שתיקת הגנרלים Featured

 8 nashim
 
 
 
כך נראית תמונת הקרב העגומה על מוסריותו וחוסנו של צה"ל: האגף הפמיניסטי ממשיך לעבר היעדים הבאים, בג"ץ המטכ"ליסטיות שבדרך לכיבוש גולני, צנחנים והיחידות המובחרות, ובידו מסמך כוונות קיצוני להפליא המעביר למפקדי הצבא את האחריות לפציעת הבנות * עוד ועוד אנשי צבא ופוליטיקאים שהתנגדו בעבר לעירוב נשים ביחידות הלוחמות עברו ל'השתק' מחשש לינצ'ים תקשורתיים * אבל לא רק הם: רוב מוחלט מאיגודי הישיבות מבכר שלא להציג קו נוקשה מחשש שהמצב עלול רק להחמיר * השבר הקרוב: הדרת כל החיילים הדתיים מחיל התותחנים למען מעט הבנות המעוניינות לשרת בחיל * מה עמדתו של הרמטכ"ל כוכבי? מי שדיבר עד כה על החשיבות של הצבא להכריע ולנצח הולך ונוטש את עמדות ההגנה * ורק שדולת הנשים 'שוברות שתיקה' עוד קוראת: "רוב הנשים אינן מעוניינות במגמה הזו, נחזיר את השפיות לשיח" * הקרב האמיתי על ביטחון המדינה
 

את הצרה הזו צה"ל הביא על עצמו. לאחר שפתח גדודים מעורבים בקצב ויזם תוכנית הרצה ללוחמות שריון בלי שהתבקש היה רק צפוי שהודעה על כשלון תוכנית ההרצה תגרור את צה"ל למקום השנוא עליו: בית המשפט העליון. שם נכנע צה"ל ללא קרב והכריז מייד על פיילוט חדש. עם האוכל בא התיאבון, וכעת ארבע צעירות דורשות מבג"ץ להורות לצה"ל לפתוח בפניהן את כל תפקידי הלוחמה, כולל צנחנים, גולני, סיירת מטכ"ל ודובדבן.

 

הנערות החתומות על העתירה זכו לסיקור תקשורתי נדיב ולמעטפת משפטית רחבה המלמדת על תמיכה כספית ועל ליווי אסטרטגי. הנערות דיברו בראיונות רדיו על רצונן לשרת ולתרום כמו הגברים, וייתכן כי זו אכן כוונתן, אך מעיון מעמיק בכתב העתירה ובתצהירים שהגישו עימה ארגונים שהתקבלו כ'ידידי בית משפט' עולה תמונה מדאיגה ביותר. תשובת צה"ל טרם הוגשה לבית המשפט, וכל שנותר לקוות הוא שצה"ל יהיה אמיץ דיו לדחות בבית המשפט את הטענות שמאיימות להחליש את כשירותו המבצעית ולהדיר את החיילים הדתיים ממרבית היחידות הקרביות.

 

העתירה, המלווה בסוללת עורכי דין ממשרד יוקרתי במיוחד, מלאה דיונים על 'הסללה' ו'הדרה'. הגדודים המעורבים שנפתחו בשנים האחרונות הם לטענתם 'כלוב של זהב' שנועד להדיר את הלוחמות מהמקומות הטובים באמת. הקוראים את העתירה יתרשמו שצה"ל הוא גוף שונא נשים שכל מטרתו לקפח אותן, לנצלן ולהשאירן תחת שלטון הגברים. על פי לשון העתירה, "ניתן לכנות מדיניות זו נצל/הדר שעיקרה שימוש בגיוס חובה החל על הנשים על מנת לפתור בעיות ומחסורים בכח האדם" וכן: "עסקינן בהפליה שכל כולה על רקע מגדרי... צה"ל נוקט מדיניות של הדרה גורפת של נשים".

 
פיילוט? מיזוגיניה!
 

מסמך מרתק במיוחד במערכה הנוכחית הוא התצהיר שהגישו 'ידידי בית המשפט' הפרופסורים יגיל לוי וזאב לרר. עיון בו חושף את עומק החולי שאליו מנסים בעלי אינטרסים לגרור את צה"ל. השניים אינם מסתירים כלל את מטרתם לשנות סדרי בראשית בצה"ל. הם תמהים על רף הדרישות המיותר בעיניהם הנדרש מלוחמי הסיירות, שהרי "את המדדים להצלחה או כישלון במבחן קובעים גברים". הקשיים בסיירות, לדידם של הפרופסורים, "משקפים ריטואלים של טקסי מעבר לגבריות, הכוללים העמדת הגוף במבחני חסינות מופרזים", ובכלל, "אין קשר מחויב המציאות בין הבדלים פיזיולוגיים לפציעות ופגיעות בריאותיות. הקשר היחיד הוא חוסר מקצועיות ורשלנות של מפקדים... כאשר יש פציעות ופגיעות בריאותיות האצבע צריכה להיות מופנית אל הצבא".

 

כלומר, אם עד עתה היה המסר המיושן "הורידו את הסטנדרטים כדי שגם הבנות יעברו את האימונים", כעת המסר הוא "אם הן נפצעות, האחריות היא עליכם!" כך בלי למצמץ עוברים לשלב ההתקפה בכינון עקיף. בביטחון עצמי מרשים וראוי ללמידה הם מדלגים על הדיונים הלא רלוונטיים על מקצועיות וסטנדרטים ויכולות הצבא ועוברים ישירות לאחריותו העיקרית מעתה של הצבא: לדאוג לשלומן של הבנות המגיעות ליחידות. השניים טוענים: "קליטת הלוחמות בשנים הראשונות הייתה רשלנית ולא מקצועית, דבר שהביא לגל של פציעות ופגיעות אורתופדיות ולנשירה גבוהה מתפקידי הלחימה".

 

עצם קיום פיילוט לבחינת יכולתן של נשים, לדברי שני המלומדים, הוא הדרה ואפליה. בתצהיר שהגישו הם תמהים על עצם קיומו של פיילוט לבדיקת היתכנות גיוס נשים. לדבריהם, יש לגייס את הבנות לאן שירצו, ובדיוק כמו הבנים חלק יצליחו וחלק ייפלו בדרך. לדבריהם, "פרקטיקת הפיילוט היא במידה רבה מיזוגינית משום שהיא מבוססת על דעות קדומות וסטראוטיפיות על נשים".

פרופ' יגיל לוי ופרופ' זאב לרר: את המדדים להצלחה או כישלון במבחן קובעים גברים... אין קשר מחויב המציאות בין הבדלים פיזיולוגיים לפציעות ופגיעות בריאותיות. הקשר היחיד הוא חוסר מקצועיות ורשלנות של מפקדים... כאשר יש פציעות ופגיעות בריאותיות האצבע צריכה להיות מופנית אל הצבא
 

אם כך, מדוע הצבא מונע זאת? לדידם הטעם פשוט: הצבא "משתמש בהדרה שלהן על מנת לסמן את ההיררכיה הפנימית של היוקרה הגברית כאמצעי הנעה של גברים לשורות דרגי לחימת החוד והיחידות המיוחדות" ומעוניין בגיוס נשים רק כדי לנצלן על ידי שחרור גברים רבים יותר למקצועות הלחימה. צה"ל, לפי לוי ולרר, זמם להקים את גדודי הגנת הגבולות המעורבים כדי להבדיל בינם לבין גדודי החוד היוקרתיים ולהסליל את הנשים לתודעה שהן שוות פחות כלוחמות. האשמים הבאים הם כמובן הדתיים ו'הארגונים החרד"ליים'.

 

אבל יש יותר מזה. שימו לב לדברים האלה: "חלק ניכר מן הקצונה הבכירה אשר עסקה בקבלת ההחלטות בנושאי מגדר בצבא רכשה את הכשרתה ואת הסוציאליזציה הצבאית שלה באקלים הצבאי השוביניסטי הפטריארכלי של שנות השבעים והשמונים. הם רכשו את זהותם הגברית-צבאית על ידי שלילת הנשים והנשיות ועל ידי רכישת זהות גברית על ידי ניגוד דמות הלוחם מהגוף, הזהות, והיחסים החברתיים של נשים... המושג 'אישה-לוחמת' הוא איום ישיר על הזהות הגברית-לוחמנית שלהם".

 

לסיכום, כותבים לוי ולרר, "כל אלה מראים כי הצבא אינו כשיר לקבל החלטות בענייני מגדר. הצבא הוא בבחינת חתול השומר על השמנת".

 

טשטוש הזהויות הוליד במסמך את הטקסט המכונן הזה: "המדיניות המגדרית של הצבא גובה גם מחיר מגברים. נערים מתגייסים חווים סוציאליזציה לזהות גברית צרה ומוגבלת – זהות הגבר/לוחם... גברים רבים מוסללים לשירות קרבי אשר כלל אינו מתאים להם. לכן רבים מהגברים המתגייסים חווים באופן שלילי ומזיק את מכבש הזהות הצבאי – שכן הם רחוקים מזהות זו כרחוק מזרח ומערב. המאמץ הצבאי לגדור את הגברים המתגייסים בכלוב זהות גברית מדיר את הגברים בעלי זהויות גבריות מגוונות".

 
זה לא לטלפון
 

לנוכח הרעש התקשורתי סביב העתירה קצת תמוה לשמוע, או נכון יותר שלא לשמוע דבר מהמכינות הקדם-צבאיות או מישיבות ההסדר. אם תתקבל העתירה, ולא מן הנמנע שכך יקרה לפי היסטוריית פסיקות בג"ץ, ייעשה השירות בצנחנים, בגולני ואפילו בסיירות מאתגר הרבה יותר ולכאורה כמעט בלתי אפשרי לחיילים הדתיים, שכבר היום מודרים מיחידות רבות שהוכנסו אליהן לוחמות.

 

מטרידה לא פחות משתיקת הרבנים היא שתיקת אלופים ותתי-אלופים בקבע ובמילואים. טרם מצאנו אלוף שיעז לומר מילה נגד המגמה הברורה הזו של שינוי רדיקלי במבניות, בהכשרה וממילא ביכולות של צה"ל. לא רק הצבא מפחד להביע עמדה וחושש מזעמן של שדולות הנשים ונציגיהן בתקשורת. שאלנו לעמדתם של שורת קצינים בכירים במילואים, מפקדי יחידות וסיירות לשעבר שהתבטאו בנושא בעבר. כמעט כולם סירבו לענות או סיפקו תשובות מתחמקות. לא נראה שקרה משהו ששינה את דעתם המקצועית בעשור האחרון, ואין הסבר מניח את הדעת מלבד העובדה שהיום הם פשוט מפחדים לומר זאת. מסתבר שתצוגת התכלית של העליהום הציבורי שעברו יפתח רון טל ואביגדור קהלני, שהעזו לדבר נגד המגמה הזו, העבירה היטב את המסר לכל מי ששקל להביע את עמדותיו.

 

הנה כמה טעימות: שר הביטחון גנץ, שאמר רק לפני שש שנים "לא חושב שיכולות להיות פלוגות של נשים לוחמות בגולני", התחמק באמירה שהעניין 'נידון כעת בבג"ץ'. רק לפני שנה וחצי אמר ראש אכ"א מוטי אלמוז בריאיון ליונית לוי: "נשים לא צריכות להיות בגולני", והיום קולו כבר לא נשמע. ראש אכ"א לשעבר אלעזר שטרן התבטא בעבר בבירור נגד גיוס בנות לגולני וצנחנים, והוא והרמטכ"לים לשעבר יעלון ואשכנזי, כולם העדיפו כעת להתעלם. רא"ל במיל' שאול מופז בחר שלא להתראיין כאשר שמע על נושא הכתבה. גם רא"ל במיל' אהוד ברק דחה אותנו בנימוס באמצעות הדוברת שלו.

 

אבל אפילו יו"ר ימינה, שר הביטחון לשעבר ובוגר סיירת מטכ"ל ח"כ נפתלי בנט, לא נעתר לענות לשאלה הפשוטה אם נכון לאפשר לבנות לשרת בסיירת מטכ"ל כלוחמות והסכים לומר רק את המשפט הזה: "לצה"ל מטרה אחת: לנצח את האויב. זהו". מי שראוי לציון הוא דווקא חברו למפלגה מתן כהנא שהתבטא בדף שלו בפייסבוק נגד גיוס לוחמות בסיירות ובחטיבות החוד, בשונה מקורס טיס, לדעתו.

 

עוד דובר שהיה מוכן לומר מעט מעבר הוא מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר האלוף במיל' עמירם לוין: "בג"ץ לא צריך להתערב בשאלת גיוס הבנות לסיירת מטכ"ל ולסיירות. זה עניין מקצועי שצריך להיסגר בתוך הצבא. עיסוק של בג"ץ בכך עלול לחשוף סודות מדינה". לדבריו, "בג"ץ תמיד קיבל טיעונים ביטחוניים. ואם כך צה"ל יגיב, בג"ץ יכבד זאת". אך לשאלה מה עמדתו בעניין גיוס בנות לגולני או לצנחנים סירב האלוף לוין להגיב ואמר: "התשובה מורכבת מדי לשיחת טלפון". מתברר שהאומץ בשדה הקרב של כל האנשים החשובים כאן לא מספיק כדי לעמוד מול שדולת הנשים.

פרקטיקת הפיילוט היא במידה רבה מיזוגינית משום שהיא מבוססת על דעות קדומות וסטראוטיפיות על נשים. הצבא משתמש בהדרה שלהן על מנת לסמן את ההיררכיה הפנימית של היוקרה הגברית כאמצעי הנעה של גברים לשורות דרגי לחימת החוד והיחידות המיוחדות. כל אלה מראים כי הצבא אינו כשיר לקבל החלטות בענייני מגדר. הצבא הוא בבחינת חתול השומר על השמנת
 

תגובת האיגוד

 

שאלנו את איגוד ישיבות ההסדר על פשר השתיקה ומה בכוונתו לעשות בנוגע למעבר הצבא בצעדי ענק למצב שבו לא יישארו יחידות צבאיות שתלמידיו יוכלו ללחום בהן בלי לעבור על ההלכה, וזו תגובתו: "איגוד ישיבות ההסדר נמצא בקשר מתמיד עם הצבא על מנת לאפשר שירות משמעותי בצה"ל באופן שיהיה תואם את השקפת עולמם של בני התורה וההלכה שלה הם מחייבים. האיגוד ורבני הישיבות חשים שיש רצון אמיתי להמשך קיום הדו-שיח והחיים ההדדיים כתף אל כתף אל מול אתגרי ביטחון האומה.

 

"עם זאת האיגוד ורבני המועצה עוקבים בדאגה אחר המגמות המתעוררות חדשים לבקרים. וזאת לדעת, כי האיגוד מביע את דעתו בפורומים שעל פי שיקול דעתו, מתוך האחריות הכללית הציבורית והתורנית, רלוונטיים ומועילים לעניין. בלי צל של ספק מדובר כאן בסוגיות שאינן רק 'דתיות' אלא כאלו הנוגעות בחוסנו של צה"ל ויכולתו לעמוד במשימתו הגדולה".

 
חידוד המהות הנשית
 

מי שאומרת את הדברים בבירור היא ליזי המאירי, משפטנית וחברת ארגון שוברות שוויון והפורום לחוסן צה"ל, המעידה על עצמה שהיא אישה מסורתית. לדבריה, סירוב בכירי צה"ל לדבר מעיד בדיוק על מה שהם חושבים.

 

"הם לא מוכנים לדבר כי הם נגד!" פוסקת המאירי. "הרי אם היו בעד, היו מדברים. הם פשוט פוחדים שיעשו להם מה שעשו לקהלני וליפתח רון טל. כל מי שידבר צפוי ללינץ' בתקשורת, בפייסבוק. ח"כיות מהשמאל ונשות שמאל קיצוני שמדברות תמיד נגד צה"ל ואומרות שצה"ל גורם למיליטריזם ולהשחתה פתאום דוחפות את הבנות למקום הכי קרבי שיש. אוי ואבוי למפקד או לאלוף שידבר נגד זה, ישתו לו את הדם, יאמרו שהוא חשוך, שוביניסט ומיזוגן ויעכבו לו את הקידום".

 

באשר לנערות החתומות על העתירה קובעת המאירי: "זה אובר-מוטיבציה בחסות הפמיניזם הקיצוני, ומישהו כמובן עומד מאחורי העתירה היקרה הזו. מישהו שטף להן את המוח, הבנות האלה הן כלי שרת בידי הפמיניזם הרדיקלי שלא נותן למציאות לבלבל אותו, בידי נשים שבחיים לא היו שולחות את בנותיהן לסיירת מטכ"ל.

 

"שוויון אמיתי הוא שוויון זכויות, ולצד זה יש שונות רלוונטית. אנחנו בשוברות שוויון נלחמות לחידוד המהות הנשית כנגד ארגוני הנשים. אנחנו לא בחרנו בהן, והן מדברות בשם כל הנשים לכאורה, כמו הסיפור של היוהל"ם (יועצת הנשים לענייני מגדר. א"ס) שדוחפת אג'נדות רדיקליות של טשטוש ההבדלים בין המינים. אצלן תמיד האישה היא הקורבן והגבר תוקפן.

 

"אני מאמינה שרוב הנשים חושבות כמונו. אנחנו נלחמות למען המהות הנשית, אנחנו רוצות קידום ושוויון לנשים, מדגישות את ערכי המשפחה, לא רוצות לטשטש את ההבדלים בין המינים, לא רוצות את ההתערבות בחופש הפרט כמו שעושים לדתיים בהופעות הנפרדות. נחזיר את השפיות לשיח".

 
"יש כאן מרקם משותף עדין, ואסור להרוס אותו"
 

אחד הרבנים הפעילים בנושא הוא הרב עמיחי גורדין מישיבת הר עציון, שזה כמה שנים שקוע עמוק בנושא השירות המשותף בצה"ל: "הרצון לאפשר לכל אדם באשר הוא, גבר או אישה, למצות את עצמו משותף לכולם. הקדוש ברוך ברא אותנו עם כוחות רבים ומצפה מאיתנו שנשתמש ביכולות שקיבלנו לטובה. עצם הבקשה של ארבע הצעירות לתרום למדינה ולהתגייס ליחידות עילית ראויה להערכה רבה. עם זאת העתירה שהוגשה בשמן לא דנה בצד המקצועי והבריאותי אלא בצד הערכי. העתירה שהוגשה מנסה להשליט על צה"ל בכוח אג'נדה חברתית ופוליטית הגורסת שאין הבדלים בין גברים לנשים.

 

"על יישום האג'נדה הזאת, האוסרת להניח קיום הבדלים בין גברים לנשים, כבר שילמנו מחיר כבד. בשנת 2007 החליט צה"ל שההכשרה של גדוד קרקל המעורב תעלה רמת קושי, מרובאי 05 לרובאי 07. החלטה פוליטית זאת גרמה לכמות פציעות אסטרונומיות אצל לוחמות רבות. רק בשנת 2017, עשר שנים מאוחר מדי, הבין הצבא שבעבור הפעילות המבצעית הייחודית והחשובה של הגדודים האלה אין צורך ברמת קושי של רובאי 07, ולכן יש להוריד את רמת ההכשרה לרמה של רובאי 05. ראו איזה פלא, מאז 2017 ירדו מספר הפציעות וחומרתן ירידה ניכרת. האם מישהו נתן את הדין על הניסוי האנושי המיותר הזה שנעשה בשם השוויון הקדוש?"

 

לדברי הרב גורדין, "יש השתקה מוחלטת של השיח. באווירה הציבורית הנוכחית אנשים מפחדים להגיד שיש הבדלים בין גברים ונשים. אני חושש שבמצב זה גם הצבא עצמו יחשוש לומר שיש הבדלים בין גברים לנשים. על הצבא להישיר מבט אל המציאות, לבדוק מה המומחים שלו קובעים וללכת לפי המציאות ולא לפי האג'נדה. לצערי הרב כיום שום אלוף בדימוס לא מעז להתבטא בחופשיות.

 

"התפיסה שאין הבדלים בין גברים לנשים אמורה להוביל אותנו גם למסקנה שאין סיבה להפריד בין גברים לנשים במגורים ובמקלחות. בסקנדינביה מאמצים את קו החשיבה הזה, ושם אין לינה נפרדת בצבא. במדינת ישראל, לשמחתנו הרבה, יישם צה"ל קוד ערכי אחר. קוד ערכי זה אינו מחווה לדתיים, זהו קוד ערכי שהצבא אימץ כקוד לצבא כולו. מסיבה זאת אסר הרמטכ"ל הקודם רא"ל גדי איזנקוט על מפקד בה"ד 1 סחיבות פצוע של חייל וחיילת. איזנקוט הבין שזו לא בעיה של דתיים אלא רוח ערכית שנכון שתשרור בצה"ל. 

 

"יש כאן משחק כפול. כולם מסכימים על הקוד הצה"לי של הרחקות נדרשות וכולם מבינים שביחידות לוחמות מעורבות לא מיישמים את הקוד הזה. אי אפשר לדון בעירוב של נשים בתפקידי לוחמה בלי להתייחס ליישום הקוד הערכי של צה"ל. לפני שמונה שנים נפגשתי עם ראש אכ"א דאז אורנה ברביבאי והעליתי באוזניה את העובדה שלמרות הפקודות אין במפקדות חטיבה לינה נפרדת לנשים, דבר הפוגע מאוד בקצינות המצוינות ששובצו שם. שנים חלפו ודבר לא קרה". 

 

גורדין מסכם: "הצבא הוא של כל חלקי החברה הישראלית. אסור שנשליט בכוח את התפיסה הערכית שלנו על צה"ל, ומאותה סיבה בדיוק אסור שהצד השני ישליט בכוח את התפיסה שלו על צה"ל. יש כאן מרקם משותף עדין, ואסור להרוס אותו".

 

איפה הרמטכ"ל אביב כוכבי במערכה הזו? אם נשווה לשיח ההצהרתי של קודמו איזנקוט, שדיבר בגלוי בשבח המגמה לערב נשים בצבא, לפחות ברמה התקשורתית כוכבי לא שם. לפחות בשלב הזה. מנגד, מדיניות דובר צה"ל לקדם את העירוב בשיח התקשורתי נמשכת במלוא המרץ. ואולם בניגוד לאיזנקוט, שפגש רבנים ואת נציגי איגודי הישיבות ודיבר עימם, כוכבי מקפיד לעת עתה שלא להידבר עימם מטוב ועד רע.

 

"זה אירוע חמור מאוד", קובע קצין ותיק ממערך המילואים שהסכים לומר את דברו בעילום שם. "הבעיה כאן אינה לטווח הקצר, זו קטסטרופה לטווה הארוך". לדברי הקצין, "הרמטכ"ל כוכבי לא מטפל בזה, זה לא מעניין אותו, וכל הצבא יודע את זה. מטפלים רק בבעיות של יחסי מרות. עשרה נשים וגברים מחובקים יחד במארב – זו בעיה. בהרבה תרגילים שהשתתפתי בהם לא הייתה לינה נפרדת, וזה לא מפריע למפקדים הבכירים. פקודת השירות המשותף לא מעניינת אף אחד בפיקוד הבכיר".

 
עירוב? רוח המפקד
 

אחד החילות שהושפעו במיוחד מהמגמה החדשה בצבא הוא התותחנים. חיל זה היה ידוע במספר הגדול של הדתיים המשרתים בו, בעיקר בשל מסלולים שאפשרו שירות מקוצר במסגרת הסדר מרכז. בשנים האחרונות הלך והצטמצם מקומם של החיילים הדתיים בחיל בשל עירוב הולך וגדל של לוחמות בגדודי התותחנים. בשנים האחרונות עורבו לוחמות בעוד ועוד סוללות של החיל הן במערך הסדיר והן במערך המילואים, והצבא ממשיך לקדם עירוב לוחמות בסוללות האחרונות שעוד נותרו מגדריות.

 

על טענת הצבא שמדובר בעיקר בבעיות מחסור בכוח אדם אומר הקצין ששוחחנו איתו: "הקתמ"ר הקודם אמר בגאווה בכמה פורומים שמדובר בהחלטה ערכית ושהוא יוודא שבכל מקום בחיל ישרתו נשים. כל האנשים בחיל התותחנים ידעו שזו רוח המפקד. איני חושב שהרמטכ"ל עצמו מעורב בזה, אבל זה אולי חלק מהבעיה, כי התחושה בצבא היא שהרמטכ"ל מזניח את כל מה שקשור לשירות המשותף".

 

הרב יעקב פייגנבוים, שעמד שנים ארוכות בראש המכינה הקדם-צבאית 'קשת יהודה', מנסה לספק הסבר לשתיקה התמוהה של איגוד ישיבות ההסדר והמכינות. "אני לא דובר שלהם וכבר לא חלק רשמי במערכת, אבל נראה לי שיש פה שני עניינים. עניין אחד הוא שהמציאות היום היא שאם אתה מגיב, אתה מושך עוד אש. כל התקשורת מוטה בעד, וזה סתם מעורר הרבה דובים. יש סיכוי שהרמטכ"ל נגד זה, אבל גם הוא בן אדם, והלחץ גדול מצד האג'נדות הפמיניסטיות. הוא מבין שאם הוא אומר לא, יקפצו עליו נמרים חדי שיניים, וצריך הרבה כוחות נפש. אם אנחנו ננסה לדבר נגד, זה יביא לחץ ציבורי כבד יותר".

 

הרב פייגנבוים מבקש לחדד שהקרב כעת, על אף הקצנתו, אינו העיקר: "95% מהצבא כבר מעורב. דווקא בסיירות לכאורה הבעיה תהיה קשה פחות, כי קשה למצוא מי שמתאימה ואין הרבה שרוצות. הרי אפילו בחיל האוויר כמעט לא מוצאים בנות מתאימות למרות שמנסים בכל הכוח". המערכה העיקרית לדעתו צריכה להתמקד בכלל הצבא: "בשאר צה"ל יש חשש גדול יותר לעירוב גדול ולהורדת הדרישות כדי שהבנות יצליחו להשתלב".

 

אם נשפוט על פי שתיקת בכירי צה"ל ועל פי פסיקות בג"ץ בעבר, לא מן הנמנע שגם כעת זו תהיה התוצאה ובג"ץ אכן יעדיף את עקרונות שוויון ההזדמנויות על פני הצרכים המבצעיים של צה"ל. במצב זה נראה שראשי ישיבות ההסדר, הישיבות הגבוהות והמכינות יעמדו בפני דילמה שתלך ותחריף: אם להמשיך להתגייס לכלל הגדודים הלוחמים שישולבו בהם לוחמות ובני הישיבות יצטמצמו בפלוגה מגדרית משלהם, או שחלק מהחטיבות תהיינה מעורבות וחלק יישארו מגדריות, וכך יודרו בני הישיבות מיחידות קרביות נוספות בצה"ל.

 

הרב פייגנבוים אומר כי מדובר בשאלה קשה ביותר: "מצד אחד אחת המטרות הראשיות של השירות בצבא, מעבר לביטחון, היא אחדות ישראל. לשירות באותה יחידה יש השפעה חיובית אדירה על עם ישראל. אם יהיו חטיבות דתיות, יש בזה הפסד של אחד הדברים החשובים ביותר בצבא לעם ישראל מצד האחדות וההשפעה החיובית. מצד שני, האם אנחנו צריכים להעמיד את התלמידים שלנו במבחנים קשים כאלה? ייתכן שניאלץ להסתפק בשירות בפלוגות נפרדות. תלמידי החכמים יצטרכו להכריע, ויש לשאול לדעתם. לי נראה באופן פשוט שבמקרה כזה צריך ללכת לחטיבות הנפרדות למרות הנזק העצום, כי קודם כול יש לנו אחריות על כל תלמיד שלנו לפני שאנחנו מחנכים את עם ישראל".

 

ביקשנו לשמוע מדובר צה"ל מהי עמדת הרמטכ"ל כוכבי בנושא שילוב נשים בצבא במקומות שהדבר בא על חשבון ירידה בכשירות המבצעית. כמו כן ביקשנו להבין מהי העמדה שהצבא מתכוון להציג לפני בית המשפט ומה היה השיקול שהכריע לטובת שילוב מעט בנות בגדודי התותחנים אגב ויתור על החיילים הדתיים ששירתו בחטיבה באופן קבוע.

 

תגובת דובר צה״ל: "צה״ל הוא צבא העם, וככזה מגייס לשורותיו חיילים וחיילות מכל חלקי האוכלוסייה. שירותם של גברים ונשים כאחד חיוני ותורם להשגת יעדי הצבא, ובראשם הניצחון. בימים אלה עמלים גורמי צה"ל על מתווה שימשיך ויאפשר שירות מבצעי בחיל התותחנים בהתאם לפקודת השירות המשותף. בקשר לעתירה שהוגשה לבג"ץ, תגובת המדינה תוגש לבית המשפט כמקובל".

 

מארגון תורת לחימה נמסר בתגובה: "לרוב מוחלט של הקצינים בקבע ובמילואים חשוב ביטחון צה"ל ורוח הלחימה, אך מיעוט רדיקלי מחדיר לצה"ל פמיניזם קיצוני וטרור מחשבתי בשם ערכי השוויון כביכול. כיום נדרש מקצין גם בשדה הערכי אומץ לומר את האמת, ועל אנשי המילואים להביע בפומבי ובאופן ממלכתי את עמדתם הערכית כדי לשמור על צה"ל צבא יהודי מנצח".

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלחמה ששינתה אותנו

  מאמר מאת עדו רכניץ

מוצאים דרכים חדשות

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם