שני דרכים לקורונה Featured

 6 kabinet
 
"הדרך היחידה להתמודד עם הנגיף הזה היא בניהול סיכונים מסוימים מול סיכונים אחרים"
אף אחד, כולל בקבינט הקורונה האזרחי שיזם נפתלי בנט, לא באמת יכול לומר שהוא מכיר את קוביד-19 באופן סביר. אפילו הנתונים על תחלואה ומונשמים בימי שגרה מקבילים לא ממש נגישים לציבור * שוחחנו עם שניים מסוללת המומחים בקבינט החלופי הזה – מי מהם מחמיר יותר ומי פחות – ושניהם חושבים שאפשר לעשות כאן לפחות כמה וכמה דברים אחרת לגמרי

איתמר מור

לפני כשבוע וחצי הכריז ח"כ נפתלי בנט על הקמתו של קבינט קורונה אזרחי שיפעל לצד הממשלה במאבק במגפה. את הקמת הפורום הסביר בנט ב"זינוק בהידבקות בקורונה, צניחת הכלכלה והדשדוש המתמשך של הממשלהבטיפול במגפה".

את הקבינט מרכיבים מומחים מתחומי הבריאות, האפידמיולוגיה, העסקים, הביטחון והחירום, ומטרתו להציע פתרונות, מדדים, מסרים וכלים להתמודדות עם משבר הקורונה בכלל והמשבר בכלכלה בפרט. בשורת הבכירים המאכלסים את הפורום תמצאו את כל אלו ועוד: האלוף גיורא איילנד; פרופ' עומר מואב, מומחה לכלכלה ויועץ בכיר לשר האוצר; ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי של משרד האוצר; פרופ' נורית קלדרון-מרגלית, אפידמיולוגית וראש בית הספר לבריאות הציבור במרכז הרפואי הדסה; פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית חולים שיבא; עו"ד מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת; מרים פיירברג, ראש עיריית נתניה.

לנוכח החמרת ההגבלות השבוע נפגשנו עם שניים מחברי הקבינט, פרופ' נורית קלדרון-מרגלית ועו"ד מאיר רובין, לשיחה על השאלות שמטרידות רבים מאיתנו: האומנם אנו מצבנו היום גרוע לעומת תחלואה בשנים רגילות? האם העלייה במספר הנדבקים והחולים קשה צריך להדאיג אותנו? האם הצעדים החריפים שהממשלה נוקטת כעת מוצדקים או אולי דווקא מוגזמים? אם המצב גרוע כל כך, כיצד הדבר מתיישב עם התמותה הנמוכה מאוד בישראל בהשוואה למדינות אחרות?

התשובות שקיבלנו מלמדות שאפילו בתוך הקבינט האזרחי לא כולם רואים דברים עין בעין. לפעמים אפילו מדובר בגישות מנוגדות. הסכמה מקיר לקיר תמצאו רק בנוגע לכישלון הממשלה בהחלטות הנוגעות להחזרה המלאה של מערכת החינוך וההימנעות מהקמת מערכי בדיקות אפידמיולוגיות ומעקב.

פרופ' נורית קלדרון: בהתפרצות הקודמת הייתי בגישה שתמכה בבידוד של מבוגרים כדי להגן עליהם. היום אני ספקנית מאוד בנוגע לצעד הזה וליעילותו מבחינה פרקטית. ההשפעה הנפשית והפיזית של ההסגר והבידוד על המבוגרים הייתה נוראית. כיום גישתי היא לדחות ככל האפשר צעדים דרקוניים. להציל חיי אדם זה לא רק קורונה אלא גם גילוי מוקדם של סרטן וטיפול באיזון של סוכרת
רק לא עוד הסגר מלא

דווקא פרופ' קלדרון-מרגלית, המומחית למגפות ולבריאות הציבור, מציגה בשיחה עימה גישה נטולת היסטריה על אף העלייה בהדבקה והתחלואה. "אני חושבת שהדבר הגרוע ביותר שאפשר כרגע לעשות הוא לחזור להסגר מלא", היא מפתיעה. "אין ספק שבטווח הארוך זהו הצעד היחיד שיכול להחזיר אותנו למצב הטוב שהיינו בו ולהשטיח שוב את העקומה, אבל אני לא חושבת שנכון לבחון את הדברים רק דרך סוגיית הקורונה.

"אנחנו עומדים בקצב הדבקה של הכפלה בכל עשרה ימים. כרגע יש פחות מ-200 חולי קורונה במצב בינוני וקשה. המערכת יכולה להכיל עד 1,200 חולים במצב כזה, ואנחנו רחוקים משם. במקביל אנו עדים לנזקים איומים כתוצאה מהסגר הקודם: 20% אבטלה, משפחות שמטה לחמן נשבר במלוא מובן המילה. עלייה בחרדות, בדיכאונות ובאובדנות. הייתה עליה תלולה באלימות במשפחה וגם עלייה בתחלואה הכרונית ובמקרי מוות בעקבות הימנעות של אנשים מלהגיע לבתי חולים לקבל טיפולים למחלות אחרות בשל חשש ההידבקות.

"אז עם כל הכבוד לקורונה, במדינת ישראל יש עדיין יותר אנשים שמתים מסרטן, מחלות לב ומחלות כלי דם, וזה כנראה לא עומד להשתנות בזמן הקרוב. הדרך היחידה להתמודד עם הנגיף הזה היא בניהול סיכונים מסוימים מול סיכונים אחרים. אני לא חושבת שזה שאנחנו לא יודעים מספיק כעת על השפעות ארוכות טווח של הקורונה בעתיד, זו סיבה מספיק טובה להתעלל באנשים בהווה".

את יכולה לתת דוגמה?

"למשל ההחלטה לכבות את המיזוג בתחבורה הציבורית. אין לי שום הגדרה אחרת לצעד הזה חוץ מהתעללות, ועוד באנשים החלשים ביותר. אני בעד לפתוח את החלונות באוטובוסים אבל גם להשאיר את המזגן דולק. אין שום נתונים אפידמיולוגיים שמוכיחים שהתחבורה הציבורית היא מוקד הדבקה גדול יותר ממסעדות, למשל, שבהן יכולים לשהות 20 איש בחלל סגור עם מיזוג דולק. ההחלטה הזאת היא ביטוי לחוסר חמלה ולניתוק".

האם יש סוגיות שבהן גישתך השתנתה בין ההסגר להיום?

"בהתפרצות הקודמת הייתי בגישה שתמכה בבידוד של מבוגרים כדי להגן עליהם. היום אני ספקנית מאוד בנוגע לצעד הזה וליעילותו מבחינה פרקטית. ההשפעה הנפשית והפיזית של ההסגר והבידוד על המבוגרים הייתה נוראית. כיום גישתי היא לדחות ככל האפשר צעדים דרקוניים. להציל חיי אדם זה לא רק קורונה אלא גם גילוי מוקדם של סרטן וטיפול באיזון של סוכרת".

היינו מהמדינות הראשונות שיצאו מהמשבר והידרדרנו לתחתית במערב. איך זה קרה?

"אני חושבת שיש פה מורכבות של כמה דברים. הטעות הקונספטואלית העיקרית הייתה ההכרזה שניצחנו את הנגיף. הכרזה זו הובילה לשורה של החלטות לא אחראיות ובראשן פתיחה מוחלטת של מערכת החינוך. ההמלצה שלנו כמומחים הייתה להחזיר רק את גני הילדים עד כיתה ג' ללימוד בקפסולות עד לסוף שנת הלימודים כדי לאפשר להורים לצאת לעבוד. ככה גם התנהלה מערכת החינוך בין 1 ל-17 במאי. אין לי מושג מי החליט ולמה, אבל ב-18 למאי הוחזרו כל התלמידים ללימודים. מובן שאי אפשר ללמוד בקפסולות כשהתפוסה של כל הכיתות מלאה.

"אם לא די בכך, שבוע לאחר מכן הגיע לישראל גל חום אדיר שנמשך עד לערב שבועות. בעקבות כך אמרו לציבור, ובכלל זה לתלמידים, שאין צורך לעטות מסכה ברחוב ובכיתות. תחשוב לבד: 40 בני נוער בכיתה אחת בלי מסכות עם חלונות סגורים ומזגן דולק. והנה שבוע לאחר חג השבועות ראינו את ההתפרצות הראשונה בגימנסיה העברית בירושלים. הסיפור הזה הוא בעיניי לא פחות משערורייה.

"גם ההחלטה לחזור ולפתוח את איקאה ממש בתחילת ההקלות הייתה לא מושכלת. בציבור הצעד הזה נתפס כביטוי לכך שמי שקרוב לצלחת מקבל מהמערכת הפוליטית הקלות שהאדם היחיד לא זוכה להן. כל זה מוביל לבעיה העיקרית, והיא אובדן אמון הציבור במערכת שמנהלת את המערכה. כשראש הממשלה ונשיא המדינה מארחים בעיצומו של ההסגר בני משפחה לליל הסדר, מה יאמרו אזובי הקיר?

"מצד אחד אומרים לעטות מסכות, ומצד אחר מאפשרים אירועים של 250 איש שבהם כולם מתחבקים, מתנשקים ואוכלים יחד. מכאן הסכר נפרץ, ובעצם התחושה היא שאין שום היגיון בהנחיות. במקום לגבש מתווה הגיוני שמצד אחד יאפשר חזרה הדרגתית לשגרה בנקיטת צעדים מפחיתי העברה יש שליפות מהמותן. המל"ל המליץ כבר לפני חודשיים להקים מערך חקירות אפידמיולוגיות. לא עשו כלום. כעת אין כמעט נתונים לעבוד איתם".

האם יש סיכוי לחזור למצב הטוב שהיינו בו לפני כחודש?

"אם לא יכריזו על הסגר נוסף, זה ייקח יותר זמן מבפעם הקודמת, אבל זה לא בהכרח דבר גרוע. הצעדים שהממשלה החליטה עליהם השבוע יתחילו להראות תוצאות בעוד כשבועיים, כי זהו זמן ההכפלה שאנו רואים עד כה. רוב התחלואה כרגע היא אצל צעירים, והם מתמודדים עם הנגיף טוב יותר. צריך לשים לב שהצעירים לא הופכים למפיצי הנגיף אל האוכלוסייה הרגישה והמבוגרת. לדעתי הצעדים העיקריים שיאפשרו שוב השתלטות על המצב נוגעים למערכת החינוך ולסגירת אולמות האירועים. שם התרחשה עיקר ההדבקה".

לעודד אחריות אישית

עו"ד מאיר רובין, עמיתה של קלדרון לקבינט, רואה את הדברים בעיניים אופטימיות הרבה פחות. הוא אומנם מסכים שהכישלון העיקרי נעוץ בבזבוז הזמן שקנה ההסגר הקודם לצורך הקמת מערך בדיקות אפידמיולוגיות, מערך תשאול, תחקור ומעקב. הוא גם מבקר את הפיצוי הכלכלי, שלדעתו הועבר ללא שום היגיון או התחשבות בענפים שנפגעו יותר, כמו תרבות, תיירות ואירועים, אולם הוא מודאג בעיקר מכך שאפילו כעת, שבעה חודשים אחרי שאובחן הנגיף ואפילו רוצף מבחינה גנטית, הוא עדיין נחשב לחידה לא ברורה.

"הקורונה סווגה כמחלה הפוגעת בדרכי הנשימה, אך בחודשים שחלפו התגלה שהיא פוגעת בכלי הדם באותה מידה ואולי אף יותר", אומר רובין. "חוץ מהקורונה אין שום נגיף מוכר שפועל ככה. אין שום תקדים שאפשר לגזור ממנו מסקנות, ודאי לא לטווח הרחוק. בכל העולם כ-2% מהמחלימים ממשיכים לסבול חודשים ארוכים מתסמינים קשים ביותר על אף שבבדיקות הם נמצאים שליליים. לכולם ברור שעצם הימצאות הנגיף בגוף האדם הופכת אותו לפגיע יותר למחלות ריאה, כליות ולב. מול חידה כזאת חייבים לנקוט צעדים חדים מאוד. מגפה היא אירוע של פעם במאה שנה, ולנוכח אירוע שכזה, ודאי כשהוא לא מוכר ולא צפוי, אי אפשר לקחת סיכונים".

באילו דרכים הקבינט האזרחי יכול לסייע?

"ממשלת ישראל הקימה ועדה ציבורית חיצונית בראשות פרופ' וקסמן שתייעץ לה בנושא הקורונה, אז מה גרוע בחבורה נוספת של מתנדבים? אנחנו רוצים שלממשלה יהיו הכלים והרעיונות הטובים ביותר, ויש דברים שהמדינה עושה עכשיו בצורה לא מוצלחת. נושא ההסברה למשל הוא כישלון חרוץ. באתר משרד הבריאות יש הררי מילים, אבל אף אחד לא מבין מהם כיצד לנהוג. אני אישית מכיר אדם שנכנס לבידוד ביתי אבל לא נמנע ממגע עם בני ביתו משום שבאתר משרד הבריאות לא כתוב שמדובר בבידוד מוחלט. בתחום ההסברה והנגשת המידע אנחנו יכולים לעזור ועוזרים בהפקת גרפיקה ידידותית, וכבר עתה היא מופצת ברשתות. הדבר העיקרי שאנו מבקשים לעשות הוא להגביר את המודעות ולעודד אחריות אישית".

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
כפיים למהפכה

  מאמר מאת הרב אברהם...

להתכונן לשנת קורונה?

  מאמר מאת  הרבנית ד"ר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם