רק לא ממשלת שמאל Featured

 8 shaked
"ממשלת שמאל בראשות נתניהו – לא לילד הזה פיללנו"
אפשר ליצור חזרה הדרגתית לשגרה אחרי פסח. מתכוננים לאופוזיציה אם לא תהיה ברירה. ויש גם עוד הבטחה לאיחוד פוליטי מייד אחרי משבר המגפה * ח"כ איילת שקד מנסה לראות את האור מבעד לערפל

רועי אהרוני

את חברת הכנסת איילת שקד אנחנו תופסים בלשכתה בכנסת בדיוק אחרי שהסתיים יום הדיונים של ועידת הכנסת המיוחדת לטיפול במגפה. "יחסית למדינות העולם ישראל נמצאת במצב טוב", מצהירה שקד. "שיעור התמותה במדינת ישראל הוא הנמוך בעולם, והאוכלוסייה הישראלית די ממושמעת ומצייתת להוראות. גם המשפחה שלי בסגר – אני אומנם מגיעה לעבוד בכנסת, אבל בעלי והילדים כל הזמן בבית".

כיוון שיום רודף יום ותחזיות אחרונות משכחות את הראשונות, שקד מתעקשת להזכיר שהתחזיות השחורות מתחילת המשבר לא התגשמו, ברוך ה'. "לפני שבועיים דיברתי עם בכיר במשרד הבריאות", מעידה שקד. "הוא אמר לי שבתאריך שאנו נמצאים בו היום יהיו כאן בין 3,000 ל-5,000 אנשים מונשמים. ברוך ה' שיש היום רק חמישים".

אני מבין שבוויכוח בין משרד הבריאות למשרד האוצר את מתייצבת לצד האוצר? ההגבלות הכלכליות מוגזמות לדעתך?

"אני חושבת שההגבלות הכלכליות שעשו עד עכשיו היו נכונות לעצירת המגפה, אבל אחרי פסח צריך לעשות כל דבר כדי לשחרר את המשק ולהחזיר את האנשים לשוק העבודה. בסוף הפגיעה הכי קשה של המשבר הזה היא פגיעה כלכלית: משפחות מתרסקות, עסקים מתמוטטים. לכן בנט ואני לוחצים לשחרר את המשק מייד אחרי החג.

"כבר עכשיו צריך להעלות משמעותית את כמות הבדיקות לגילוי חולים בנגיף. כך נוכל להשאיר בבידוד את האוכלוסייה בסיכון – אנשים בני 65 ומעלה או בעלי מחלות רקע – ואת שאר האוכלוסייה נשחרר בהדרגה: המבוגרים לשוק העבודה והילדים לבתי הספר".

כלומר, החזרה לעבודה וללימודים תהיה לפני מיגור המגפה?

"אי אפשר למגר את המגפה עד שלא יימצאו חיסון או תרופה. אבל אפשר בעזרת הרבה מאוד בדיקות להשתלט עליה ולתת למשק לעבוד. האוכלוסייה הבריאה יכולה להידבק, ואז ייווצר חיסון עדר שיאפשר בהמשך לשחרר את האוכלוסייה בסיכון.

"אני נגד סגר מוחלט. אני חושבת שזה ימוטט את הכלכלה ואין צורך בזה. אם עושים סגר, רק על מקומות שבהם המחלה התפרצה. אבל כרגע יש בסך הכול השתלטות טובה על המגפה.

אני חושבת שההגבלות הכלכליות שעשו עד עכשיו היו נכונות לעצירת המגפה, אבל אחרי פסח צריך לעשות כל דבר כדי לשחרר את המשק ולהחזיר את האנשים לשוק העבודה. צריך לעשות כל הזמן איזונים בין הדרישות של משרד הבריאות לבין הכלכלה

 

"בסינגפור לדוגמה בכלל לא הפסיקו את העבודה. המשיכו את החיים כרגיל, רק שכולם לבשו מסכות וערכו מהרגע הראשון המון בדיקות. אם נעלה ל-15 אלף בדיקות ביום, נוכל אחרי פסח בהדרגתיות לשחרר את המשק לעבודה ולחזור ללימודים".

כרגע לא נראה שהכיוון של משרד הבריאות הוא שישראל תחזור לשגרה אחרי פסח.

"לאורך כל הדרך משרד הבריאות לוחץ להחמיר יותר. מההתחלה לחצו במשרד שישראל תעשה הסגר מלא. אבל שוב, נכון לתחזיות שלהם היו צריכים להיות היום אלפי מונשמים, אז צריך לעשות כל הזמן איזונים בין הדרישות שלהם לבין הכלכלה".

אני מבין מדברייך שבשלבי החזרה לשגרה יידחה לסוף שלב המפגש המחודש של הצעירים עם המבוגרים?

"נכון", היא עונה. "צריך להגיד פה את האמת הכואבת: ייקח זמן עד שנחזור לפגוש את בני משפחתנו המבוגרים. כשאני חושבת על שאני לא אעשה סדר עם אבא שלי אני מתחילה לבכות. אבל זאת האמת: ייקח לנו עוד זמן עד שנחזור לראות את ההורים המבוגרים, את הסבים והסבתות. הם עוד יצטרכו להישאר בבית זמן רב".

איך הולך להיראות ליל הסדר שלך השנה?

"אני אעשה אותו עם בעלי והילדים, כמו שהנחה בצדק ראש הממשלה. אף פעם לא עשינו את ליל הסדר רק ארבעתנו. אני מעריכה שאצל רוב המשפחות ליל הסדר יהיה שונה השנה, כל משפחה גרעינית עם עצמה. בדרך כלל אנחנו עושים את ליל הסדר אצל ההורים של בעלי בקיבוץ או אצל אבא שלי, אבל הפעם אני צריכה לבשל את ליל הסדר. אל תדאג, כבר הכנתי תפריט".

ממשלת שמאל בראשות נתניהו

אבל המציאות הפוליטית אינה מאפשרת לאיילת שקד להתעסק רק בתפריט לליל הסדר. כשאני שואל אותה אם היא שותפה לשמחה על שסוף סוף הולכת להיות ממשלה בישראל, היא מחייכת בחמיצות. "קשה להגיד", היא מודה. "נגדיר זאת כרגשות מעורבים. מצד אחד טוב שהם מצליחים להקים ממשלה. מצד שני אני חושבת שלא לילד הזה פיללנו, לממשלת שמאל בראשות נתניהו".

את חושבת שנתניהו מקים כרגע ממשלת שמאל?

"יש ויתורים מרחיקי לכת בהרבה תחומים שחשובים לימין האידאולוגי. תיקי הביטחון והמשפטים עברו לידי גוש השמאל".

לדבריה, הציבור עוד לא מבין מדוע המהלכים האלה בעייתיים כל כך כיוון שהוא אינו ער לעשייה היומיומית של המשרדים האלה. היא מבקשת לתת דוגמה אחת כדי להבהיר את דבריה. "כשנכנסתי למשרד התחלתי לפקח באופן אישי על כל תשובות המדינה לבג"ץ בנושא יהודה ושומרון", היא מספרת. "את תשובות המדינה נותנים משרד הביטחון ומשרד המשפטים ביחד. לא יצאה שום תשובה בלי שאני או הצוות שלי עברנו עליה וראינו שהיא בסדר.

"פיתחנו כלים משפטיים ושינינו את עמדות המדינה. בעבר הפקידות ולפעמים גם הדרג המדיני דחפו לפנות יישובים, ואילו מרגע שנכנסתי לתפקיד השתנה כל הנושא מפינוי להסדרה. בתקופה שלי כשרת המשפטים לא הייתה שום פסיקת בג"ץ שהסתיימה בפינוי.

"ברגע שגם משרד המשפטים וגם משרד הביטחון עוברים לשליטת גוש השמאל אנחנו מאבדים שליטה על הבג"צים של ההתיישבות, ומשם אנחנו יכולים להידרדר לקטסטרופה. להעביר למשל את הרשות להסדרת הבדווים לעמיר פרץ, זו יכולה להיות בכייה לדורות בכל הקשור לטיפול בבעיה. לכן אנחנו מאוד מודאגים".

כותרות העיתונים מדווחות על משא ומתן פוליטי קדחתני. ייתכן שזה נכון, אבל לדברי שקד, בכל הקשור לימינה לא מתנהל ממש משא ומתן. "נתניהו כרגיל לא מאוד מתחשב בימינה", אומרת שקד. "הוא לא מנהל איתנו שום משא ומתן רציני. הוא עיגן לחרדים את מה שחשוב להם, נתן לכחול לבן את מה שחשוב להם, ועם הימין האידאולוגי הוא לא מדבר, לא על קווים אידאולוגיים ולא על משרדים. אנחנו די נמצאים בערפל.

"כל יום המצב יכול להשתנות, אבל נכון לזמן שבו אנחנו משוחחים המצב לא מבשר טובות. ייתכן מאוד שנתניהו יבחר לפרק את הבלוק שהלך איתו בנאמנות רבה והוביל אותו למקום שבו הוא נמצא היום".

באיזה מובן נתניהו עומד לפרק את הבלוק?

"אם הוא לא מתחשב בשום דרישה של מפלגת ימינה וזורק לנו פירורים, הוא מפרק את הבלוק דה פקטו. אנחנו לא ניכנס לממשלה שאין לנו בה שום יכולת השפעה.

"בהחלט יכול להיות שנמצא את עצמנו באופוזיציה. זה כמובן לא דבר שאנחנו רוצים מלכתחילה. אנחנו כן שואפים לשמור על הבלוק ועל השותפות הזו, אבל לא בכל מחיר. לא נהיה אסקופה נדרסת של השמאל. אם הם יקבלו אחיזה בכל הדברים החשובים, זו לא ממשלה שיש לנו מה לחפש בה".

צריך להגיד את האמת הכואבת: ייקח זמן עד שנחזור לפגוש את בני משפחתנו המבוגרים. כשאני חושבת על שאני לא אעשה סדר עם אבא שלי אני מתחילה לבכות. אבל זאת האמת: ייקח לנו עוד זמן עד שנחזור לראות את ההורים המבוגרים, את הסבים והסבתות
ריבונות בקונצנזוס רחב – כן, ויתור על כל האידאולוגיות – לא

אני מנסה לברר עם שקד מה הדרישות של ימינה במשא ומתן הקואליציוני. "אני לא מנהלת את המשא ומתן בתקשורת", היא אומרת, "את זה אנחנו עושים מאחורי הקלעים".

אני מבין שאתם לא רוצים לדבר בריש גלי על חלוקת התיקים, אבל את יכולה לספר לנו על הקווים האידאולוגיים שאתם מדברים עליהם?

"בקושי מדברים איתנו על קווים אידאולוגיים. להבנתנו הליכוד סיכמו שבתחום המשפטי לא יהיה שום שינוי, אבל אנחנו עוד לא יודעים הרבה דברים: מה לגבי הוועדה לבחירת שופטים ודיינים? מה לגבי תשובות המדינה לבג"ץ? מה קורה עם הריבונות, גנץ יוכל לסכל את זה או לא? לא קיבלנו תשובות לכל הנושאים האידאולוגיים".

יכול להיות שיש יתרון בכך שאת הריבונות תחיל ממשלה רחבה ולא ממשלת ימין צרה?

"זה נכון. אם הריבונות אכן תוחל בקונצנזוס רחב ככל האפשר, אתה צודק. אם גם כחול לבן יצביעו בעד, זה בהחלט דבר טוב".

איך את מסבירה את זה שעמיר פרץ נכנס בסופו של דבר לממשלת נתניהו למרות הצהרת השפם המפורסמת?

"פרץ אמר כל הזמן לאנשים בסביבתו הפוליטית שהוא אומנם לא ייכנס לבד לממשלת נתניהו, אבל סייג זאת והוסיף שאם כחול לבן ייכנסו לממשלה, הוא יצטרף אליהם. כך שזה לא מפליא אותי. בסופו של דבר השליטה המשפטית והכלכלית עברה לידיים של יושבי ראש ההסתדרות. זה דבר שקשה לנו אידאולוגית".

האם שלוש מערכות הבחירות לא הראו שכדי להקים ממשלה יצטרך כל אחד מהצדדים לוותר?

"אנחנו מבינים שצריכים לעשות ויתורים ומבינים שזו לא תהיה ממשלת הימין שרצינו. אבל השאלה היא על אילו ויתורים מדובר.

"אתה יודע, אם נניח היו אומרים לנו: כדי לעשות ממשלה עם השמאל צריכים לעשות ויתורים בתחום אחד, למשל בתחום המשפטי, זה היה כואב, אבל היינו בולעים את הגלולה המרה. אבל כשאומרים לנו שנצטרך לוותר על האידאולוגיה גם בתחום המשפטי, גם בתחום המדיני, גם בתחום ההתיישבותי וגם בתחום הכלכלי, אנחנו שואלים: עד מתי?"

למה להערכתך הליכוד לא מנהלים איתכם משא ומתן?

"נתניהו מנסה לסגור כמה שיותר מהר את ההסכם עם כחול לבן. הוא בא עם דרישות החרדים לניהול המשא ומתן עם כחול לבן, ואותנו הוא משאיר לסוף. זו ההחלטה שלו.

"בבחירות אמרנו פעמים רבות לציבור הבוחרים להצביע ימינה בדיוק כדי שיהיה לנו כוח לשמור על הדברים האידאולוגיים שאנחנו מאמינים בהם.

"באו אליי פעילים של המפלגה ואמרו לי: תבקשו דריסת רגל במשרד הדתות. אמרתי להם: איך אנחנו יכולים לעשות את זה עם שישה מנדטים? לש"ס יש תשעה, אז נתניהו נתן להם מה שהם רוצים, כולל את תיק הדתות. הרי ב-2015, כשלנו היו שמונה מנדטים ולש"ס שבעה, נלחמנו על תיק הדתות עד הרגע האחרון, ובסוף נתניהו נתן אותו לחרדים. אז למה שעכשיו יהיה לנו דריסת רגל במשרד הדתות?

"הציבור צריך להבין שהכוח הפוליטי של הציונות הדתית הוא נגזרת של מספר המנדטים".

"יהודי הגולה מסתכלים עלינו בקנאה"

אם הכוח הפוליטי של הציונות הדתית הוא אכן נגזרת של מספר המנדטים, הרי שהיום הכוח הזה בשפל היסטורי. שאלתי את שקד איך היא מסבירה את ההידרדרות שיש למפלגת הציונות הדתית מבחירות לבחירות.

"צריך להבין ששתי המפלגות האידאולוגיות הידרדרו, לא רק ימינה", היא מזכירה. "העבודה ומרצ ירדו מ-11 מנדטים לשבעה. הייתה שאיבה של המפלגות הגדולות. היה ויכוח ביניהן על כן-ביבי-לא-ביבי, ובסוף הן הלכו ביחד", היא מציינת באירוניה.

"למרות הניסיון שלנו במערכת הבחירות להסביר את זה, הציבור כנראה מעדיף ללכת עם המפלגה הגדולה. ייתכן שבמובן מסוים בציונות הדתית התרגלו לטוב – אנחנו כבר שמונה שנים בפוליטיקה שבהן הציונות הדתית השפיעה במשרד החינוך והמשפטים, בקבינט ובביטחון. חשבו שבגלל שכבר הגענו להובלה אולי כבר לא צריך מפלגה מגזרית.

"אני אמרתי לאורך כל הדרך שחשוב מאוד שתהיה מפלגה מגזרית, כזו שתילחם גם על האידאולוגיה וגם על הצרכים. עצוב לי שסיימנו עם שישה מנדטים וכמעט ללא כוח במשא ומתן הקואליציוני. אבל אני חושבת שאם נתניהו יחליט לפרק את הבלוק, זה יפגע בו לאורך זמן. הבלוק הזה הוא מערכת החיסון שלו".

אתם עוסקים בכלל בשיקום המפלגה?

"רצינו להתחיל אחרי הבחירות להתעסק בנושא המפלגתי ולאחד את המפלגות השונות, אבל בגלל הקורונה הכול נדחק הצידה. הנושא המפלגתי הפנימי של הציונות הדתית ייאלץ להידחות עד לאחר משבר הקורונה".

כבר עשור שאתם אומרים שאתם מאוד רוצים להתאחד ולקיים פריימריז רחבים, רק ש'עכשיו לא הזמן'. גם לפני הבחירות האלה הבטחתם שישר אחרי הבחירות תתאחדו ותובילו פריימריז, וזה לא קרה. את מבינה למה מתקשים להאמין לכם?

"בנט ואני נכנסנו לפוליטיקה דרך פריימריז. אני מאוד מאמינה בזה וחושבת שזה הדבר הכי נכון. אני לא חושבת שפוליטיקאים צריכים להיות תלויים בחסדם של פוליטיקאים אחרים אלא שיהיה להם כוח ציבורי משל עצמם.

"אני יכולה להגיד לך שאחרי שנדע אם אנחנו בקואליציה או באופוזיציה ניכנס לתהליך השיקום הפוליטי של הציונות הדתית, ובוודאי נפעל לפתיחת מפקד גדול ולפריימריז".

והמטרה היא לפתוח מפלגה אחת מימין לליכוד שתקבל אליה את כל מי שירצה?

"כן", היא מתחייבת, "תהיה מפלגה אחת שצריך להתפקד אליה, ולפני הבחירות הציבור יבחר את הרשימה".

לסיום חברת הכנסת שקד מוסרת לעם ישראל חג שמח ומוסיפה: "אנחנו נמצאים בתקופה מאוד קשה. יש אנשים שמאוד קשה להם כלכלית. הסיטואציה שבה כלואים בבית כל היום והילדים לא בבתי הספר היא באמת משבר גדול.

"הכי חשוב לשמור על סבא וסבתא רחוקים. לדבר איתם, לעשות איתם שיחות זום, אבל הפעם את הפסח צריך בעצב רב לעשות לבד. כבר אמרתי לילדים שלי שהפעם אנחנו נצטרך לקנות להם את המתנות לאפיקומן.

"עם ישראל חזק מאוד, ומדינת ישראל במצב טוב לעומת מדינות העולם. היהודים שנמצאים בגולה רואים היום כמה טוב פה בישראל. חברים שלי מניו יורק, פריז וז'נבה מסתכלים עלינו בקנאה. איזו ערבות הדדית גדולה יש פה!

"בנימה אופטימית אני רוצה להגיד שאני מאמינה שאחרי פסח כבר נתחיל לחזור לשגרה".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלך בשדה

  מאמר מאת הרב חברון...

הילדים הקבועים

  הרה דוד סתיו על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם