לאטמה חוזרת Featured

 6 latma
בעוד רוב הציבור הפסיק לעבוד השבוע, חבורה אחת דווקא התחילה לעבוד * אלא אם מישהו יחליט שהיא 'לא חיונית למשק'. מישהו שמאלני, זאת אומרת * שש שנים חיכינו, והיא סוף סוף חוזרת למשכנה החדש בערוץ 20: חבורת הסאטירה הימנית לאטמה בתוכניתה מהדורת השבט. קרן אור טלוויזיונית באפלת הקורונה

רועי אהרוני

לאטמה חוזרת סוף סוף למסך, וכדי לחגוג את האירוע שוחחתי עם שלושת השחקנים שלה: נעם יעקובסון, אלחנן אבן חן ורונית אברהמוף-שפירא. לידיעת משרד הבריאות, זו הייתה שיחת ועידה טלפונית. אל השיחה הצטרף גם אופיר שטיינבאום, המפיק את התוכנית עם יאיר פלד.

ניסינו לחזור לימים שבהם התחיל הכול, לפני עשור. שאלתי אותם אם קרולין גליק, העורכת הראשית של לאטמה, חיפשה אז בכוונה שחקנים ימניים. "לא הייתי אז בימין", אומרת רונית. "גם אני לא הייתי מגובש בימין", מוסיף נעם. "לאטמה היא שעיצבה אותנו".

"לפני לאטמה לא הייתי יותר מדי מעורבת פוליטית", מספרת רונית. "מה שידעתי היה די שטחי, ומהמקום הזה רק רציתי שלום והייתי מוכנה לוותר על הרבה מאוד בשבילו. עם לאטמה התחלתי ללמוד את העובדות".

מעריצים ושונאים בשוודיה

הם נזכרים בתנאים הלא פשוטים שבהם החלו לצלם. "חדר העריכה שלנו היה יחידת סוכנות של ארבעים מטר", מספר שטיינבאום. "שברנו את הקירות, תלינו בד ירוק והשארנו רק מטבח קטן. אם היית מדליק קומקום, הבד היה נופל", הוא מזכיר.

"בהתחלה לא הייתה לנו מאפרת", נזכר נעם, "אפילו איפור לא היה לנו. אף אחד לא חשב שצריך. הייתי צריך פעם לצבוע את עצמי בחום לאחת הדמויות, אז מרחתי נס קפה על הפנים. שבוע אחר כך עוד הסרחתי מקפה. זו הייתה רמת ההפקה. זה היה הזוי ומקסים ביחד. ימים כיפיים של ראשוניות".

"היינו שחקנים בתחילת דרכנו", אומרת רונית, "אבל הייתה לנו קרולין והיה לנו התסריטאי שלנו טל גלעד, שכבר היה לו רקורד מרשים, בין השאר בזהו זה ובחרצופים. יחד הצלחנו למרות התנאים המינימליים".

מתי התחלתם להרגיש שהסרטונים שהעליתם לאתר לאטמה תופסים תאוצה?

"אני חושב שזה היה אחרי הסרטון שעשינו בו חיקוי של להקת אבבא", עונה אלחנן, ונעם מתחיל מייד לזמזם. הסרטון היה תגובה על מאמר שהתפרסם בעיתון השוודי אפטונבלדט, שבו נטען שצה"ל קצר איברים מפלסטינים. החבורה לקחה שיר של הלהקה השוודית והגיבה על הטענות הסקנדינביות נגד מדינת ישראל.

"קיבלנו 300 אלף צפיות ותרגמו אותו לשוודית", אומר אלחנן. "חלק מהשוודים התעצבנו, וחלק כתבו בתגובות 'אנחנו אוהבים את ישראל'. ג'קי לוי ואברי גלעד קראו למאזיניהם להיכנס לסרטון ולהגיב".

רונית אברהמוף-שפירא: "לפני לאטמה לא הייתי יותר מדי מעורבת פוליטית. מה שידעתי היה די שטחי, ומהמקום הזה רק רציתי שלום והייתי מוכנה לוותר על הרבה מאוד בשבילו. עם לאטמה התחלתי ללמוד את העובדות"

הסרטון הנצפה ביותר של החבורה הוא זה שהפיקו שנה לאחר מכן, We Con the World (אנחנו עובדים על העולם), שעסק במשט הטרור לעזה והשיג שישה מיליון צפיות. "עשו עלינו אז שיימינג בעולם, ולא היה מענה", מספר אופיר. "כולם הלכו עם התזה שצה"ל פוגע בימאים מסכנים, ואף אחד לא אמר: הם עובדים על כולם".

מלבד תגובות מהעולם קיבלו השלושה גם לא מעט תגובות מהארץ. "אנשים הודו לנו על שאנחנו אומרים בקול את מה שהם חושבים בלב", מספרת רונית, "הם התחילו להרגיש יותר בטוחים בדעות שלהם".

אבל היו גם תגובות נעימות פחות. "פגשתי במקרה בסניף דואר את אחד המנהלים של בצלם", מספר אלחנן, "הוא התחיל לתקוף אותי לעיני כל הנוכחים: 'למה אתם מעוותים את העובדות?' ראיתי שהוא שולט בסרטונים שלנו והסברתי לו שהוא רק נותן לנו עוד ועוד צפיות".

"ברור שעשינו טעויות וברור שלפעמים הגזמנו", מודה נעם. "אני הייתי על תקן הבלם השמאלי. היו פעמים נדירות שאפילו סירבתי פקודה ולא הסכמתי לצלם, למשל מערכון שמתח ביקורת חריפה על פרס".

"העבודה הייתה תמיד מאוד בלחץ, וניסינו לתקן ולשפר תוך כדי תנועה", אומר שטיינבאום. "אמרנו דברים קשים וקיצוניים אבל השתדלנו להיות הגונים ונאמנים לעובדות".

"להצחיק זה האמצעי, לא המטרה"

נעם, שמסר לא מעט הרצאות על לאטמה בתקופה שלא שודרה, מגדיר שתי מטרות שהיו לה: "הראשונה היא ביקורת על התקשורת השמאלנית החד-צדדית. לדעתי עשינו בזה שינוי מטורף, וחלק מהאיזון שהחל להיות בתקשורת רשום על שמנו. לאטמה חינכה את הציבור להאזין אחרת לחדשות, לראות שמאחורי המילים יש תפיסת עולם.

"המטרה השנייה היא הסברה ציונית, לא מתנצלת, פרו-ישראלית. הסרטון של המשט הוא באמת הדוגמה הכי טובה לזה. עשינו מאז עוד הרבה שירים באנגלית שנועדו לספר את האמת לעולם ולזקוף את קומתם של היהודים".

לא שכחת משהו? מה לגבי להצחיק?

"להצחיק זה האמצעי, זה לא המטרה. אנחנו תוכנית סאטירה ולא תוכנית בידור, ולפעמים סאטירה לא מצחיקה בכלל. השיר 'אנחנו הילדים של אוסלו שנת 93' עצוב מאוד, והוא אחד הקליפים המצליחים של לאטמה".

בתשע"ו הופסקה התוכנית. "כל השנים התבססנו על תרומות שקרולין גייסה בארצות הברית ובמקומות נוספים", מספרת רונית. "לא היה פשוט לגייס את התקציב הזה למרות שהוא אלפית מהתקציב של ארץ נהדרת.

"בשלב מסוים כבר עשינו פיילוט לערוץ הראשון, וקרולין אמרה לתורמים שעכשיו נצטרך אותם פחות. אבל זה נמשך המון זמן ולא עלינו לאוויר".

"אל תשכח גם שלא הייתה לנו הפסקה: עונה אחת של ארבע שנים", מוסיף שטיינבאום. "זו הייתה שחיקה רצינית, והיינו חייבים לנשום".

נעם יעקובסון: "אני חושב שאנחנו צריכים להעמיד סאטירה ימנית ראויה שתהיה כתובה טוב ומבוצעת טוב. כרגיל, אנחנו עושים זאת בעזרת קופסת גפרורים ומסטיק, לא מתקרבים בתקציב למה שיש למחנה הפוליטי השני, אבל זה יותר טוב מהכלום שהימין עשה עד לפני שבועיים"
סאטירה ימנית? תלוי בכולנו

במהלך השנים היו כל מיני ניסיונות ויוזמות להחזיר את לאטמה, אבל בסוף ערוץ 20 הוא שהרים את הכפפה. "לערוץ חשוב מאוד להיות הפלטפורמה של לאטמה, והוא עושה מאמצים אדירים שזה יקרה", אומר שטיינבאום.

מצד אחד זה באמת הבית הכי מתאים, מצד שני זה קצת לשכנע את המשוכנעים.

"עצם זה שהתוכנית בטלוויזיה כבר אומר שאפשר לזפזפ לשם", עונה אלחנן.

"אנחנו נפרסם את הידיעה גם ברשתות החברתיות, והפרסום יביא קהל חדש", מוסיפה רונית. "דרכן נחשוף את התוכנית לקהלים חדשים שלא מכירים תכנים כאלה ולא את הצד הזה של המפה הפוליטית".

נעם אינו מסכים עם המילה 'לשכנע'. "אני רואה את הסאטירה כדרך להעמיק את העמדה", הוא אומר. "סאטירה טובה צריכה להצליח אצל כל הקהלים. השמאל מוזמן לראות וליהנות, ואולי גם חלק מהדברים יחלחלו כמו שהעמדות של ליאור שליין מחלחלות, אבל אצלו זה דו-משמעי (קחו כמה שניות להבין, ר"א).

"אני חושב שאנחנו צריכים להעמיד סאטירה ימנית ראויה שתהיה כתובה טוב ומבוצעת טוב. כרגיל, אנחנו עושים זאת בעזרת קופסת גפרורים ומסטיק, לא מתקרבים בתקציב למה שיש למחנה הפוליטי השני, אבל זה יותר טוב מהכלום שהימין עשה עד לפני שבועיים.

"אם הציבור הלאומי לא יפגיז בצפיות ובשיתופים ובמעורבות במיזם החדש הזה, הוא לא יוכל להתלונן אחר כך שהתקשורת שמאלנית. זה בידיים של כולנו אם תהיה סאטירה מימין, אם תהיה עוד עונה, אם זה יעשה רעש".

אוהדי מכבי, היכונו

אני שואל את החבורה אם אפשר ליצור סאטירה שאינה עסוקה בהשמצות של אנשים וציבורים בחברה הישראלית.

"אני חושבת שזה אפשרי ושזה מה שאנחנו מנסים לעשות", עונה רונית. "צריך להתאמץ לעשות כך, ואני חושבת שאנחנו מאוד בכיוון".

"יריב אופנהיימר יחלוק עלייך", אומר נעם בכנות. אופנהיימר לא אהב, בלשון המעטה, את הדמות יריב גוגלהיימר. "זה כמובן לא היה אישי, אני מכבד אותו וחושב שהוא עושה את מה שנכון בעיניו למדינת ישראל. כתבתי לו את זה. אבל הדמות לא באה לצחוק עליו אלא להבהיר את עמדתנו על שלום עכשיו".

"באותה תקופה היה המון כעס על אופנהיימר כמי שהוביל את שלום עכשיו לזנב ביישובים ולחפש אותם כל הזמן", אומר שטיינבאום. "את הכעס הזה ביטאנו דרך הדמות של יריב".

"סאטירה היא כלי קשה ועוקצני", אומר נעם, "ולכן צריכים להיות צמודים לכללים חשובים, ואלו המרכזיים שבהם: לרדת על החזקים ולא על החלשים ולהצביע על צביעות".

אז מה אתם מתכננים לעונה הקרובה?

"הלוואי שידענו", עונה נעם, ורונית מוסיפה: "הכול מהיום להיום".

נשמע ששטיינבאום לא אוהב את העובדה שהשחקנים עוד אינם מאופסים על התוכניות. "יש לנו כמה דמויות חדשות", הוא אומר, "כולל פרשן או שניים. נרצה גם לעודד את אזרחי המדינה הסגורים בבתיהם. ננסה לעודד ולהביא סאטירה ימנית".

בסוף השיחה מספר שטיינבאום לשחקנים בפעם הראשונה שהתוכנית תעלה ככל הנראה ביום חמישי, בבימויו של יניב קרסוצקי. "כל אוהדי מכבי, שבוטלו להם המשחקים, יוכלו סוף סוף לראות אותנו", הוא אומר. "ענק", אומר נעם, "לא חשבתי על זה".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
יוצרים זהות

  כשסיון רהב מאיר נפגשה...

שאף אחד לא יבלבל אתכם

  יוסי דגן במאמר על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם