלכלי של המגזר החרדי שתמיד נחשב משמעותי, ממשיך להתעצם ולגדול ולהיות חלק חשוב בכלכלה הישראלית.

מה המשמעות של המגמות האלה – האם החברה החרדית הופכת יותר ויותר להיות חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית ופחות סגורה בד' אמותיה? האם מדובר בשינויים מהותיים שישפיעו על החברה בישראל ועל החברה החרדית עצמה מבחינה תרבותית ורוחנית? יצאנו לדבר עם כמה אנשים מובילים בציבור החרדי כל אחד בתחומו ושאלנו אותם מה בדיוק קורה בציבור החרדי ועל אילו שינויים הם יכולים להצביע.

תואר במשפטים בהשגחת הרבנות

את הרב יחזקאל פוגל, מנהל הקמפוס החרדי בקריית אונו, הלכתי לפגוש בקמפוס החרדי באור יהודה. בדרך לשם פגשתי כמה צעירים חרדיים שהיו בדרך לשיעור במשפט חוקתי. רבים מהם סירבו להתראיין, מתביישים, "לא אוהבים להיחשף" אמרו. אחד מהם דווקא לא התבייש, בחור צעיר, שמו אלי רובין והוא כבר שנה ג' בלימוד משפטים וגם תלמיד הישיבה הליטאית מיר. איך הלימוד? אני שואל, "ברוך ה'", הוא עונה בתמימות חרדית שלא נפגמה. רובין מדבר על שינויים בקרב הרבה צעירים חרדיים, הוא מדבר על נהירה ללימודים אקדמיים ועל רצון להיות מעורב יותר במה שקורה בישראל. "אני בהחלט מקווה לעבוד בעזרת ה' במשרד עורכי דין גדול" – הוא פורס בפנינו את שאיפותיו – "אני בטוח שבעתיד יהיו משרדים של עורכי דין חרדיים שיעמדו בצמרת המשפטית בישראל". האם אכן מדובר בנהירה? האם ייתכן שצעירים חרדיים עוזבים את הישיבות לטובת לימודים אקדמאיים? הלכתי לשאול את הרב פוגל מה יהא על עולם התורה.

הרב פוגל עוסק כבר 12 שנה בהכשרה מקצועית ובתעסוקה בקרב הציבור החרדי. בעבר ניהל את המוסדות "אריאל" ו"הרי פישל" לרבנות ולדיינות, והיה רב קהילה בארה"ב וגם רב צבאי.

"המעמד של תלמיד חכם יישאר תמיד גבוה, וזוהי גאוותנו לגדל דורות של תלמידי חכמים", הוא אומר, "אין סתירה בין שני הדברים, צורת ההסתכלות אצלנו היא שאדם צריך ללמוד ולהשקיע כל מה שהוא יכול. במידה והוא מרגיש שהוא יורד בלימוד או שאינו יכול לפרנס את משפחתו אזי הוא צריך לצאת לעבוד. לי יש שני בנים שלומדים בכולל ואני מעודד אותם להמשיך להיות שקועים בעולם התורה. מצד שני יש לי עוד שני בנים, אחד עוסק בראיית חשבון והשני בהיי-טק וגם אותם אני מעודד ומחזק כל אחד בתחומו. מבחינת ההשקפה של הרבנים, מי שנתן את החיזוק והעידוד למפעל הזה בקריית אונו אלו גדולי הרבנים הרב שך, הרב אלישיב, הרב שטיינמן והרב ווזנר כל גדולי הרבנים תומכים במפעל הזה. אכן ישנם גם רבנים שחוששים שיהיה סחף ושיהפכו את זה לאידאולוגיה שאומרת לעזוב את הישיבות וללכת לעבוד. ודאי שאין כאן שום אידאולוגיה כזאת, מדובר בצורך של הציבור החרדי שגדל, ואיתו גדלים גם צרכיו".

הרב פוגל טוען שאם בוחנים את הדברים בחינה היסטורית, מתברר שהשינוי שמתחולל בציבור החרדי אינו דרמטי כפי שנדמה, כיוון שיהודים למדו ועבדו מאז ומתמיד: "מספיק להסתכל בתנ"ך ובתלמוד כדי לראות שכולם עבדו והתפרנסו" – הוא מסביר. השינוי הבולט לטענתו התחולל בתקופה של קום המדינה – "במהלך שהיה אחרי השואה והקמת מדינת ישראל, המשימה המרכזית הייתה להקים את עולם התורה מחדש. גדולי ישראל ראו את המרכז העיקרי בלימוד התורה ולכן הדגישו שאדם צריך ללמוד תורה כל זמן שהוא יכול. ואכן רוב הציבור הקדיש את חייו ללימוד תורה. באופן טבעי, אם אדם מסוים הגיע למצב שהוא חייב לצאת ולפרנס את המשפחה שלו הוא יכול להתעסק בעבודה שהיא ברמה הכי נמוכה, נאמר לפתוח חנות מכולת או להיות חלפן כספים – כל הדברים שאינם מקצועיים ולא דרוש בשבילם ידע מקצועי. המצב הזה גרם להרבה תסכול כיוון שאדם שמתעסק בלימוד תורה הוא משכיל מאוד ועכשיו הוא צריך להתעסק בדברים שהם לא לרמתו האינטלקטואלית. זאת הסיבה שהתחלנו במהלך שנעשה כאמור בגיבוי מלא של הרבנים, של בניית מוסדות שיענו על הצרכים של הציבור החרדי".

הכניסה לעולם ההיי-טק    

ענף שידוע בהצלחתו בקרב העולם החרדי ובהשתלבות המוצלחת בו של בוגריו, הוא ענף ההיי-טק. הרב פוגל מתאר את שלבי ההתפתחות בהכרה ובצורך: "ב-96' הקמנו את המרכז החרדי להכשרה מקצועית, הכשרה בתחום ההיי-טק. פה הייתה השגחה פרטית ממש שאפשר היה לחוש אותה. חרדים נכנסו לתחום באופן חזק מאוד משום שזה מקצוע שלא חייבים בו תואר אקדמי. למקצוע הזה צריך אינטלקט גבוה וחשיבה מתמטית לוגית גבוהה מאוד. כאן נפתח חלון הזדמנויות מיוחד במינו לציבור החרדי. כעבור כמה שנים השתדרגנו למכללה להנדסאים, פתחנו מסלולים מגוונים ביניהם אלקטרוניקה, תעשייה וניהול, הנדסת בניין אדריכלות ועוד. אלא שהציבור החרדי גדל מאוד. מהר מאוד הגענו למסקנה שהכשרה מקצועית גרידא, אפילו ברמה של הנדסאים אינה ממצה את העניין. אם נסתכל בכל העולם, התואר האקדמי הוא זה שהופך למפתח שבזכותו נפתחות הדלתות. אי אפשר להשיג עבודה היום ללא תואר אקדמי, אי אפשר להתעלם מהעניין ולומר אנחנו נעשה את הכול בלי תואר אקדמי. צריך ללכת בדרך הטבע."

בקמפוס החרדי לומדים למעלה מ-1500 סטודנטים, 60 אחוז גברים ו-40 אחוז נשים. כל המגוון של הציבור החרדי נמצא בקמפוס – אשכנזים, ספרדים, בני ישיבות ממיטב הישיבות החרדיות בארץ – מיר, פונוביז', קול תורה, חברון, בוגרי כוללים ליטאים וחסידים שלומדים בהרמוניה. אצל החסידים יש נוכחות רצינית של חסידי גור, בעלזא (האדמו"ר מבעלזא שולח בעצמו תלמידים שילמדו בקמפוס) וגם מחסידויות אחרות ויז'ניץ, סלונים, וחב"דניקים יש בשפע.

בחור צעיר (עד גיל 23) ורווק מחויב ללמוד גם במסגרת תורנית מלבד המסגרת האקדמית. הרב שלו צריך לסדר לו חברותא ומדי פעם נערכות בדיקות בעניין. רבים מהצעירים שנשרו מעולם התורה חוזרים ללמוד עוד שנתיים-שלוש בישיבות כחלק מחובת הלימוד שלהם באקדמיה.

הרב פוגל טוען שהשינוי העיקרי יהיה בהשפעה של הציבור החרדי בחוץ, במקום העבודה. לדעתו יש לציבור החרדי מה לתת לעולם וגם להקרין ערכים שלא קיימים במקומות אחרים: "אני מאמין ורוצה לקוות שאנשים שלמדו במוסדות חינוך חרדי וספגו את עולם הערכים החרדי יוכלו לתרום לחברה הכללית. כאשר יצאו אנשים דירקטוריונים בחברות, משפטנים, רואי חשבון חרדיים זה יביא המון ברכה לחברה שמעוניינת ורוצה להיות 'יהודית יותר'. תמיד אמרנו מה יקרה כאשר חבר'ה צעירים יצאו החוצה, והנה העובדות מראות שהצלחנו ליצור תלמידי חכמים עם השכלה אקדמית שלא נופלים מאף אחד בעולם האקדמי ומביאים ברכה לעולם. אני מאמין שבעוד 15-10 שנה יהיו הרבה יעקב ויינרוט והרבה אנשי עסקים ובעלי חברות חרדיים והדבר הזה יעשה רק טוב לעם ישראל".

הודעה שכתובה על לוח ההודעות בקמפוס החרדי קוראת לסטודנטים לנהל מערכת בחירות ליו"ר אגודת הסטודנטים של הקריה בצורה תקינה ונאותה. עוד מבקשת ההודעה שלא לנהל את מערכת הבחירות בחדרי חדרים... והכוונה – נא לא לנהל את מערכת הבחירות באתר האינטרנט הפופלרי של הציבור החרדי "בחדרי חרדים". מה שמוביל אותנו לשיחה עם דב האזרחי, אחד ממנהלי התוכן של הפורום "חדרי חרדים".

עצור כאן חושבים!

כנהוג אצל אנשי תקשורת חרדיים עיתונאים ופובלציסטיים לא להזדהות בשם האישי אלא בכינוי, גם מנהל האתר החרדי מסתתר לו בחדרי חדרים ואינו מוכן להזדהות. אבל יש לו בהחלט דעה על מה שקורה לציבור החרדי וגם בציבור הדתי לאומי ובחברה בכלל. לדעתו החברה החרדית הופכת להיות דמוקרטית יותר, משוכללת יותר, מתפתחת יותר "אבל בטח שלא ישראלית יותר" – הוא מדגיש. החרדים יישארו חרדים רק משוכללים יותר, הוא אומר.

מה באמת הרבנים החרדים חושבים על האינטרנט ולמה הוא אינו נחשב שיקוץ כמו "הטמבלוויזיה"?

"לכל דבר שקם ונוצר יש דברים טובים ורעים. אנחנו מנסים לקדם את התופעות החיוביות. אינטרנט זה לא טלוויזיה – ההבדל ברור מאוד. טלוויזיה הוחרמה על ידי הציבור החרדי, ובצדק. בטלוויזיה מחדירים לך לראש מה שתרצה או לא תרצה, באינטרנט אתה בוחר לאן להיכנס. גם זה יכול להיות רע מאוד כידוע, אבל בניגוד לטלוויזיה אתה בוחר לאן ללכת. לגבי הרבנים אף רב גם אם הוא תומך באינטרנט לא יקום בוקר אחד ויכריז: אינטרנט זה דבר טוב. היה רב גדול שאמר שאפשר ללכת לצבא במסגרות מסוימות ומדובר באחד מגדולי ישראל ותראה כמה הוא סבל (הרה"ג שטיינמן, י"פ). אין הרבה אנשים שמסוגלים לעמוד על דעותיהם בצורה ברורה כל כך בדברים שהם שנויים במחלוקת ובדברים שיש בהם צדדים שליליים. ובאינטרנט יש הרבה דברים שליליים. ובכל זאת אפשר להכשיר את האינטרנט על ידי תוכנות כאלה ואחרות".

החידוש באתר האינטרנט של בחדרי חרדים הוא היכולת לבקר תופעות ואישי ציבור בחברה החרדית והכללית כמובן (גם הציבור הדתי לאומי חוטף הרבה בפורומים הנ"ל, ככה זה כאשר אתה "ציוֹיְני"), וגם לדבר על דברים שמעולם אי אפשר היה לדבר עליהם בישיבות, למשל, שאלות באמונה. כך למשל אפשר למצוא בפורום 'עצור כאן חושבים' שאלות ודיונים עמוקים וארוכים על 'סתירות בין דת ומדע', 'פדיון שבויים עד היכן' של הגולש 'קונילמל', 'כל השאלות על ברסלב', 'גמרא או אמונה מה עיקר' ו'מהי דמוקרטיה ראויה לשמה' של הגולש 'ברק אובאמה' ועוד דיונים מרתקים. מה הפתיחות הזאת יוצרת בדיוק? שאלתי את דב.

"אי אפשר לומר שבדת אסור לשאול שאלות, חוץ מ'מעשה המרכבה' הכול שאיל. כל הגמרא בנויה על שקלא וטריא, שאלות והפרכות. נכון, בציבור החרדי לא שואלים שאלות באמונה כיוון שהן יכולות להעמיד באור שלילי את השואל, שכביכול מערער על האמונה. אצל החרדים אין לפעמים את האומץ לקום ולשאול, אבל כאשר אדם כותב באינטרנט תחת איזה שם בדוי, זה מאפשר לו לשאול בחופשיות, וזה דבר חיובי. דבר חיובי נוסף שקורה כאן זו ביקורת. בציבור החרדי הרבה דברים אינם מבוקרים, בפורום אפשר לשפוך מה שיש ולדון בדברים. באופן לא רשמי נוצר באתר תהליך דמוקרטיזציה בציבור החרדי וזה דבר בריא מאוד. מצד שני צריך להיזהר מסגירת חשבונות ופשקווילים באינטרנט, ואנחנו צריכים לעמוד על המשמר בנושא הזה. החברה החרדית לא יכלה להיחשף בעבר באופן מעשי כפי שהיא נחשפת היום. אין ספק שהפתיחות חדרה לציבור החרדי – יש מי שיאמר שזה טוב ויש מי שיאמר שזה רע. יש לזה מחיר ואפילו מחיר דמים, מצד שני יש לזה תועלת גדולה וצורך גדול שאי אפשר להתעלם ממנו".

שומרי החומות

שמואל פפנהיים הוא חסיד 'תולדות אהרון' ובין השאר גם דובר העדה החרדית. בעבר הוא היה העורך של ביטאון העדה החרדית שנקרא "העדה". פפנהיים אומר שכיום הציבור החרדי רוצה יותר להשפיע על המציאות.

"הציבור החרדי גדל באופן מסיבי וישנם גם חוגים שמתקרבים לציבור החרדי ולכן נוצרה השפעה הדדית. באופן הכי בסיסי הציבור החרדי משפיע מעצם מציאותו – הרבה חברות כלכליות צריכות היום להתחשב בצרכים של הציבור החרדי. אבל גם הציבור החרדי רוצה להשפיע, להיות דומיננטי יותר במציאות, ובהחלט להיות חלק מהמשחק. עם זאת הציבור החרדי לא יוותר על העצמאות שלו, על תוכני החינוך שלו. לעולם לא ניתן לשלטון להתערב בחינוך או לגרום שנתגייס לצבא. אבל בהחלט ניתן לומר שבשנים האחרונות הציבור החרדי מעוניין לקחת חלק במשחק הקבוצתי. זה דבר שלא היה פעם, והרבנים לא אוהבים את זה, וודאי שכואב להם העניין הזה. ישנם רבנים צעירים שרוצים להיות חלק מהעולם כמו רב אושר וויס (הרב אשר וויס גאב"ד דרכי הוראה, ראש ישיבת חוג חתם סופר בבני ברק ורבה של הקהילה החסידית בטשכנוב בירושלים, ידוע ביחסו האוהד לישיבות ההסדר. בין השאר הוא מעביר שיעור שבועי בישיבת ההסדר בשדרות ושיעורים בישיבת בית אל. י"פ) שרוצה להיות חלק מהעולם הרחב ולהשפיע על העולם. והרצון הזה משפיע על העולם החרדי בכללותו. אצל העדה החרדית יש גם שינויים אבל תמיד אנחנו אחרונים מכולם. כמו שסבתא שלי אמרה כשהרכבת מדרדרת לתהום כדאי להיות בקרון האחרון."

העדה החרדית לא רוצה להיות מושפעת אבל שמואל פפנהיים בעצמו די מושפע ממה שקורה – כאמור הוא משמש כדובר העדה החרדית. פפנהיים מתוודה: "אני מקבל הרבה ביקורת על הראש על הראיונות שאני נותן ובייחוד אחרי ראיונות בטלוויזיה. אמנם הרבנים אומרים לי מה להודיע לתקשורת אבל הציבור שלנו לא מקבל את זה. אבל אני יודע כמה אנחנו חייבים לדבר בעולם הזה ולהגיד את הדברים ואני חושב שדרך התקשורת יש לי הרבה יותר השפעה".

קורס בכלכלה לפני החתונה

הגדילה המסיבית של הציבור החרדי מצריכה בראש ובראשונה משאבים חומריים. בכל שנה מתחתנים כ- 6,000 בחורי ישיבה ונכנסים לעולם האברכות. המציאות כיום היא שרבים מהמתחתנים הצעירים נכנסים למעגל העוני ומתקשים לצאת ממנו. כמה ממערכות החינוך בציבור החרדי לא שמות מספיק דגש על לימודי חשבון ואנגלית. בפועל נכנסים בחורים צעירים שאין להם שום ידע בכלכלה מינימלית, היישר לעולם של הלוואות ושל חובות. משה פרוש זיהה את הבעיה הזאת והקים עמותה שנקראת "תבונה", שמטרתה לעזור לצעירים חרדיים לפני החתונה. "תבונה" מעבירים קורסים בכלכלה וניהול נכון של תקציב המשפחה על ידי כלכלנים בכירים במשק. פעם בשבועיים מתכנסים עשרות צעירים מכל הארץ בבני ברק לשיעור ביסודות הכלכלה וניהול תקציב משפחתי. בשונה מארגוני חסד וגמ"חים למיניהם משה פרוש חושב שהגיע הזמן שהציבור החרדי ינהל כלכלה יציבה ונכונה שאינה מסתמכת על הלוואות ועל ניסים.

"בציבור החרדי עוברים הדרכה על הרבה דברים לפני החתונה בעיקר בנושאים שקשורים לבניית בית בפן הרוחני והערכי של הדבר. אבל את הצד המעשי של ניהול כלכלת בית לא לומדים. כאשר נכנסתי לכולל ראיתי שסכום הכסף שעובר מיד ליד בכל חודש לא יבייש גמ"ח גדול בהלוואות. ראיתי שזה כסף שמתבזבז כתוצאה מאי הבנה כלכלית של ניהול נכון. נוצר מצב שבחור צעיר מגיע לחתונה ובונה בית כשהוא חסר ידע בסיסי בכלכלה וכך הוא נכנס מהר מאוד ולמעגל של הלוואות וחובות. לכן דיברתי עם הרבנים על רעיון שיש לי למצוא פתרון שלא ישמש רק כתרופת הרגעה אלא ייתן מענה להרבה אנשים ויספק להם כלים להתמודד עם הקשיים הכלכליים. המטרה של "תבונה" היא לספק כלים שיאפשרו לציבור החרדי להתמודד עם המציאות הכלכלית החדשה. תרבות הלימוד על כל נושא, אם זה כלכלה או משפחה מתפתחת מאוד בעיקר בשנים האחרונות בציבור החרדי. וזה ביקוש שחוצה את כל הגבולות במגזר החרדי".

למרות כל הצרכים וההתפתחות שעליהם דיבר פרוש, גם הוא אינו חושב שהדבר מעיד על מגמת התחברות לחברה הישראלית, ואף טוען שהציבור החרדי לעולם לא יהיה מן המניין בחברה הישראלית. לדעתו בגלל העדיפות הברורה של כל הורה בציבור החרדי לכך שבנו יהיה תלמיד חכם או מורה הוראה לעד, עיקר המאמצים יופנו לעולם התורה: "המעמד המכובד ביותר בציבור החרדי זה לא עסקן ציבור אלא האדמו"ר או מורה ההוראה. אנחנו לוקחים חלק במשחק השחמט של הציבור הישראלי כאילוץ ולא כרצון. המציאות מכריחה אותנו כדי לשרוד לקחת חלק במשחק הכללי. אין לנו את הלגיטימציה להתעלם מחוקי המשחק."

ימים יגידו

כולם מסכימים שהחברה החרדית משתנה. הציבור החרדי גדל והופך להיות מעורב יותר ויותר בחברה הישראלית בכל התחומים ואפילו בצבא ובביטחון, אם כי באופן זהיר ואטי מאוד. גם תהליכים של פתיחות ודמוקרטיזציה מחלחלים פנימה אל תוך כל סוגי הקבוצות במגזר החרדי. על השאלה האם התהליכים האלה יחברו את הציבור החרדי גם למדינה או לערכים לאומיים וישראליים, התשובה בינתיים שלילית כפי הנראה. המרואיינים בטוחים שהחברה החרדית אינה עוברת שום שינוי אידאולוגי אלא בעיקר שינויים טכניים של השתכללות, ניהול נכון יותר של החיים וביקורת עצמית מפותחת יותר. ובכל זאת, כיום רבע מכל תושבי יהודה ושומרון הם יהודים חרדים. מצוקת הדיור הכריחה רבים מהם לעבור את הקו הירוק ולהפוך ל"מתנחלים". האם השינויים האלה אכן יגרמו עם הזמן גם לשינויים אידאולוגיים, נראה שרק הימים יגידו.         

          

אולי יעניין אותך גם