Print this page

השרה החדשה Featured

 8 hotubeli
"מתפללת בכל יום שלא נחמיץ את השעה ההיסטורית של החלת הריבונות. זו תהיה החמצה נוראה"
ציפי חוטובלי נכנסת סוף סוף לתפקיד שהגיע לה כבר שנים ארוכות: שרה בממשלת ישראל * חוטובלי מסכמת קדנציה במשרד החוץ ושבועיים בראש משרד התפוצות ומדברת על מדיניות החוץ של נתניהו, על הפיצולים בימין שמונעים הקמת ממשלה, על השחיתות שפשתה במערכת המשפט וגם קצת על המחיר המשפחתי שהשליחות הציבורית גובה * חוטובלי והדגלים שאותם היא מניפה, הפעם לא על הר הבית

זה שבועיים שציפי חוטובלי (41) שרה. שרת התפוצות. אחרי 11 שנים בפוליטיקה, ארבע שנים בתפקיד סגנית שר החוץ ואינספור הבטחות ואכזבות, סוף סוף היא שרה. למרות פרק הזמן הממושך שנדרשה להמתין לשם כך חוטובלי איננה מצטערת על שום תחנה בדרך הארוכה שהובילה אותה עד הלום. גם לא על העידן שלה במשרד החוץ, רוב הזמן ללא שר מעליה, אף שסדר יום עמוס שכלל ביקורים ביותר משלושים מדינות הותיר אותה מעט מנותקת ממוקדי האירועים בארץ, שלא לדבר על מעורבות פעילה בנעשה בגזרת הציונות הדתית.

"בקדנציה שלי במשרד החוץ קרו דברים מדהימים", היא מסכמת. "התרחשה היסטוריה. ראיתי במשרד החוץ איך מנהיגי העולם מסתכלים עלינו. מנהיג של מעצמה, ראש ממשלת הודו, הגיע לכאן כדי לשאוב מישראל פתרונות לבעיות האוכלוסייה שלו. יש כאן הגשמה של חזון הנביאים. חלק מזה נובע מהכרה בכוח שלנו כאומה להביא בשורה לעולם".

חוטובלי מתגוררת ברחובות עם בעלה אור אלון ובנותיהם מעיין, אלירז ונעה.

להיות שרה בא על חשבון הבית?

"התפקיד שבא על חשבון הבית יותר מכול היה כשהייתי סגנית שר החוץ. הנסיעות לחו"ל היו אתגר משפחתי גדול. השליחות הציבורית גובה מחיר משפחתי כבד. האם היא שווה את זה?אינני יודעת מה בעלי יענה, אבל אני עונה שבהחלט כן".

כל הכבוד לאמריקה

תמיד בצומת של קבלת החלטות נשאלת השאלה מה מהאירועים חולל מי שמוצב שם בעצמו, ובאיזה מקרה הוא פשוט נקלע למאורעות שגדולים ממנו. זה ויכוח ש לא מעט בעניין נתניהו. מה דעתך?

"אילו חלילה הייתה מנהיגה את ישראל בעשור האחרון קבוצה הפוכה מבחינת הדעות הפוליטיות, והיינו ממשיכים בדרך האירוע הקשה שמכונה אוסלו, לא הייתה באה לעולם תוכנית טראמפ. הכרה בזכות העם היהודי על אדמתו לא הייתה מתרחשת בלי המאמץ הסיזיפי שעשינו בעניין. הצעד הראשון שעשיתי בתפקיד סגנית שר החוץ היה לפרסם את מסמך חוקיות ההתיישבות היהודית, והנאום הראשון שלי היה על הרש"י הראשון שמדבר על זכותנו על הארץ. לפני כל טיעוני הביטחון צריך לדבר על הצדק והמוסר.

"שנית, קבענו סדרי עדיפויות חדשים. הגדרנו נכון את האיומים. הסכסוך הישראלי-פלשתיני איננו איום אסטרטגי על ישראל, ולעומת זאת האיום האיראני – על כל הגרורות שלו וההתבססות בסוריה – בהחלט כן. במבצע מגן צפוני לקחנו שגרירים זרים לראות את המנהרות שחפר חיזבאללה כדי שיבינו את גודל האיום ואת המציאות שבה מדינה שנמצאת אלפי קילומטרים מישראל מנסה לבנות צבא על הגבול שלנו. שיאי הקדנציה היו ההכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל ובגולן כחלק מישראל וכן העברת השגרירויות לירושלים. לשם השוואה, צריך לזכור שבימי אובמה הייתה סגירת מרפסת בגילה עילה למשבר בינלאומי".

שר החוץ היהודי-אמריקני הנרי קיסינג'ר אמר פעם שלישראל אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. אולי היום הבעיה הפוכה? האם כל העשייה של ממשלת ישראל מתמצה בלשכנע את האמריקנים לאשר לנו לשלוט כאן?

"צריך להבין את הבשורה הגדולה של עסקת המאה. בפעם הראשונה המעצמה החשובה בעולם מכירה בזכות הריבונות של ישראל על יהודה ושומרון. בסוף אותו ערב של ההצהרה בבית הלבן ערך ראש הממשלה שיחה חשובה עם שרי הממשלה ובה שאל אותנו למה במהלך 52 שנים כל ראשי הממשלות מהימין, בגין, שמיר והיתר, לא החילו את הריבונות ביהודה ובשומרון. התשובה שלו הייתה שבכל אותן שנים היה הנושא שנוי כל כך במחלוקת, והזירה הבינלאומית הייתה עוינת כל כך לשייכות ההיסטורית של עם ישראל לארצו, שלא הייתה מחשבה שאפשר בכלל לנקוט צעד כזה בלי לספוג סנקציות בינלאומיות רחבות. העיסוק המתמיד שלנו בשייכות של עם ישראל לארצו גרם לשינוי הזה. נכון, יש לובי אוונגלי בארצות הברית ומשולבים אינטרסים פוליטיים אמריקניים בעניין, אבל כל זה לא היה קורה אילו לא היה שם ראש ממשלה שבמקום להתנדב לחלק את הארץ, כפי שעשו מנהיגי השמאל לדורותיהם, הצהיר שיהודה ושומרון הם חלק בלתי נפרד מישראל.

"גם כעת", מגיבה חוטובלי על ההתמהמהות בהחלת החוק, "האמריקנים לא חזרו בהם מרעיון הריבונות של ישראל והחלתה ללא תנאים מוקדמים. בתפיסת אוסלו העגומה תמיד אמרו לנו שהצד הישראלי חזק ולכן עליו לוותר ולהעניק מחוות לצד השני – הקפאת בנייה ושחרור מחבלים. הדבר הזה עבר מן העולם. היום כל כובד המשקל מוטל על כתפי הפלשתינים. הממשל האמריקני הציב לפלשתינים שורת דרישות. מהפלשתינים דרשו את פירוז עזה, את הפסקת התרבות הנואלת של העברת תשלומים מכספי הרשות למשפחות רוצחים ואת הפסקת ההסתה במערכת החינוך. ניתנה כאן הכרעה מוסרית-ערכית בשאלה מיהו הצד הבעייתי ומיהו הצד ששוחר שלום. השגריר האמריקני פרידמן נשאל אם ניתן כאן אור ירוק לסיפוח והשיב יפה שלא מדובר בסיפוח אלא בשטח ששייך לעם היהודי. ראש ממשלת בריטניה אומר שהעסקה טובה, והצרפתים חושבים שזה נושא שיש לשקול. זה מהפך. זה לא היה כך בעבר".

"היום כל כובד המשקל מוטל על כתפי הפלשתינים. הממשל האמריקני הציב לפלשתינים שורת דרישות. מהפלשתינים דרשו את פירוז עזה, את הפסקת התרבות הנואלת של העברת תשלומים מכספי הרשות למשפחות רוצחים ואת הפסקת ההסתה במערכת החינוך. ניתנה כאן הכרעה מוסרית-ערכית בשאלה מיהו הצד הבעייתי ומיהו הצד ששוחר שלום"

ואולי אנחנו נופלים בפח בסיפור הזה? הרי ג'ראד קושנר אמר בריאיון שמטרת התוכנית היא לבלום את הגידול בהתנחלויות.

"אינני חושבת שדיוויד פרידמן יסכים לכך. ג'ראד קושנר הוא קול אחד בממשל, אבל לא הקול היחיד. המטרה שלנו היא כמובן לחזק את מפעל ההתיישבות. אני מתנגדת למדינה פלשתינית, ואם היו מבקשים ממני להצביע על תוכנית שמעניקה לנו ריבונות תמורת מדינה פלשתינית בוודאי לא הייתי מצביעה בעדה. אבל זה לא מה שהתוכנית אומרת. היא אומרת 'ריבונות תחילה', העם היהודי יכול לממש את זכותו על ארץ אבותיו. גם הירידה מעניין זכות השיבה חשובה מאוד. הרבה שנים עסקו בימין רק בסוגיית ההתנחלויות, אבל לאורך השנים היה אחד הרעיונות הצפת מדינת ישראל ב'פליטים' פלשתינים. אנחנו במשרד החוץ לחמנו בזה, ובאמת בעקבות זאת הפסיקה ארצות הברית לממן את אונר"א, סוכנות הפליטים הפלשתינים של האו"ם. הצלחנו לשנות את תפיסת אוסלו ולהביא את רעיון הריבונות לחזית הבינלאומית – מהלך שאיש לא האמין שיצליח".

להערכתך נראה כאן החלת ריבונות לפני הבחירות?

חוטובלי, שימו לב, נזהרת מלהתחייב: "אנחנו צריכים להבין את גודל השעה, ואני מאחלת לראש הממשלה שיביא את החלת הריבונות להחלטה לפני הבחירות האלה, כי לא בטוח שחלון ההזדמנויות ההיסטורי הזה יימשך. אנחנו צריכים לנצל זאת, כי גם טראמפ עומד לפני בחירות בארצו, ואנחנו לא יודעים מה יהיו תוצאותיהן של הבחירות אצלנו.

"על מה אני מתפללת היום? בעיקר שלא נחמיץ את השעה ההיסטורית של החלת הריבונות. אם יש משהו חשוב וחיוני לעתיד כדי להכריע במחלוקת ההיסטורית בסוגיית ההתיישבות היהודית ביהודה ובשומרון, זו החלת החוק הישראלי שם. התחלתי במהלך הזה עוד מתחילת דרכי בפוליטיקה ב-2009 בהשראת אורי אליצור ז"ל, והיום אני משוכנעת שחייבים להגשים זאת. ההיסטוריה דופקת לנו בדלת, ואסור לנו להחמיץ את ההזדמנות. על כך אני מתפללת כל יום וגם עושה מה שביכולתי לעשות. אם לא נעשה זאת זו תהיה החמצה נוראית. בשאר העניינים מדובר בטעויות טקטיות, לא בהחמצה דרמטית, אבל הריבונות היא הדבר החשוב ביותר".

בנט, שקד וסמוטריץ'? לא מימין לליכוד

כאן השרה עוברת לעניינים הפוליטיים: "אני קוראת לציבור הקוראים להבין למה אנחנו במציאות הזאת של משבר משילות בישראל. 70% מהציבור מגדירים עצמם ימנים, אז איך הגענו למצב ההזוי של מערכת בחירות שלישית? התשובה לכך היא קודם כול שקבוצה שמזוהה עם הימין נתנה את קולה לאדם שבגד במחנה – ליברמן. הגורם השני שהביא לידי כך הוא הפיצולים במחנה. חבל מאוד שבן גביר איננו חלק מהגוש החשוב של ימינה. חבל על כל קול ימני שמתבזבז. בשמאל ידעו להתאחד ולמקסם את הקולות, ואילו אצלנו לא ידעו לעשות זאת בכל שלוש מערכות הבחירות האלה. בכולן הקפידו לזרוק מנדטים לפח".

את מצליחה להבין מדוע זה קורה פעם אחרי פעם?

"לא, כי התפיסה שלי היא של מפלגות גדולות. אני מאמינה שכל הציונות הדתית צריכה להיות חלק ממערך גדול של הליכוד, ואני חושבת שלשם זה הולך".

לטעמך אין צורך במפלגה מימין לליכוד?

"אין צורך במפלגה מגזרית. באשר להגדרה 'מימין לליכוד' אפשר להתווכח אם יש בכלל ימנים גדולים יותר מיריב לוין, מאלקין וממני. אף אחד לא ישמור על ארץ ישראל יותר מהקבוצה המכובדת מאוד והמפוארת שנמצאת היום בליכוד ועמדה במבחנים לא פשוטים לאורך השנים. יש לנו קבלות. שותפה קואליציונית אפשר להחליף, אבל את אנשי מפלגת השלטון אי אפשר להחליף. כששרון רצה למעול בערכי הליכוד הוא נאלץ לעזוב את הליכוד. יש ערך חשוב מאוד שהציבור הדתי-לאומי, שבמהותו איננו מתבדל, יצטרף לליכוד. יש היום תנועה גדולה מאוד של מצטרפים. בחודשים האחרונים קיבלתי בקשות רבות מצד דתיים-לאומיים המעוניינים להתפקד למפלגה, כי אנשים מבינים שהמפלגה המגזרית לא יכולה להחזיק מעמד לאורך זמן. זה עניין של קדנציה או שתיים עד שתוקם החטיבה הדתית-לאומית בליכוד. המקום של הציונות הדתית הוא בליכוד".

ממשלת הליכוד שאת מדברת עליה לא פינתה את חאן אל אחמר, ומצד שני החריבה את עמונה, את נתיב האבות, את תשעת הבתים בעפרה ועוד ועוד. מערכת המשפט משתוללת יותר מאי-פעם, ונוסף על כך ממשלת הליכוד מעניקה דמי לא יחרץ לחמאס במקום לחסל אותו.

"צריך לפנות את חאן אל אחמר, אבל לא מדובר באירוע אסטרטגי. יש אצלנו אי הבנה לגבי מה שאסטרטגי. אנחנו בליכוד שינינו דברים ברמה אסטרטגית. העובדה שישראל ניצבת על סף החלת ריבונות היא שינוי אסטרטגי שאנחנו הובלנו אליו. חאן אל אחמר לא באמת ישפיע על עתיד ההתיישבות כמו היכולת שלנו להחיל ריבונות, לפתח את היישובים ולוודא שיהיו עוד הרבה ערים כדוגמת אריאל ומעלה אדומים. יש להקים ערים חזקות ביהודה ובשומרון. בנוגע למערכת המשפט, גם לדעתי יש החמצה במדיניות שלנו בנוגע אליה, אבל צריך לזכור שתיק המשפטים הוחזק ארבע שנים בידי איילת שקד. אם אפשר לבוא בטענות למישהו אחר בעניין זה למשה כחלון, שלצערי הרב בלם רפורמות. בכל אופן אי אפשר לומר שהליכוד אשם בזה".

לנתניהו אין כל חלק באשמה?

"ודאי שלא. כששרת המשפטים הייתה איילת שקד לא ראיתי שהיא ניהלה מאבק על כך מול ראש הממשלה. היום שאמיר אוחנה מחזיק בתיק הזה ברור מאוד שהקו שם הרבה יותר לוחמני משהיה בימי שקד במשרד. המציאות שבה מערכת המשפט רוצה להחליף את הגוף הנבחר היא שערורייה. שלא לדבר על השחיתות הגדולה שנחשפה במערכת הזאת בפרשת אפי נווה. אנשים לא מבינים את סדר הגודל של השחיתות הנוראה שהייתה בתהליך מינוי השופטים בישראל. אפי נווה הוא קצה הקרחון. גם חקירות ראש הממשלה וכל היתר מעידות על השחתה שפשתה במערכת. אנחנו צריכים לנקות אותה.

"השר אמיר אוחנה חושף הרבה מאוד אמיתות שלא היה אפשר לומר בעבר. אי אפשר לבוא בטענות לליכוד שמערכת המשפט איננה נושא חשוב מספיק בעיניו. אנחנו בהחלט מבינים את חשיבות הנושא. ככל שנצליח לגייס את כל הציבור הימני לבוא ולהצביע, לחזק את המערך הלאומי ולהוציא מהבית עוד מאתיים אלף מצביעים שנשארו בבית בפעם הקודמת או בזבזו קולות על מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, נוכל בעזרת ה' להרכיב ממשלת ימין עם שישים ואחד מנדטים. זו מערכת בחירות גורלית, כי איננו יכולים להרשות לעצמנו להמשיך בחוסר המשילות הזה עם כל האתגרים הגדולים שלפתחנו".

למה מותר לתקוף את מערכת המשפט בגלל תיקי נתניהו, אבל בעת החרבת מגרון, גבעת האולפנה, עמונה ונתיב האבות הסברתם לנו שאין מה לעשות כי מדובר בפסק דין חלוט?

"אני עצמי תקפתי את מערכת המשפט כבר אז. כתבתי שמערכת המשפט עושה רשע וגורמת עוול. הפוליטיקאי שקולו נשמע בצורה הברורה ביותר באירועים האלה היה חברי הטוב השר יריב לוין. הוא מהראשונים שזיהו את האתגר במערכת המשפט. לא מזמן הוא השווה את פורום השופטים לשלטון האייתולות. ניסינו גם לפעול באופן פוליטי נגד צעדי מערכת המשפט, למשל בחקיקת חוק ההסדרה. ניהלנו קרב קשה בעניין הזה. לחלוטין לא קיבלנו זאת בהבנה".

"השגריר האמריקני פרידמן נשאל אם ניתן כאן אור ירוק לסיפוח והשיב יפה שלא מדובר בסיפוח אלא בשטח ששייך לעם היהודי"

 

"מי שאומר שצריך לחזור לעזה עכשיו – הוזה"

ב-2015 הצהירה חוטובלי שחלומה הוא להניף דגל ישראל בהר הבית, ונתניהו כמעט הדיח אותה בשל כך מתפקיד סגנית שר החוץ. בסופו של דבר היא הבהירה: "עמדותיי הפרטיות אינן מייצגות את עמדות הממשלה", ומאז, כך נדמה, מיעטה להתבטא בענייני ההר. אנחנו טורחים לברר אם עמדתה בנושא השתנתה ושואלים אותה אם היא עדיין חולמת להניף דגל ישראל בהר הבית.

"האמירה הזאת לא נאמרה בהתרסה", היא משיבה. "רציתי לדבר על שחשוב שכל יהודי יוכל לעלות להר. מישהו העיר לי אחר כך שהר הבית איננו מסמל את הלאומיות אלא דווקא את ההיבט האוניברסלי, 'כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים'. בכל אופן הנושא איננו הדגל דווקא אלא הריבונות הישראלית והצורך בחופש דת כדי שיהודי יחוש בנוח בהר הבית לא פחות מתייר גרמני או צרפתי. בנושא הזה ההתעוררות היא מלמטה. יותר ויותר יהודים רוצים לעלות להר הבית, מבינים את הערך שלו וזוכרים שבסופו של דבר הכותל הוא רק קיר התמך של המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. לשמחתי היום יותר ויותר ערים לכך".

לדעתך צריך לחזור לגוש קטיף?

"לא, זה לא על הפרק. כל מי שאומר שצריך לחזור עכשיו לעזה – הוזה. יש דברים שלא נשארו במצב סטטי כפי שהיו ב-2005. נוצרה מציאות קשה מאוד של חמאס ששולט ברצועה. אנחנו נלחמים בחמאס ורואים בו אויב מר. נעשה הכול בשביל שתושבי הדרום יהיו מוגנים, אבל לחזור לגוש קטיף זו בוודאי לא אופציה".

נתניהו מסוגל בכלל להרכיב ממשלה? פעמיים הוא נכשל בכך. אילו החלפתם אותו במישהו אחר כבר מזמן הייתם מרכיבים ממשלה.

"הטענה הזאת היא כניעה לשמאל. הליכוד הוא מפלגה דמוקרטית שבה מאה ועשרים אלף חברים. היו פריימריז במפלגה. אילו היה נתניהו מונע פריימריז, היה אפשר לטעון נגד סמכותו, אבל לא רק שהוא לא נכפה עלינו אלא שמונים אחוזים מהליכודניקים בחרו בו בגאווה ובהתלהבות ובתחושה שהוא באמת המנהיג שלהם. הם הגיעו באחד הימים הכי גשומים השנה רק כדי להצביע בעדו. ראיתי את ההתלהבות האדירה שבה נתניהו מתקבל. צריך להבין שהוא מנהיג יחיד בדורו, מנהיג העם היהודי. לא מוצאים בכל יום אנשים בעלי שיעור קומה כזה. הוא יצר כלכלה ישראלית פורחת ומיצב את ישראל על המפה העולמית. צריך להכיר לו טובה על כך. ברור שהוא יוכל להרכיב ממשלת ימין בתנאי שכל הימין יצא להצביע. דבר אחד אני יכולה לומר לך בוודאות: בני גנץ לא מסוגל להרכיב ממשלה אלא רק בתמיכת הרשימה המשותפת".

השבוע התפרסם שהחלטתו הראשונה של אופיר אקוניס בתפקידו החדש כשר העבודה הייתה לאשר עבודות בשבת. ב-1977 הפילה המפד"ל את הממשלה בגלל עבודות בשבת.

"אינני מכירה את הטענה הזאת על אקוניס. ככלל, יש בליכוד קול מרכזי של הרבה מסורתיים שנושא השבת יקר לליבם, אבל כשלעומת זאת עומד רוב חילוני במדינה שפועל הפוך בעניין השבת, אנחנו צריכים להתאגד היום ולכונן אמנה חדשה בנושא השבת הישראלית במדינת ישראל. יש עבודות חיוניות שאולי חוסות תחת ההלכה, אבל בתחום התחבורה הציבורית, למשל, נעשית כאן פגיעה בקודשי ישראל. צריך לחשוב איך יוצרים פה לובי ששותפים בו מסורתיים, ציונים-דתיים ואחינו החרדים שישנה את המציאות הזאת. לאורך שנים רבות הייתה שחיקה ניכרת בסטטוס קוו, ולצערי הרב בהקשר הזה גם שר התחבורה סמוטריץ' והמפלגה המגזרית שבה הוא חבר לא הצליחו יותר מהליכוד. יש כאן אתגר לאומי שכולנו צריכים להיות שותפים לו".

ישראל כשירה לנבואה

לשרה הטרייה חשוב גם לפנות לצעירי הציונות הדתית בקריאה להצטרף ליוזמות משרדה: "הטובים – לתפוצות". "כיום יש שמונה מיליון יהודים בעולם נוסף על מי שחיים בישראל. בסקירה שהעבירו לי על כך במשרד החוץ נאמר לי שהציבור שמסוגל לשמש גשר בנושא החשוב הזה הוא הציונות הדתית. לפעמים נראה לי שמרוב אתגרי הפנים אנחנו עלולים לשכוח את אחינו ברחבי העולם.

"לנוכח זה אני קוראת לצעירים קוראי העיתון: יהדות התפוצות, ממש כמו יהדות הארץ, מצויה במשבר זהות. אפשר לבנות יחד את ברית הייעוד של עם ישראל, כפי שהגדיר זאת הרב סולובייצ'יק. זה עניין שנתון לידי הדור שלנו. כל שצריך ליצור הוא עוד ועוד מפגשים משותפים של יהודים צעירים מהארץ ומהעולם יחדיו כדי לחשוב על החזון שלנו לעולם כיהודים במאה ה-21. ככל שרבים יותר יעסקו בכך, החיבורים לזהות היהודית ולמדינת ישראל כבר יקרו מאליהם. הכול יתחזק".

יש תחושה שהשמאל מגשים את התוכניות שלו ללא עכבות, ואילו הימין תמיד מהסס. ב-11 שנות שלטון הימין, שהן גם 11 שנותייך בפוליטיקה, היכן לדעתך טבע הימין חותם?

"השמאל מרוסק היום מבחינה אידאולוגית. הראיה לכך היא שכמעט כל היריבים האידאולוגיים המרכזיים שלי נעלמו מהזירה כי כבר לא היה להם אלקטורט. זהבה גלאון, שלי יחימוביץ, סתיו שפיר. מפלגת העבודה נמחקת. כחול לבן מציגה עצמה במסווה כמפלגת מרכז. השמאל כפי שהכרנו כבר כמעט לא קיים. העובדה שכמעט אף אחד לא מדבר היום על מדינה פלשתינית כאידאולוגיה היא ניצחון אדיר לימין. מדברים על פתרון מעשי לפלשתינים, אבל כבר לא מדברים על השליטה הישראלית בשטח ככיבוש. הדנ"א והמינוחים של השמאל כמעט שלא נשמעים היום בשיח הפוליטי.

"והיכן השפענו באופן מעשי? בפריחה האדירה של ישראל. חלק מהפריחה הזאת נובע מכך שממשלות הליכוד לדורותיהן פתחו את השוק הישראלי לתחרות והכניסו אותנו למשחק העולמי. לא הצטמצמות לשוק הריכוזי כפי שנהגה מדינת ישראל בראשית דרכה. זה חזון ברור מאוד של נתניהו שהוא בהחלט מימש גם כשהיה שר אוצר וגם כשהיה ראש ממשלה: טיפוח יחסים עם מנהיגים וטיפוח אינטרסים ישראליים. פוטין וטראמפ וסגן נשיא סין וראש ממשלת ברזיל ביקרו בארץ, קהלים גדולים שהרבה מאוד שנים לא נהרו לישראל עכשיו נוהרים לכאן כי קורה פה משהו גדול. בהפוך על הפוך, דווקא תפיסת הימין יצרה קשר עם העולם יותר מתפיסת השמאל. כל הזמן אמרו לנו שהימין מבודד את ישראל, ודווקא הימין פתח את ישראל לעולם והביא להצלחה המסחררת של ישראל בעולם. בעקבות הרמב"ם שכותב שהנבואה שורה על חכם, גיבור ועשיר, הרב שרקי אומר על כך שמדינת ישראל כיום כבר כשירה לנבואה".

 צילום: רוני סאלם

 

אולי יעניין אותך גם