משנים כיוון Featured

 m 4 shinuy
נדמה שכולנו רוצים שינוי בחיים גם אם לא ברור מהו. כשמדובר בהסבת מקצוע הנטייה הטבעית היא להדחיק את הרצון בשינוי ולתת לשגרת החיים המחייבת לעשות בנו שמות. אומץ רב נדרש בשביל לקום יום אחד בבוקר, לעזוב קרקע עבודה יציבה, להטיל על הכתף תיק של אגודת הסטודנטים ולצלול למקצוע חדש * ארבעה צעירים ברוחם שהחליטו יום אחד לעשות הסבת מקצוע מספרים לנדב גדליה איך עושים את זה נכון

נדב גדליה

הוראה משפטים
די לטירוף התיכוניסטים

גילי שטיינר (53) מרמת אביב מאושרת. אפשר להבין למה. עשרים שנות הוראה בתיכון ברמת השרון נגדעו באחת כשהחליטה, לא לגמרי ביום בהיר אחד, לעשות הסבת מקצוע ולפנות ללימודי עריכת דין באוניברסיטת תל אביב. זה חודש ימים שהיא מגיעה בכל בוקר למשרד עורכי דין ברמת גן. בכל יום היא מתרגשת מחדש. "לא היה ברור לי כל הזמן שאלך לכיוון של עריכת דין", היא אומרת. "השינוי היה הדרגתי, זה לא היה משהו מיידי.

"חשבתי לקראת גיל חמישים שאני רוצה לשנות את החיים שלי. האמת היא שלא הבנתי מה לשנות, אבל הבנתי ששינוי צריך להיות, אז התחלתי לעשות כל מיני דברים כמו לרוץ מרתון והתנדבתי בעמותת 'רוח נשית', שמסייעת לנשים שצריכות סיוע משפטי, גם כדי לקבל סיפוק. מדובר בנשים שסובלות מאוד, מוציאים להן את הילדים מהבית. הלכתי איתן לבתי משפט, עמדתי מהצד וראיתי מה קורה איתן, וכאב לי הלב.

"במקביל כתבתי דוקטורט במגדר באוניברסיטת תל-אביב, והכריחו אותנו ללמוד בכל מיני פקולטות קורסים כמו 'נשים ורפואה', 'נשים ואומנות', 'נשים ומשפט'. אחרי שנחשפתי ל'נשים ומשפט' הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות. הרגשתי שזה הדבר הממוקד והישיר יותר של 'תרומה לחברה'".

למה דווקא עכשיו?

"הייתי מורה והבנתי שאוטוטו לא תהיה לי סבלנות לתיכוניסטים. חשתי שהיא הולכת ונגמרת לי, הסבלנות. ההחלטה התבשלה זמן-מה עד שיום אחד החלטתי שזהו, מחר אני נרשמת ללימודים. קיבלתי תשובה חיובית מהבינתחומי ומאוניברסיטת תל-אביב, ודי מהר הלכתי על זה בכל הכוח דרך אוניברסיטת תל-אביב. למדתי שלוש שנים ועשיתי התמחות בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב. עבדתי קשה כדי לעבור את מבחן הלשכה המטורף, ולפני כחודש התחלתי לעבוד במשרד ועזבתי את ההוראה".

עד כמה אפשר להקשיב לרצון לשינוי מול השגרה השוחקת?

"השינוי המקצועי היה הדרגתי. חשבתי הרבה אם לוותר על ההוראה לגמרי. האמת היא שיכולתי לקבל תואר ראשון במשפטים וזהו, אבל לא. הלכתי עם זה עד הסוף. לקחתי חל"ת וחשבתי על זה לעומק. כל הזמן הייתה מחשבה אם לעזוב את בית הספר או לא, והימים אמרו את שלהם. ההחלטה הבשילה עד שנעשתה סופית: אני הולכת לעבוד בעריכת דין".

שילמת מחירים?

"לא היה לי פשוט בכלל לעשות את השינוי הזה. זה דרש ממני המון מחירים. הייתי אמורה להיות מורה במשרה מלאה ובאותו זמן ללמוד לימודים מאוד קשים באוניברסיטה. מזל שבבית הספר באו לקראתי כדי שמערכת השעות שלי בעבודה תתאים ללימודים. אבל נלחמתי. כולם מסביבי ניסו להחליש אותי. אמרו: 'מה, השתגעת? תהיי עורכת דין בגיל 53 ואחרי עשור תצאי לפנסיה?!' אז כן. לא אכפת לי להפסיד את הפנסיה ולהרוויח את החיים שלי. אני אהיה בקריירה עוד עשרים שנה, אבל במזגן, בלי תיכוניסטים שיטריפו אותי. לקראת הזקנה החלטתי ללכת על מקצוע שאוכל להיות בו עד גיל 80. אני מאוד אוהבת את הדין והמשפט והפילוסופיה של המשפט וכל ההשתלמויות. זה מרתק אותי".

 

היי-טק הוראה
מחפש שלווה אחרי ההיי-טק התזזיתי

הלל יוסף (58), אב לשלושה, מתגורר בראשון לציון וזה עשרים שנים מתרועע בעמק ההיי-טק הישראלי. נע מהג'וב הנוכחי לג'וב הבא, כפי שהמקצוע מחייב. "התחלופה גדולה מאוד בשוק ההיי-טק, וזה לא תמיד נוח", מסביר יוסף מה גרם לו לעזוב מקצוע ותיק ולהמירו בלימודים בעלי גוון שונה לגמרי מהמקצוע שעסק בו.

"בשלב מסוים החלטתי שאני מוצא חלופה, והדבר הראשון שעלה לי לראש הוא לימודי הוראה. תמיד אהבתי ללמד, את האינטראקציה עם ילדים, עם תלמידים. לימדתי מפעם לפעם באופן פרטי בהתנדבות, ככה שהיה לי חיבור לעולם ההוראה".

לפני כשנה סיים בהצלחה במכללת הרצוג את התואר הראשון בהוראה, וכעת הוא לומדת לתעודת הוראה במתמטיקה. "אני גם אוהב ללמד ילדים. את הסטאז' עשיתי על הילדים שלי", הוא צוחק. "לימדתי אותם מה שהם היו צריכים לאורך השנים: היסטוריה, אנגלית, כל מה שהיה צריך לבגרות ובכלל".

מהם הקשיים העומדים בדרכו של בן 58 שמחליט להתחיל מחדש?

"זה לא פשוט עכשיו", מודה יוסף. "ללמוד לתואר ראשון ידע תאורטי בהוראה הלך סבבה, אבל במתמטיקה, בגלל שלא למדתי את התחומים שיש היום במתמטיקה, היה קשה יותר. היום מורים נדרשים לדעת יותר במתמטיקה ממה שנדרש פעם, ויש לי לא מעט חומר להשלים".

מה הטיפ שלך? איך אפשר בכל זאת להצליח?

"לדעתי צריך קבוצת אנשים שאתה יכול ללמוד איתם. זה מאוד עוזר. צריכים גם המון נחישות. כעת למשל אני עובד במקביל. לא קל להגיע מהעבודה בשבע בערב ולהתחיל ללמוד לימודי ערב ולמבחנים. כדי שיהיה קל יותר, יום אחד בשבוע אני נעדר מהעבודה בשביל הלימודים, לוקח חופש".

אחרי עבודה מול מחשב יש חששות מלהיות מורה בכיתה פעילה?

"אני לא יודע איך אסתדר בעמידה מול תלמידים", משתף יוסף בחששותיו. "אתה יודע, בעיות משמעת ואפילו התמודדות עם החומר. אני לא יודע אם אהיה מורה. קודם כול נעבור את הגשר של תעודת ההוראה, אחר כך הכול פתוח ויכול להיות. אולי אלך לעשות יותר שיעורים פרטיים או אעבוד בתחומים שרק דורשים תואר בהוראה. שום דבר לא סגור. מה שיזמן לי העתיד – אשמח".

ההחלטה לעזוב את ההיי-טק נפלה ברגע או בהדרגה?

"לא עושים את הדברים האלה בצורה מהירה", אומר יוסף. "חייבים הדרגתיות. קודם עבודה מעשית, נחשפים לפעילות כיתתית. היום לתלמידים יש זכויות יתר, וזה הופך את הכול למורכב יותר. אני פוגש מורים בלימודים, והם מספרים לי על הקשיים. אין הרבה בכיתה בגילי חוץ מורים עם ותק שכעת לומדים תחום חדש בהוראה. אני אולי בגיל של אבא של רבי עקיבא", צוחק יוסף. "מבחינתי הוא היה ינוקא. אני מאחל לעצמי שאצליח למרות הגיל".

"אנחנו מוותרים על הרבה חלומות בגלל כל מיני אילוצים כמו פרנסה וילדים, אבל גם בגיל 35 התחלתי ללמוד באוניברסיטה הפתוחה מדעי המחשב אחרי שכבר עבדתי באלקטרוניקה, ככה שפעם אחת בחיים כבר נכנסתי בגיל די מאוחר ללימודים חדשים. בהיי-טק תמיד הייתי צריך להתקדם בתחום, אבל ברוך ה' אני אוהב ללמוד. זה נותן עניין בחיים, מקדם ומספק".

אילו מחירים משלמים על הסבת מקצוע?

"בעיקר המשפחה משלמת את המחיר", מודה יוסף. "אני לומד גם בסופי שבוע, ולצערי פחות פנוי למשפחה. אין חופש. ויש גם עניין כספי. התואר עלה לי 60,000 שקל בערך. כעת שילמתי 15,000 שקל על תעודת ההוראה, וזה עדיין הרבה כסף מבחינתי. זה אישו, אבל כשאדם רוצה הוא עושה את המאמץ הנדרש".

 

מכירות משפטים
לשבור את תקרת הזכוכית שעל ראש השכיר

עמיקם ברון (46), נשוי ואב לארבעה, מתגורר במושב שפיר שליד קריית מלאכי. כיום הוא בעליו של משרד עורכי דין עצמאי מצליח בקריית מלאכי העוסק בתחום המקרקעין, מושבים, דיני עבודה והוצאה לפועל. יותר מעשרים שנים היה מנהל מכירות בתחום השיווק הקמעונאי. "הייתי בן 38 כשהחלטתי לשנות קריירה", הוא מספר, "ללמוד משפטים ולפתח קריירה חדשה".

מה גורם לאדם לקום בוקר אחד ולעשות שינוי כיוון?

"בכל שנות עבודתי שאפתי לשינוי גדול בחיים. מה שנהוג לכנות 'אלמנט משנה חיים'. לייצר מעין קרש קפיצה שיסייע לי לפרוץ את תקרת הזכוכית כשכיר".

למה דווקא בגיל 38?

"אפשר לומר שההחלטה ללמוד משפטים הייתה משאלת לב שהתגשמה אחרי לבטים רבים במהלך השנים. לא היה משהו חדש, רק שבגיל 38 הבנתי שאם לא אעשה את זה עכשיו, לא אעשה זאת לעולם. לכן נרשמתי והתחלתי ללמוד".

למה דווקא משפטים?

"תחום המשפטים תמיד משך אותי", מסביר ברון מהיכן נבע החלום הראשוני. "בפועל החלטה נפלה אחרי שנכחתי בדיון נגד מעסיק שתבעתי עוד כשהייתי מנהל מכירות. משפט הוא תחום מרתק, ואמרו לי לא פעם כי תחום המשפטים יכול להתאים לי מאוד". כשנפלה ההחלטה להגשים את החלום הישן קיבל ברון את ברכת הדרך מאשתו התומכת. וכך, כשמשוכת התמיכה עמוק בצקלונו, נרשם ללימודי משפטים בקריה האקדמית קריית אונו במסלול המיועד לציונות הדתית.

"לא עזבתי את העבודה", הוא מדגיש. "שלוש שנים שילבתי לימודים ועבודה בניהול מכירות".

לאחר מכן גם פתח משרד עצמאי, ועם השנים צבר חוג לקוחות נאמן. גם כישוריו בתחום המכירות סייעו לו להצלחה הנוכחית. "ניסיון החיים שצברתי בשנות עבודתי כמנהל מכירות סייעו לי רבות בניהול משא ומתן עם לקוחות ועם קולגות וכמגשר. הקשרים שיצרתי עם השנים מסייעים לי כעת ליצור שיתופי פעולה ולגייס עוד לקוחות למשרד".

איך התרגשת כשהתחלת ללמוד בגיל מבוגר למדי כשסביבך סטודנטים צעירים בהרבה?

"הכרתי קבוצה מיוחדת במינה של סטודנטים וסטודנטיות צעירים וצעירים בנפשם. למדו איתי בני 20 ומעלה, אבל גם חבר'ה כמוני שביקשו ללמוד לשם שינוי קריירה. סייענו זה לזה ושמחנו זה בהצלחתו של זה".

הרצינות הנדרשת מאדם מבוגר הפונה ללימודים אקדמיים גדולה לא פחות מזו הנדרשת מתלמידים צעירים. "בתקופת הלימודים לא החסרתי אפילו שיעור אחד, גם לא במילואים", מספר ברון. "הקפדתי להקשיב לשיעורים שהוקלטו בשבילי מרחוק, וברוך ה' בעזרת שקידה ונחישות הגעתי לתוצאות טובות והצלחתי בכל המבחנים, כולל מבחני הלשכה.

"כל הזמן צריך ללמוד. כמו שבמהלך שינוי הקריירה עמלתי קשות ללמוד ולהעשיר ידע, גם כיום אני ממשיך להגיע להשתלמויות מטעם לשכת עורכי הדין ולהשתלמויות נוספות כדי להעשיר ידע. בזכות החבורה המדהימה שלמדתי איתה זכיתי להכיר חברים, ועד היום אנחנו בקשר. הם סייעו לי רבות לקראת מבחנים ועבודות. אגב, אני חושב שהמסלול המיוחד לציונות הדתית שבחרתי סייע רבות להצלחה בלימודים".

היו קשיים?

"הַמלצתי לכל מי שחושב לשנות קריירה היא לשלב עבודה ולימודים וליהנות מכל רגע בתקופת הלימודים למרות כל הלחץ שיכול להיות כרוך בזה. בזכות ההשקעה והנחישות ובעזרת הקבוצה המיוחדת שלמדתי איתה הייתה הדרך דווקא נוחה ומהנה.

"בשנות הלימודים הרגשתי שהחבר'ה הצעירים יותר מביטים לא פעם על ההשקעה בלימודים שלי ועל זה שהגעתי ללמוד מהדרום הרחוק אחרי יום עבודה מפרך היישר לשיעורים עד שעות מאוחרות. הם העריכו את זה מאוד. ההשקעה ברוך ה' השתלמה, וכיום אני קוטף את הפירות".

 

 

ניהול סיעוד
לא הייתי קשובה לכישרון שלי

אורלי טל (41), נשואה ואם לשמונה, עסקה שבע שנים בניהול אדמיניסטרטיבי. בשנה האחרונה החליטה לעשות הסבה מקצועית והחלה ללמוד סיעוד. בעוד רגע היא מסיימת בהצלחה את שנת הלימודים הראשונה במכון טל מבית המרכז האקדמי לב למרות הקושי המובנה הכרוך בשילוב אימהות, לימודים ופרנסה. הזרז שלה לעזוב את מקום העבודה ולמצוא קריירה חדשה בתחום שונה לחלוטין מאלו שמנינו לעיל: הגשמה עצמית. הטריגר הקלסי של דורנו, אם תרצו, עומד כנגד כל הקשיים.

"הרגשתי שנחשפתי בחיי לכל מיני הזדמנויות שפשוט זרמתי איתן", היא מספרת בגילוי לב. "לא ממש יזמתי לעצמי מקום עבודה שיתאים לי, שמביא לידי ביטוי את הכישורים שלי, ככה שהסבת המקצוע הייתה בקטע של לשנות כיוון למקום שמביא אותי לידי ביטוי. אבל גם כספית", היא מודה, "לעבור למקצוע שמתגמל יותר כספית בסופו של דבר, אחרי הלימודים". הרכיב הכלכלי הגלוי סייע לה להחליט לעשות את השינוי הפתאומי בחייה למרות הקושי.

"יש מחירים להסבת מקצוע", אומרת טל. "המחיר הראשוני הוא חוסר בהכנסה תוך כדי לימודים. יכולתי לפרוס את הלימודים לזמן ארוך יותר, אבל אני מבוגרת מדי, ולכן לא חשבתי שזה נכון והחלטתי להגיע לתעודה מהר ככל האפשר ולהתחיל לעבוד בתחום הסיעוד. אני אומנם מצליחה לעבוד תוך כדי לימודים, אבל אי אפשר לעבוד ולהכניס משכורת כמו שצריך.

"עוד מחיר הוא ההשקעה בלימודים, שדורשים הרבה שעות. צריך להיות שם מעבר לשעות רגילות של עבודה, ואז להגיע הביתה ולעשות את מטלות הבית, לעזור לילדה שלי לבגרות בזמן שאני בעצמי צריכה ללמוד", צוחקת טל. "דרושות הרבה השקעה ומחשבה כדי לתמרן בין הלימודים לבית".

יש עצה איך לעשות את זה נכון?

"מתמודדים", אומרת טל בפשטות. "מסתכלים נקודתית על מה שקורה ביומיום. מניחים רגל מול רגל, ובכל יום פוגשים את האתגרים של אותו יום ומנסים לפתור רק אותם. אני לא יודעת אם יש דבר כזה לעשות את זה 'נכון', אם לחתוך במהירות ממקום העבודה הקודם או צעד אחר צעד. אני חושבת שזה תלוי באופי של כל אחד ובמשאבים שלו, ובכלל בצורה שהוא עושה דברים בחיים. כל אחד והקצב שלו.

"יש עוד כמה נשים מבוגרות שעושות איתי הסבה, וכולן עדיין עוסקות במקצוע הקודם. הן עצמאיות, כך שיש להן אפשרות לעסוק בו במינון נמוך עד להשתלבות מלאה במקצוע החדש. אני חושבת שאם אדם יכול ורוצה להמשיך ולעסוק במקצוע הקודם תוך כדי לימודים, זה מעולה. אין שום מניעה לזה אלא אם כן זה מוציא מריכוז בלימודים, ואז קצת יצא שכרו בהפסדו".

מפריע לך להיכנס לכיתה שרוב התלמידות בה צעירות ממך בהרבה?

"אני מאוד אוהבת ללמוד, ככה שזה ממש תענוג לחזור ללימודים. אין ספק שיש הבדל ביני לבין סטודנטיות צעירות. עם זאת יש קבלה, וזה לגיטימי, וכשעובר הזמן מתערים עם הצעירות. מעניין לראות את האינטראקציה שנבנית בקבוצה. עם הזמן כולנו הופכות לקבוצה אחת, והבדלי הגיל מורגשים פחות".

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מופת הגורן

  אבי רט כותב על...

התעשייה

  כל מה שרציתם לדעתם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם