שו"ת עברית Featured

 10 ivrit
מה הסיפור של זכר ונקבה בעברית, מה היחס של האקדמיה ללשון לסלנג, האם לעד יהיו כאן גם קמץ וגם פתח, האם לדבר בחי"ת ועי"ן, ואפילו כיצד אפשר לעלות על שקר באמצעות הקשבה נכונה לעברית של מי שאנחנו מדברים איתו * ירעם נתניהו בשאלות ותשובות מתוך הפודקאסט – סליחה, ההסכת – הראשון בעולם שעוסק בשפה העברית * שו"ת בעברית צחה במיוחד לכבוד שבוע העברית

אל תאמר פודקאסט, אמור הֶסְכֵּת: הכירו את הסכת העברית הראשון בעולם

"קולולודשה" הוא ההסכת-פודקאסט היחיד בעולם העוסק בשפה העברית. ב"קולולושה", הסכת מבית מטח, ירעם נתניהו משוחח עם אנשים מתחומים שונים על נושאים הקשורים לעברית: אנשי מחקר, קומיקאים, מפורסמים, אנשי פרסום ועוד. אחת לחודש עולה פרק חדש.

ביום רביעי השבוע הוקלט בפעם הראשונה פרק "חי", לפני קהל, ובו התארחה רות אלמגור-רמון – יועצת הלשון של 'כאן'.

האם אפשר לדעת אם אדם משקר רק לפי העברית שלו?

בהחלט כן. ד"ר רקפת דילמון מאוניברסיטת בר אילן חקרה את הנושא, ופרסמה את ממצאיה בעבודת הדוקטורט שלה "אפיונים לשוניים של שפת שקר בהשוואה לשפת אמת". היא מצאה 17 מדדים, להלן ששת המבחינים ביותר:

א.     שימוש רב במילים שליליות – לא, אין, אי אפשר, אכזר, רע, מכוער.

ב.     שימוש רב ב"מַגְבירים" - מאוד, הרבה, יותר.

ג.      שימוש רב במילים כוללניות – מישהו, בסביבות, ההם, אנשים (ולא: האנשים), משפחה (ולא: המשפחה).

ד.     שימוש רב בפעלים בגוף שלישי – באו, אספו, אמרו.

ה.     שימוש רב במשפטים מורכבים ומחוברים – כש... לפני ש... ואז...

ו.        ריבוי סיבוכים פתאומיים – חזרות מיותרות, קטיעות בסיפור.

מחקרית נמצא שהשיטה נכונה, ולדעתה אפשר יהיה להשתמש בשיטה כחיזוק לבדיקות גלאי-שקר (פוליגרף) או בבתי משפט.

בשורה תחתונה: עדיף לא לשקר.

איך "אוכלים" את הילד הרע של הלשון העברית – הסלנג?

בעבר סלנג (בעברית: עגה) נחשב לשפה נחותה. במילון אבן שושן למשל לא שובצו מילות סלנג במהדורות הישנות. היום התפיסה היא שהסלנג הוא חלק חי בשפה ומשלים חסרים לשוניים, ולכן יש צורך להוסיפו למילון, והוא אכן מופיע במילונים החדשים של אבן שושן.

ד"ר ניסן נצר מצא שלסלנג שישה תפקידים מרכזיים (ומהם מבינים את הצורך בו):

א.     השלמת חסר לשוני – חלופה למילים שאין להן מילה רשמית, כמו: כובע טמבל, קשקשת, לנשנש, לפרגן

ב.     צורך במקוריות – רצון לשבור את השגרתי והנדוש, כמו: חצי היריון, שמנמוך, זבנג, שחורדינית

ג.      תוספת ריגושיות – הגזמות ואבסורדים, כמו: משגע, שוונג, אטומי

ד.     תמציתיות וקיצור – חיסכון במילים, כמו: חבל"ז, בני"ש

ה.     ריכוך לשון בוטה – כשלא נעים לומר את המילים המפורשות, כמו: בחור טוב (במשמעות לא בחור טוב), התפוטר (לא בדיוק התפטר כמו שמספרים לנו אלא הוא כנראה פוטר), טיפשון

ו.        צורך בחביבות, קרבה ואינטימיות – מילים כמו: אסתריקה, בחורצ'יק

בשורה תחתונה: סלנג עובד בסך הכול בסדר גמור לצד העברית התקנית, בעיקר כשאין לו חלופות מתאימות. אבל זה לא אומר שצריך למהר להיכנע ולאמץ כל ביטוי רחוב שצץ.

3.

למה צריך כל כך הרבה סימני ניקוד בשביל חמש תנועות בלבד? (למשל לתנועת e יש ארבעה סימנים: צירה, סגול, שווא נע וחטף סגול)?

האמת היא שלא צריך. ד"ר גבריאל בירנבאום מהאקדמיה ללשון מסביר שהסיבה שיש בעברית סימנים רבים כל כך לאותה תנועה היא סיבה היסטורית. אלה שהמציאו את הניקוד נקראים "הטַבְרָנִים", והם הנציחו את ההגייה שלהם שהיא שונה מההגייה בימינו. כלומר לטברנים היה הבדל בהגייה בין קמץ לפתח ובין צירה לסגול, ולכן היו להם סימנים שונים. מכיוון שהייתה להם הגייה שונה לכל סימן ניקוד, כל אחד ידע לנקד, בניגוד לימינו שהניקוד הפך למלאכת מומחים.

לפי זה, למה לא מבטלים חלק מסימני הניקוד?

באמת יש הצעה כזו מאת ד"ר מרדכי מישור, והיא מונחת כבר שנים באקדמיה ללשון העברית. הוא הציע שיהיו רק חמישה סימני ניקוד – סימן לכל תנועה.

האקדמיה דנה בהצעתו, והוחלט שלא לאמצה מכמה סיבות. ביניהן: השיטה החדשה תיצור נתק בינינו לטקסטים מהמקורות (התנ"ך וכדומה) כי קהל הקוראים החדש לא ידע לקרוא אותם; אם משנים את הניקוד, אין לדבר סוף - מדוע לא לשנות את כל העיצורים שאינם בשימוש (למשל לבטל את הטי"ת ולאחד אותה עם התי"ו)? הניקוד החדש יקשה גם על הבנת תורת הצורות של העברית.

שורה תחתונה: בזמן הנראה לעין איש לא יבטל שום סימן ניקוד.

4.

לא רק חי"ת ועי"ן – אילו עוד צלילים נעלמו ונעלמים מהעברית?

"אותיות עשרים ושתיים אל"ף-בי"ת", כתבה נעמי שמר, אבל בפועל אנו הוגים פחות "אותיות" (עיצורים). הרוב המוחלט אינו הוגה את הצליל הלועי של החי"ת והעי"ן (כמו שהוגים מבוגרים מבני עדות המזרח, הספרדים והתימנים), אלא החי"ת נשמעת כמו כ"ף שאינה דגושה והעי"ן נשמעת כמו אל"ף. הטי"ת נשמעת כמו תי"ו, והקו"ף כמו כ"ף דגושה. לא מעט אנשים אינם הוגים את הה"א, והיא נשמעת כמו אל"ף.

האם היעלמות העיצורים היא תופעה חדשה בעברית שלנו? לא ולא. אם נחזור אלפי שנים אחורה נגלה (בהשוואת לשפות שמיות אחרות) שהיו עוד הרבה עיצורים שנעלמו בעברית, ביניהם זי"ן שנשמעת כמו th (במילה this), גימ"ל שאינה דגושה שנשמעת קצת כמו רי"ש ועוד.

שורה תחתונה: יש צלילים שכנראה נעלמו מהעברית לבלי שוב. ובכל זאת, מי שיכול מוזמן לתת כבוד לחי"ת ולעי"ן – זה גם נשמע טוב וגם אולי יפחית קצת את שגיאות הכתיב.

5.

האם העברית היא השפה הראשונה בעולם?

יש הבדל בין מה שמקובל במחקר ובין מה שמקובל במסורת – "מכאן שנברא העולם בלשון הקודש".

פרופ' לובה חרל"פ סבורה שאין הכרח להניח שלדעת חז"ל העברית שבה דיבר אדם הראשון היא העברית שנהגה בתקופת המקרא. יכול להיות שזו הייתה עברית אחרת – גלגול קדום של העברית המוכרת לנו מהמקרא. הרי גם היום העברית משתנה, ולא הרי העברית של היום כהרי העברית שדוברה לפני מאה שנה. חרל"פ מסתייעת בדברי ראב"ע ורמב"ן.

על הפסוק "ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען" (ישעיה יט, יח) ראב"ע אומר: "שפת כנען – מזה נלמוד כי הכנענים בלשון הקודש היו מדברים". רעיון דומה מובא ברמב"ן בפירושו לסיפור התגלות יוסף לאחיו ואמירתו "כי פי המדבר אליכם" (בראשית מה, יב). רמב"ן דוחה את הטענה שיוסף מוכיח לאחיו שהוא אחיהם בכך שהוא מדבר עברית: "כי איננה ראיה שידבר אדם אחד במצרים בלשון הקודש כי על דעתי הוא שפת כנען". כלומר גם ראב"ע וגם רמב"ן מציינים שהעברית הייתה ניב במשפחת השפות הכנעניות שדוברו במרחב השמי. לאור זה יש להניח שהכירו בעובדה שגם בעברית, כמו בכל לשון, חלו שינויים בהשפעת שפות אחרות שבאזור.

עוד בפרק: האם העברית היא שפה א-לוהית מלאת עומק או שהיא שפה שבני אדם קבעו בצורה שרירותית? האם סימני הניקוד והטעמים ניתנו מסיני או שמדובר בהמצאה מאוחרת?

שורה תחתונה: לא רק אנחנו רואים בעברית שפה קדושה אלא גם מיליארדי בני אדם ברחבי העולם.

6.

תמיד חשבו שהשורש העברי בנוי בדרך כלל משלוש אותיות (עיצורים)?

כל מי שלא ברח משיעורי הלשון יודע שיש שלושה עיצורי שורש ("אותיות"), ויש גם ארבעה (כמו פרס"ם) ואפילו חמישה (סחרח"ר). אבל בעבר לא תמיד חשבו כך.

מנחם בן סרוק חי אחרי רס"ג והוא כתב מילון מקיף ללשון המקרא, וסידר את הערכים לפי השורש שלהם. אם תציצו במילונו תראו שיש ערכים בעלי שתי אותיות ואפילו אות אחת. לשיטתו, שורש המילה הוא רק מה שבא לכל אורך הנטייה של המילה (תחשבו על ההיגיון של הדימוי "שורש", משהו יסודי). למשל, היום מקובל שהשורש של המילה "צלל" הוא צל"ל, אבל מנחם סבור שהשורש הוא צ"ל כי במילה "מצולה" יש רק למ"ד אחת, ולכן הלמ"ד השנייה במילה"צלל" אינה שורשית כי היא אינה מופיעה לכל אורך הנטייה.

היום מקובל שהשורש של "הודו" הוא יד"ה הקשור בשבח ותהילה, אבל לשיטת מנחם השורש הוא ד' בלבד כי במילה "תודות" אין ה"א, ובמילה "אודה" – אין יו"ד. רק הדל"ת נשארת תמיד ולכן רק היא השורשית.

ר' יהודה חיוג', אשר חי בספרד דור אחד אחרי מנחם, הוא אבי השיטה שהשורש בעל שלושה עיצורים בדרך כלל, כמו שמקובל היום.

שורה תחתונה: האזינו לפרק עם ד"ר חנוך גמליאל ותבינו שהשורשים שלכם עמוקים משחשבתם.

7.

למה יש זכר ונקבה בדברים דוממים?

ברגע שיש מין דקדוקי לדבר שיש לו חיים – יש בעיה שלא יהיה מין דקדוקי לדבר שאין בו רוח חיים. כלומר כשיש בשפה שני מינים, למשל שני סוגי הֶתאם של תואר (גבר גדול ואישה גדולה), מוכרחים להחליט על כל שם עצם אם הוא "גדול" או "גדולה", "טוב" או "טובה". נכון שאין מין אמיתי לחרב או לשולחן – אבל אי אפשר לברוח מהבחירה.

למה שלא יהיה הבדל "סתמי" שאינו מסומן אלא בחרו בזכר ונקבה? עברית היא שפה שמית, ובכל השפות השמיות יש שתי קבוצות: זכר ונקבה. בשפות אחרות יש שיטות שונות: ברובן אין מין דקדוקי, יש שפות בעלות שלושה מינים – זכר, נקבה ו"סתמי", יש שפות שמחלקות את שמות העצם לחי ולא חי, ויש שמחולקות לפי הצורה הפיזית של מה שהמילה מייצגת (דבר עגול, שטוח וכדומה).

והאם יש היגיון בזכר ונקבה בעברית – למשל, למה שולחן זכר ואילו חרב נקבה?

הכלל הגדול הוא שמילה שאינה מסומנת, כלומר שאין לה סיומת -ת או -אָה, מינה הדקדוקי זכר, ומילה מסומנת מינה נקבה. יש כמה עשרות מילים שאין להן סיומת נקבית ובכל זאת הן ממין נקבה. המשותף למילים הללו שהן מהעברית הקדומה, וד"ר קרן דובנוב מיינה אותן לקבוצות מוגדרות לפי המשמעות:

  • חלקי ארץ, חלקים של אדמה: ארץ, עיר, כיכר, חצר, דרך
  • חלקי גוף (לאו דווקא זוגיים): עין, אוזן, רגל, יד, ברך; בטן, לשון, שן, ואצבע
  • כלי קיבול: גיא, באר, תהום, כוס (בתנ"ך: סיר, כד)
  • כלים חדים וארוכים: חרב, סכין, יתד, מחט
  • איתני טבע: שמש, רוח, אש
  • עברית על הברבפעם הראשונה סדרת הרצאות ממותגת, "עברית על הבר", לרגל שבוע העברית. שיתוף פעולה בין מטח לבליץ ובו מגוון הרצאות ברחבי הארץ בנושאים מגוונים הקשורים לשפה העברית. האירועים מסוימים היו בשבוע שעבר ואחרים בשבוע הבא. האירוע בירושלים כלל הקלטה של "קולולושה" בפני קהל, ובו התארחה רות אלמגור-רמון יועצת הלשון המיתולוגית של רשות השידור ו'כאן'.
  • מוֹדעות עברית בקַניונים בקניוני עופר מוצבים שלטים המציגים את אותה המילה בהגייה שונה, ולא תמיד ברור לדובר כיצד הוא עצמו הוגה אותן:סופגנִייה או סופגנְיה? בית מִרקחת או בית מֶרקחת? סָגול או סֶגול?המיוחד בסדרת המודעות הוא שהן אינן שואלות מה הצורה התקנית אלא מציפות את השאלה מה רוב האנשים אומר. כלומר במודעות אין עיסוק בצורה ה"נכונה" או ה"תקנית", אלא המודעות מעוררות את השאלה כיצד הדובר הוגה את המילה, ולא אחת מי שיראה אותן לא יֵדע לענות בוודאות.
    זהו שת"פ שיזם ירעם בין מטח לקניוני עופר והוא קורה זו השנה הרביעית.

למה כל אלה דווקא נקבה ולא זכר? ד"ר דובנוב מסבירה: חלקי גוף וחלקי ארץ – דומים לנשים בתכונת הקניין הצמית, הקבוע, משהו שאין להעביר. כלי הקיבול – נקבה מכורח המטפורה. כלים החדים ואיתני הטבע: בתרבויות רבות בעולם השמש נחשבת אלה ממין נקבה, וכן האש שנחשבה ביטוי אחר של השמש. מן האש הקישו הקדמונים לדברים מסוכנים אחרים, כמו חרבות וסכינים.

שורה תחתונה: מעצבן שמתקנים אותנו על זכר ונקבה, אבל הנה ראיתם שזה לא סתם.

8.

אילו שפות השפיעו על העברית החדשה?

עם חידוש השימוש בעברית החדשה, העברית שלנו, היא הושפעה משפות שונות: יידיש, ערבית, רוסית, לאדינו ("ספרדית-יהודית") ועוד. אבל בתקופות קדומות היא הושפעה גם מהשפות המרכזיות באזור כמו האכּדית והארמית. היום העברית מושפעת בעיקר מן האנגלית.
דוגמות להשפעות משפות שונות לאורך ההיסטוריה של העברית:
מלאדינו: קופיקו, קומבינה, בורקס, שנת תרפפ"ו,
באסטה, קיוסק, מנגל, פתח שולחן, שם אותו בכיס הקטן.
מרוסית: ג'וק, נו, טָרָארָאם, חה-חה-חה, צ'ופצ'יק, צ'ימדן, קור כלבים, הוציא לו את המיץ.
מאכדית: תרנגול, מַלבֵּן ושמות החודשים העבריים (תשרי, מרחשוון וכו').
חלק מהשפות השפיעו גם על מבנים תחביריים, והרחבה תמצאו בפרקי ההסכת עם פרופ' אורה שורצולד, ד"ר קרן דובנוב וד"ר אמיתי ברוכי-אונא.

שורה תחתונה: שלא תגידו שעברית אינה פתוחה לשינויים קוסמופוליטיים. רק שלא יגזימו.

9.

מותגים עבריים באנגלית ושלטי חנויות באנגלית – מישהו נלחם בזה?

"לא יפרסם אדם מודעה ולא יציג שלט אלא בשפה העברית, או גם בשפה אחרת, ובלבד שהשפה העברית תתפוס לא פחות ממחצית שטחם". תתפלאו, אבל המשפט הנ"ל אינו פנטזיה של נשיא האקדמיה ללשון העברית, אלא חוק עזר עירוני של עיריית תל-אביב–יפו – העיר שבה לא אחת מסתובבים בקניון ומרגישים שאנו באמריקה-TOWN.

וכמו שקורה פעמים רבות, יש תקנה אבל אין אכיפה. התַקנה הייתה על הנייר בלבד, עד שקמה לוחמת העברית פרופ' זהר שביט מאוניברסיטת תל אביב והחליטה שהיא פועלת לאכיפתה. התוצאה: בכל השלטים החדשים בת"א מופיע שֵם החברה גם באותיות עבריות.

מובן שחלק ניכר מהשינוי בידיים שלנו – אם השלטים באנגלית יפריעו לנו באמת, בעלי החנויות לא יעשו זאת. יש פה עניין תרבותי – היחס שלנו לעברית לעומת האנגלית.

עוד בפרק: כיצד דווקא בתל אביב החופשית-ליברלית תיקנו תקנה כזו, ומדוע לא אוכפים את התקנה במלואה.

שורה תחתונה: הכול, הכול תלוי בנו. אם נדרוש מבעלי העסקים ומהעירייה יותר עברית במרחב הציבורי, זה גם מה שנקבל. ותל אביבים – לכם יש עכשיו אפילו הציטוט של חוק העזר להקריא בתלונה במוקד העירוני.

10.

למה חשוב ללמוד לשון?

הלשון אינה רק כלי טכני לתקשורת בין בני אדם, כשם שאוֹכֶל אינו רק חומר אורגני להזנת הגוף. אנו רוצים אוכל טעים, ואנו אוהבים לגוון את הטעם של האוכל שאנו אוכלים – פעם מלוח, פעם מתוק, פעם חמצמץ, ולפעמים אנו אוכלים גם כשלא בריא רק משום שמתחשק לנו. אנו מתלבשים לא רק כי הצניעות מחייבת או כדי שלא יהיה לנו קר – אנו קונים מותגים כי הבגד הוא סמל סטטוס, הוא אומר עלינו משהו. אנו קונים בגדים בצבעים שונים לאירועים שונים, אנו קונים בגדים יקרים לאירועים מיוחדים ובגדים קלילים כשאנו בבית עם בני המשפחה או החברים.

כך גם בשימוש בשפה – יש שפה גבוהה שמתאימה לנסיבות רשמיות, יש שפה בינונית ויש סלנג שמתאים בנסיבות לא רשמיות כמו בדיבור בין חברים. אם נדע להעריך ולהוקיר את השפה כשם שאנו מעריכים אוכל טוב ובגד טוב, אם נבין שהשפה היא התרבות שלנו והחיבור שלנו לעבר, להווה ולעתיד, אם נפנים כי אנו לומדים על הלשון ולא את הלשון ושכאשר מרחיבים אופקים צוברים כוח – נלמד לכבד את לימודי הלשון ונבין מדוע חשוב ללמוד לשון.

כאן המקום לחדד כי דוברי עברית שלומדים לשון בבית הספר אינם לומדים את הלשון העברית אלא הם לומדים על הלשון – על המבנה של השפה, על ההיגיון והחוקיות שלה, על תופעות שונות שיש בה, וגם על התֶקן בעברית. לא כל דבר נמדד בצד הטכני שלו וב"מה זה נותן לי" אלא יש דברים שחשוב שבן תרבות יכיר – כמו ההיסטוריה של השפה שלו, המבנה שלה, הרבדים שלה ומכמניה. הידע על השפה הוא הַכָּרַת הדי-אן-איי שלה, והוא גם חלק מהכבוד שיש לרחוש לשפה.

טור בנושא כתבתי באתר "לשוניאדה" – חפשו: "למה צריך ללמוד לשון? כל התשובות".

שורה תחתונה: תנו כבוד למורה ללשון.

----

 

פעילויות שבוע העברית השנה

ירעם נתניהו יזם כמה מיזמים מיוחדים לרגל שבוע העברית:

ירעם נתניהו, כותב ומפתח במטח, יועץ לשון לכאן פרסומות, מרצה ללשון במכללת ליפשיץ, בעל האתר לשוניאדהובו בלוג העוסק בשפה העברית, ומגיש את ההסכת-פודקאסט קולולושה מבית מטח.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
תכלה שנה וברכותיה

  מאמר לראש השנה מאת...

לתת לכולם להיות שותפים

  מאמר לראש השנה מאת...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם