גויים במדינת היהודים Featured

 8 olim
על דבר אחד אף אחת מהגישות אינה חולקת: סוגיית הגויים שעולים לארץ תפחה לממדים שאיש אינו יכול להרשות לעצמו להתעלם ממנה * האם אפשר לשנות היום את חוק השבות? כיצד הפך סעיף הנכד, שבעבר כמעט לא הטריד אדם, לשאלה דחופה הרבה יותר מסוגיית מיהו יהודי, שהסעירה כאן את המדינה בעבר? ומדוע אפילו מי שמנסים ליצור גיור מסביר פנים אינם מצליחים לראות את הפתרון גם שם? * אבל יש עוד דבר שעליו הסכימו הרב דרוקמן, הרב סתיו והרב ברוורמן: אין מנוס מלהחזיר למודעות הישראלית – החילונית והדתית – את סכנת ההתבוללות שעלתה לארץ בגדול בלי ששמנו לב

רועי אהרוני

לפעמים נושאים חשובים הם כמו זנב מטאור שמופיע בשמיים רק לרגע; עולים לכותרות רק לשתי דקות, ובדרך כלל אין אפשרות לעשות מהם דיון עמוק של ממש עד שהם נעלמים בחלל.

כך קרה בחודש האחרון עם הנושא החשוב של עליית הלא-יהודים לארץ. עמותת חדו"ש (חופש דת ושוויון) פנתה לרשות האוכלוסין וההגירה וביקשה ממנה את הנתונים הנוגעים ללא-יהודים העולים ארצה. את הנתונים שקיבלה העבירה לקובי נחשוני מ-ynet.

הכותרת זעקה: "86% מהעולים לישראל אינם יהודים". לפי הנתונים שהוצגו, מתוך כ-180 אלף עולים בשבע השנים האחרונות רק כ-25 אלף היו יהודים. מנכ"ל חדו"ש ניסה למנף את הנתונים לצרכיו וטען כי נתונים אלו "ממחישים את הצורך הדחוף להשתחרר מעולה של הרבנות הראשית ומהכפייה הדתית" וכי מדינת ישראל צריכה "לחתור לשני יעדים דחופים: הכרה מלאה ושווה בכל הגיורים [...] וכן מיסוד של נישואין וגירושין אזרחיים".

אבל נראה שהתוכנית של חדו"ש השתבשה. במקום שתתעורר סערה ציבורית שתדרוש גיורים רפורמיים או נישואים אזרחיים עלה קולו של המיינסטרים, שנבהל מאוד ממספר הלא-יהודים שמגיעים לארץ. פתאום התברר שרבים רואים בזה מגמה שלילית שיש לעצור בהקשחת התנאים האורתודוקסיים ולא בהגמשתם.

מהר מאוד התגלה שהנתונים היו מעט מופרזים. ארגונים ומומחים שעוסקים בנושא זיהו בנקל שאלו אינם הנתונים שבידיהם. או אז יצאה הודעה רשמית: "ככל הנראה נפלו אי-דיוקים בעת איסוף הנתונים שפורסמו בנוגע לפילוח נתוני העולים. הנתונים נבחנים בשנית, ובתום הבחינה נפרסם הודעה מעודכנת". לאחר מכן פרסם המשרד נתונים מתקבלים יותר על הדעת, אבל גם אחרי פרסומם נותרו בעינן הסיבות לדאגה.

מהיכן נבעה טעות מובהקת כל כך בנתונים? יש השוללים את כל תאוריות הקונספירציה ואומרים שפשוט מדובר בטעות של פקיד במשרד הפנים. למרות זאת היו שניסו לזהות למי יש אינטרס להציג נתונים מפוברקים: קסניה סבטלובה, חברת כנסת לשעבר וחוקרת במרכז הבינתחומי בהרצליה בהווה, טוענת שהעומד בראש משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה אריה דרעי מנסה לקצור הון פוליטי כדי לדבר נגד הלא-יהודים דוברי הרוסית. מנגד אפשר כמובן לטעון שהצד האולטרה-חילוני, כדוגמת חדו"ש, רצה בנתונים האלה כדי לקדם את האג'נדות שלו נגד הרבנות הראשית והאורתודוקסיה.

אחרי שכבר נדמה ששככה הסערה פורסמה התבטאותו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף. "חוק מיהו יהודי הוא חוק שגרם להרבה בעיות", אמר הרב יוסף. "לא יודע כמה, מאות או עשרות אלפים של גויים באו לארץ בגלל החוק הזה. כמה גויים שמצביעים לכל מיני מפלגות אנטי-דתיות [...] מסות של גויים שהסבא שלהם היה יהודי אבל אמותיהם גויות [...] חלק מהם קומוניסטים שונאי דת, הם לא יהודים בכלל [...] אחרי זה הם מצביעים למפלגות שמסיתים נגד הדת לצערנו הרב. העלו אותם פה לארץ כדי שיהיה משקל נגד לחרדים בבחירות, והם גויים גמורים".

הסרטון של הרב יוסף גרם לסערה גדולה יותר מהסערה שגרמו הנתונים עצמם. הדבר הוביל את הרב יוסף לפרסם סרטון נוסף ובו הבהיר את דבריו: "כידוע, ישנם שני סוגי עלייה שעלו מברית המועצות. ישנה העלייה המבורכת של מאות אלפי יהודים שמסרו את הנפש שלהם בברית המועצות. הם ואבותיהם וכל אותם אסירי ציון שברוך ה' זכינו ועלו פה לארץ ישראל ואנחנו מקבלים אותם באהבה ובחיבה רבה.

"אבל ישנה עלייה נוספת, לא נתכחש לכך, עלייה של אותם שאינם יהודים [...] מי שאינו יהודי, צריך לכבד ולאהוב אותו, 'חביב אדם שנברא בצלם'. אבל יש כאלה שאינם יהודים ומפתחים רגשי אנטישמיות כלפי היהדות וכלפי כל דבר שבקדושה. עליהם אנחנו דיברנו, שהעלו כמה כאלו, לצערנו הרב, וגרמו לכל מיני הסתה נוראה נגד היהדות.

"אותם אסירי ציון שעלו, מאות אלפי יהודים שעלו לפה במסירות נפש, אנחנו מחבבים אותם ומכבדים אותם. אני קורא לכל עולי רוסיה, שיבורכו מפי עליון, שלא ייקחו את ההסתה שעשו היום כמה אחדים בעקבות הדברים שלנו, וניצלו את הדבר לאינטרסים פוליטיים והם מסיתים ומדיחים. אנחנו אוהבים אותם ומברכים אותם".

גם הסערה הזו שככה, והנושא החשוב שוב דמם. אבל בסוף מי שבתחום יודע כבר שנים שיש כאן סוגיה עמוקה שחייבים לשבת עליה בכובד ראש כדי לענות על השאלות הקשות: כמה עולים לא-יהודים עלו ארצה בשנים האחרונות? איך זה מתאפשר? ובעיקר – מה אפשר לעשות כדי לטפל בסיטואציה שנוצרה?

448 אלף לא-יהודים

בידינו הנתונים המעודכנים שהנפיקה רשות האוכלוסין וההגירה, נתונים שנשמעים הגיוניים גם לאנשים המעורים בסוגיה.

מתברר כי בשנים 2012–2019 עלו ארצה 199,876 עולים, ומהם 123,550 יהודים ו-75,017 לא-יהודים (1,309 עדיין אינם רשומים במרשמי רשות האוכלוסין וההגירה). אם כן, מדובר ב-37% לערך שאינם יהודים ועלו לארץ בשבע השנים האחרונות; שיעור נמוך משפורסם, ועדיין מעורר דאגה רבה.

קיבלנו את פירוט הארצות שמהן באו העולים. רוב גורף של העולים מארצות הברית הם יהודים: 18,608 יהודים מתוך 19,721. כך גם בארצות שבאות מהן עליות מסיביות כמו צרפת (28,967 יהודים מתוך 30,361) אתיופיה (7,957 יהודים מתוך 8,128) ובריטניה (4,002 יהודים מתוך 4,244).

ככלל, כפי שאפשר לראות במפה, מרוב העולם באים עולים שרובם הגדול יהודים, לרוב יותר מ-90%, ומארצות אמריקה הדרומית יותר מ-80%.

הסיפור הגדול הוא אכן העלייה מברית המועצות לשעבר. כדי לבדוק את הנתונים חיברנו השבוע את נתוני העולים מכל המדינות שהרכיבו את ברית המועצות. התברר כי מברית המועצות עלו בשבע השנים האחרונות 108,680 עולים, ומתוכם 68,663 אינם יהודים (כ-63%). רוסיה, המקום השני מבחינת מספר העולים אחרי צרפת, הביאה לנו בשנים האחרונות 56,342 עולים, ומתוכם 34,662 לא-יהודים (כ-62%). אוקראינה, המקום הרביעי מבחינת מספר העולים, הביאה לנו 39,740 עולים, ומתוכם 26,256 אינם יהודים (כ-66%).

בכלל, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019 חיים בישראל 448 אלף אזרחים שאינם יהודים ואינם ערבים. אגב, כ-340 אלף מהם בעלי זכות הצבעה, ואם נלך לפי שיעור ההצבעה הכללי, שהיה כ-69%, נראה כי יש בידיהם יותר משישה מנדטים. ללא ספק זה נתון שמשפיע גם על המאזן הפוליטי, ואי אפשר לבטל את התאוריה שמתעקשת שחלק מהפוליטיקאים אכן נוקט תחבולות כדי למשוך את קולותיהם.

כוחו של הסב

ד"ר נתנאל פישר, מרצה במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ועמית בפורום קהלת, הוא מומחה לענייני עלייה וגיור בישראל. "העלייה לישראל השתנתה", הוא פוסק. "בעבר העלייה לישראל הייתה במובהק עלייה יהודית, ואילו בעשרים השנים האחרונות היא הרבה פחות יהודית".

מה קרה בעשרים השנים האחרונות?

"חשוב להבין שהעולם היהודי השתנה; העולם היהודי בתפוצות הוא לא העולם היהודי שמוכר לנו בארץ. בארץ רוב המוחלט של האנשים סביבנו יהודים, ובחוץ לארץ כמעט לכל יהודי יש קרוב משפחה לא-יהודי. ברגע שאחוז נישואי התערובת גדל ברור שיגדל גם אחוז זכאי העלייה הלא-יהודים.

"ההתבוללות עלתה לישראל. פעם חשבו שהתבוללות היא בעיה של יהודי התפוצות, והיום אנחנו מבינים שההתבוללות לא נשארת בחו"ל אלא עולה עם היהודים לארץ".

כדי להבין איך נוצר המצב הזה צריך לבחון את ההיסטוריה החקיקתית של חוק השבות, החוק שמאפשר לכל יהודי לעלות ולהשתקע בישראל.

הרב דרוקמן: "אילו היה ברור בחברה הישראלית מהרגע הראשון שהגיעו לפה העולים שעליהם לעבור באולפנים לגיור ולהתגייר, הם ודאי היו מתגיירים, והכול היה בא על מקומו בשלום. אבל זה לא קרה, והעולים בינתיים התרגלו לכך שאפשר לחיות פה גם בלי גיור ושלחברה הישראלית לא אכפת מזה"

 

חוק השבות אושר כשנתיים לאחר קום המדינה (1950) בישיבה חגיגית של הכנסת. בחוק המקורי לא הוגדר מיהו יהודי שמקבל את הזכות לעלות. הדבר השאיר לבית המשפט פתח לפרשנות על מי חל החוק. בשנות ה-60 היו שתי עתירות מפורסמות לבג"ץ בנושא: פרשת האח דניאל ובג"ץ שליט. באחרון קבע בית המשפט שגם בן לאב יהודי שאימו איננה יהודייה ייחשב ליהודי. בעקבות כך דרשה המפד"ל לתקן את חוק השבות כדי למנוע עליית לא-יהודים.

בשנת 1970 תוקן החוק בשני תיקונים שהיו מעין פשרה:

א.    הוגדר כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת".

ב.      נקבע כי זכויות העלייה "מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי".

מאז ועד היום לא נגעו שוב בחוק השבות, ושני הסעיפים האלה רק יצרו מחלוקות נוספות. את הסעיף הראשון, המצמצם, ניסו להרחיב בטענה ש"נתגייר" כולל גם גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. את הסעיף השני, המרחיב, מנסים לצמצם כיוון שנתלים בו לא-יהודים רבים שמגיעים ארצה.

הסעיף הבעייתי יותר מהשניים הוא הסעיף השני, המכונה סעיף הנכד (אף שחידש גם את אפשרות עלייתם של בנים ליהודים). המפד"ל הסכימה אז לנוסח הסעיף הזה כיוון שחשבה שהוא ייתן מענה למקרים מעטים בלבד. ברבות השנים התברר כי רוב העולים הלא-יהודים הגיעו לארץ לא מכוח גיור מפוקפק אלא מכוח היותם קשורים בקשר משפחתי ואפילו רחוק לסב יהודי.

לפי סעיף זה אפשר לצייר מצב שבו מכוחו של סב יהודי יכולים לעלות גם אשתו הלא-יהודייה, ילדיהם הלא-יהודים ובני זוגם ונכדיהם הלא-יהודים ובני זוגם (ויש אומרים, אף שלא מפורש בחוק, כי גם הנינים נלווים לנכדים). כלומר, עשרות לא-יהודים מכוח של סב אחד, ולא משנה אם הסב עולה לארץ או נשאר בגלות, אם הוא חי או מת.

הסוכנות היהודית: "איננו עושים תיעדוף בין זכאי עלייה אחד למשנהו"

פנינו אל הסוכנות היהודית כדי להבין מהם הקריטריונים שלפיהם היא מעלה אנשים לארץ. רצינו להבין אם היא מנסה לתעדף עליית יהודים על פי ההלכה לכתחילה ורק בדיעבד מסתפחים גם לא-יהודים, או שהיא מתייחסת לכל מי שזכאי לעלות מכוח חוק השבות כאל מישהו שיש לעודד את עלייתו.

הסוכנות היהודית השיבה: "הקריטריונים לזכאות העלייה לישראל נקבעים על ידי ממשלת ישראל (רשות האוכלוסין וההגירה) מכוח חוק השבות. הסוכנות היהודית אינה עושה תיעדוף בין זכאי עלייה אחד למשנהו, והיא תמשיך ותפעל בהתאם לחוקים שנקבעו על ידי ממשלת ישראל לזכאות העלייה ארצה", הסבירו בפירוש. כלומר, התשובה היא שאין שום תיעדוף מבחינתם ליהודים על פי ההלכה.

"חשוב לזכור שחוק השבות מרחיב את זכאות העלייה לישראל ומאפשר גם למי שאינם יהודים על פי ההלכה אך דם יהודי זורם בעורקיהם לעלות ארצה", צידדו בסוכנות גם ברוח החוק בנימוק הידוע והמשמעותי רגשית. "חוק זה נותן תשובה היסטורית לחוקי נירנברג, שבהם הרחיבו הנאצים את הגדרת מיהו יהודי ושלחו למחנות הריכוז גם נכדים ליהודים".

לא כולם מעוניינים להתגייר

הבעיה ברורה והופכת חריפה יותר ויותר, אולם כשמגיעים לשלב הפתרונות מתגלה קושי ניכר לטפל בבעיה. "העניין הזה הוא דיני נפשות של ממש", אומר פישר בדאגה. "קשה לדעת מה הפתרון לבעיה הזו, כי מדובר בנושא רגיש".

הפתרון המיידי המונח על השולחן הוא גיור, אולם פישר טוען שהוא בוודאי לא יכול להיות הפתרון היחיד. "גם אם תמנה את הרב הכי ליברלי להחליט בנושאי גיור, הוא לא יוכל לגייר את כל העולים הלא-יהודים", אומר פישר. "חלק מהם לא מעוניינים לעמוד אפילו בתנאי הסף הכי מקילים שרב יכול לתת".

עוד פתרון שמונח על השולחן הוא שינוי חוק השבות כדי שלא לאפשר לזרם העולים הלא-יהודים להמשיך באין מפריע, אולם ייתכן ששינוי החוק, שלא בטוח כלל שיתאפשר באווירה הציבורית העכשווית, יוביל לקרע של ממש.

"אם אתה רוצה עלייה למדינת ישראל, בהגדרה תביא איתך גם עלייה לא-יהודית", טוען פישר. "הרבה מאוד מאותם לא-יהודים הם אנשים שקשרו את חייהם עם יהודים, שהולכים לבתי ספר יהודיים, שיש להם זהות יהודית ושמות משפחה יהודיים. לא מדובר בגוי מהירח, זה אדם שהוא חלק מהמשפחה היהודית. קשה להגיד לו שאתה לא רוצה בו. ואם תגיד שאתה לא רוצה בו, אולי גם אביו היהודי לא יבוא.

"אתה לא רוצה לקרוע משפחות ולא לפגוע במשפחות מעורבות שמחוברות לזהות היהודית. אבל אתה גם לא רוצה לטמון את הראש בחול ולהעלות לא-יהודים בעלי זיקה קלושה לעם היהודי.

"דבר אחד ברור: אתה לא יכול לעשות חוק שבות שיהיה תואם מאה אחוז להלכה. ההשלכה של חוק כזה תהיה שיעלו לארץ רק יהודים דתיים וחרדים, שאצלם אחוז נישואי התערובת נמוך מאוד".

"לחברה הישראלית לא מספיק אכפת"

"אני לא חושב שיש פתרונות קסם", אומר לנו הרב חיים דרוקמן, ששימש אב בית דין לגיור במחוז הדרום ושמונה שנים היה ראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה. "צריך קודם כול להיות ערים למציאות המיוחדת של יהודים שחיו בברית המועצות. זו הייתה מציאות של דיכוי ברוטלי; השקיעו שם מאמצים על-טבעיים לעקור מהם כל זיק של יהדות. יש צאצאים של גדולי ישראל שחיו שם בנישואי תערובת. לא מדובר בהתבוללות כמו בארצות החופש אלא בתוצאה של מציאות קשה. הרי אישה לא-יהודייה שהתחתנה עם יהודי דנה את עצמה לחיים של סבל במשטר הקומוניסטי.

"כבוד הרב אונטרמן זצ"ל, שנים לפני פתיחת שערי ברית המועצות, דיבר על המציאות שעומדת להיווצר. הוא דיבר על שיהיה צורך מצידנו להשקיע בקירוב ובגיור כהלכה.

"אילו היה ברור בחברה הישראלית מהרגע הראשון שהגיעו לפה העולים שעליהם לעבור באולפנים לגיור ולהתגייר, הם ודאי היו מתגיירים, והכול היה בא על מקומו בשלום. אבל זה לא קרה, והעולים בינתיים התרגלו לכך שאפשר לחיות פה גם בלי גיור ושלחברה הישראלית לא אכפת מזה. היום כבר נולדים גויים במדינת ישראל, לא בחו"ל. לכן המציאות היום קשה פי כמה".

האם למציאות הקשה שהייתה בברית המועצות יש השלכה על מעמדם ההלכתי?

"יש השלכות בכך שמדובר בזרע ישראל. הרב קלישר זצ"ל כתב כבר לפני יותר מ-150 שנה על ההתבוללות באמריקה שיש מצווה לקרב. גם הרב הרצוג זצ"ל כתב שלא דומה לא-יהודי שאביו יהודי לגוי שהוריו גויים".

לאנשים שהם זרע ישראל יש הקלות מבחינת תהליך הגיור?

"יש הקלות רק מבחינת היחס. גוי שבא להתגייר דוחים אותו. שואלים אותו מדוע בא להתגייר. זאת באמת שאלה גדולה לגוי. אבל במקרה של זרע ישראל אין שאלה מדוע הם רוצים להתגייר.

"ודאי שצריך לעבור את כל התהליך ההלכתי. הגיור צריך להיות גיור כהלכה בדיוק כפי שהתורה אומרת. ההבדל הוא רק ביחס, שצריך להיות יחס מקרב במאור פנים ולא יחס של דחייה".

האם הרב חושב שצריך לשנות את חוק השבות כדי להגביל את עליית הלא-יהודים?

"זו שאלה מאוד תאורטית. איש לא ייגע היום בחוק השבות, כי הוא אחד החוקים היסודיים ביותר שאומר שלכל יהודי יש מקום במדינת ישראל. אם אני רוצה להיות ריאלי, אני חייב להגיד שלא ידונו מחדש בחוק השבות.

לפי "סעיף הנכד" בחוק השבות אפשר לצייר מצב שבו מכוחו של סב יהודי יכולים לעלות גם אשתו הלא-יהודייה, ילדיהם הלא-יהודים ובני זוגם ונכדיהם הלא-יהודים ובני זוגם ואולי אף הנינים נלווים עמם. כלומר, עשרות לא-יהודים מכוח של סב אחד, ולא משנה אם הסב עולה לארץ או נשאר בגלות, אם הוא חי או מת

"גם עקרונית אני סבור שמספר העולים מברית המועצות מכוח סעיף הנכד ילך ויידלדל עם השנים. עם הזמן הדחיפות לשנות את החוק הולכת ומתמעטת כי הסעיף הופך פחות רלוונטי. הריבוי הבעייתי יהיה כאן, ולא ממי שיבואו".

כיוון שהרב דרוקמן סבור שהבעיה העיקרית היא לא זרם העולים הלא-יהודים שיגיע אלא מי שכבר חיים פה, הוא חושב שיש להשקיע את מרב המאמצים בגיור מסביר פנים. "ככל שתהיינה יותר כיתות לגיור מסביר פנים, ממילא יהיו בסוף יותר גרים", אומר הרב. "אתה יכול להגיד לי שאין הקומץ משביע את הארי, ואף על פי כן אנחנו צריכים להשתדל מצידנו ולבקש סייעתא דשמיא ממי שמנהיג את העולם כולו, ובוודאי את עם ישראל".

בירור יהדות וגיור קטנים

ארגון צֹהר נרתם אף הוא לבעיה. הארגון אמנם לא מעורב בתהליכי הגיור, אבל הוא הקים כיתות הכנה לגיור ואת מרכז שורשים לבירור יהדות של עולים. יו"ר הארגון הרב דוד סתיו, שגם שימש בבית הדין לגיור של הרב דרוקמן, אומר שאחת הבעיות הגדולות היא בני העולים הלא-יהודים שנולדו בארץ. "אלו ילדים שהם חלק מהחברה הישראלית", אומר הרב סתיו. "יש להם חיים יהודיים-ישראליים בדיוק כמו שחילונים חיים בישראל".

כמה מהלא-יהודים אינם מעוניינים להתגייר בכלל?

"זו שאלת מיליון הדולר. המחקרים מראים ש-85% לא רוצים להתגייר, אולם אז נשאלת השאלה שקשה להכריע בה: האם האחוזים האלה באמת לא רוצים או שהם לא רוצים רק בגלל הקשיים שמערימים עליהם, ואם יהיו גיורים מקילים יותר הם יבואו.

"בכל מקרה, אם 85% לא רוצים להתגייר, יש כ-380 אלף שיישארו לא-יהודים וירצו גם להתחתן עם ילדינו. מבחינה מסוימת סכנת ההתבוללות בישראל גדולה מסכנתה בחו"ל, כיוון ששם הם מתחנכים לכך שהרוב סביבם לא-יהודי ואסור להם להתרועע איתם, ובישראל אין תודעה כזו".

מדוע הם לא רוצים להתגייר?

"הם רוצים להיות יהודים, אבל לא רוצים לקבל עליהם עול מצוות. אנחנו אומרים שיהדות היא קבלת עול מצוות, ובצדק אנחנו אומרים כך.

"נוצר פלונטר. החרדים טוענים בצדק שרוב הגיורים הם גיורים שברמייה. מנגד טוענים: אתם מערימים קשיים ומאלצים אותם לשקר. בין כך ובין כך העובדה היא שמספר המתגיירים הולך ויורד עם השנים".

לדברי הרב סתיו, יש שני פתרונות שכדאי להשקיע בהם את מרב המאמצים: בירור יהדות אינטנסיבי, שנעשה היום על אש קטנה, וגיור קטינים.

מיזם שורשים של ארגון צהר בא לעזור בפתרון הראשון. "בעקבות גלי העלייה הגדולים של שנות התשעים החליטה הרבנות הראשית שכל מי שעולה לארץ חייב להוכיח את יהדותו. אחרי 70 שנות קומוניזם לרובם אין מסמכים שמוכיחים את יהדותם. בשנה האחרונה עזרנו ל-4,000 יהודים להוכיח את יהדותם, ומובן שכל הוכחה כזו מולידה באופן אוטומטי עוד כמה יהודים במעגלים המשפחתיים שלהם".

כמו כן הציעה צהר – בהובלת הרב נחום רבינוביץ' ורבנים אחרים – לקדם גיור קטנים. במסגרת זו ילדים מתחת לגיל מצוות יוכלו להתגייר אם תתחייב המשפחה לשמור שבת וכשרות ואם הם ילמדו בבית ספר דתי. "המשמעות היא שדרישת קבלת עול המצוות נמוכה יותר, והסיכוי שהילדים האלה ירצו לשמור מצוות, בוודאי אם ילמדו בחינוך דתי, ילך ויגדל", אומר הרב סתיו. "נכון להיום הרבנות הראשית לא מקבלת את הפתרון הזה. אני מבין מדוע חלק מתנגדים אליו, אבל לצערי לא בטוח שיש חלופות, ואם הגיור הזה תקף הלכתית, לא ברור אם הוא לא עדיף על מה שמתרחש היום, שהוא התבוללות הולכת ומועצמת".

השיקול הלאומי הזה מטריד את העוסקים בסוגיה?

"השיקול הלאומי בכלל לא נמצא ברדאר של רוב מי שעוסקים בנושא. העולם החרדי חושב, להבנתי בטעות, שילדיו מוגנים כי הם בחברה סגורה ולא יבואו איתם בקשרי נישואין. אבל למשרד שלי מגיעים גם ילדים ונכדים חרדים שנפגשים עם לא-יהודים כאלה".

באשר לשינוי חוק השבות גם הרב סתיו טוען שזה כנראה לא ריאלי כרגע. "שינוי כזה לא יכול להתקבל אלא בהסכמה לאומית רחבה", אומר הרב סתיו.

אבל אילו היו נותנים לרב לחוקק איזה חוק שירצה, הוא היה מתיר לעלות רק ליהודים על פי ההלכה? חוק כזה יחסום הרבה משפחות מעורבות.

"נכון, ולכן לא הייתי מחוקק חוק שמתיר עלייה רק של יהודים על פי ההלכה. הייתי נדרש לשאלה אם הגר רוצה לחיות חיים יהודיים בארץ ישראל. אי אפשר לאסור עלייה על מי שהתבולל בגלל האגרסיביות הקומוניסטית. לכן השאלה על עלייה אינה אם העולה יהודי על פי ההלכה אלא אם הוא רוצה להיות חלק מהעם היהודי. כמובן, יהיה קשה לקבוע אם הוא רוצה, אבל יש מדדים – לא הלכתיים אלא יהודיים-לאומיים".

למחוק את סעיף הנכד בחוק השבות

כדי לשמוע מכלי ראשון את העמדה החרדית בנוגע לגיור פניתי לרב מאיר ברוורמן, מומחה לענייני גיור. כשסיפרתי לו על הנתונים מרשות האוכלוסין וההגירה הוא טען שהמספרים שהצגתי נמוכים מנתוני האמת. "הם רושמים רבים כיהודים למרות שהם לא יהודים הלכתית לפי הרבנות", אומר הרב ברוורמן. "למשל, הם רושמים גר רפורמי כיהודי. מהנתונים של הלמ"ס אפשר לחלץ נתונים מבהילים עוד יותר. לדוגמה, ב-2018 עלו כ-40,000 עולים, ומתוכם רק 12,600 יהודים".

הרב ברוורמן סבור שאין מנוס ממחיקת סעיף הנכד בחוק השבות. "את הסעיף הזה יוכלו לנצל שנים רבות, כדברי פרופ' סרג'ו דלה-פרגולה, שאמר כי ב-2050 עד 2080 ייווצר פוטנציאל של מיליוני לא-יהודים שזכאים לעלות על פי חוק השבות".

האם אין חשש שאם הקריטריון לעלייה יהיה יהודי לפי ההלכה, רבים מהיהודים יישארו בגלות כדי שלא לעזוב את בני משפחותיהם?

"מבחינה הלכתית אסור להעלות גוי גם אם הוא נשוי ליהודייה, כמו שכתב הרמב"ם בהלכות עבודה זרה: 'אסור לנו להניח עובדי כוכבים בינינו ואפילו יושב ישיבת עראי'. אבל מבחינה חוקית גם אם ימחקו את סעיף הנכד, בן זוג של יהודי יוכל לעלות לא מכוח חוק השבות אלא כמלווה".

כשאני שואל לדעתו על הגיור כפתרון לבעיית הלא-יהודים בארץ, הרב ברוורמן קודם כול נדרש למונח זרע ישראל, שלדבריו השימוש שלו בשיח התקשורתי הוא "אחד השקרים החמורים ביותר".

"אין שום מקור הלכתי לכך שיש הקלות בגיור כלפי זרע ישראל", אומר הרב ברוורמן. "בכל המאמרים שהתקיפו את הרב יצחק יוסף בשבועות האחרונים, כולל בעיתונות החילונית, הזכירו את המונח זרע ישראל. רבים בציבור משוכנעים שזה נותן הקלות הלכתיות בגיור, אבל זה לא נכון. אין שום הבדל הלכתי בגיור בין זרע ישראל לבין גויים אחרים. בן של גויה הוא גוי לפי כל הפוסקים ללא יוצא מהכלל, והוא צריך להתגייר גיור כהלכה".

הרב ברוורמן סבור שהגיורים אינם הפתרון, כיוון שלדבריו נכשלו כישלון מוחלט. "ב-20 השנים האחרונות התגיירו בישראל כ-50 אלף איש אם אני לא מונה את האתיופים. האם 50 האלף האלה שומרים מצוות?!

"עו"ד הרב שמעון יעקבי, היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, ערך בדיקה מקיפה על אלפי גרים, והתוצאה הייתה ש-97.2% מהם אינם שומרים תורה ומצוות.

"מה שקובע אם המתגייר נהיה יהודי או נשאר גוי הוא מה הייתה כוונתו בשעת הגיור. כשאתה מסתכל על 50 אלף הגרים שהתגיירו במדינת ישראל ורואה תופעה רחבה של חילון אתה צריך לשאול את עצמך: האם יכול להיות שכולם היו כנים בשעת הגיור, ולפתע כולם החליטו לחזור בהם לאחר מכן?

"נוסף על כך הגרות כוללת את האמונה בי"ג עיקרים. איך אפשר להיתמם ולטעון שהם האמינו בשעת גיורם בתורה מסיני, בשכר ועונש, ומהר מאוד בחרו לחלל שבת ולא לפחד מאימת הדין?

"זו הסיבה שרוב מי שהתגייר בישראל בעצם נשאר גוי גם אם ישבו בבית הדין הדיינים הכי חשובים. אם הוא עצמו ובני משפחתו יודעים שהוא לא מתכוון לשמור מצוות, לא משנה שהדיינים חושבים שהוא מתכוון ברצינות, הוא נשאר גוי. אם יום למחרת אתה רואה שהוא מחלל שבת, אתה לא יכול להיתמם ולטעון ברצינות שיום לפני כן הוא התכוון לשמור תורה ומצוות ולפתע חזר בו. רובם גם מודים בזה אם תדחק אותם לקיר".

"האשמים במצב הזה הם אולפני הגיור המקילים. הם באים ממניעים טובים, רוצים להציל, אבל במבחן התוצאה התברר שכמעט כולם אינם שומרים תורה ומצוות. תאר לך שיש משחטה ש-90% מהעופות היוצאים ממנה הם טרפות. מישהו יסמוך על השחיטה שם? איך אפשר לסמוך על הגיור הזה?"

אז כל גר שאפגוש מעתה הוא ספק גוי? קידושיו אינם קידושין?

"אני מדבר על הקבוצה בכללותה; קבוצת הגרים במדינת ישראל מורכבת רובה מגויים. אבל כשמדברים על האדם הספציפי צריך להושיב בית דין ולבחון מה הייתה כוונתו בשעת הגיור. למשל, אם ראית שהוא שמר מצוות בשנה הראשונה, הוא יהודי, ואחרי שהגרות חלה אי אפשר לחזור ממנה. אבל אם אחרי זמן קצר אתה רואה אותו מתנהג כחילוני, יש להטיל ספק אם הגיור שלו גיור, ולכל היותר הוא ספק גר.

"אבל כאמור, כלל הגרים רובם גויים, וכמו שכתב האחיעזר 'מאחר שהוא אומדנא דמוכח שליבם בל עמם ויתנהגו בחילול שבת, ואיסור נידה, נבלות וטריפות'".

גם גיור קטינים איננו פתרון לדבריו. "כמעט כל הפוסקים קובעים שגיור קטינים במשפחה חילונית אינו תקף. כך כתב הרב קוק זצ"ל בדעת כהן: 'רק אם הוא באופן כזה שאנו יודעין שבגדלותו יקיים את המצוות', וכן כתב בשרידי אש. גם מי שהתירו עשו זאת רק כי יש לו אפשרות בגיל 13 לבחור אם להיות יהודי ולשמור מצוות".

אז מה הפתרון לבעיה הלאומית הזאת?

"כאמור, הפתרון של הגיור התברר ככישלון. חשבנו שאנחנו יכולים לגייר אותם, אבל התברר שרובם לא התגיירו באמת. לכן הפתרון היחידי הוא שהם יתחתנו ביניהם בלבד . לפחות יש יתרון בכך שיש פה הרבה גויים: שהם יכולים להתחתן זה עם זה".

ומה יהיה עם סכנת ההתבוללות בארץ?

"אין ברירה אלא להעלות את המודעות בציבור ולהזהיר את הצעירים שאסור ליצור קשר של נישואים עם גויים.

"יש הרוצים להקל בגיור בגלל סכנת ההתבוללות, אבל כאמור זה בלתי אפשרי הלכתית; אי אפשר להקל בקבלת מצוות, כמו שנפסק בשולחן ערוך: 'קבלת מצוות מעכבת את הגרות', ואין חולק על כך.

"גרות היא כמו קבלת התורה במעמד הר סיני ב'נעשה ונשמע'. כל בר דעת מבין שאם קבלת מצוות מעכבת, הכוונה לקבלה כנה ואמיתית, ואי אפשר לשחק עם זה".

מהעבודה על הנתונים ומהשיחות עם הרבנים יצאתי לא מאוד מעודד. הנתונים אכן קשים לעיכול, ולא נראה שיש פתרונות של ממש באופק. בעיקר קשה להיות אופטימי כשהנושאים האלה עולים לסדר היום לשתי דקות רק אם עמותה רדיקלית מחליטה לעשות זאת ואינם נידונים בכובד ראש בקרב מנהיגי הציבור.

לפחות התנחמתי בדברים שבהם חתם את שיחתנו הרב דרוקמן: "זה חלק מחבלי הגאולה, אז הקדוש ברוך הוא יסייע", אמר לי הרב, "גם אם עדיין אנחנו לא יודעים איך יימצא הפתרון".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדופק נמשך

  הטור של סיון רהב...

הכאב והדרך

  עוזי דיין כותב על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם