"הבחירות הן קרב חיינו" Featured

 8 struck
"הבחירות לכנסת הקרובה הן קרב חיינו"
הרחק מכל המראות הכוחניים הטראומטיים שעיצבו את צמרת רשימת ימינה – ובצער הלב גם הרחק מהמקום הריאלי – ניצבת אורית סטרוק, ללא ספק אחת מהדמויות המעצבות את כל הממשלות האחרונות של ישראל, אבל בעיקר במסדרונות הכנסת הידועים * בריאיון של ערב בחירות היא הודפת את כל הטענות על הרשימה שלה וטוענת שבעת הגורלית הזאת, לדבריה, אין מקום לתת לכאבי הבטן להוביל: "הבחירות האלה הן על מדינה פלשתינית מול ריבונות" * והיא מדברת גם על נשים בכנסת, על ההפגנות שנעלמו ועל האפשרות שימינה תשב בממשלה בראשות כחול לבן

אילת כהנא

קשה למצוא היום בזירה הישראלית פוליטיקאים שיעדיפו להישאר מאחורי הקלעים ולתת לאחרים לרשום על שמם הישגים פוליטיים ומדיניים, בטח כשמדובר בפוליטיקאים מוכשרים במיוחד. בלי להיתפס בהפרזות, כזו היא אורית סטרוק, חברת כנסת לשעבר ומקום עשירי ברשימת ימינה. כבר 26 שנים שהיא פועלת בין כותלי הכנסת, שנתיים מהן בלבד כחברת כנסת מן המניין מטעם האיחוד הלאומי. ה'לשכה' שלה היא המסדרונות שבין לשכות חברי הכנסת מימינה ללשכות חברי הכנסת מהליכוד, מש"ס וממפלגות אחרות. הריאיון הזה נערך בלשכתו של יו"ר מפלגתה השר בצלאל סמוטריץ'.

סטרוק נחשבת לבת דור הנפילים של המאבק על ארץ ישראל, והיריעה שעליה מתפרס פועלה רחבה מכדי להחזיק ראש: סטרוק ריכזה במהלך עשר שנים את השדולה למען ארץ ישראל בכנסת. היא נאבקה בין השאר נגד הקפאת הבנייה בהתיישבות ותהליך הנסיגות ובעד הסדרת המאחזים וקידמה את רעיון הריבונות. היא רשמה הישג כאשר חוקקה – עוד לפי שנבחרה לכנסת – את חוק החנינה למתנגדי ההתנתקות, ומייד לאחר שנבחרה את "חוק יסוד: משאל עם" עם איילת שקד ויריב לוין, וכן חוקקה סדרה של חוקים חברתיים.

כמו כן פעלה סטרוק למען מפגינים שנפגעו מאלימות שוטרים במהלך הגירוש מגוש קטיף ומעמונה והיא משמשת פעילת זכויות אדם. היא תושבת חברון, ושנים ניהלה את המחלקה המשפטית של היישוב היהודי בעיר. היא ללא ספק אחד מהמנועים שגרמו להישג של הכרה במערת המכפלה ובקבר רחל כאתרי מורשת לאומיים. למעשה, ללא מעט חברי כנסת האישה הזאת משמשת מורת דרך, ויש אפילו החלטות קבינט מסוימות המיוחסות בפירוש למהלכים שהובילה מבחוץ.

אפשר להתפעל מהעבר המרשים הזה, אבל דווקא הוא מעמיד באופן אבסורדי את המקום הנמוך שבו הציבו אותה מסדרי הרשימות ברשימת ימינה, הרבה אחרי חברי כנסת – בלי לפגוע באף אחד – שעוד לא התחילו את המסע הציבורי שלהם בהשוואה אליה. אי אפשר שלא לתהות מדוע סטרוק, שניצבת רק במקום העשירי ברשימת ימינה, עושה לילות כימים למען מעט כל כך מקומות ריאליים בימינה.

כשאני שואלת אותה מדוע היא עובדת קשה כל כך בעבור רשימה שיש לה בהערכה גסה חמישה-שישה מקומות ריאליים לפי הסקרים האחרונים, התשובה שלה חד-משמעית: "ראשית, אני חולקת עלייך: לא מדובר רק בחמישה מקומות ריאליים, לפי הסקרים אנחנו עומדים על שבעה-שמונה מקומות ריאליים. הסיבה שאני מתאמצת במערכת הבחירות הזאת היא בגלל שאני חושבת שזו מערכת בחירות חיונית. נתניהו אמר השבוע בצורה ברורה כי הוא הולך לבחירות על עסקת המאה. מעולם לא הייתה תוכנית שמצד אחד מאפשרת להחיל ריבונות על בקעת הירדן וכל היישובים כולם, שזה הישג מדהים ואסור שהוא יישמט מידינו, ומצד שני היעד המוצהר והסופי שלה הוא הקמת מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים, עם מעבר בטוח, עם יישובים מבודדים, עם ויתור על 70 אחוז משטחי יהודה, שומרון והבקעה. אגב, אם מדברים רק על יהודה ושומרון, מדובר על 90 אחוז מהשטח", היא מחדדת. "זה מצד אחד סיכוי גדול ומצד שני סכנה איומה".

כשהיא מדברת על עסקת המאה ניכר שהיא מדברת מדם ליבה. מי שקרא את העסקה יכול לספור 159 פעמים שמוזכר בהן צמד המילים "מדינה פלשתינית". מספר הפעמים שהוא יופיע בריאיון הזה אינו רחוק משם: "נתניהו אמר השבוע שאם חלילה מי שיישם את התוכנית הזאת יהיה גנץ, זה יהיה דבר איום ונורא. אני חושבת שכל ראש ממשלה שיופקד על יישום התוכנית הזאת, בין שהוא תומך במדינה פלשתינית – ונתניהו לצערי תומך במדינה פלשתינית", היא פותחת סוגריים רועשים, "ובין שהוא לא מתנגד למסירת שטחי ארץ ישראל לערבים – ונתניהו לצערי לא מתנגד – כל ראש ממשלה כזה מעמיד אותנו בסכנה. מהסיבה הזאת הנוכחות של ימינה בכוח גדול ככל האפשר בכנסת ובממשלה הבאה ממש חיונית לעתיד המדינה".

אני חושבת שכל ראש ממשלה שיופקד על יישום התוכנית הזאת, בין שהוא תומך במדינה פלשתינית – ונתניהו לצערי תומך במדינה פלשתינית, ובין שהוא לא מתנגד למסירת שטחי ארץ ישראל לערבים – ונתניהו לצערי לא מתנגד –מעמיד אותנו בסכנה

מדוע אורית סטרוק מהאיחוד הלאומי, שמשובצת במקום העשירי בלבד ברשימת ימינה, 'מתאבדת' על מועמדי הימין החדש, שבפועל הם היחידים שיהיה להם ייצוג אמיתי?

"בהקשר של מניעת הקמת מדינה פלשתינית ומניעת מסירת שטחים והפיכת יישובים למובלעות אני סומכת על נפתלי בנט ממש כשם שאני סומכת על בצלאל סמוטריץ'. אני סומכת על איילת שקד כמו שאני סומכת על עצמי", היא אומרת בבירור. "אגב, אני מוכרחה לומר שיש גם חברים בליכוד שאני יכולה לסמוך עליהם לא פחות, אלא שבליכוד הראש בהקשר הזה בעייתי", היא קובעת.

"ציבור אוהבי ארץ ישראל שמבין יפה שהחלת הריבונות על ההתיישבות חשובה, מבין באותה מידה שגם השטח שמסביב ליישובים חשוב לא פחות. מי ששמע את נתניהו מדבר השבוע במעלה אדומים על 800 קילומטר של קו גבול ישר שאל בדאגה: אבל איזה גבול? יש ציבור גדול כזה, וחשוב שתהיה לו בכנסת נבחרת שתוכל להילחם את המלחמה שלו. בסופו של דבר הבחירות לכנסת הקרובה הן קרב חיינו. אנחנו צריכים לשלוח לשם את הנבחרת הטובה ביותר, בעלת היכולות הגבוהות ביותר, המקצועיות הגדולה ביותר והנאמנות לערכים הגדולה ביותר".

לחלק לא מבוטל בציבור חורה שהנציגים ברשימה אינם מניפים את הדגל של תורת ישראל כפי שמונפים שני הדגלים האחרים.

"הציונות הדתית מניפה עוד הרבה מאוד דגלים, ובעז"ה נרים את כולם. אם את שואלת אותי, אוטופית הייתי שמחה מאוד שתהיה מפלגה אחת לציבור התורני ומפלגה אחת לציבור הלייטי. רק מה לעשות שבגלל אחוז החסימה זה לא רעיון ריאלי, וצריכים לראות איך מכניסים בפועל לכנסת נבחרת טובה שמורכבת מכל תתי הזרמים, שתדע לעבוד ולתת פייט.

"מאותה סיבה אני גם אומרת שכל כאבי הבטן שיש לציבור על ההתנהלות שבה נוצרה הרשימה פשוט לא מעניינים כרגע. לא כי זה לא חשוב; אני לא רוצה לזלזל חלילה בשום טענה או זעקה של אף אחד. צריך לטפל בכאבי הבטן האלה, שמעידים על בריאות של הציבור ועל שאיפה ליושר, לאחדות ולשיתוף של הציבור בהחלטות. אני מסכימה מאוד עם מי שרוצה לטפל בנושאים האלה, רק חושבת שיבוא יומם. כעת אסור להתעסק בכאבי הבטן האלה אפילו לשנייה".

לא בטוח שנכון לראות בכאבי הבטן האלה כאבים רגשיים. ייתכן שמדובר בהערכה אמיתית של הציבור שנטש שבסוף מדובר ברשימה שלא באמת תצליח לתפקד.

"פוליטיקה היא אומנות האפשר, וכרגע אנחנו צריכים להיות חדורי מטרה. כל מפעלי חייה של הציונות הדתית עומדים בסכנה איומה. עלינו לנצח בקרב הזה, ואחר כך אנחנו חייבים לשים את כל המטענים על השולחן ולטפל בהם. אני לא באה לייפות או לטייח, בטח שלא לתת לגיטימציה. אני אומרת כעת שכל אחד מהבוחרים ידמה בנפשו שהוא צריך לשלוח חיל חלוץ למשימה של להיות או לחדול. במצב כזה אף אחד לא בודק אם החיילים בחיל החלוץ הזה מוצאים חן בעיניו מכל מיני היבטים אישיותיים ואידאולוגיים. הוא כעת שואל את עצמו את מי הכי חשוב לשלוח. ושכל אחד מהמצביעים יסתכל על ארבע המפלגות שנחשבות לגוש הימין ויחשוב איזה מהן תיתן את הפייט הנכון ביותר על הנושא משנה ההיסטוריה הזה.

"אילו היינו יודעים ב-1992 כשהלכנו לבחירות שזה הולך לעבר הסכם אוסלו, אין לי ספק שרבים מאיתנו היו מתנהגים אחרת לחלוטין. באותה שנה לא התחשבנו בסוגיית אחוז החסימה, ולכן רוב העם היה ימין אבל קיבלנו ממשלת שמאל, והיא הפכה עלינו את חיינו לחלוטין", סטרוק מזדעקת. "עכשיו אנחנו ניצבים בצומת קריטי דומה שבו אנו צריכים לראות לנגד עינינו את הסכנה, את הסיכוי וגם את הסוגיה של אחוז החסימה. חייבים להצביע רק למפלגה שעוברת את אחוז החסימה, ובשביל זה היו חייבים להתאחד".

מה יש לך לומר לעוצמה יהודית, שרצה בכל הכוח אף על פי שהיא יודעת שהיא לא מתקרבת לאחוז החסימה?

"אני לא רוצה להגיד שום מילה רעה על איתמר בן גביר, כי אין לי מילים רעות להגיד עליו".

יש לך מילים טובות להגיד עליו?

"בוודאי. וגם על ברוך מרזל. אני לא רוצה לדבר בגנותם בכלל, אבל מי שרוצה להצביע להם שישים את עצמו רגע בשנת 1992 וישאל את עצמו מה היה קורה אם היה מצביע לרב לוינגר, שבוודאי היה ענק שבענקים, ומקבל את אוסלו. לא חוזרים על טעויות כאלה פעמיים. איך אומרים? רק טיפש לומד מהניסיון. חכם יכול ללמוד מניסיון של אחרים. אני יכולה להגיד על ההתעקשות שלהם לרוץ שהדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות, ושהם גורמים נזק נוראי. יש דברים שפשוט לא עושים. אין לנו מצביעים למלחמות מיותרות.

"יש לי משל שאני נוהגת לספר בכל מיני מצבים", היא שוב מבקשת לעמוד על צו השעה. "אני בתור אימא שב"ה הקב"ה זיכה אותי ב-11 ילדים, אם אני הייתי רואה ילד מקשקש על קיר בסלון, סיכוי טוב שהייתי ניגשת אליו ומפסיקה אותו ונותנת לו מטלית לנקות אחריו, אבל אם באותו רגע ילד אחר עולה על החלון ועוד מעט נופל משם, ואני אטפל באותו זמן בילד שמקשקש על הקיר בסלון, אז אני אימא חסרת אחריות. אנחנו נמצאים במצב שבו ילד עומד לקפוץ מהחלון. חברים, שימו בצד את כל הקשקושים".

נתניהו רוצה מדינה פלשתינית

קמפיין שתיית הקולות המסורתי של נתניהו לא היה זקוק הפעם להתנעה חיצונית. אחד האפקטים הגדולים של אירועי אותו לילה מביש בכנסת הוא שרבים ממצביעי ימינה חושבים לשלשל בתגובה פתק מח"ל בקלפי. בינם לבין מצביעי הציונות הדתית שבוחרים בכחול לבן סטרוק מוצאת מכנה משותף.

"יש פה תוכנית מדינית שמוביל האדם החזק בעולם העומד בראש המעצמה החזקה בעולם, והתוכנית הזאת טומנת בחובה סיכוי אדיר להחלת ריבונות אבל גם יעד מוצהר של הקמת מדינה פלשתינית. כדי שהדבר הזה יתכוונן לעבר השלב הראשון ולא ילך חס ושלום לשלב השני ואפילו לא יידרדר אליו, צריך שהיד על ההגה שמוביל את המדינה תהיה של אנשים שנאמנים לערכים שלנו. אנחנו כבר יודעים שבשתי המפלגות הגדולות יש אנשים שלא נאמנים לערכים שלנו. בכחול לבן זה ברור ופשוט. מי שרוצה לתת להם את הקול שלו, נראה שהוא מעוניין במדינה פלשתינית, וייתכן שיש בציונות הדתית אנשים כאלה, אבל הוויכוח שלי נגמר איתם באותו רגע".

אבל את יכולה להבין את מצביעי הציונות הדתית שבוחרים בליכוד, הרי בסופו של דבר אתם בעצמכם אומרים שהמועמד היחיד שתמליצו עליו הוא נתניהו.

"בראש הליכוד עומד בנימין נתניהו, שעסקת המאה נבנתה איתו יחד. לא במקרה זו תוכנית להקמת מדינה פלשתינית, טראמפ הרי אמר לפני שלוש שנים 'לא אכפת לי. אתם רוצים מדינה אחת, תהיה מדינה אחת. רוצים שתי מדינות? תהיינה שתי מדינות'. לא אכפת לו! התוכנית הזאת נרקמה עם נתניהו, שמעולם לא ויתר על נאום בר-אילן, על הרעיון של הקמת מדינה פלשתינית 'מפורזת'. כולנו יודעים שאין דבר כזה בכל העולם. זה רגע האמת של כל מי שלא רוצה מדינה פלשתינית".

גם נפתלי ואיילת דיברו הרבה שנים על לשים יד על ההגה, אבל התחושה היא שלמרות כל ההשתדלות לא באמת הצליחו הציונות הדתית ונציגיה להוביל מדיניות כלפי ארץ ישראל.

"אני ממש לא יכולה להסכים איתך", היא שוב חולקת. "כשאת מפלגה קטנה של 12 או שמונה מנדטים ומשמשת מפלגת לוויין של מפלגה גדולה כמו הליכוד, יש גבול למה שאת יכולה לעשות. ולמרות זאת עשינו הרבה מעבר לכוח היחסי שלנו. רק בכנסת האחרונה חוקקנו את חוק ההסדרה והובלנו להסדרת ההתיישבות הצעירה. 300 יחידות הדיור בבית אל, ששנים חיכו להן וראש הממשלה מחזר פעם אחר פעם, אנחנו היינו מי שבסופו של דבר הבאנו לבנייתן.

כל כאבי הבטן שיש לציבור על ההתנהלות שבה נוצרה הרשימה פשוט לא מעניינים כרגע. לא כי זה לא חשוב; צריך לטפל בכאבי הבטן האלה, שמעידים על בריאות של הציבור ועל שאיפה ליושר, לאחדות ולשיתוף של הציבור בהחלטות. אני מסכימה מאוד עם מי שרוצה לטפל בנושאים האלה, רק חושבת שיבוא יומם. כעת אסור להתעסק בכאבי הבטן האלה אפילו לשנייה

 

"אין שום ספק שעצם הנוכחות של אנשים בסדר גודל של נפתלי איילת ובצלאל, שהם בעלי יכולות פוליטיות הרבה מעל הממוצע, משכה את כל העגלה ימינה בצורה דרמטית", היא עומדת על ערכה של השלישייה הפותחת של הציונות הדתית. "בסדר, הם לא ראש ממשלה, אבל הם השפיעו מאוד על החלטות שלו ושל הקבינט. קחי לדוגמה רק את הקדנציה האחרונה שבה שוב ניסה נתניהו ללכת לעבר תוכנית השלום הסעודית ולהקים ממשלה עם בוז'י הרצוג, או אפילו את סיפור המסתננים שהוא נכנע לו, ובזכותנו הוא חזר לעצמו. בכל פעם שהוא סטה שמאלה החזרנו אותו למסלול בעצם נוכחותנו".

בנט מוביל שינוי

למרות השמות המרשימים שמרכיבים את הרשימה את מכירה בכך שמדובר ברשימה מפורדת יותר מתמיד?

"אני לא יודעת. אני יודעת שמערכת היחסים בין נפתלי, איילת ובצלאל מצוינת, זו שלישייה שיודעת לעבוד יחד ועשתה יחד דברים מדהימים בכנסת שעברה. אני יודעת גם שמתן, עידית ואופיר הם מהאנשים הכי חרוצים שהכרתי בכנסת. ממש גיליתי אותם במעט החודשים שהם בכנסת", היא אומרת בחיוך. "את שרה ב"ק אני מכירה שנים לא רק כעיתונאית אלא כי היא בת קריית ארבע ובתו של מאיר אינדור, ולדעתי היא תהיה ח"כית מעולה. אני מאוד מקווה שהיא תיכנס".

אמרת שאת סומכת על נפתלי בנט כשם שאת סומכת על בצלאל סמוטריץ'. האם את מרוצה ממנו כשר ביטחון על רקע המצב בדרום ופינוי גבעות שצובר תאוצה בשבועות האחרונים, בדיוק מתחילת כהונתו?

"נפתלי נכנס לתפקיד שר הביטחון במטרה מאוד ברורה להוביל שינויים ביהודה ושומרון. הוא ממשיך להוביל אותם גם בעצם הרגעים שאנחנו מדברות. קודם כול הוא שם על סדר היום את נושא המערכה על שטחי C, והיא חלחלה עד אחרון המפקדים בשטח. הוא הבין שבסוף ההתיישבות היא רק חלק קטן מהסיפור. החלק הגדול הוא המרחבים שמחוץ להתיישבות וההשתלטות העוינת של הרשות הפלשתינית עליהם בתהליך סדור, מתוכנן ומתוקצב. הראשון שבא והציב מאמץ ממשלתי נגד ההשתלטות הזאת ומינה לצורך העניין את קובי אלירז הוא נפתלי בנט.

"כל הנושא של אנרכיסטים מהשמאל שפועלים נגד חיילי צה"ל ונגד המתיישבים, הראשון שהפעיל נגדם כלים שבדרך כלל רגילים להפעיל רק נגד פעילי ימין הוא נפתלי בנט, ואני יודעת שהוא מקדם עוד כמה מהלכים חשובים מאוד להתיישבות בשבועות הקרובים".

ומה באשר למציאות בדרום? נדמה שההרתעה שאנו מייחלים לה איננה בטווח השגה. נראה ששום שינוי של ממש במדיניות בדרום לא נרשם מאז כניסתו לתפקיד.

"כמו שכולנו יודעים, צה"ל בנוי בראש מסוים, ואי אפשר להפוך אותו בשנייה אחת. ובכל זאת רואים שינויים ברורים בהתנהלות של צה"ל בגזרות הצפון, ואני רואה פה ושם רמזים לכך שהולך להיות שינוי גם בדרום. אחרי ששנים כל ההתנהלות עם עזה הייתה התנהלות של מחדל, שהיא הכול חוץ מליצור הרתעה, אי אפשר בלחיצת כפתור להוביל שינוי. אני מכירה את נפתלי ושומעת מה הוא אומר כמו שכולם שומעים, ולכן בטוחה שהולך להיות שינוי".

מקבלת את הדחיקה באהבה

במאמצים להגביר את הלחץ על ראש הממשלה להחיל את הריבונות על יהודה ושומרון והבקעה עוד לפני הבחירות הוקם בשבוע שעבר – וחיש מהר פורק – מאהל ריבונות של ראשי מועצת יש"ע מול משרד ראש הממשלה.

את לא מרגישה לפעמים שנשארת אחרונת הלוחמים על ארץ ישראל?

"אני לא חושבת שאני מהאחרונים. שמעתי היום את דוד אלחיאני, יו"ר מועצת יש"ע. אמרתי לעצמי: ישתבח שמו, הבן אדם ממש מדבר מגרוני. תענוג לשמוע אותו, והוא לא דתי ולא מתנחל מהמגזר שלי. והוא אומר: 'אני דורש ריבונות עכשיו, ואני הצבעתי לנתניהו ולא לטראמפ, ואני מוכן לוותר על ריבונות בבקעת הירדן ובלבד שלא תקום מדינה פלשתינית'. יותר מזה?" היא אומרת בערגה.

ובכל זאת, אפילו אני בתור נערה, ואת בוודאי יותר ממני, למודת הפגנות ומחאות גדולות בהרבה. יש תחושה שהכול מתנהל היום הרבה יותר על מי מנוחות.

"אנחנו אחרי שנה שלמה של שטיפת מוח שבה כל הזמן מבטיחים לנו ששום יישוב לא יפונה, שתהיה ריבונות בכל היישובים ושהשליטה הביטחונית בכל השטח תהיה של צה"ל. אנחנו עומדים עכשיו לפני מערכת בחירות, והדרך הנורמלית ביותר להביע עמדה ברורה נגד מדינה פלשתינית היא פשוט ללכת לקלפי ולהביא אליה כמה שיותר מצביעים. אחרי בחירות את יכולה לדון אם את רוצה להפגין עם שלטים, לחסום כבישים או להעמיד שרשרת חיה. עכשיו ההפגנה הנכונה ביותר היא להביא כמה שיותר מצביעים לקלפי".

איך אתם מתמודדים עם הקשית של נתניהו, שלמרות כל ההבטחות בסוף תוקף אתכם תקיפה חולנית בכל מערכת בחירות?

"אם נתניהו יגיד למצביעים 'אני מתחייב שלא להקים מדינה פלשתינית ולא למסור שטחים מארץ ישראל', שישתה אותנו עד הסוף. אבל הוא לא יגיד את זה, ולכן אני מציעה שהציבור ישאל את עצמו את השאלות האלה: האם אני מוכן לסכן את ארץ ישראל ולהצביע מח"ל?"

את אולי היחידה במפלגתך שתוקפת את נתניהו תקיפה ישירה כזו.

"אני ממש לא תוקפת אותו", היא מוחה, "אני חושבת שהוא ראש ממשלה מצוין. אני מאוד מעריכה אותו וחושבת שהוא עשר קומות מעל בני גנץ, אבל בעניין השמירה על חבלי ארץ ישראל הוא חייב כוח ימני חזק שלא יאפשר לו לסטות שמאלה. וזה מה שאנחנו עושים לידו כבר שנים".

האם ימינה בכל זאת שוקלת בצירוף נסיבות כזה או אחר להשתלב בממשלה בראשות כחול לבן, ואולי משם לעשות את עבודתה ולמשוך לימין?

"אנחנו רוצים ממשלת ימין, לכן אנחנו מעוניינים שהליכוד הוא שיקים את הממשלה. זה פשוט וברור: לא נלך לממשלה עם השמאל, ובשום אופן לא נלך עם גנץ".

אגב הנבחרת שלכם, איילת שקד מתהדרת בכך שהרשימה מורכבת מחמישים אחוז נשים, אבל גם הרבנית מלמד תהתה השבוע בסדרת הכתבות ששודרה בכאן 11 אם הנשים האלה מייצגות את הציבור הדתי-לאומי. בכלל, היא פחות התלהבה מכך שיש כל כך הרבה נשים במפלגה.

"אני מעריצה את הרבנית מלמד, אבל מהניסיון שלי יכולות להיות נשים שלא מתאימות לפוליטיקה כמו שיכולים להיות גברים שלא מתאימים לפוליטיקה. לא הייתי שמה אף אישה אחת ברשימה משום שהיא אישה, אלא כל אחד לפי כישרונותיו. זו ממש לא שאלה של נשים או גברים.

"איילת לדוגמה היא לדעתי אחד האנשים המוכשרים שיש בפוליטיקה בכלל. היא ממש עילוי, וזכיתי לעבוד איתה צמוד בארבע השנים האחרונות. לאיילת יש כישרונות פוליטיים נדירים, ויש לה יכולות הרבה הרבה מעבר לממוצע. גם עידית, שזכיתי ללוות אותה בתקופה הקצרה שהייתה בכנסת, ושרה, שאני מכירה באופן אישי, נמדדת בזכות עצמה ולא בגלל היותה אישה.

"יש מספיק אנשים ברשימה שמייצגים את הציבור התורני, ואני אומרת שוב: בסוף מה נעים ומה נחמד היה אילו יכולנו להכניס לכנסת שלוש מפלגות, ארבעה נציגים בכל מפלגה. זה לא היה אפשרי, וצריך לעשות פשרות, ובהן שמועמדים מסוימים ילכו אחורה ברשימה. באופן אישי נוח לי בזה שהלכתי אחורה מהסיבה הפשוטה שאני מקבלת את זה באהבה, ועדיף שמי שמקבלים את זה באהבה הם שילכו אחורה".

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
ימי האור והחושך

   הרב מתניה ידיד |...

אמונה, חסד והבחנה

  מאמר מאת הרב יעקב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם