אחים Featured

 8 ahim
 
אחרי השבוע אולי הקשה ביותר שחוו בחברה החרדית מאז פרוץ הקורונה יצאה הדס צורי לנסות לשמוע קולות שאולי ישפכו קצת אור על מראות הטירוף שראינו בשבוע האחרון ברחובות הסוערים, בחתונות וגם בבתי החולים * הפוגה עכשיו

הדס צורי

רימוני הלם, יריות באוויר ואוטובוס שעולה באש הם רק חלק מהמראות הקשים שהופיעו בתקשורת בשבוע האחרון עקב ההתנגשויות בין המשטרה לחלקים מהציבור החרדי בנוגע לאכיפת הנחיות הקורונה. "התקשורת מראה רק את מה שמתרחש על פני השטח", אומר שבתאי גרברצ'יק, דובר המשטרה למגזר הדתי והחרדי. "את מה שקורה בעומק האירועים היא לא יכולה לסקר".

ואכן, דוברים שונים מציגים תמונות שונות מאוד זו מזו: "המשטרה זרקה 250 רימוני הלם בבני ברק בליל שבת האחרון", טוען אברהם מנקס, דובר הפלג הירושלמי, "והעיתונות החרדית שתקה כדי שלא להרוס את היחסים עם המשטרה. מה הפלא שצעירים פרועים שראו שמובילי הדעה שותקים לקחו את העניינים לידיים?"

לעומתו אומר דובר המשטרה כי הטענה שכל בני ברק סבלה מהאירועים האלה דמגוגית ומופרכת: "העיתונאים החרדים הם נושאי הלפיד ורואים בעצמם שליחי ציבור. הם תמיד ייצגו את האינטרס ואת הקול של הציבור ודואגים להעצים כל אירוע. רק עיתונאים יחידים מסוגלים לכתוב דעה שונה מהדעה המקובלת בציבור שלהם".

אריה ארליך, עורך עיתון 'משפחה', כתב השבוע בטוויטר: "יש איים של זלזול, ובהם אני ועמיתיי ההגונים בתקשורת החרדית נלחמים". לעומתו טוענת העיתונאית החרדית אפרת פינקל (בקהילה, מורשת): "נואמים קטנים בשער שמטיפים לציבור שלהם לעשות חשבון נפש לא משיגים דבר מלבד גאווה והתנשאות. אמירות קולקטיביות הן לא העניין בסיפור הזה".

מבולבלים? חכו, רק התחלנו.

זלזול או תסכול?

"אלה ימים מאוד קשים ומציאות חיים עצובה", אומרת פינקל. "יש הרבה שנאה כלפינו".

את סבורה שהציבור החרדי מזלזל בשמירת ההנחיות?

"המילה זלזול אינה הטרמינולוגיה הנכונה. אנחנו מתנהלים בסט ערכים ואמונות שונה מאוד. אין זלזול בהנחיות יותר משיש במגזרים אחרים. צריך להבין שיש נושאים שבעבורנו הם ערכים דתיים ורוחניים, ולצערי לא נעשה ניסיון אמיתי למצוא פתרונות לציבור שלנו. אני לא מגבה הפרות, אבל יש כאן מצוקה אמיתית".

"אנחנו לא חוסכים ביקורת מתופעות שוליים של זלזול או הכחשת קורונה וקונספירציות, וגם סופגים ביקורת מבית על הצגת תמונת מציאות קודרת מדי", אומר ארליך. עם זאת הוא מסכים עם פינקל שיש חוסר הבנה גדול כלפי אורח החיים המיוחד של הציבור החרדי. "מבחינה מסוימת באופן כמעט אינהרנטי הציבור שלנו לא יכול לשמור על ההנחיות: הדירות קטנות, המשפחות גדולות והחיים סובבים סביב מוסדות הקהילה".

"יש קבוצות בציבור החרדי שהחליטו שהמדינה אינה הסמכות מבחינתם", אומר גרברצ'יק. "התפיסה הדתית היא שבשעת צרה מגבירים תפילות ולימוד תורה, אבל במשבר הזה המדינה הורתה לסגור בתי כנסת ובתי ספר, ונוצר קונפליקט עצום". הוא דוחה את הטענות על אכיפה בררנית של המשטרה: "בכל מקום שהתחלואה גדלה אנחנו מגבירים אכיפה כדי להציל חיים.

"הגברנו את האכיפה במגזר החרדי בגלל פתיחת תלמודי תורה והתקהלויות, וכשאנחנו מגיעים לאכוף במקומות הללו אנחנו נתקלים בגילויי אלימות מילוליים: צעקות, קללות וביזוי שוטרים, ופיזיים: השלכת ברזילים ואבנים, זיקוקים ומכות. כמעט בכל יום נפצעים לנו שוטרים מאירועים כאלה".

הוא מספר שביום חמישי התנפלה קבוצת חסידים על שלושה שוטרים שישבו ברכב ועסקו באכיפה וניסו לבצע בהם לינץ' על ידי ניפוץ החלונות, זריקת קרשים, ניסיון להכות את השוטרים וריסוק הרכב. "מבחינתנו הם ניסו להרוג את השוטרים", הוא אומר.

גם במגזר הערבי יש חתונות, לוויות ותפילות המוניות. בהפגנות בבלפור ראינו תקיפת שוטר וגילויי אלימות נוספים, ועדיין אין מראות כמו אלו שהמשטרה סיפקה לאחרונה בבני ברק.

"במגזר הערבי יש אכיפה גדולה מאוד", טוען גרברצ'יק. "גם כשהיו התפרעויות בבלפור טיפלנו בהן".

לא ראינו זריקת רימוני הלם ויריות באוויר במקומות האלה.

"גם לא ראית השתוללות כזו", הוא מתעקש. "קחי לדוגמה התנגדות לנתינת דו"חות על אי-עטיית מסכה: זה דבר שרואים כמעט רק במגזר החרדי. הרבה מהעימותים התחילו כי לא נותנים פרטים מזהים. כשמישהו לא מזדהה לפני שוטר שנותן לו דו"ח, אנחנו חייבים לעצור אותו כי כנראה יש לו מה להסתיר: או שהוא חולה קורונה או שהוא מפר בידוד".

אולי המשטרה לא פועלת בחוכמה? יש מצוקה גדולה בקרב הציבור החרדי.

"יש מי שמנצלים את המצב כדי להבעיר את השטח. רוב הציבור שומר חוק. מי שניסו להרוג את השוטרים ניזונים מאווירה מסוימת שבה הם יכולים לפגוע בשוטרים ולא להיענש. עלינו זה לא מקובל".

גם בחברה החרדית עצמה מתגלעות מחלוקות. "החברה החרדית הכללית מנסה ליצור מצג שווא כאילו הם שומרים על כל ההנחיות ורק הפלג הירושלמי עושה מה שבא לו", כועס אברהם מנקס, דובר הפלג הירושלמי. "אבל אצלם נדבקו וחלו רבים, ואילו אצלנו התחלואה נמוכה יחסית. אנחנו למשל לא עורכים חתונות ושומרים על כל מה שאפשר לשמור בלי לפגוע בערכים המקודשים לנו. עם זאת בעינינו הממשלה מושחתת, ואנחנו לא מאמינים לה: כשמשרד הבריאות התחנן לעצור נסיעות לדובאי ואמר שמביאים לכאן מוטציות הממשלה גמגמה. ליברמן, שקרא בעצמו להפר הנחיות, קורא פתאום לקצץ למי שמפר הנחיות במגזר החרדי".

שבתאי גרברצ'יק, דובר המשטרה למגזר הדתי והחרדי: "העיתונאים החרדים הם נושאי הלפיד ורואים בעצמם שליחי ציבור. הם תמיד ייצגו את האינטרס ואת הקול של הציבור ודואגים להעצים כל אירוע. רק עיתונאים יחידים מסוגלים לכתוב דעה שונה מהדעה המקובלת בציבור שלהם

ומה עם ההתפרעויות ברחובות בני ברק?

"זה לא הפלג", הוא מצהיר. "את ההפגנות שלנו כולם מכירים: בחורים יושבים על הרצפה ושרים שירי קודש. יש זמן קצוב להפגנה, ומי שלא חוזר ללמוד עף מהישיבה. אנחנו חלק מעם ישראל, מתפללים על הבריאות של כולם ושומרים עליה. גם כשאנחנו נאבקים על התורה זה רק מהמקום שרוצה טוב לנו ולעם כולו".

"המשטרה חזקה על חלשים", טוענת פינקל. "אף אחד אצלנו לא מעודד אלימות, אבל מדובר בתגובה לא מידתית. בציבור הערבי לא רואים אכיפה. תגובה חריפה כזו כנגדם הייתה מעמידה על הרגליים את כל ארגוני זכויות האדם. בשבילנו אף אחד לא נלחם".

היכן נציגי הציבור שלכם? מדוע קולם של הח"כים החרדים לא נשמע?

"שאלה טובה", אומר ארליך. "אני יכול לנסות לסנגר עליהם שהיו בין הפטיש לסדן: לא רצו לדחוף להפרת הנחיות כי מדובר בחיי אדם וגם לא העזו לצאת כנגד הציבור שלהם. למעט בודדים רובם ישבו על הגדר ולא היו שם כשהציבור היה זקוק להם".

ערכים מול ניהול סיכונים

"אין עוד ציבור שהרבנים ואישי הציבור שלו החדירו את נושא שמירת ההנחיות הרפואיות כמו בציבור שלנו", אומר מנקס. "שמירת הבריאות היא ערך עליון בעבורנו. ילד מקורר לא נכנס לתלמודי התורה שלנו! מי שיש לו בן משפחה בסיכון נשאר בבית. התנהלות בזמן הקורונה היא סיפור של ניהול סיכונים. קחי לדוגמה את העיתונאים: מדובר בעשרות אלפים בעלי תעודת עיתונאי שמסתובבים חופשי למרות שהם עלולים להדביק רבים. מדוע הם מסוכנים פחות מאחרים? עדיף כתבה במוסף המשפטי של וואלה על ניצול שואה שימות מהקורונה? אנחנו בחרנו את ניהול הסיכונים שלנו".

אז מה אתה מציע? שכל אחד יעשה דין לעצמו?

"כל חברה מגדירה מה הכי חשוב לה. לשמאל הכי חשוב להפגין בבלפור: כמה פמפמו בתקשורת שבבלפור אין הדבקות. מי קונה את זה? מה שהכי חשוב לנו זה החינוך. אנחנו מאמינים שהתורה מקיימת את העולם. נכון, יש כאן סכנה אבל לא פיקוח נפש, ולקחנו סיכון מחושב. אם המדינה החליטה שהבן שלי לא ילמד תורה בגלל החלטה של נתניהו, גנץ ודרעי, מבחינתי זה חוק שדגל שחור מתנוסס מעליו".

"חתונה במגזר החרדי היא אירוע דתי ורוחני. קשה לדחות חתונה אצלנו, ולהגביל אירוע לחמישה אנשים במקום סגור זה כמעט כמו לקרוא לציבור להפר את ההנחיות. למה המשטרה לא ניסתה להגיע למתווה אחר לחתונות של המגזר? יכלו לחפש פתרונות יצירתיים יותר ולחשוב מחוץ לקופסה", אומרת אפרת פינקל.

גם ארליך סבור שראוי היה להתאים מתווים מסוימים לאורח החיים החרדי. "כבר אחד עשר חודשים שאסור לערוך אירוע ליותר מעשרים איש. אצלנו רק המשפחה הגרעינית זה מינימום ארבעים איש, כך שבעצם אין אפשרות חוקית לערוך חתונה מינימלית. אי אפשר להתאים לנו מתווה? החוק האחיד הוא מיטת סדום שלא מתאימה לכל מגזר".

ובכל זאת איש מהדוברים לא ממש הצליח לספק הסבר מניח דעת לסרטונים הלא מעטים שהופצו המציגים חתונות המוניות וצפופות שהחוגגים אפילו לא טרחו לעטות בהן מסכות.

"למה לא ליצור פתרונות שמתאימים למגזר החרדי?" אני שואלת את האלוף במיל' רוני נומה, ראש הדסק החרדי במגן ישראל. "זה טיעון כבד משקל", הוא נאנח. "אנחנו מתלבטים בסוגיה הזאת לא מעט. קשה לעשות מתווים מגזריים, כי למשל אי אפשר לעשות מתווה לבתי כנסת בלי ליצור את אותו מתווה למסגדים ולכנסיות".

על פי נומה, התאמת מתווה למגזר מסוים מביאה מבול של טענות מצד מגזרים אחרים. "אנחנו גם נמצאים במציאות פוליטית ומשפטית מורכבת, וצריך להגיד ביושר שזה מקשה את ההתנהלות. יותר מכך, אתמול הייתי בדיון של כל הקהילות החסידיות בעיר מסוימת, וגם שם יש הבדלים גדולים בצרכים, אז איפה עובר הגבול?"

מפיצי מחלות

אפרת, את מרגישה שהיחס ברחוב כלפי החרדים השתנה?

"חד-משמעית!" היא עונה מייד, "במקומות סגורים אנשים קמים ומתרחקים מאיתנו. לא מזמן נכנסתי לחנות שהיו בה קונים חילונים, ובאופן יזום ואינסטינקטיבי התרחקתי מהם. משכתי את המסכה כמעט עד לעיניים כדי לשדר 'לא באתי להדביק אתכם, רק לקנות משהו וללכת'".

גרברצ'יק: בכל מקום שהתחלואה גדלה אנחנו מגבירים אכיפה כדי להציל חיים. הגברנו את האכיפה במגזר החרדי בגלל פתיחת תלמודי תורה והתקהלויות, וכשאנחנו מגיעים לאכוף במקומות הללו אנחנו נתקלים בגילויי אלימות מילוליים: צעקות, קללות וביזוי שוטרים, ופיזיים: השלכת ברזילים ואבנים, זיקוקים ומכות. כמעט בכל יום נפצעים לנו שוטרים מאירועים כאלה

 

כשמזמינים אותה לדבר באולפני הטלוויזיה היא לרוב מסרבת: "אני מותשת. אין לי כוח להגן ולהסביר למרות שיש לי תשובות טובות. גם חברים אחרים מהציבור החרדי מסרבים להתראיין. אנחנו לא רואים שמישהו מרים את הכפפה ופועל לשנות את המצב, אז בשביל מה לטרוח?"

"ככל שאנשים מרגישים מחנק גדול יותר, כך הם מחפשים את מי להאשים", אומר ארליך. "אני חושב שאנחנו צריכים לנסות להבין ללב הזולת. גם כשאיש השמאל יוצא להפגין, אני כאדם חרדי חלוק עליו, אבל אני מבין שכואב לו. אני מצפה שיבינו שלאדם חרדי יום בלי לימוד תורה של ילדיו הוא אובדן לדורות".

"אני יכול להבין למה הציבור החרדי מרגיש רדוף", אומר נומה, "עושים לו עוול בהרבה מובנים. עם זאת גם הציבור החרדי צריך לשאול את עצמו במה הוא תרם לכך".

אפרת, הציבור החרדי צריך לעשות חשבון נפש?

"אנחנו לא צריכים לנהל מערך של יחסי ציבור ולדאוג ממה שחושבים עלינו. שיחשבו מה שרוצים. תשעים אחוז של הציבור שומר על ההנחיות, ואנחנו לא צריכים להכות על חטא בגלל עשרה אחוז שלא. בעיניי אנחנו המיעוט וצריך לרחם עלינו, לעזור ולהתעניין. זו לא התפיסה שיש בנוגע למיעוטים אחרים? אם מישהו צריך לעשות חשבון נפש זה המגזר החילוני: למה הוא מקדיש לנו כל כך הרבה אייטמים, למה מופנית כלפינו כל כך הרבה שטנה? כמה לגיטימציה ניתנת לערכים שלנו ולמה הדברים שהכי חשובים לנו נרמסים?" היא מדברת על הקושי של משפחות גדולות בלמידה מרחוק ללא מסכים ובמציאת תעסוקה לילדים רבים במהלך תקופה כה ארוכה.

אנשים אומרים שמכיוון שאתם בוחרים לחיות כך אין לכם על מה להתלונן.

"אנחנו גאים באורח החיים הצנוע. זה ערך בשבילנו. אנחנו לא מתלוננים על הבחירה שלנו, אבל בתקופה הזאת אנחנו סובלים יותר, ובמקום להושיט יד ולהבין מבקרים אותנו בלי סוף".

"התקשורת הישראלית פשעה בסיקור החרדים בתקופת הקורונה", מאשים ארליך. "מתחילת המגפה הם הציגו אותנו כאחראים לה. מי שצורך תקשורת ישראלית יכול לחשוב שחרדי אכל את העטלף. מבחינתם הקורונה והחרדים חד הם, אף שבעצם החרדים הם קורבנות הקורונה וסובלים ממנה מאוד. אנשים שוכחים שמאחורי הגוש השחור והמאיים יש אנשים בעלי רגשות, ציבור גדול שכואב לו להיות מושמץ ושנוא".

הוא מודה שחש בושה מההתפרעויות. "אלה שוליים המתנהגים בצורה הרחוקה מהערכים החרדיים, שהרי דרך ארץ קדמה לתורה, אבל ההשחרה הזאת לא מופנית כלפי שום מגזר אחר. עשרה נערים שמתפרעים סביב ניידת מוצגים כמייצגים את כל הציבור. לא רוצים לעשות את ההבחנה הזאת כי נהנים לשנוא אותנו. סוף סוף אפשר לשנוא ועדיין להרגיש מתורבת. החרדים הם לא גזע, לצאת נגדם זו לא גזענות, והמקום בנפש שאוהב לשנוא ולהרחיק מקבל פורקן בשנאת חרדים".

שבתאי גרברצ'יק, התחושה של מגזר שלם שהוא שעיר לעזאזל היא מבחינתכם עורבא פרח?

"יש מעצבי דעת קהל בציבור החרדי שנבנים מיצירת תחושת קורבנות בציבור. הציבור החרדי יותר חכם מהם ומבין שמתווכי המידע, רבנים ועיתונאים מסוימים, הם אינטרסנטים. עד הקורונה רוב הציבור קיבל מידע רק מהם. הקורונה פתחה את הציבור החרדי למידע, והם מתחילים לשאול שאלות על אמירות ברורות של ההנהגה".

אז אין מקום לחשבון נפש מבחינת המשטרה?

"אנחנו בודקים את עצמנו יום יום", הוא אומר. "לצד האכיפה אנחנו כל הזמן פועלים בהידברות דרך ראשי עיר ורבנים. גם בימים האחרונים ביקשנו מהרבנים שיתערבו וירגיעו, אבל לצערי יש כאלה שלא מצליחים לשכנע ויש כאלה שלא משוכנעים בעצמם. גם בשיא הבלגן ניגשו אל השוטרים תושבים ואמרו 'יישר כוח. גם לנו נמאס מהפורעים שמסכנים את חיינו'. אנשים מבינים שהמשטרה לא נגדם".

כשאני שואלת אותו אם התקשורת משפיעה על מדיניות המשטרה הוא טוען: "נושא התקשורת לא נמצא בכלל בחישובים שלנו. בסגר הראשון כל נציגי המשטרה שהתראיינו יצאו נגד הצגת הציבור החרדי כמפיצי מחלות וטענו שזו גרימת עוול. אנחנו מבינים את התסכול, ועדיין תפקידנו להגן עליהם. המשטרה מחבקת ומעריכה את הציבור החרדי ומצדיעה לו על העמידה בקושי. חלקים שוליים בציבור הזה מסכנים את כולם, והם יטופלו על ידינו בתוקף, למען בריאות הציבור".

"בימים האחרונים קורה משהו חריג שלא משקף את מה שקורה באמת", אומר נומה. "בציבור החרדי יש מודעות, אנשים חוששים ושומרים. הבעיה הבסיסית והעיקרית היא שמחירי הטעות במגזר החרדי גבוהים בהרבה מהמחירים במגזרים אחרים. הצפיפות המובנית יוצרת מחירי טעות גדולים יותר. הפרת ההנחיות זהה בכל הארץ, ורק המחירים שונים. בגלל מחירי הטעות הגבוהים המגזר החרדי צריך לדרוש מעצמו יותר".

באשר לעבודה עם המשטרה הוא אומר שצריך לוותר על האגו ולא לדבר זה על זה אלא זה עם זה. נומה משתדל לפייס ולפשר בלי למתוח ביקורת מיותרת ואומר שרק האחריות האישית תביא לידי הורדת התחלואה. "בשביל להניח תפילין בבוקר אף אחד לא צריך שוטר. כך צריך להיות גם בנוגע להנחיות המגפה", הוא מסכם.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היהודי הראשון

  הטור של סיון רהב...

כל מנצח צריך תזמורת

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

עדן 050-903-1533

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם