הבחירה בשכל Featured

 5 harav
"לאדם יש יכולת בחירה, והוא צריך לפתח את השכל"
קוּלות, חומרות ורפורמות בהלכה. פוליטיקה ורבנות. הר הבית. ארץ ישראל ונסיעות לאומן. טעימות מרוממות מהשיחה שזכינו לערוך עם הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל, ראש ישיבת מעלה אדומים שהלך לעולמו, לקראת ראש השנה תשע"ד

אברהם בנימין

הרב רבינוביץ' נולד במונטריאול שבקנדה בשנת תרפ"ח (1928). למעלה אדומים הגיע לאחר שעלה ארצה לפני כ-35 שנים. שני ראשי הישיבה הצעירים, הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת, הזמינו אותו לעמוד בראשות הישיבה. לאורך השנים פרסם הרב רבינוביץ' כמה ספרי עיון, הלכה ותשובות הלכתיות. מפעל חייו הוא פירוש 'יד פשוטה' על היד החזקה – משנה תורה לרמב"ם.

"רק דמות בסדר גודל של הרמב"ם והשיטה שהוא הנחיל תאפשר לעם ישראל החוזר לארצו אחרי שנות גלות ופיזור בקצוות תבל, לעסוק בסוגיות לאומיות, ולמזג את המנהגים השונים בעם ישראל לזרם מאוחד", אמר לנו הרב רבינוביץ'. "הרמב"ם עיצב את נוסח התפילה שנמצא בבסיס כל הנוסחים שהתגבשו במהלך השנים בקהילות השונות. ייתכן שבמשך הדורות הבאים ייווצר מיזוג מחודש של גרסאות, ובכך נחזור לא מעט לנוסח הרמב"ם".

יש בימינו מקום לשנות את הנוסח, או לצמצם את התוספות שנוצרו במהלך הדורות?

"בַליבה של התפילה, שבה נהגו כל הדורות – לא משנים, אבל יש חלקים שחייבים להוריד, כאלו שאינם אמת. למשל להגיד בתשעה באב 'העיר החרבה מבלי בניה'. ממש אסור להגיד את זה, הרי ירושלים מעולם לא הייתה בנויה כמו בימינו. היא אפילו מטפסת יותר מדי לגובה", חייך הרב. "פה צריך לשנות ולומר 'ההר החרב והבית השומם'".

להר הבית עלה הרב רבינוביץ' מפעם לפעם, ובעשרת ימי תשובה נהג לפקוד כמנהגו, עם כל תלמידי הישיבה, את הר הקודש. את הוראת הרבנים האוסרים את העלייה להר הגדיר כחומרה מיותרת. "ברמה ההלכתית אין להם על מה לסמוך. אף אחד מהראשונים לא פסק שאסור לעלות, וגם הרמב"ם בעצמו כתב שעלה להר".

בַליבה של התפילה, שבה נהגו כל הדורות – לא משנים, אבל יש חלקים שחייבים להוריד, כאלו שאינם אמת. למשל להגיד בתשעה באב 'העיר החרבה מבלי בניה'. ממש אסור להגיד את זה, הרי ירושלים מעולם לא הייתה בנויה כמו בימינו. פה צריך לשנות ולומר 'ההר החרב והבית השומם'

מדוע הרבה מאוד רבנים, כולל בציונות הדתית, אוסרים את העלייה להר הבית?

"אז מה? מי שרוצה להחמיר תבוא עליו ברכה. אני חושב שזו לא ברכה, לכן צריך שתבוא עליהם ברכה. כל הפרטים לא מבוררים עדיין, כי זה לא מעשי, אבל שוב, מאיפה נלמד מה לעשות? רק מהרמב"ם. לגבי בניין המקדש קיימות עדיין מניעות בהר הבית, שחלק גדול מהן הבאנו על עצמנו. היו כמה רבנים גדולים שאמרו לממשלה אחרי מלחמת ששת הימים שלא תשתלט על ההר.

"שנה לפני פטירתו ביקר הרב גורן אצלנו בישיבה, וסיפר שגם הוא חשש שהעולם ירעד אם יהודים ישתלטו על ההר. הוא אמר שעד היום הוא מתחרט על כך, ושהיינו צריכים לסמוך על ישועת ה'. אני סבור שיש מה לחשוש ושאי אפשר להתנהל בהפקרות, אבל רבנים שחיזקו את ידיהם של האוסרים פגעו באחיזה היהודית בהר. את שעת הכושר פספסנו, אבל צריך לסמוך על הקב"ה שידאג לשעת כושר נוספת. בינתיים צריך ללמוד את ההלכות".

את הביקורת על הרבנים שאסרו לעלות להר הבית השווה הרב ליחס שקיבלו 'נשות הכותל', שגרם לדעתו נזק רב. "כלל גדול הוא שאדם צריך לדעת מה לפניו, לאדם יש יכולת בחירה, והוא צריך לפתח את השכל ולדעת איך ללמוד.

"לגבי נשות הכותל, נעשתה פה שטות. צריך להיות טיפש עצום כדי להגיע אליה. הן באו להתפלל בעזרת נשים, ולא הפריעו לשום אדם. אז מה אכפת שאישה רוצה להתעטף בטלית, להניח תפילין ולקרוא בתורה? זה נגד התורה? הגמרא אומרת שמיכל בת שאול הניחה תפילין. כמו שיש רבנים שחושבים שהם רבנים גדולים ואנחנו יודעים שהם לא כל כך, יש גם נשים שחושבות שהן במדרגה של מיכל בת שאול. למי זה אכפת?

"אין לי ספק שאם לא היו מתייחסים אליהן, זה היה עובר בשקט. עכשיו יש כבר שלוש עזרות, אחת מהן מעורבת. מי הביא את זה? הצדיקים האלה שיצאו נגד נשות הכותל. הנהגת ציבור חייבת חוץ מיראת שמיים גם שכל ישר. הצדיקים שחושבים את עצמם לוחמי ה', הם גורמים לצרות האלה".

איפה עובר הגבול בין "שכל ישר" לבין מאבק, למשל, בגיור הרפורמי?

"הגיור הוא דבר שנוגע ביסודות עם ישראל וצריך להיעשות כהלכה. במסכת קידושין מתואר איך חז"ל פעלו בנושא 'עשרה יוחסין עלו מבבל'. הם פעלו באופן כזה שהאנשים האלה נכללו בתוך עם ישראל. מי שיש לו שכל בראש מבין שחובת השעה היא לדאוג לגיור כהלכה למשל לילדים שנולדו לאב יהודי ולאם לא יהודייה, ולא להערים קשיים וחומרות. ההלכה מבקשת מאיתנו לראות שהיא ישימה. אם לא נטפל בזה, מעמד הרבנות ירד מאוד".

איפה עובר הקו בין פסיקה הלכתית מקילה לבין גלישה למחוזות הרפורמה?

"על פסיקה מקילה ציוותה לנו התורה. חז"ל כבר אמרו שמי שאוסר את הדברים המותרים, סופו להתיר את האיסורים. זה לא עניין של קולא, אלא מהי ההלכה – אסור להחמיר בדברים שמצד הדין אין בהם איסור. רפורמה פירושה ליצור סטנדרטים חדשים בידי אלה שהתורה לא מעניינת אותם.

"יש דברים שממציאים שלא שערום אבותינו, וזו גם כן רפורמה. רפורמה זה לא רק שהולכים לקולא, אלא גם לחומרות שלאנשים מסוימים עושות טוב על הלב.

"בקורבן פסח למשל, הדין הוא שכל משפחה עושה קורבן פסח לעצמה, ומוכח מהגמרא שהיו יושבים גברים ונשים ועשו קורבן פסח יחד. יש אצל החסידים ההונגרים שגם בסעודות שבת ויום טוב הנשים לא יושבות עם הגברים – זה נגד התורה! כי חז"ל מסבירים לנו שבקורבן פסח עשו דין מיוחד לכלה, אבל כולם ישבו יחד וכך צריך להיות.

"כמה אנשים עוזבים את הארץ כדי לעשות את ראש השנה באומן? זו חומרא או קולא? זו רפורמה או יראת שמים? זאת רפורמה ממש!"

הרב רבינוביץ' התבטא כמה פעמים בתקיפות בענייני המאבק על שלמות הארץ, ופסק שעל כוחות הביטחון לסרב לפקודת עקירת יהודים מביתם, הן מטעמי פיקוח נפש והן בגלל מצוות יישוב הארץ. לשיטתו, אסור לממשלה לעקור אנשים מביתם, יהודים כגויים, בשל איסור גזל.

"יש אמנם היתר עקרוני לממלכה לוותר על חלקים ממנה, אבל לא כשזה לא יביא שום תועלת", אמר הרב. "כשפינינו את גוש קטיף הייתה איזו מחשבה שזה יביא שלום? זה רעיון המצוץ כולו מן האצבע. גירשו אנשים שבמו ידיהם הפכו מדבר למקום פורח. התוצאות היו ברורות מלכתחילה לכל מי שיש בו עיניים לראות ואוזניים לשמוע. ההלכה היא פרגמטית, ואוסרת לעשות דברים שמזיקים. כתוב 'ובחרת בחיים', לא חס ושלום בדברים המביאים מוות".

מה אכפת שאישה רוצה להתעטף בטלית, להניח תפילין ולקרוא בתורה? יש נשים שחושבות שהן במדרגה של מיכל בת שאול. למי זה אכפת? אין לי ספק שאם לא היו מתייחסים אליהן, זה היה עובר בשקט. עכשיו יש כבר שלוש עזרות, אחת מהן מעורבת. מי הביא את זה? הצדיקים האלה שיצאו נגד נשות הכותל. הנהגת ציבור חייבת חוץ מיראת שמיים גם שכל ישר

מה מקומם של רבני ישראל בהחלטות של נבחרי ציבור?

"יש הבדל בין עיסוק בפוליטיקה ובין אמירות בנושאים תורניים העומדים על הפרק. אני לא יודע על רבנים אחרים, אבל אף אחד לא ישאל אותי שאלות בפוליטיקה כי אינני מבין בזה. אני חושב שלתת עצות בפוליטיקה, זו עזות פנים. בנושאים שיש בהם עניינים ערכיים, מוסריים והלכתיים, שם צריכים להביע דעה. בעניינים של 'מי בראש' או דברים כאלה, שהם נושאים פוליטיים – שם רבנים צריכים לא להתערב. שיתוף פעולה עם פוליטיקאים בכל מיני קנוניות, אם רבנים משתתפים בזה, הם פשוט יורדים מהפסים.

"ברור שכאשר עומדות על הפרק שאלות כבדות של קדושה, תורה ופיקוח נפש ממש, ודאי שצריך לדבר בלשון ברורה. ודאי שאין לשתוק כשהפוליטיקאים עומדים לקבל החלטות נגד התורה כמו עקירת יישובים. אז צריך לפתוח את הפה ולהגיד דברים כהווייתם. צריך להקפיד על הצד הערכי, אבל רבנים לא בהכרח יודעים את הצדדים הערכיים של הפוליטיקה. יש מעט פוליטיקה לא טהורה גם בין הרבנים, בזה כן צריך לפעול, ואני לא רוצה להגיד יותר מזה".

כשנשאל למי הוא קרוב יותר בהשקפתו הציונית, לרב קוק או לרב סולובייצי'יק, ענה הרב בחיוך: "אני לא בקי מספיק במחלוקת הזאת". הוא הוסיף: "מי שיש עיניים בראשו רואה שחסדו גבר עלינו, ויש בארץ יותר יהודים משהיו בה אי פעם. עדיין יש אויבים מכל צד, אבל אנחנו צריכים לבטוח בקב"ה שהצילנו ויצילנו מידם. אחרי מלחמת העולם השנייה הוקמו עשרות מדינות חדשות, ואין אחת שהתקדמה כמו מדינת ישראל. זה לא אומר שיד ה' עשתה זאת? מי שלא מכיר בזה הוא כופר ממש", הרים הרב את קולו. "אפילו אם הוא מניח שני זוגות תפילין".

 

***

תלמידים על הרב רבינוביץ זצ"ל
"אל תחשוש, מקסימום אגיד לך שאתה טועה"

הרב צבי הבר, ר"מ בישיבת מעלה אדומים

כשהיינו בשיעור ד' למדנו עם הרב קורס במסגרת מכון ההוראה על הלכה ומחשבה בזמנים המודרניים, וכמטלת סיום צריך היה לכתוב עבודה. כתבתי עבודה של עשרות עמודים, והשקעתי בה המון. קיבלתי אותה בחזרה, והיה כתוב עליה: "עבודה טובה מאוד, הן בהיקף והן בניתוח הדברים. ציון: נכשל – נא לגשת אליי". הייתי המום. פניתי לרב והוא ענה לי שבאמת העבודה יפה, ואני דן בכל מיני שאלות, אבל זה כמו עבודה לאוניברסיטה – מביאים דעות ודנים בהן, באופן לא מחייב. אם אתה רוצה להיות תלמיד חכם, אתה צריך לא רק להכיר את הדעות אלא חייב ללמוד להכריע ביניהן. הוא דרש ממני לקחת את העבודה ולתקן אותה, דהיינו להכריע בשאלות ההלכתיות שהעליתי. "אל תחשוש, מקסימום אגיד לך שאתה טועה". תיקנתי את העבודה לפי הוראותיו, קיבלתי ציון, ו"דרך אגב" הרב אמר לי "אתה טועה", והסביר לי למה.

*

הרב הותיר רושם עצום על אנשים שלא בהכרח הזדהו איתו או הכירו אותו. סיפר לי בזמנו אחד החברים שהוא שאל את הרב שאלה ביחס לאשתו שהייתה בהיריון, וכיצד להתנהל ביום הכיפורים. לפני תפילת נעילה, לפני שהרב ניגש להיות חזן, הוא ניגש אליו למקום ושאל אותו מה שלום אשתו, ואיך היא מרגישה. כאילו זה הדבר הכי משמעותי שעומד לנגד עיניו בזמן נעילת שערי היום הקדוש.

 

"ישיבה היא לא מפעל"

פרופ' יובל סיני, נשיא מכללת אורות ישראל

הרב רבינוביץ' חינך אותנו לחשיבה עצמאית. כשתלמיד הגיע לרב עם שאלה, הוא תמיד היה עונה בשאלה "ומה אתה חושב?" "כיצד אתה מבין את הסוגיה?" וגם אחרי שהתלמיד הציע כמה אפשרויות להבנה היה הרב כמעט תמיד ממשיך ושואל: "ואיזו אפשרות אתה מעדיף?" ו"כיצד אתה היית מכריע להלכה?" הרב היה חוזר פעמים רבות על האמרה: "הישיבה היא לא מפעל, ואסור שכל התלמידים ייראו ויחשבו אותו הדבר".

*

לאחר שנפטרה הרבנית, שהייתה אחיינית הגאון הרב רודרמן, מגדולי ראשי הישיבות בדור הקודם בארצות הברית, בשבעה, שאלתי את הרב אם לא היה קשה לרבנית לעבור מאמריקה ומאנגליה ליישוב קטן במדבר. הרב נזף בי ואמר: איך אפשר לומר שהיה קשה לרבנית? היו לה חיים מלאים ונפלאים. היא הגשימה חלומם של דורות וזכתה להיות חלק מהמחזה המרהיב של "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים", היא ראתה בעיניה את יישוב הארץ ואת הגשמת דברי הנביאים.

 

 

יצאה בת קול מהשמיים: ואנוכי אעשה כדבריך הרב נחום

הרב אלי רייף, רב קהילות 'חושן' ו'השחר' במודיעין

הרב היה דייקן גדול ונהג גם להקדים בכמה דקות – כך לתפילה, וכך לכל מקום שהיה צריך לבוא אליו. המעשה היה לפני שנים רבות. הרב נתבקש לסדר חופה וקידושין, והתברר שבשל בעיה תצטרך הכלה לטבול סמוך לחופה, דבר שכמובן גרם ללחץ גדול, וחשש לביוש הכלה והמשפחה מאיחור החופה ושמא העניין יתגלה. ואז הרב אמר: אל דאגה, אני אאחר מאוד ויכעסו עליי, אבל לי זה לא משנה. וכך היה. הרב איחר ביותר משעה למועד החופה, ואני זוכר את הרטינות והלחשושים בזמן החופה, איך רב מאחר וכו'. ואיש לא ידע שהציל כלה ביום חתונתה מבושה. איזהו גדול? כל שמגדיל אחרים.

*

צליל טלפון בבית. אבא, מישהו התקשר ואומר שקוראים לו נחום, והוא מחפש את הרב אלי. אני רץ לטלפון מבושה, וחוזר ומזכיר לבני הקטן שנחום זה ראש הישיבה. ומייד אני לוקח את השפופרת ומתנצל, והרב משיב: יש לך בן נחמד מאוד, הוא משוחח בחוכמה, ונא סלח לי שאני מפריע לך, רק חשבתי על מה ששוחחנו אמש... שמא תוכל לסייע לי למצוא מקור מסוים שאני זוכר ואיני מוצא כעת?

*

מורנו ורבנו היה ענו שבענווים, ולא ראיתי כדוגמתו. כדרך שחי כך הסתלק, כמי שאומר: הרי אתם יודעים שאני מתרחק מגינוני כבוד, ואף משתדל שלא להטריח, וכדרך שאני חי כך ביקשתי בפטירתי מאיתכם. ויצאה בת קול משמיים, ואמרה: אנוכי אעשה כדבריך, הרב נחום אליעזר, הקב"ה ילווה אותך כדרך שעסק בפטירת משה רבנו, ומשה אמת ותורתו אמת למחזיקי תורתו באמת.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
תכלה שנה וברכותיה

  מאמר לראש השנה מאת...

לתת לכולם להיות שותפים

  מאמר לראש השנה מאת...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם