Print this page

לבצור ענבים דרך הסמארטפון Featured

 6 dando
כשמר היי-טק פגש את גברת חקלאות הגיח לעולם היישומון סאנדו, המחבר בקלות ובפשטות בין חקלאים המשוועים לידיים עובדות ובין מתנדבים הכמהים להרגיש משהו אמיתי מחוץ למסכי הדימויים. נדב גדליה יצא לבדוק איך זה עובד והופתע מהיקף התופעה

נדב גדליה

בעוד הטכנולוגיה בעולם פורחת החקלאות מזדנבת בחריצות אל מחוזות הגסיסה הטבעית. באירופה מחקרים מציגים הפסדים של שישה מיליארד דולר בענף החקלאות עקב מחסור בעובדים. "בארץ קשה לאמוד את ההפסדים שסופגים החקלאים, כי יש פחות מחקרים, אבל ההערכות הן שחסרות 16,000 ידיים עובדות בחקלאות, וזה מוביל להפסדים גדולים", אומרת בת-אל אסולין, מנכ"לית סאנדו, חברת בת של השומר החדש, הפועלת למען החקלאים הישראלים בדרכים מגוונות.

"חקלאי בשיא העונה של הרימונים נתקע בלי ידיים עובדות לקטיפת כל מה שעבד בשבילו כל השנה. קבוצת מתנדבים שמגיעה עושה איתו חסד גדול ולגמרי מצילה אותו. עד היום בחרנו למי לעזור במגבלות האפשרי". לא עוד. שוק ההתנדבות נפתח להמונים דווקא בזכות פריחת הטכנולוגיה. גולת הכותרת הנוכחית: סאנדו – יישומון חדש בסטייל Airbnb– מקשר ישירות בין חקלאים למתנדבים.

גל קליין, חקלאי מנאות גולן: "אני תמיד מסביר לחבר'ה המתנדבים על החקלאות ורמת הגולן ומנסה להכניס רוח ציונות ואהבת אדם למי שבא לכאן. לדעתי אנשים הבינו שחקלאים זה ערך ולא רק משהו כלכלי"

האמת? היינו סקפטיים כששמענו על היוזמה המדוברת. מי יוריד עכשיו אפליקציה כדי לעבוד ללא תשלום, ועוד בחקלאות? הופתענו לגלות את הנתונים שהיישומון מציג בגאווה. חודשים מספר עברו מהשקת גרסת הבטא (בעוד כשבועיים תושק הגרסה הרשמית), ו-3,500 מתנדבים, לא פחות, כבר הורידו את היישומון. כ-1,000 מהם כבר באו לעבוד את האדמה בפועל.

"זה אולי מפתיע, אך יש ביקוש רב משני הצדדים, החקלאים והמתנדבים", מספרת אסולין. זה לא ממש מפתיע אם מביטים על הנתונים הלוהטים מתחת לפני האדמה. ללא הרבה רעש וצלצולים, הרבה לפני היישומון החדש בארגון השומר החדש כבר סופרים 70 אלף מתנדבים ששותפים בהתנדבות החקלאית העושה בימים אלה קאמבק מרשים. היישומון החדש רק הפך את החיבור המפעים בין חקלאים למתנדבים לפשוט הרבה יותר.

 איך זה עובד?

"מותר להתנדב רק מגיל 16. ברגע הכניסה לאפליקציה יש היזן (פיד), ובו המתנדב מוצא את מגוון הפעילויות שאליהן אפשר להתנדב. כשנכנסים לכל פעילות רואים מה החקלאי נותן בתמורה להתנדבות, כמה ימים הוא צריך את המתנדבים ולשם מה. כל מתנדב ומתנדבת בוחרים את מה שמדבר אליהם מתוך מגוון ענקי: תותים, מלפפונים, הכול. האפליקציה מחברת בקשר ישיר ופשוט בין החקלאי למתנדבים, והחקלאי גם מפעיל את המתנדבים בעצמו".

כיצד עלה הרעיון ליישומון כזה?

"הבנו שאם אנחנו רוצים להפעיל מתנדבים היום, צריך לשנות את שיטת ההפעלה. עד היום היו בשומר החדש מדריכים למתנדבים, ולא נוצר קשר בין החקלאי למתנדבים. הוא רק היה בא, מספר את הסיפור שלו לקבוצת המתנדבים והולך. המדריך מטעם השומר החדש היה מפעיל את המתנדבים בשטח ואומר להם איך ומה לעשות. לפני כשנה וחצי בנינו אסטרטגיה של חמש שנים קדימה ויזמנו את האפליקציה. כעת רשומים בה 100 חקלאים, והיא מתוכננת לסייע בסופו של דבר ל-3,000 חקלאים מתוך 10,000 חקלאים, בהערכה, שיש בארץ. המטרה הגדולה היא להצליח לעזור לכולם בסוף. אבל צריך לזכור שלא כל ה-10,000 צריכים ידיים עובדות. חלקם עסוקים בחקלאות המבוססת על מכניקה, למשל".

כיצד אפשר לוודא שההתנדבות תתנהל כשורה, אם אין פיקוח ישיר על החקלאים?

"יש באפליקציה תהליך אישור אישי לכל חקלאי. כעת עומדים ברשימת ההמתנה כ-350 חקלאים שטרם קיבלו אישור. התהליך לוקח זמן והוא חשוב מאוד כדי למנוע דברים לא נעימים. כמו כן אנחנו מכשירים את החקלאים לתת הדרכה נכונה לפי פרק הזמן שהמתנדב או המתנדבת באים אליו".

מה החקלאים נותנים?

"החקלאי כותב ביישומון מה הוא צריך ואומר מה הוא יכול לתת בתמורה להתנדבות; סכום סמלי, לינה ועוד דברים מדהימים ומפתיעים, כמו חקלאי שהעניק למתנדבים בתמורה סנדבורד. כמו סקי מים, רק בחול. זאת אטרקציה. חקלאי אחר מרמת הגולן לקח את המתנדבים לנחל סודי שרק תושבי האזור מכירים. יש מי שעושים למתנדבים פויקה בערב, על האש. כל אחד נותן מה שהוא יכול.

"אגב, נוצר עניין בין החקלאים, קנאת סופרים בקטע טוב, הם מלמדים זה את זה איך לארח את המתנדבים כדי שהחוויה תהיה עוד יותר נעימה. מתנדבים באים, גם עושים כיף וגם מסייעים לחקלאי במצוקה. היעד שלנו לשנה הזאת הוא 20,000 מתנדבים דרך האפליקציה".

ארץ ישראל היפה חוזרת לטבע

גל קליין (40) מנאות גולן מגדל עם שותף 650 דונמים של מטעים, זיתים לשמן, שקדים, ענבים ליין. תכף הוא סוגר עשור של פעילות חקלאית. הוא לא חלם שיגיע יום אחד לעבודת האדמה. "גרתי בתל אביב, למדתי שני תארים במנהל עסקים. עבדתי במסעדות, באיקאה ובגופים גדולים". אחרי שנישא הבשיל במוחו רעיון השיבה לטבע. "לא רציתי יותר לשבת במשרד מול מחשב ולהגיע הביתה בשבע-שמונה. לאט לאט הבנתי שאני רוצה לגדל ילדים אחרת. בחופש, בחקלאות, במרחב, באהבה לאדמה". קליין חבר לחבר ילדות מקומי, והשניים החלו בחכירת אדמות. 

וכסף מניין?

"רוב מי שעוסקים בחקלאות לא עושים את זה ממניעים כספיים. עשיר גדול לא תהיה מחקלאות. פרנסה בכבוד זה כן, ואנחנו מרוצים ממה שאנחנו עושים למרות שחד-משמעית הייתי מרוויח יותר בתחום ניהול העסקים בארגונים".

עד כמה סייע היישומון החדש לגיוס ידיים עובדות?

"האפליקציה הזאת משנה מציאות, עד כדי כך", מתרגש קליין. "אתה יודע שאתה צריך עובדים לשבוע הקרוב ופשוט מפרסם את סוג העבודה ומקבל מתנדבים. כמה פשוט. אני תמיד מסביר לחבר'ה המתנדבים על החקלאות ורמת הגולן ומנסה להכניס רוח ציונות ואהבת אדם למי שבא לכאן. לדעתי אנשים הבינו שחקלאים זה ערך ולא רק משהו כלכלי. בארץ ישראל זה מאוד חשוב מהרבה בחינות: ביטחון המזון, ציונות, ערך נופי. זה ערך שלצערי הולך ונעלם, ואני שמח שזה חוזר".

לפגוש דתיים לראשונה בחיי

דוד שגיא (30) הוא חקלאי ממושב תעוז שבהרי ירושלים, בין צומת נחשון לצומת שמשון, אם דחוף לכם להגיע. הוא רווק ו"חילוני מאוד", לדבריו. "למדתי כלכלה ופילוסופיה במרכז. היה להורים שלי משק לא פעיל, והחלטתי ללכת לכיוון הזה בעקבות חיפוש אורח חיים יצרני וקרוב לאדמה", הוא מסביר בפשטות.

"אני רואה את כל החברים שלי מהצבא ומהלימודים, וכולם עובדים בעבודות משרדיות מבוקר ועד לילה. אני לא רואה על רובם הרבה אושר. דווקא בדרך העשייה ועבודת האדמה ולייצר משהו בעצמך יש אושר בל יתואר. כשאדם אומר לך 'וואו' על פרי שגידלת זאת הרגשה מרוממת נפש".

שגיא עוסק בחקלאות ממוקדת שלפירות יער: פטל שחור, אוכמניות. "אני מעבד חמישה וחצי דונמים באיכות גבוהה, ועוד שלושה דונמים של תאנים. גידולי בוטיק דורשים עבודה ידנית, ללא ריסוס והדברה. הכול נעשה עם מתנדבים מהעולם וישראל".

יישומון סאנדו שימח מאוד את שגיא, וכל עבודתו החקלאית מבוססת על התנדבות בלבד. "זה ייעל לי מאוד את תהליך ההתנדבות וייצר לי חיבור מרתק עם אוכלוסייה דתית, שהיה לי פחות מגע איתה".

צור בן אדמון: "החקלאים צריכים עזרה, אבל גם אתה מקבל הרבה מזה. יום שלם של עבודה באדמה עושה בך משהו. אהבת הארץ עוברת דרך טיולים ברגליים ועבודה בידיים"

 

נגעה באדמה והחליטה לעזוב את הריקוד

צור בן אדמון (20) מירושלים חיפש דווקא להתנדב בחקלאות ונחשף ליישומון: "רציתי להתנדב בחקלאות בחופש באזור הצפון, וחבר סיפר לי על האפליקציה. יצא שהייתי כבר שלוש פעמים בהתנדבות דרך האפליקציה. שתלתי מלפפונים".

איך התחושה?

"זה מאוד כיף. בעיניי זה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות בחופש. כבר דיברתי על זה עם כמה חברים, גם הם הורידו את האפליקציה ואפילו חבר אחד בא איתי להתנדב. יש התלהבות מהחבר'ה".

בעבודת החקלאות אתה יותר תורם או נתרם?

"החקלאים צריכים עזרה, אבל גם אתה מקבל הרבה מזה. יום שלם של עבודה באדמה עושה בך משהו. אהבת הארץ עוברת דרך טיולים ברגליים ועבודה בידיים. אני לומד במכינה בעלי, ככה שהערכים האלה חשובים לי. אני מרגיש עכשיו שהחיבור נהיה עמוק יותר לארץ".

חן פרץ (25) היא סטודנטית לריקוד. היא באה במקרה להתנדב בחקלאות דרך סאנדו והתאהבה כליל בעבודת האדמה.

"החיים שלי היו מאוד עמוסים, ורציתי ללכת ולהיות בטבע, לעבוד בהתנדבות. ראיתי פרסום של האפליקציה בפייסבוק, וזה דיבר אליי מאוד בתקופת הלחץ של החיים ולימודי הריקוד האינטנסיביים. הורדתי את האפליקציה, התבשלתי עם זה כמה ימים. עדיין היה עמוס מדי. בשבוע של פסח, כשהיה לי חופש מהלימודים, הלכתי על זה. נרשמתי באפליקציה, והאנשים של סאנדו יצרו איתי קשר. הם ראו שאני נוסעת להתנדב בצפון ואין לי מגורים שם, אז הם דאגו לי למגורים. תכננתי לשכור מקום מגורים, כבר דיברתי עם כמה מקומות לינה ושאלתי כמה עולה, אבל החבר'ה מהאפליקציה לא הסכימו שאשלם על הלינה אם אני באה להתנדב, וסידרו לי לינה בחינם".

כך מצאה את עצמה פרץ מנקה תותים במושב גבעת יואב בגולן במהלך חמישה ימים של ניקוי ראש עילאי. "הרבה יותר טוב ממה שציפיתי", היא אומרת. "זו הפעם הראשונה בחיים שעבדתי בחקלאות. היה לי מאוד טוב השקט הזה. לצאת כמה ימים מהמרוץ שלי ולעבוד בלי מחשבות. יצא ששבועיים מאז שראיתי את המודעה כבר הייתי שם, עובדת בחקלאות".

לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק ובאינסטגרם

 

 

אולי יעניין אותך גם