משיח לא בא Featured

 8 shabtay
משיח לא בא – שבר שבתי צבי

עד היום, בחלוף כמעט 400 שנה, טראומת שבתי צבי לא מרפה מהשיח היהודי, ויש לה השפעה גם הישראליות המודרנית. הוצאה מחודשת של ספרו של "נתן העזתי", אחד האנשים שהרימו את קרנו של משיח השקר, היא הזדמנות להכיר קצת יותר מקרוב את טלטלת השבתאות: כיצד הצליח מי שהיה כפי הנראה אדם מעורער בנפשו לפרוט על מאוויי המשיח היהודיים ולסובב עם שלם למחוזות מוטרפים, וגם איך העם היהודי הצליח בסופו של דבר להשתקם גם מהתופת הפנימית

ארנון סגל

לולא הטראומה הלאומית שחוותה היהדות בשנת 1666, מותר לשער שהמלחמה הפנים-יהודית בציונות לא היתה עזה ועיקשת כל כך ולא מרפה כבר כמעט 140 שנה • לולא האכזבה האיומה שהנחיל אז שַׁבְּתַי צְבִי ליהודי העולם כולו, גם הבעל שם טוב והמהפכה החסידית לא היו נתקלים באש תופת בתוך הנגמ"ש, ובישראל של ימינו לא היה מודבק כינוי הגנאי "משיחי" לכל מי שמעז לתמוך בהצבת קרוונים בגבעות שוממות ביהודה ובשומרון, או מצדד במלמול חופשי של פסוקים בהר הבית • מאז ביזוי עיקר האמונה ה-12 של הרמב"ם בשנה הקשה ההיא במאה ה-17, מוטחת התווית "שבתאות" בכל מי שמעז להעניק פרשנות בעלת השלכות עכשוויות למקורות היהדות, שלא לדבר על מי שחותר בפועל – ולא רק באמצעות תפילות ונשיאת עיניים כלפי מעלה – לחידוש ימינו כקדם •

עבירה לשמה

שבתי צבי, מי שהצליח להטעות אחריו המונים ולהוליך בכחש רוב מוחלט של העם היהודי במשך כמה שנים, משיח השקר המפורסם בתולדות ישראל, בא לעולם באיזמיר שבטורקיה בתשעה באב 1626 • הוא נקרא שבתי מכיוון שנולד בשבת, והיה בנו השני של מרדכי צבי, סוחר עופות וביצים • בצעירותו למד שבתי אצל רבני איזמיר ואף הוסמך לרבנות וכונה "חכם". בערך כשהיה בן עשרים החל שבתי צבי להתבודד, להסתגף ולעסוק בקבלה. פעמיים התחתן – והתגרש, כנראה מעודף פרישות. היו שראו בכך סימן לקדושתו היתרה, אך חוקרי זמננו סבורים שהדבר נובע ממחלת נפש שבה לקה, הפרעה דו-קוטבית ליתר דיוק • בהדרגה הגיע לתפיסה קיצונית שגרסה מעבר חופשי למדי על מצוות התורה לשם תיקון העולם, המכונה "עבירה לשמה" • בכ"א בסיוון ת"ח (1648), ממש בעת שבאוקראינה השתולל הטבח שנודע לימים בכינוי פרעות ת"ח ות"ט, ספק כחלק ממחלת הנפש שממנה סבל ספק כחזון נבואי, טען שבתי צבי שחווה התגלות ובה נאמר לו שהוא משיח בן דוד • אחד ממנהגיו המשונים מאותה עת היה לבטא את שם ה' המפורש ככתבו, למרות האיסור ההלכתי לעשות זאת. הוא הסביר זאת באומרו שבתלמוד נאמר שלעתיד לבוא, בימות המשיח, יבוטא השם הזה ככתבו, ולאור העובדה שהוא הוא המשיח, הרי שהגיע הזמן לממש את המובטח בגמרא • בשנתיים שלאחר ה"התגלות", הוסיף שבתי צבי לשבת באיזמיר ועסק עם חסידיו בקבלה, בסיגופים ובטבילות. באחת ההזדמנויות עלה עם תלמידיו אל אחת הגבעות סמוך לאיזמיר וניסה לעצור את מהלך השמש, לא פחות, בדומה למעשהו של יהושע בן נון • השמש לא עצרה ממהלכה ככל הנראה, אבל מבחינת רבני איזמיר היה זה צעד אחד רחוק מדי. המשיח הצעיר גורש מן העיר אחר כבוד • שבתי צבי לא אמר נואש ונסע לסלוניקי, שם הצליח לצרף לעדתו המתעצמת תלמידים ומעריצים רבים נוספים. אולם גם בעיר הזו חולל ראש השבתאים מהומה. זה קרה כשסידר לעצמו טקס נישואין, כאשר הכלה איננה אלא ספר תורה. התנצלויותיו והבהרותיו לא הועילו והוא גורש גם מסלוניקי • שבתי צבי המשיך לנדוד בין ערי יוון בשנים הבאות, עד שבשנת 1658 הגיע לקושטא, הלא היא איסטנבול, עם להקת מעריציו • גם כאן לא חדלו השערוריות. פעם, בנימוקים קבליים, שוטט ברחובות העיר עם דג ענקי בתוך מיטת תינוק. בהזדמנות אחרת חגג את שלושת הרגלים יחדיו בלילה אחד כשישב בסוכה, ערך את ליל הסדר וקיים במקביל תיקון ליל שבועות • נוהגו היה לברך בעת ביצוע עבירות הלכתיות את הברכה "ברוך מתיר איסורים", בהסתמך על טענתו שבימות המשיח יפקע תוקף המצוות המעשיות • התנהלותו הפרובוקטיבית הביאה לכך שגם את איסטנבול נאלץ שבתי צבי לעזוב בתוך זמן קצר, והוא שב לאיזמיר • מכאן שיגרו אותו אחיו מצויד בכסף – לארץ הקודש. בדרכו ארצה, בשנת 1662, עבר במצרים, ושם הצליח לשבות בקסמו את שר האוצר היהודי רפאל יוסף • במצרים גם שמע על אישה בשם שרה הטוענת להתגלות שבה נאמר לה שהיא תהיה אשתו של המשיח. שבתי מיהר להציע לה נישואין, ומשנישאו השניים כינו אותה חסידיו "המלכה" • למען האמת היא הייתה אישה מפוקפקת למדי, אבל אפילו העובדה הזו לא הביאהאת המעריצים להטיל ספק בדרכו של מנהיגם ובמשיחיותו • ממצרים הגיע שבתי צבי לירושלים, שם זכה למעמד נכבד ואף נבחר כשליח מטעם הקהילה לשוב למצרים ולגייס תרומות בעבור יהודי העיר. יש לשער שנבחר בשל קרבתו לראש עשירי יהודי מצרים המדובר, רפאל יוסף. בסוף 1664 שב מצרימה, לביקור שהביא לתמורה עצומה בתולדותיו, ובעצם גם בתולדות העם היהודי.

השמש לא עצרה ממהלכה ככל הנראה, אבל מבחינת רבני איזמיר היה זה צעד אחד רחוק מדי. המשיח הצעיר גורש מן העיר אחר כבוד • שבתי צבי לא אמר נואש ונסע לסלוניקי, שם הצליח לצרף לעדתו המתעצמת תלמידים ומעריצים רבים נוספים. גם בעיר הזו חולל ראש השבתאים מהומה. זה קרה כשסידר לעצמו טקס נישואין, כאשר הכלה איננה אלא ספר תורה

 

הולך לעזה

אברהם נתן בן אלישע חיים הלוי אשכנזי (1643–1680), הידוע יותר בכינויו נתן העזתי, היה דווקא ירושלמי במקורו, תלמיד חכם שלמד בישיבות עיר הקודש. רק לצורך נישואיו, בערך בשנת 1664, עבר לעזה ובה החל להתעמק בקבלה, בעיקר בכתבי האר"י. לפתע החלו פוקדים אותו חזיונות וחלומות, ויום אחד התגלתה לו במראה הנבואה דמותו של שבתי צבי, ונאמר לו שהאיש הזה הוא המשיח • לפי עדותו, נאסר עליו לספר לאיש על חזיונו, עד אשר יופיע לפניו האיש שראה בחלומו. נתן העזתי סיפר שבחזונו נאמר לו כך: "כה אמר ה' הנה מושיעכם בא, שבתי צבי שמו, יריע אף יצריח על אויביו יתגבר" • הוא החל אז להתפרסם כנביא והמונים נהרו לעזה כדי שיעניק להם מבשורתו. השמועה על הנביא החדש הגיעה עד מצרים בשנת 1665, ושבתי צבי שנחשף אף הוא לידיעות מעזה מיהר אליה כדי לפגוש בנתן • במהלך הפגישה שכנע נתן העזתי את שבתי צבי שהוא – שבתי – איננו אלא הגואל המיוחל, וגילה באוזניו את נבואותיו • כמשיח עם תעודות יצא עתה שבתי צבי לירושלים להביא את בשורתו, ואילו נתן טרח להפיץ את הידיעה המטלטלת במכתבים ששיגר לכל קהילות ישראל בתפוצות • "אחינו בית ישראל", כתב באיגרת, "ידוע להוי (=יהיה) לכם שנולד משיחנו בקהילת קודש סמירנה (=איזמיר), נקרא בשמו שבתי צבי, אשר במהרה תִגלה מלכותו, ויקח כתר מלכות מראש מלך ישמעאל וישים על ראשו, והמלך ילך אחריו כעבד כנעני, כי לו המלוכה... ויוליך משיחנו את משה רבנו ואת כל היהודים לירושלים, ובדרך יפגע בם גוג ומגוג ועמו עם כחול אשר על שפת הים הולך ללחום עמו. ומשיחנו שבתי צבי לא בחנית ובחרב יילחם, רק ברוח שפתיו ימית רשע. אז ירים ה' א-לוהינו את בית המקדש מן השמיים, בנוי בזהב ואבנים טובות המאירים. ומיד יקריב משיחנו קרבנות לה', ואחר זה תהיה תחיית המתים בכל העולם" • שבתי צבי שב כאמור שנית לירושלים, אך לא התקבל בה באהדה יתרה, בין השאר מכיוון שכנראה לא הביא עימו את מלוא הכסף שהתחייב להביא כשליח. הבדיחה הירושלמית על אודותיו הייתה שהוא "הלך שליח ובא משיח" • ראשי הכוללים הירושלמיים אף תבעו אותו לדין לפני הקאדי (השופט) המוסלמי בשל הנזק הכלכלי שנגרם להם, אולם זה זיכה אותו מכל אשמה • גם בירושלים לא חדל מלעורר התנגדויות, וכמה עבירות פומביות שנקט הביאו להטלת חרם עליו בידי רבני עיר הקודש, ובסופו של דבר לסילוקו גם ממנה.

תקופת האופוריה

שבתי צבי החליט לשוב לעיר הולדתו איזמיר ובדרך עבר בצפת, בדמשק ובחלבּ. בינתיים הופצו מכתביו של נתן העזתי ברחבי העולם היהודי ובכל מקום חוללו פרץ של שמחה והתרוממות רוח. מפרס ועד צפון אפריקה, כמו גם בכל רחבי אירופה – אומצה בשורתו של נתן העזתי כמעט ללא פקפוק. מספר המתנגדים לתנועה המשיחית בשלב ההוא היה אפסי. היו שהסבירו את אובדן חוש הביקורת בפרעות ת"ח ות"ט שהותירו קהילות רבות במצב נורא שפורש כחבלי משיח – והנה הנה משיח בא • התקשורת הלקויה של הימים ההם הביאה מטבע הדברים להפצת שמועות מסמרות שיער על אודות המשיח החדש. טענו שהוא נלחם בגויים ומנצח אותם, שהוא השיב את עשרת השבטים ואפילו שחרר את ירושלים • בארץ ישראל הוביל בינתיים נתן העזתי תנועת תשובה שלא נודע כמותה. גם לאחר שהתקווה השבתאית הכזיבה והתנפצה לרסיסים, נזכרו רבים בערגה בתנועת התשובה ההמונית חסרת התקדים שחוללה השבתאות • יהודים רבים בכל העולם מכרו את כל נכסיהם ועסקו בתפילות ובסיגופים בלבד, מתוך ציפייה שהנה מגיע שבתי צבי ומשיב את כל היהודים לארץ הקודש • גליקל מהמלין, אשת עסקים אלמנה מהמבורג, סיפרה בזיכרונותיה על ההתלהבות הכללית שאחזה ביהודים בשנים הללו: "מה רבה הייתה השמחה כשנתקבלו הכתבים (של נתן העזתי, א"ס) – אין לספר. הבחורים הפורטוגיזים היו תמיד מתלבשים בבגדי חג וענדו עליהם פסי תכלת משי – זה היה סמל לבושו של שבתי צבי. וכך יצאו כולם בתופים ובמחולות בבתי הכנסיות ובשמחה וקראו את האיגרות. אחדים מכרו את בתיהם וכל קניינם בתקווה בכל יום לגאולה" • במקביל פרץ גל של "מתנבאים". רבים ברחבי האימפריה העות'מאנית "התנבאו" על אמיתת משיחיותו של שבתי צבי ועל בשורת הגאולה שלו. באיזמיר לבדה דווח על יותר מ-150 מתנבאים, וביניהם גם רבנים ידועים • אלה דרשו מההמונים לשוב בתשובה כדי להיות ראויים לגאולה המתקרבת • נישא על גלי אהדה ציבורית מקיר לקיר בעולם היהודי, שב שבתי צבי לעיר הולדתו. שם, באיזמיר, בחנוכה תכ"ו, חווה שבתי צבי "התגלות נוספת", ואולי זה היה בסך הכול התקף של מחלת הנפש שממנה סבל • בין השאר התהלך אז ברחובות איזמיר כמלך בראש תהלוכות גדולות. כשהבין שרבני איזמיר אינם נלהבים ממעשיו, הכריז על יום תפילה למאמיניו מיד לאחר החנוכה, ביום שישי ג' בטבת תכ"ו (11.12.1665), "תפילה" שהפכה להתנגשויות אלימות בעיר בין תומכי שבתי צבי למתנגדיו • בעיר פשטו שמועות על כוונות של רבנים להתנקש בחייו של המשיח החדש. למחרת, בשבת, גברה מאוד האלימות. לאחר תפילת שחרית יצא שבתי צבי בראש כמה מאות ממאמיניו לכיוון בית הכנסת של העדה הפורטוגזית, מעוז ההתנגדות כלפיו. המתפללים נעלו את בית הכנסת מבפנים, אך שבתי צבי ניפץ את הדלת בגרזן ונכנס לתוכו, הפסיק את התפילה והכריח את המתפללים לשמוע את דרשתו. לאחר הדרשה הוציא חומש מודפס והכריז שקריאת התורה תעשה מתוכו, ולא מתוך ספר תורה כהלכה • הוא העלה לתורה שבעה מאוהדיו ואחר כך גם שבע נשים, כשהוא מדרבן את כל אלה להגות את השם המפורש בעת הברכה. את כל העולים לתורה באותו מעמד הכתיר שבתי צבי כ"מלכים" על חלקים שונים בעולם. את אחיו אליהו צבי, למשל, הוא מינה למלך טורקיה. לאחר קריאת התורה תקע כביכול בשופר באמצעות ידיו, ואחר כך פתח בפרץ גידופים וקללות למתנגדיו ורבני איזמיר בראשם – בעוד שאלו נוכחים במקום • גם אחרי השבת המשיך שבתי צבי לחולל מהומות בקהילה היהודית בעיר. הוא הפר את ההלכה על ימין ועל שמאל. כך למשל השיב אליו את שתי גרושותיו מקדם והכריז על ביטול צום עשרה בטבת • התקף המניה-דיפרסיה שלו הגיע לשיאו והביא אותו "למנות" עוד ועוד ממקורביו למלכים על חלקי העולם השונים. על אחרים הכריז שהם גלגולים של מלכים שונים ממלכי ישראל ויהודה • בכ"ב בטבת תכ"ו יצא עם המוני מעריציו לכיוון קושטא-איסטנבול, לדברי חסידיו במטרה להסיר את כתרו של הסולטן מהמט הרביעי ולמלוך תחתיו.

מכתביו של נתן העזתי הופצו ברחבי העולם היהודי ובכל מקום חוללו פרץ של שמחה והתרוממות רוח. מפרס ועד צפון אפריקה, כמו גם בכל רחבי אירופה – אומצה בשורתו של נתן העזתי כמעט ללא פקפוק. מספר המתנגדים לתנועה המשיחית בשלב ההוא היה אפסי. היו שהסבירו את אובדן חוש הביקורת בפרעות ת"ח ות"ט שהותירו קהילות רבות במצב נורא שפורש כחבלי משיח – והנה הנה משיח בא

 

חגיגות תשעה באב

השמועות הגיעו גם אל השלטונות והם היו מלאי דאגה. הווזיר (השר) הגדול אהמט קופרילי פאשה הורה לעצור את שבתי צבי • לעיני אלפי יהודים שבאו לקבל את פניו בנמל קושטא נעצר מבשר הגאולה היהודי בידי שוטרים טורקים, וקהל מעריציו פוזר במכות אלות • הוא הוחזק במעצר במשך כמה ימים והובא למשפט בפני הווזיר בעוון בגידה. בסופו ניצל שבתי צבי מהוצאה להורג, אולם הוגלה לכלא שבמבצר גליפולי, והגיע אליו בערב פסח תכ"ו. שם שחט שבתי צבי כבש כקורבן פסח ואכל אותו עם בני חבורתו בלי להסיר מהכבש את החֵלב – איסור הלכתי שעונשו כרת. גם זאת, תוך שהוא מברך את ברכתו הקבועה "ברוך מתיר איסורים" • באופן נדיר אפשרו לו רשויות הכלא לקבל מבקרים בתאו לאחר שסופק להם שוחד. יש לציין שכליאתו לא פגמה כהוא זה בהתלהבות היהודית מהמשיח החדש • שמועות שסבבו בכל רחבי אירופה גרסו שהוא נוהג בכלאו כמלך, ושבקרוב מאוד אכן יסיר את כתרו של הסולטן הטורקי וייקח את מקומו. אלפי יהודים נהרו לתאו והציפו אותו במתנות • תודעת ימות המשיח פשטה כלהבה בכל העולם היהודי. בודדים בלבד עוד העזו לצאת בגלוי נגד הגל האדיר הזה • מי שבכל זאת עשה זאת ואף שיגר מכתבים לכל מי שהיה מוכן לשמוע שמדובר במשיח שקר – היה רבי יעקב ששפורטש, שאת מאבקו סיכם בספרו "ציצת נובל צבי" • אולם בשלב ההוא גם רבנים שפקפקו בדבר אמיתות המשיח החדש – העדיפו להחריש. "האם ראיתם בשום ספר שמחויב להאמין למשיח מי שאומר על עצמו: 'משיחא אנא' (=משיח אני), או שאומרים עליו ש'זה מלך הכבוד'", התלונן הרב ששפורטש, "קודם עשותו מעשה משיח, כדברי הרמב"ם בהלכות מלכים (להילחם מלחמות ה', לקבץ נדחי ישראל ולבנות את בית המקדש)? שאם לא כן, כל הרוצה ליטול שם משיח – יבוא וייטול" • לקראת צום י"ז בתמוז תכ"ו הכריז שבתי צבי על ביטולם המוחלט של כל צומות החורבן • מאמיניו – רוב יהודי העולם – אכן אכלו ושתו ביום הזה, וכך נהגו גם בתשעה באב של אותה שנה, שכּונה אז בידי שבתי צבי חג הנחמות

ההתאסלמות והשם החדש – עזיז מוחמד

מי יודע להיכן היו מוסיפים הדברים להתגלגל לולא ביקורו של אחד מבכירי מקובלי פולין באותה עת – הרב נחמיה כהן – בתאו של שבתי צבי. הוא הגיע לגליפולי בג' באלול תכ"ו, ושהה בתא שלוש יממות בספק-שיחה-ספק-חקירה של הכלוא • להפתעתו של שבתי צבי, הטיח בו המקובל מפולין דברים קשים וטען שהוא רמאי שדינו מיתה כדין מסית ומדיח. הרב כהן, שהבין שמאמיני שבתי צבי עלולים לרצוח אותו בשל ערעורו על משיחם, נמלט מהתא בהצהירו באוזני המשמר הטורקי שרצונו להתאסלם. לאחר שחבש מצנפת מוסלמית ביקש הרב המקובל ממפקד המצודה להעבירו לחצר הסולטן באדריאנופול שעל גבול בולגריה במטרה להתלונן נגד שבתי צבי. כשהובא הרב אל הסולטן טען ששבתי צבי מתכנן נגדו מרד, והסביר שאין לשלטונות לחשוש מהטוען לכתר המשיח מכיוון שהוא רמאי והוזה. אחר כך שב הרב כהן במהירות לפולין. ההאשמות זכו לאוזן קשבת בחצר הסולטן, והדברים החלו להתגלגל מאליהם • שבתי צבי הובא למשפט לפני מועצת הסולטן באדריאנופול בט"ז באלול תכ"ו – שם הכחיש כל קשר לתנועה המשיחית חובקת העולם שסובבה אותו ולהאשמות שיוחסו לו. ניתנה לו האפשרות לבחור בין מוות לבין התאסלמות. הוא בחר להתאסלם, ושמו המוסלמי נקרא מעתה עזיז מוחמד. הוא אף קיבל את תואר הכבוד "באשא קאפיג'י" – שומר החצר, ונקבעה לו קצבה ממשלתית מכובדת מקופת השלטון • אין לתאר את התדהמה ואת מפח הנפש שנחלה יהדות העולם כשנודע דבר התאסלמותו של "המשיח". הזרם המרכזי ביהדות ביקש עתה להשכיח את החרפה כמה שיותר מהר. "ספרי קהילות" הושמדו ונמחקו ונאסר להזכיר את שמו של שבתי צבי • הייאוש היה איום וההלם שהותיר המעשה הביא בין השאר לגלים רבים של מתאסלמים ומתנצרים •

צאצאי המתאסלמים

הטראומה – שאף הועצמה תשעים שנה מאוחר יותר בשל גלגול נוסף של השבתאות, הפעם בפולין בדמותם של הפרנקיסטים, הביאה את ההנהגה הרבנית להטיל הגבלות קשות על לימוד הקבלה – רק מעל גיל ארבעים ורק למי שכבר מילא כרסו ש"ס ופוסקים • תקופה ארוכה של מה שנהוג לכנות ציד מכשפות עברה על יהדות אירופה, וכל חכם שחרג מעט מהרגיל בהנהגותיו נחשד מיד במשיחיות שקר • במזרח התיכון ובבלקן, לעומת זאת, רבים עוד שמרו אמונים לשבתי צבי • כשנודע דבר ההתאסלמות של שבתי יצא נתן העזתי מעזה לאיזמיר • כשנכנס לעיר ריכז את מה שנותר מקהל המאמינים השבתאי בעיר, והטיף להמשך האמונה בשבתי צבי ועם זאת להימנע מכל משמר מלהתאסלם בעצמם. המרת הדת של משיחם הוסברה כירידה לעומקי הקליפות במטרה להעלות מהן את הניצוצות שנשבו • מעתה ועד מותו כעבור 13 שנים הוסיף נתן לנדוד מעיר לעיר בטורקיה וברחבי האימפריה העות'מאנית והטיף להמשך האמונה במשיח המאוסלם • שבתי צבי עצמו נותר לחיות באדריאנופול יחד עם קבוצת מאמינים שהתאסלמה בעקבותיו. בשנת 1667 נולד לו בן ונקרא ישמעאל-מרדכי, אבל גם בתקופה ההיא לא פסקו פרשיותיו המפוקפקות. בין השאר התחתן עם צעירה מקושטא שהייתה מאורסת לאדם אחר, ואף ילדה לבעלה הראשון בן אחרי נישואיה לשבתי צבי • כלפי חוץ נהג שבתי מעתה כמוסלמי, אולם הוסיף לשלוח מכתבים למאמיניו הלא-מוסלמים שבהם ניסה לתרץ את המרת-דתו • בשנת 1669 נפגש שבתי צבי עם נתן העזתי והללו סובבו יחדיו בערי טורקיה ויוון. שבתי צבי הוסיף גם כעת להתהלך בראש תהלוכות של מאמיניו. כמה וכמה פעמים ביקר בבתי כנסת וקיים בהם טקסים ספק-יהודיים-ספק-מוסלמיים. ב-1672 נעצר בידי השלטונות העות'מאניים כשהתפלל בבית כנסת בקושטא-איסטנבול, והואשם בבגידה באסלאם • הוא הוחזק במאסר באדריאנופול במשך ארבעה חודשים, אחר כך הוגלה למבצר אולצין באלבניה (כיום במונטנגרו), ובה או בעיר בראט שבאלבניה נפטר שלוש שנים אחר כך, בשעת תפילת נעילה של יום הכיפורים תל"ז (1676) • והשבתאות? היא הוסיפה להתקיים בהיקף בלתי מבוטל עוד שנים רבות אחרי מותו של מחוללה • לאחר ההתאסלמות של שבתי צבי אמנם עזבה כמחצית העם את האמונה במשיח שהכזיב, ולאחר מותו של שבתי צבי נותרה רק עשירית מהעם לכל היותר נאמנת למשנתו • ובכל זאת, בטורקיה קיימת עד היום קבוצה מוסלמית-שבתאית של צאצאי המתאסלמים עם שבתי צבי והיא נקראת דונמה. קיימות טענות שמייסד טורקיה המודרנית, אטא טורק, אף הוא שבתאי בן הכת הזו •

***

"נתן העזתי היה גדול הדור ואין על שמו אפילו בול"

גם כיום, מתברר, אפשר עוד למצוא ברחובותינו שבתאים, אפילו שבתאים נלהבים. ליאור הולצר (37), דוקטורנט למחשבת ישראל ובעל החנות הולצר ספרים ברחוב יפושבירושלים, הוציא כעת לאור – לראשונה אי פעם – את ספר הבריאה של נתן העזתי, ספר שכתב לפני350 שניםבדיוק, ובו נימק מדוע המשיח מוכרח להתאסלם במסגרת הגאולה. בשל רדיפת השבתאים בכל מקום לאורך שנים ארוכות, הספר מעולם לא נדפס. כיום לא רודפים עוד את המתעקשים להוסיף להאמין באמיתות נבואותיושל נתן העזתי, והנה הולצר מפרסם את הספר: 581 עמודים היקפו.

"אם יש משהו אחד שעולה בצורה ברורה מתורתו של נתן העזתי הוא שהמשיח עוד לא בא. בזמנו נתן היה בטוח ששבתי צבי יחזור ליהדותו בכל רגע. כשזה נכשל הוא הבין שהמשיח יהיה מישהו אחר"

כבר מהודעת הפרסום כבר אפשר להיווכח שהולצר מעריץ את נביא השבתאות: "ספר זה הוא הבניין השלם ורב-המופת של גדול הדור אשר נקבע על ידי גדולי ישראל כנביא", נכתב שם. הרי היום נתן העזתי נחשב נביא שקר והמשיח שלו משיח שקר, אני תוהה באוזני הולצר, והוא משיב: "אם רבי עקיבאסמך את ידיו על בר כוזיבא, מי אני שאצא נגד רבי עקיבא?" ומה אתה עצמךמוצא בשבתאות, תהיתי. "שיטת הקבלה השלמה ביותר בעולם היהודי אי פעם", הוא משיב.

שיערתי באוזניו שאת נתן העזתי הוא מעריך, אבל את שבתי צבי הרבה פחות. ליאור אישר. "נתן העזתי הוא איש גדול מהחיים, אחד משלומי אמוני ישראל שאת כל דבריו כתב בטהרה. איש סגפן ופרושמטבעו שלא יצא כפסע מהגדר. הרב שמואל ויטאל, בנו של רבי חיים ויטאל (תלמיד האר"י, א"ס), אמר על נתן שהוא המקובל הכי גדול של הדור. נתן העזתי הוא מהדמויות המרשימות ביותר בתולדות היהדות, אדם בקנה מידה שלהגאון מווילנה".

האם אתה טוען שכפי שרבי עקיבא טעה בזיהוי בר כוכבא כמשיח נתן העזתי טעה בשבתי צבי?

"לא, הוא לא טעה. המשיח היה אמור להתאסלם, כפי שנתן העזתי מסביר. נתן נלחם בשיניו כדי למנוע מאחרים להתאסלם בעקבות שבתי צבי. היו כאלו שהתאסלמו אחרי מותו של נתן, אבל הוא בפירוש הורה להם לא לעשות זאת. הוא היה האצבע בסכר.

"יש פה ספר יהודי של גדול הדור, של המקובל הכי חשוב במאה ה-17", הולצר מתוסכל, "ואין על שמו רחוב או מוסדות לימוד או אפילו בול. זה לא בסדר". אולי בעזה יחנכו רחוב על שמו, אני מציע להולצר, אבל הוא מבטל את דבריי: "נתן העזתי היה בעזה שנה וארבעה חודשים בסך הכול. הוא איש ירושלים".

לשיטתך, המשיח כבר הגיע, כפי שטוענים גם הנוצרים?

"חס ושלום. אם יש משהו אחד שעולה בצורה ברורה מתורתו של נתן העזתי הוא שהמשיח עוד יבוא".

וזה יהיה שבתי צבי?

"בזמנו נתן היה בטוח ששבתי צבי יחזור ליהדותו בכל רגע. כשזה נכשל הוא הבין שהמשיח יהיה מישהו אחר".

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
כפיים למהפכה

  מאמר מאת הרב אברהם...

להתכונן לשנת קורונה?

  מאמר מאת  הרבנית ד"ר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם