יוצאים קבוע Featured

 10 teva
כך קרה שמה שהתחיל כחג אילנות תמים, התפתח להזדמנות לדבר על הטבע בכלל. אז קבלו את המנכ"לית הנוכחית של החברה המופקדת על – לא פחות – ההגנה על הטבע * איך מסמנים את שבילי הטיולים שלנו, מי קובע מהי חיה מוגנת (שלא תעזו לגעת בטונה כחולת-סנפיר) והאם גם מבחינת תופעות הטבע שנקראת ארץ ישראל אכן מיוחדת או שזו רק רומנטיקה נחמדה (ברור שמיוחדת) * וגם: מדוע כבר לא מייערים כאן את הנוף בכל מחיר? * חג טבע שמח!

נדב גדליה

הרבה טיפות מילאו את הכינרת מאז הביע אריאל זילבר ב-1983 את רצונו להיות חבר של קבע בחברה להגנת הטבע. בישראל 2020 נדמה שהטבע הולך ונעלם, ובמקומו מזדקרים מגדלי משרדים ופארקים מלאכותיים. מזה כשבעים שנה פועלת בישראל "החברה להגנת הטבע" כדי לשמור עד כמה שאפשר על הטבע. איריס האן, מנכ"לית החברה משנת 2016, תספר לי מיד מי שָׂמם להיות אחראים לטבע וכיצד מוכרזים חיות ופרחים כנתונים בסכנת הכחדה, אבל לפני הכול אני נדרש לסוגיה בוערת: הנהר החדש שנחשף ב'כאן 11' באזור ים המלח. רעידת אדמה בקנה מידה היסטורי, אם לא שמעתם.

"הנהר החדש שהתגלה הוא למעשה מעשה ידי אדם", טוענת האן, "תוצר של התחתרות מי הבריכות מחלקו הדרומי של ים המלח אל חלקו הצפוני, הנמוך יותר. הקרקע הרכה גרמה להתחתרות מהירה וליצירת קניון של ממש".

איך לא שמענו על המקום המהמם הזה?

"כל המרחב שבו מצוי 'הנהר הסודי' הוא שטח תפעולי של מפעלי ים המלח, וגם חשוד במיקוש. לכן, הגישה לשטח הזה מסוכנת. בשיח שקיימה החברה להגנת הטבע עם מפעלי ים המלח סוכם כי במרחב הזה יבוצע סקר נופי למיפוי הערכיות הנופית-גאומורפולוגית של המרחב, וממצאיו יהיו בסיס להחלטות בדבר תוכניות פיתוח עתידיות, ובעתיד הרחוק יותר – אולי גם יצירת גישה למטיילים. בשלב זה – הגישה לשטח מסוכנת", היא מבהירה לטיילים שבינינו, אם נותרו כמה.

בחברה להגנת לא אוהבים את הציניות שלי בכל הנוגע למספר המטיילים. "הישראלים דווקא אוהבים לטייל!" אומרת האן, וטענתה מגובה בנתונים. הם יודעים שם הכול על הרגלי הטיול שלנו. "אנחנו אוהבים לטייל בארץ ובעולם. אני יכולה לספר לך שרשת שבילי הטיול בישראל שסומנה על ידי החברה להגנת הטבע, ושביל ישראל בראשם, מושכת אליה מטיילים מכל הקהלים, הגילאים ואזורי הארץ".

כממונה על ענייני הטבע, מה היית רוצה לומר למטייל הישראלי?

"יש שני היבטים חשובים בנוגע לתרבות הטיול שלנו: האחד, והחשוב מכול – ביטחון ובטיחות: כגוף מדריך ומטייל, אנחנו מקפידים על נורמות בלתי מתפשרות בנושא הזה, כי הדבר החשוב ביותר בטיול – לפני כל השאר – הוא לחזור הביתה בשלום. לצערנו, אנו נתקלים לעיתים בטיילוּת מסוכנת ובלתי אחראית. העניין השני נוגע ליחסינו אל הטבע: טיילות אחראית לסביבה - גם כאן, יש לנו כישראלים מה ללמוד. חלק ממסלולי הטיול שלנו מלוכלכים, לפעמים מלוכלכים מאוד. בנושא הזה, התחלנו בחברה להגנת הטבע במהלך חינוכי וציבורי, כדי להביא למצב שבו יש לנו ארץ נקייה, ומטיילים אינם משליכים פסולת במרחב הציבורי".

"לא ברור לי מדוע את ראשות השדולה הסביבתית-חברתית למשל, מובילים בשנים האחרונות כמעט רק חברי כנסת – מצוינים – מהשמאל, ולא מהימין. הפער הזה, בין הטיילות בטבע והחיבור הרגשי לארץ ישראל, ובין הפעילות הממשית למען שמירת הטבע – חייב להצטמצם ואף להיסגר"
נולדה בטבע, הצטרפה לחברה

איריס האן, אם לשלושה ילדים בוגרים המתגוררת בחיפה, גדלה במושב השיתופי הדתי ניר עציון, בלב הכרמל. היא למדה ב'פלך' ודי מהר התחברה בתפקידיה המקצועיים לטבע. בהמשך שימשה מורה חיילת בבית ספר שדה שקמים בניצנים. "כמי שהייתה 'ילדת טבע' ובילתה שעות רבות בטבע הנהדר של נופי ילדותי – זה היה הגשמת חלום", היא אומרת.

עם הזמן המשיכה לתפקידי הדרכה, לצד לימודיה האקדמיים בטכניון, עד להשלמת תואר שני בתכנון ערים ואזורים. היא הייתה מתכננת באגף שימור סביבה וטבע, רכזת תחום התכנון והמחקר במכון דש"א – דמותה של ארץ, וייצגה את ארגוני הסביבה במועצה הארצית לתכנון ובנייה ובוועדה הארצית לתשתיות לאומיות. לפני כארבע שנים התמנתה למנכ"לית החברה, שבה עבדה לפני לכן בתפקידים שונים. זו הייתה הגשמה של חלום שלא העיזה לחלום כילדת טבע, וחשוב לה להודות על כך בפומבי. "אני גאה בזכות הגדולה שנפלה בחלקי ושמחה בה", היא אומרת. "לעמוד בראש הארגון שהיה ועודנו בית בשבילי לאורך כל שנות חיי הבוגרות, ארגון שמאז הוקם, פועל ללא לאות במקצועיות, מתוך מחויבות עמוקה, מסירות ויצירתיות – למען שמירת הטבע בישראל".

החברה להגנת הטבע הוקמה בעקבות המאבק נגד ייבוש ביצת החולה בשנות ה-50. כבר אז, בימי התנופה והפיתוח של הקמת המדינה הצעירה, הבינו כמה "משוגעים לדבר" – בראשם עזריה אלון ופרופ' אמוץ זהבי ז"ל – שבצד פיתוח הארץ ובניינה יש חשיבות עליונה בשמירה על נכסיה הטבעיים, שהם חלק בלתי נפרד מדמות הארץ ומבסיס הקיום שלנו כאן. "אנחנו מאמינים כי שמירה על הטבע והנוף הייחודיים של ישראל הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ההולכת ומצטופפת, והעומדת להיות הצפופה בעולם המערבי. אגב, מצפון לנפת באר שבע היא כבר כזו, וחבל", מעירה האן. "שמירה על טבע ונוף, על השטחים הפתוחים שהם חלק בלתי נפרד מנופיה של הארץ ודמותה – הם חלק מתפיסת הציונות החדשה. אם תרצו – ציונות ירוקה".

ומה אתם עושים בעצם, בהיבט הרחב?

"שומרים על הטבע, ואת זה אנו עושים רבות בהשפעה על מקבלי החלטות, במוסדות התכנון, בכנסת ובממשלה, ברשויות המקומיות וגם בבית המשפט, אם זה נדרש. חלק מרכזי בעבודה שלנו עובר דרך מערכת החינוך, מתוך הבנה שאם מכירים משהו ואוהבים אותו – גם שומרים עליו. מכאן גם נגזר המוטו שלנו: שומרים, מחנכים, אוהבים. יש לנו מערכת של טיילות חינוכית - אנו מטיילים בכל רחבי הארץ, עם משפחות ותלמידים, אנו מפעילים בתי ספר שדה בטבע, שאליהם מגיעים תלמידים ומשפחות להתארח ולחוות בדרך הכי ישירה את הטבע מסביבם. יש לנו חינוך סביבתי – מדריכים שלנו נכנסים לבתי הספר כדי ללמד על איכות סביבה ועל טבע, ועל האופן שבו ההתנהגות שלנו יכולה לשנות ולהשפיע על מה שקורה מסביבנו. אני מאמינה גדולה בחינוך ובדור הצעיר. אני מאמינה גם בדוגמה אישית – למשל, במסגרת תפקידי הייתי אמורה לקבל רכב, אבל העדפתי לוותר עליו, ואני נוסעת בתחבורה ציבורית".

בהיבט הצר יותר, אתם גם מחליטים מהו איזה פרח או חיה יוגדרו "מוגנים". איך זה עובד?

"השר להגנת הסביבה הוא שמכריז על ערכי טבע מוגנים, כשהקריטריון העיקרי להחלטה הוא מידת האיום על המין, והסיכון שמרחף על המשך קיומו. פרחים וחיות זוכים להגנה אם ישנה סכנה להמשך קיומם: אם בשל ציד, דיג או קטיף, פגיעה בבתי הגידול, וכן מינים שהאוכלוסיות שלהן קטנות ופגיעות מראש".

יש מין ספציפי שאתם מגינים עליו כרגע?

"אנחנו פועלים עכשיו להכניס כמה סוגים של דגים, כמו דקרים וטונה כחולת-סנפיר, לרשימה של המינים המוגנים, אחרי שגילינו שדיג מוגבר שלהם עלול להוביל להיכחדותם מהים התיכון".

הנמר שרצה שטחים פתוחים

החברה קיימת כמעט 70 שנים, אילו תמורות היו בשמירה על הגנת הטבע מקום המדינה ועד היום?

"כשמדינת ישראל הוקמה, הארץ הייתה גדולה והאנשים מעטים. מאז, האוכלוסייה גדלה ועומדת כיום על יותר מתשעה מיליון נפש. על פי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בתחזית בינונית, במלאת למדינה מאה שנה יחיו בישראל כ-14 מיליון נפש, כלומר כ-6 מיליון נוספים על המספר הקיים כיום. בערך כפול מהיקף האוכלוסייה בגוש דן כיום. השינוי העיקרי בשמירה על הטבע, מהקמת המדינה ועד היום, קשור באתגרי השמירה על הטבע בעידן הצפיפות ההולכת וגוברת, והרצון לשמור על הטבע במציאות הזאת. לאורך השנים ניתן דגש מיוחד לשמירה על טבע עירוני – שטחי טבע וערכי טבע נגישים בתוככי הערים והיישובים, המאפשרים לכלל הציבור ליהנות מגישה ישירה לשטחים טבעיים, במרחק הליכה מהבית. גם שטחים פתוחים צריך לנהל בצורה נכונה כדי לשמור עליהם".

מה צריך לעשות בפועל?

"זה מאתגר כי בראש ובראשונה נדרשת שמירה על שטחים פתוחים גדולים, רציפים, המייצגים את כלל המערכות האקולוגיות ובתי הגידול המגוונים שבהם התברכנו.

"אין ספק, הטבע והנוף בישראל מתמודדים עם מציאות מאתגרת, במדינה ההולכת ונבנית בקצב מהיר. במאה האחרונה נעלמו כמה מיני בעלי חיים מנופי הארץ, וביניהם הנמר. מעבר לסיפורי ההיעלמות, ישנם מינים המצויים בסכנת הכחדה. המצב הנוכחי הוא שישנם מינים שהיקף האוכלוסיות שלהם ומספר הפרטים הצטמצמו מאוד, עד כדי סכנה להמשך קיום המין.

"לאחרונה פורסם דו"ח, שהציג את מצב הטבע בישראל, נכון ל-2018. אחד הנתונים החמורים שנחשפו בדו"ח הוא שקצב השינוי משטחים פתוחים לשטחים מְבוּנִים בשנים 2014–2017 הוא הגבוה ביותר ב-20 השנים האחרונות. מלבד גריעה ישירה של שטחים פתוחים, הפיתוח יוצר גם קיטוע של בתי גידול ומערכות אקולוגיות".

מה זה אומר על השטח?

"בעלי חיים וזרעים של צמחים לא יכולים לעבור ממקום למקום – וזה דבר שפוגע מאוד ביציבות של האוכלוסיות שלהם. זה מדאיג מאוד, במיוחד בעולם של אקלים משתנה. אמנם משנת 2015 עלה היקפם של שמורות הטבע והגנים הלאומיים שנמצאים באחריות רשות הטבע והגנים, אבל זה לא מספיק".

"אני מאמינה גדולה בחינוך ובדור הצעיר. אני מאמינה גם בדוגמה אישית – למשל, במסגרת תפקידי הייתי אמורה לקבל רכב, אבל העדפתי לוותר עליו, ואני נוסעת בתחבורה ציבורית"

 

בקריקטורות, תמיד מוצגים אנשי הטבע כמי שמתנגדים להתפתחות האנושיות. להאן חשוב להפריך את הסטריאוטיפ. "חשוב לי להדגיש שאנחנו, בחברה להגנת הטבע, לא מתנגדים לפיתוח, אלא מבקשים שהוא יהיה בר קיימא - שמאזן בין צורכי הפיתוח ובין שמירה על סביבה טבעית בריאה ואיכות חיים. זו הסיבה שאנו נמצאים כנציגי הציבור במוסדות התכנון שבהם נקבעת דמותה של מדינת ישראל בעתיד. בוועדות אלה אנחנו מציגים את הדרכים שבהן נכון לכוון את התכנון, כך שיהיה מתחשב יותר בטבע, לא זה על חשבון זה, אלא גם וגם. אני שמחה שפעמים רבות הדעה שלנו מתקבלת. מדינת ישראל מקדמת, לצד תוכנית אסטרטגיות למגורים, גם תוכניות אסטרטגיות לשמירה על שטחים פתוחים, וזוהי ראייה חשובה מאוד לעתיד שלנו כאן".

אתם מייצגים את הטבע, ומהצד השני עומדת ההתפתחות האנושית, שאולי פוגעת בטבע. מי קובע מה חשוב ממה?

"ניסיוננו הרב לימד אותנו ששמירה על הטבע לא עוצרת את הפעילות האנושית, נהפוך הוא - שמירת טבע השלובה בתהליכי קבלת ההחלטות רק מובילה לדפוסי פיתוח טובים ומקיימים יותר, ויוצרת בסיס בריא יותר לצמיחה מקיימת. שמירה על הטבע היא, בראש ובראשונה, שמירה על קיומנו ועל איכות חיינו. קיומנו האנושי תלוי בטבע. ממנו אנו מפיקים מזון, ממנו אנו מפיקים תרופות, שואבים השראה לפעילויות והמצאות אנושיות שונות ומפיקים אנרגיה. המערכות הטבעיות ומחזורי החמצן, הפחמן ומחזור המים – הם הבסיס לאיכות האוויר והמים שלנו. המערכות הטבעיות – ימיות ויבשתיות – סופחות 56% מהפחמן הנפלט מהפעילות האנושית, וממתנות את שינוי האקלים. הטבע מספק לנו גם מקור השראה, מרגוע, ומקום לבילוי ולפנאי".

תייר, פה זה ארץ ישראל

מה מיוחד בארץ ישראל מבחינת הטבע שלה? האם היא באמת מיוחדת או שזו רק תחושה שלנו?

"הטבע הישראלי מיוחד בקנה מידה בינלאומי", אומרת האן ומסבירה איך הדברים עובדים בתחום התיירות הטבעית: "אנחנו נמצאים במקום מפגש בין יבשות ומפגש בין כמה אזורי אקלים. זה יוצר כאן טבע יוצא דופן. בישראל הקטנה שוכנים יחד מינים ממגוון בתי גידול, אזורי אקלים ומערכות טבעיות, בסמיכות גאוגרפית שאין לה אח ורע בעולם. ישראל היא גבול תפוצה צפוני לכמה מינים ומערכות טבעיות. שונית האלמוגים באילת היא הצפונית בעולם. בעולם של אקלים מתחמם והכחדה מסיבית של אלמוגים, יש לכך חשיבות רבה, ומושבת האלמוגים באילת יציבה יחסית. ישראל היא גם גבול דרומי לכמה מינים, כמו הסלמנדרה, שהכרמל הוא הגבול העולמי הדרומי של תפוצתה".

איזה סוג של תיירים מגיע ארצה כדי לראות את הטבע שלנו?

"ישראל זוכה לפריחה תיירותית בשנים האחרונות. חלק ממנה מבוסס על הערכים ההיסטוריים והדתיים כמובן, אך חלק לא מבוטל ממנה צורך את הטבע של ישראל. זכינו, ומיקומנו כגשר בין יבשות יוצר פסיפס טבעי ונופי יוצא דופן בקנה מידה בינלאומי. על פני מרחקים קצרים יחסית אפשר לעבור בין נופים, בתי גידול ומערכות אקולוגיות מגוונות; המעבר בין חורש למדבר, בין הר לעמק, בין הרים מושלגים למקום הנמוך ביותר בעולם במרחק הליכה של שעות – הם יוצאי דופן ואטרקטיביים מאוד לטיילים ולתיירים. בשנים האחרונות פורחת בישראל התיירות המדברית, ואכן – ישראל התברכה במדבר יפהפה.

"דבר נוסף: ישראל ידועה מאוד כאחד מאתרי הצַפָּרוּת החשובים בעולם. בישראל יותר מיני ציפורים לקילומטר רבוע מלרוב מדינות העולם, מלבד קוסטה ריקה. בישראל עוברות, פעמיים בשנה, כחצי מיליארד ציפורים, יותר מרוב מדינות העולם, ובדומה למדינות מרכז אמריקה. בישראל מבקרים בכל שנה כ-30,000 צפרים, מכל רחבי העולם, ובעיקר מאנגליה, מגרמניה, מסקנדינביה, מהולנד, ובשנים האחרונות עוד ועוד צפרים מארה"ב".

יש מינים שייחודיים דווקא לארצנו?

"בישראל יש מספר גדול יחסית של מינים אנדמיים, כלומר ייחודיים דווקא לכאן. זו המולדת של כמה אבות של מיני תרבות, ובראשם חיטת הבר - אֵם החיטה. אז כן, ישראל אכן מיוחדת מאוד, הן בעולם הטבע והחי שלה, והן בפסיפס הנופי שאין שני לו. זו גם רומנטיקה ישראלית, אבל ממש לא רק... זהו גן עדן לאקולוגים ולחובבי טבע".

כיצד אתם פועלים לשחזור טבע שנפגע?

"לצערנו, השטחים הפתוחים הטבעיים הולכים ומצטמצמים, ושטחים רבים, גם אם נותרו פתוחים, שונו ללא הכר ואיבדו את המאפיינים הטבעיים ואת האיכויות שהיו להם. כדי 'להרוויח' בחזרה את השטחים האלה ואת התועלות שהם מספקים לנו, מתפתח היום התחום של שיקום מערכות אקולוגיות, שבו מנסים לשחזר את המערכת שהייתה לפני ההפרעה שיצר האדם. דוגמה לכך היא יצירה מחודשת של בריכות חורף, במקום שבו היו בעבר ונוקזו, מולאו בעפר או הוסבו לחקלאות או בנייה. עבודות עפר ושתילה של צמחים אופייניים שהיו שם בעבר ונעלמו מסייעות להשיב את בעלי החיים ולשקם את המערכת האקולוגית שהייתה. לפיכך, זהו לא לגמרי 'טבע מלאכותי', אלא 'טבע משוחזר', המבטא תיקון של פגיעה שנעשתה".

מנכ"לית החברה להגנת הטבע מזמינה לבקר במקום שבו אפשר לראות את השיקום הזה בעיניים."עמק הצבאים בירושלים, אתר הטבע העירוני הראשון בישראל, הוא דוגמה מצוינת לאתר טבע עירוני שבזכות תכנון מוקפד וממשק מדויק הפך ממטעים נטושים לפנינה של טבע עירוני. כעת זהו בית גידול למינים שונים של צמחים ובעלי חיים, חלקם נדירים - כמו צולל הביצות, מין נדיר של ברווז שקינן השנה בעמק - ובהם אוכלוסיית צבאים, שאת חלקם משיבים לטבע. האתר שייך לעיריית ירושלים ומנוהל בידי אנשי החברה להגנת הטבע".

אחד התחומים שמשקיעים בהם בשימור ושיקום הוא היערות, אבל לאורך השנים התברר שלא צריך למהר לנטוע עצים כך סתם. "רבים משטחי הארץ יוערו ברבות השנים", אומרת האן, "בחלק מהמקומות השתמשו במינים שאינם מקומיים, תוך דיכוי המינים המקומיים ופגיעה בהם. כיום, אנו מבינים שעלינו להיות רגישים יותר להשפעות הייעור על המערכות הטבעיות, ולהימנע מייעור בכל מחיר. החברה להגנת הטבע סבורה כי אין לייער עוד שטחים טבעיים, ואת נטיעת העצים יש לכוון ליישובים ולאזורים מופָרים בלבד. את המערכות הטבעיות יש לשמר כטבען, ובהן שטחי בתה (צומח נמוך), חולות, רכסי כורכר, מישורי לס וכן הלאה".

דתיים וסימונים

חוץ מהגנה ושמירה, החברה להגנת הטבע עוסקת גם בסימון שבילי טיולים. למלאכה אחראית הוועדה לשבילי ישראל של החברה להגנת הטבע, שבה חברים כמה גופים ובהם המרכז למיפוי ישראל, רשות הטבע והגנים ומשרד החינוך. הסימונים בפועל נעשה בידי צוות של מסמנים. כן, עובדי החברה להגנת הטבע הולכים צעד אחר צעד עם דליי צבע לאורך המסלולים, ומסמנים את המסלול החדש או מחדשים סימון של מסלול ותיק. הסימון נעשה באמצעות מלבן סימון באורך 20 ס"מ וברוחב 15 ס"מ. הוא מחולק לשלוש עמודות, כל אחת ברוחב חמישה סנטימטרים. הצבע בעמודה המרכזית הוא צבע השביל (כחול, ירוק, אדום או שחור) ובצבע זה השביל מסומן במפה; הצבע בעמודות הצדדיות הוא לרוב לבן, שמטרתו להבליט את הצבע האמצעי. חובבי הקונספירציות יתאכזבו לגלות כי אין לצבעי הסימון משמעות נוספת מלבד זיהוי השביל שעליו נמצאים.

אורכם המצטבר של שבילי הטיול בארץ מגיע לכ-10,000 ק"מ, והארוך שבהם הוא שביל ישראל, שאורכו כיום כ–1,100 ק"מ. צוות המסמנים אחראי לסימון שבילים חדשים, ועל חידוש הסימון של הקיימים במחזוריות של שלוש שנים. השינויים המתבצעים בשטח מתעדכנים באתר החברה להגנת הטבע, ומתבטאים במפות סימון השבילים המתעדכנות. "אנחנו מאמינים שהאהבה לארץ נבנית דרך ההיכרות הבלתי אמצעית עם הארץ ושביליה, דרך הרגליים", אומרת האן.

איך אתם מחליטים מה לסמן והיכן?

"מניעת פגיעה בטבע היא שיקול מרכזי בהתוויית השבילים. תוואי השביל צריך להיות כזה שימנע פגיעה בערכי טבע ונוף ויצמצם ככל האפשר את 'דריסת הרגל' של המטיילים. דגש מיוחד ניתן לאתרים רגישים כגון אתרי קינון של ציפורים, בתי גידול לחים ובתי גידול הפגיעים לעומס מבקרים גדול. כדי למנוע פגיעה מיותרת בשטחים הפתוחים ובערכי הטבע והנוף, כמו גם להימנע מעבודות תשתית מיותרות ויקרות, יש להעדיף באופן מובהק התוויה של שבילים המבוססים על תוואים קיימים בשטח".

בארץ שבה הבחירות מוכרעות על ענייני ביטחון ו'רק לא ביבי', מקומו של הטבע נדחק. כשמלחמת ההדתה שוצפת ובתוך הבית קוראים לחלקנו חרד"ל, להאן כואב שלא אכפת לנו מהטבע – אף שבחול המועד אנחנו חורשים אותו. "הגיע הזמן להירתמות למען הטבע בישראל – השדולה למען ארץ ישראל הירוקה", היא אומרת. "אני באה מהציבור הדתי-לאומי ומכירה את האהבה והחיבור שיש לציבור הזה לארץ ישראל. לא בכדי, כשמטיילים בחול המועד ובחופשים, רואים את אנשי הכיפות ונשות המטפחות מככבים בכל מסלול. גם אצלנו, בחברה להגנת הטבע, יש בנות שירות לאומי שמדריכות מטיילים – דתיים וחילונים – בשבילי הארץ".

דתיים לא עושים מספיק בענייני טבע?

"בתנועה הסביבתית בישראל יש לצערנו מספר מצומצם יחסית של אנשים דתיים שמובילים פעילות למען שמירת הטבע והסביבה בישראל", אומרת האן. "זה בא לידי ביטוי גם בכנסת – למרות החיבור המיידי שיש לנציגות הדתית-לאומית לחברה להגנת הטבע, לא תמיד פשוט לגייס את חברי הכנסת לנושאים האלה. לא ברור לי מדוע את ראשות השדולה הסביבתית-חברתית למשל, מובילים בשנים האחרונות כמעט רק חברי כנסת – מצוינים – מהשמאל, ולא מהימין. הפער הזה, בין הטיילות בטבע והחיבור הרגשי לארץ ישראל, ובין הפעילות הממשית למען שמירת הטבע – חייב להצטמצם ואף להיסגר. אם לציבור הימני, הדתי-לאומי, חשובה ארץ ישראל, הוא צריך לפעול למען נופיה, נחליה, אתרי המורשת שבה, איכות האוויר, התחבורה הציבורית ועוד. זו לא מלחמה של ימין ושמאל אלא משימה משותפת, למען החיים של כולנו כאן. יש חשיבות גדולה גם להצטרפות של ישראל למאבק העולמי במשבר האקלים. כרגע אין ממשלה קבועה בישראל, אבל אחת ההחלטות הראשונות שצריכות להתקבל היא החלטה על מצב חירום אקלימי".

לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק ובאינסטגרם This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

 צילום: תומר אפלבאום

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
תרופה של פעם בשנה

  הטור של סיון רהב...

מחשבות מתחת לסכך

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם