כל השאלות על סוף הקורונה Featured

 6 hisun
"למען עצמנו ולמען החברה שבה אנו חיים"
מהן תופעות הלוואי. מדוע לחסן צעירים. עד מתי החיסון מגן. רמת היעילות שלו מול המוטציות * לקראת הגל השני של החיסונים: כל מה שיודעים וגם מה שעוד לא * ריאיון עם פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, מומחית לאפידמולוגיה מבית הספר לבריאות הציבור של בית חולים הדסה והאוניברסיטה העברית

רועי אהרוני

בשבועות האחרונים אני מוצא את עצמי מתווכח לא פעם בדף הפייסבוק שלי עם מכחישי קורונה ומתנגדי חיסונים. בדרך כלל מדובר באנשים בטוחים בעצמם. יש להם תשובות מוכנות לכל שאלה, והם מצרפים סרטונים שדובריהם מדברים בביטחון וטקסטים מלאים בסימני קריאה.

איכשהו דווקא האנשים שבאמת מבינים בנושא מדברים בפחות נחרצות מכל זורקי המידע ואפילו מסוגלים לומר שאין להם תשובות על כל השאלות, אבל בוויכוחים הלוהטים ברשתות זו בעיה, כי כל חצי הסתייגות מתורגמת אצל מכחישי הקורונה לכפירה בעיקר. אבל בנימה אישית אני מרשה לעצמי לכתוב כאן שדווקא הגישה הענוותנית לנושא מעוררת בי הרבה יותר אמון.

זוהי בדיוק דמותה של פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, מומחית לאפידמולוגיה מבית הספר לבריאות הציבור של בית חולים הדסה והאוניברסיטה העברית, העוקבת היטב אחרי הנתונים, קוראת כנראה כמעט את כל החומרים שיש בנושא ויודעת להפריד בין דברים שיודעים בוודאות לבין הנחות שסבירותן גבוהה וטענות שכבר הופרכו מכול וכול.

"הסגר של תשרי חסך לנו אלף נפטרים"

אני שואל את פרופ' קלדרון-מרגלית אם גם אחרי המראות הקשים מבתי החולים ואחרי גלי התחלואה המתנפצים אל חופי המכחישים עדיין צריך לדעתה לשכנע את הקוראים שהקורונה אינה שפעת עם יחסי ציבור. "אני לא יודעת אם עדיין יש כאלה שחושבים כך", היא אומרת. "יש אומנם חולים שעוברים אותה בקלות, אבל ברמה הציבורית מדובר במחלה ששיעור החולים הקשים בה והמתים ממנה גבוה.

"הקורונה מביאה אותנו לרמת אשפוזים מאוד גבוהה בבתי החולים. יש מספרים גבוהים של מונשמים כרגע במדינה; ברגע זה כשלוש מאות איש מחוברים למכשירי הנשמה בכל מחלקות הקורונה ברחבי הארץ".

הטענות על רישום נפטרים מסיבות אחרות כמי שמתו מקורונה אינן נכונות?

"בשוליים ייתכן שיש דברים כאלו, כיוון שקשה תמיד לדעת בבירור. יש מקרים שבהם אדם הוא חולה סופני והיה מאושפז, ואז נדבק בקורונה ונפטר. האם לרשום אותו כחולה קורונה או לא? אלו סיטואציות אפשריות, אבל הן בשוליים. הרוב המוחלט של המקרים הוא קורונה ללא ספק".

בהתחלה הציגו לפני הציבור תרחישי אימים שלפיהם עשרות אלפי מתים עלולים להתגלגל ברחובות. התרחישים האלה ברוך ה' לא התממשו. זה בגלל שעשינו את הצעדים הנכונים או שמראש התחזית הייתה מוגזמת?

"זו סיטואציה עם הרבה משתנים, אז קשה לדעת מה היה קורה אילו. יש לנו הערכות שלפיהן הסגר של חגי תשרי חסך לנו אלף נפטרים בחודש שלאחריו. נכון שלא מדובר במגפה כמו הדבר השחור, ולכן גם בארצות שלא שמרו בהן על הכללים לא רואים גופות מתגלגלות ברחובות. זו לא מגפה בקנה המידה הזה. ועדיין, יש עלייה בתמותה בישראל. אם מסתכלים על נתוני התמותה בחודשים יולי עד אוקטובר, רואים שיש עלייה יחסית למצופה שיהיה בתקופה זו. התמותה הזאת נבלמה בזכות הסגר השני".

האם נכונה הטענה שהנגיף נהיה אלים יותר בשבועות האחרונים?

"אנחנו לא רואים שינוי במקדמי ההכפלה של הנגיף. המספרים באמת גבוהים יותר משהיו בגל השני, אבל הסיבה לכך היא כנראה שהתחלנו מבסיס גבוה יותר. יש רושם של עלייה קלה בתמותה, והיא אולי קשורה בעומסים על בתי חולים".

"החיסון עוזר שלא להדביק, השאלה היא עד כמה"

לפי הפרסומים, היעד של מדינת ישראל הוא לחסן חמישה מיליון איש עד סוף מרץ. נכון לשעת כתיבת הכתבה הזאת התחסנו בישראל כ-2.7 מיליון איש. פרופ' קלדרון-מרגלית סבורה כי חמישה מיליון מחוסנים זה בהחלט מספר מכובד, אך הוא עדיין לא יוביל לחסינות עדר.

אנחנו לא רואים שינוי במקדמי ההכפלה של הנגיף. המספרים באמת גבוהים יותר משהיו בגל השני, אבל הסיבה לכך היא כנראה שהתחלנו מבסיס גבוה יותר. יש רושם של עלייה קלה בתמותה, והיא אולי קשורה בעומסים על בתי חולים

"זו שאלה של מקדם ההדבקה", היא מסבירה. "כדי להגיע למצב שבו היינו לפני התפרצות הקורונה, קרי מקדם הדבקה אפס ללא אמצעי זהירות כמו מסכה או ריחוק חברתי, אנו צריכים שכשני שלישים מהאוכלוסייה יהיו מחוסנים לקורונה (כלומר, כ-6.2 מיליון ישראלים, ר"א). אם תהיה התפרצות גדולה יותר של הווריאנטים החדשים, שמקדם ההדבקה שלהם גבוה יותר, נצטרך אפילו מספרים גדולים מזה כדי להגיע לחסינות עדר. לכן להבנתי לא נוכל להגיע לחסינות כזאת כל עוד לא נחסן ילדים.

"מצד שני, ככל שיותר אוכלוסייה מחוסנת, כך הירידה בהיקפי המחלה דרמטית יותר. בוודאי כשאנו מדברים על אוכלוסייה פגיעה, אנשים מבוגרים ואנשים עם מחלות נלוות, כולל גם דברים כמו השמנת יתר, ומדובר באוכלוסייה של כשני מיליון איש. אם הם יחוסנו, ירד משמעותית ברמה הארצית הסיכוי למחלה קשה ולתמותה".

הנעלם החסר הוא אם החיסון רק עוזר שלא להידבק או גם שלא להדביק.

"נכון שעוד אין די מידע אם החיסון גם עוזר שלא להדביק, אולם יש לנו הנחה מבוססת למדי שהוא יפחית את ההדבקה לפחות במידה מסוימת. להנחה הזאת יש תמיכה במחקר של החיסון מבית מודרנה, והחיסון מבית פייזר עובד באופן דומה. כך אנו רואים גם בחיסונים אחרים: מעט מאוד חיסונים אינם מפחיתים הדבקה. הרוב המכריע של החיסונים מפחית את ההדבקה.

"השאלה שנותרה היא רק עד כמה זה מפחית, ובשאלה הזאת הנתונים בינתיים מאוד ראשוניים, אבל אני בטוחה שככל שיעבור הזמן נדע יותר ויותר".

"הצעירים חייבים להתחסן כי הם יותר מדביקים"

בשבועות האחרונים החלו לפתוח את מתחמי החיסונים גם לצעירים ולעובדי הוראה. רבים גם מתחסנים בסוף היום כדי למנוע זריקת מנות לפח.

כל עוד הופנו החיסונים רק לאוכלוסייה בסיכון הייתה השאלה אם להתחסן מינורית למדי, ואכן, כשמונים אחוזים מהמבוגרים כבר מחוסנים, חלקם קיבלו אפילו את המנה השנייה. עכשיו שהחיסונים נפתחים גם לאוכלוסייה הצעירה יותר הצעירים שואלים אם גם הם צריכים להתחסן אף שהסיכון שלהם לחלות קשה בקורונה סביר פחות.

למה הצעירים צריכים להתחסן?

"נכון שהאוכלוסייה המבוגרת יותר בסיכון, אבל האוכלוסייה הצעירה יותר מדביקה", היא מסבירה. "בממוצע, האנשים הכי מדביקים במדינת ישראל הם אנשים בני 10–29. בארצות הברית מביאים נתונים דומים על גילי 20–49.

"בגילים האלה יש לאדם הכי הרבה אינטראקציות חברתיות ובמקום העבודה. נוסף על כך אלו האנשים שבאים במגע עם הכי הרבה שכבות גיל אחרות, כי הם מטפלים בילדים שלהם ובהורים שלהם. לכן הצעירים הם הווקטורים המרכזיים להדבקה".

אז צעירים צריכים להתחסן כדי שלא להדביק אחרים?

"כדאי להם להתחסן גם כדי שהם לא יידבקו במחלה, אבל חשוב מאוד שהם יתחסנו כדי שלא להדביק אחרים. כאן תיבחן הערבות ההדדית של הצעירים".

כמה זמן החיסון נשאר בתוקף?

"אנחנו עדיין לא יודעים, זה אירוע מתגלגל. אנחנו יכולים רק לשער לפי הנתונים שיש לנו על מחלימי קורונה. המחלימים מקורונה נותרו מוגנים לתקופה ארוכה, ואנחנו חושבים שהחיסון ישפיע לפחות לאותו משך זמן".

עד כמה אנחנו יכולים להתחיל לדבר על חזרה לשגרה?

"קודם כול אנחנו צריכים לצאת מגל התחלואה הנוכחי. לאחר מכן אנחנו עתידים להתחיל לראות את ההשפעה של מבצע החיסונים בחודש מרץ. בהנחה שמבצע החיסונים יימשך בקצב הנוכחי ועובדי ההוראה ילכו להתחסן, אנחנו אמורים להגיע למצב שבו לא יהיו הרבה מקרים קשים של תחלואה ונוכל לחזור לאט לאט ובזהירות לחיים נורמליים".

"אילו היו תופעות לוואי חמורות, הן כבר היו מתגלות"

דבר נוסף שאולי מרתיע את הצעירים מחיסון הוא הדיווחים על תופעות לוואי של החיסון לאחר נטילת המנה הראשונה. פרופ' קלדרון-מרגלית אומרת שלצעירים יש יותר תופעות לוואי של החיסון, גם בזריקה הראשונה וגם בשנייה, אולם "תופעות הלוואי קלות יחסית".

לדבריה, "תופעות הלוואי האפשריות שאנו מדברים עליהן הן תחושת שפעת, חולשה ומעט כאבי שרירים, אבל גם הם חולפים בתוך יום-יומיים. נוסף על כך יכולות להיות תופעות לוואי במקום החיסון, של כאבים ביד שהזריקו בה, אבל כמעט בלי נפיחות. תופעות לוואי במקום של הזריקה שכיחות גם בחיסונים כמו טטנוס ושפעת".

מה את עונה למפריחי השמועות על תופעות לוואי קשות כמו פגיעה בפוריות?

"המקור לטענה על פגיעה בפוריות נבע מתאוריה שלפיה החלבון שהחיסון מייצר דומה לחלבון שלייתי, ולכן החיסון ייצר נוגדנים גם לשלייה ויפגע בפוריות. זה הוכח בוודאות כלא נכון.

"אשר לתופעות לוואי חמורות אחרות, אין סיבה להניח שזה יקרה. בדרך כלל תופעות לוואי חמורות מאוד של חיסונים בסגנון הזה אמורות להתגלות בתוך חודשיים מקסימום מהפעלת החיסון, ואנחנו לא רואים תופעות כאלה".

נכון שעוד אין מספיק מידע אם החיסון גם עוזר שלא להדביק, אולם יש לנו הנחה די מבוססת שהוא יפחית את ההדבקה לפחות במידה מסוימת. להנחה הזאת יש תמיכה במחקר של החיסון מבית מודרנה, והחיסון מבית פייזר עובד באופן דומה. כך אנו רואים גם בחיסונים אחרים: יש מעט מאוד חיסונים שאינם מפחיתים הדבקה

יש סכנה למתחסנות בהיריון?

"עדיין אין לנו מספיק נתונים בשאלה הזאת. הנתונים היחידים שיש בידינו בשאלה הזאת נלמדו מהניסויים שנעשו בחברות החיסונים. אומנם לא גייסו לניסוי נשים בהיריון, אבל מטבע הדברים, בניסויים גדולים כאלה משתתפות גם נשים שבשלב הניסוי לא יודעות שהן בהיריון. באחד החיסונים חוסנו 44 נשים בהיריון, וככל הידוע לנו ההריונות הללו נסתיימו בטוב.

"ההמלצה היא לחסן נשים בהיריון, כיוון שבארץ כבר התאשפזו לא מעט נשים בהיריון שחלו בקורונה. ההנחה שעומדת מאחורי ההמלצה הזאת היא שעדיף להתחסן בהיריון מלחלות בקורונה בהיריון. זה ניהול סיכונים שמבוסס על קבלת החלטות מושכלת".

מדוע לא מחסנים צעירים בני פחות מ-16?

"פשוט כי הניסוי לא בוצע על שכבות הגיל הללו. בימים אלו מבצעים ניסוי בארצות הברית על בני 12–15. ההנחה היא שבתוך שלושה חודשים נקבל תשובה לגבי שכבת הגיל הזאת. אנו מקווים שיתברר שהוא בטוח ויעיל, ואז יפתחו את החיסונים גם לילדים".

מהילדים והנוער, איזו שכבת גיל נמצאת בסכנה הגבוהה ביותר?

"בגילי 0–18 הגיל שנמצא בסיכון הגבוה ביותר לתחלואה קשה הוא תינוקות עד גיל שנה. לכן שמעתי שרוצים לעשות ניסוי גם על תינוקות. זו גם הסיבה שממליצים לחסן נשים מיניקות, כדי שהאימהות לא ידביקו חלילה את ילדיהן".

"נצטרך לחסן גם את המחלימים"

בינתיים החיסונים חסומים באופן די מוחלט בפני קבוצה אחת: המחלימים. אני שואל את פרופ' קלדרון-מרגלית אם סיכויו של אדם שהחלים מקורונה לשוב ולהידבק קטנים יותר מסיכויו של אדם מחוסן. התשובה שלה שלילית.

"אני לא יודעת לגבי מדידות של חסינות תאית, אבל אם מסתכלים על רמות הנוגדנים בדם התשובה די ברורה", היא אומרת. "בניסוי של פייזר אחרי המנה הראשונה של החיסון היו רמות הנוגדנים של המתחסנים די דומות לרמות הנוגדנים של המחלימים. אחרי המנה השנייה של החיסון היו רמות הנוגדנים של המתחסנים גבוהות הרבה יותר מרמות הנוגדנים של המחלימים. לכן ככל הנראה בשלב מסוים יחסנו גם את המחלימים".

יש מי שחושב שלא כדאי לו להתחסן כי עלולה להגיע מוטציה חדשה שהחיסון לא יעמוד בפניה.

"קודם כול, הנחת היסוד היא שהחיסון יעיל באותה מידה גם מול הווריאנט הבריטי. אבל גם אם יגיע וריאנט שהחיסון לא יהיה יעיל נגדו באותה מידה, זה לא אומר שהוא לא יהיה יעיל בכלל אלא רק שיעילותו תרד.

"בחיסון של פייזר מדובר על 95 אחוזי יעילות של החיסון נגד הווריאנט הרגיל, וייתכן שיבוא וריאנט שיוריד את היעילות ל-70 אחוז. לפי הידע האימונולוגי הקיים היום, אנחנו מדברים רק על הפרשים באחוזי היעילות, ההנחה היא שהחיסונים לא יהיו בלתי יעילים בעליל. לכן המוטציות שאתם שומעים עליהן בחדשות ממש לא הולכות להפוך את מבצע החיסונים למיותר".

איפה את רואה כרגע את הפער הגדול ביותר בין הצורך להתחסן לבין המתחסנים בפועל?

"אצל עובדי ההוראה. כרגע המספרים לא גבוהים, וחשוב מאוד שהם יתחסנו כיוון שהם הולכים ללמד בכיתות. לצערנו הכיתות בישראל צפופות יחסית למקומות אחרים בעולם. בשלב הזה רוב התלמידים אינם יכולים להתחסן מלבד תלמידי כיתות י"א-י"ב. לכן חשוב מאוד שאנשי ההוראה יהיו מחוסנים ויגנו על עצמם ועל התלמידים".

"החיסון הכי נקי שיש"

פרופ' קלדרון-מרגלית מבינה את החששות שאני מעלה בפניה. "אני מבינה שמשהו חדש מעורר חששות, זה טבעי". אני אומר לה שהחששות נובעים לא רק מזה שמדובר במשהו חדש אלא גם מפיתוח החיסון במהירות שיא. "מהירות הביצוע היא משהו מרגש מאוד, מראה את ניצחון המדע על הטבע", היא אומרת. "אל תשכח שהביצוע המהיר הוא אחרי שנים של מחקר וניסיון פיתוח חיסונים דומים במקרים של אבולה, סרטן ונגיפים אחרים. זה לא צמח בוואקום.

"כשאתה מסתכל על הרעיון המדעי שמאחורי החיסון, מדובר בחיסון הכי נקי שיש. לא מכניסים שום נגיף לגוף, וחלקי החיסונים שאינם החלבון המיוצר מופרשים מהגוף באופן מהיר יחסית. ה‑RNA עצמו מתפרק. מדובר בחיסון שהוא פשוט סיכול ממוקד.

"החיסון הוא התקווה היחידה שיש לנו לנצח את המגפה ולחזור לחיים נורמליים", היא מסכמת. "לכן כולנו צריכים להתגייס ולהיענות למבצע החיסונים, למען עצמנו ולמען החברה שבה אנו חיים".

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
האומץ לחשוב פעמיים

  הטור של סיון רהב...

הפולמוס על התקווה

  מאמר מאת הרב אברהם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם