מזבח ה' ההרוס Featured

 6 mizbeah
אתר מזבח יהושע בן נון, שבו התרחש למעשה המפגש הראשון של עם ישראל עם ארץ הקודש, היה אמור להיות במצב נורמלי אתר המורשת השמור והנחשק ביותר שלנו. לא סתם הפריכה התגלית של המזבח הזה, על התאמתו הבלתי נתפסת לתיאור התנ"ך ולפרטים במשניות, את כל תאוריות מכחישי התנ"ך בארץ ובעולם * כיצד קורה שגם אחרי שפגעו בו ערבים אין במקום הזה אפילו עמדת שמירה?

ארנון סגל

"וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם... לֹא-תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱ‑לוֹהֵיכֶם" (דברים יב, ג–ד) צוו בני ישראל לקראת כניסתם לארץ. אלא שבישראל של ימינו דווקא מזבח ה' נתון בסכנת ניתוץ. מדובר במזבח שאיתר בהר עיבל בשנת 1980 הפרופ' אדם זרטל ז"ל, איש קיבוץ עין שמר, קיבוץ של השומר הצעיר. כמה שנים חלפו עד שזרטל בא לכלל מסקנה חד-משמעית – ובמובנים רבים פשוט נאלץ להכיר בה – שמדובר במזבח שהקים בנקודה הזאת יהושע בן נון כמתואר בתנ"ך. האתר המופלא מאשר אחד לאחד את הפרטים הקטנים בספר דברים ובספר יהושע בנוגע לאירוע הברית שצווה עם ישראל לערוך בהר הזה לאחר חציית הירדן.

בדיוק בשל כך, אגב, המזבח בעיבל הוא כאב ראש איום למצדדים בביקורת המקרא ולמכחישי התנ"ך, מי שמיאנו להכיר אפילו בדוד המלך כדמות ממשית. ביקורת המקרא הרי טוענת שספר יהושע, כמו כל מה שמתואר בתנ"ך בנוגע לתקופה שקדמה למאה התשיעית לפנה"ס, לא בהכרח היה ונברא אלא נכתב בתקופה מאוחרת ונגוע עמוקות בפוליטיקה הסבוכה של הימים ההם. והנה צץ בהר עיבל אתר חד-תקופתי ובו מזבח שכל ילד שלמד מסכת מידות (שנערכה 1,400 שנים אחרי הטקס בעיבל) מסוגל לזהות.

כמעט כל החרסים שנמצאו באתר בעיבל הם בני אותה תקופה, המכונה בעגה הארכאולוגית "ברזל 1", ומתוארכים סביב שנת 1200 לפנה"ס. בדרך כלל מתגלות בחפירות שכבות של חרסים מכמה תקופות, והעובדה שבעיבל זה אחרת רומזת שהאתר שם כנראה נגנז ונשכח מלב אחרי האירוע החד-פעמי שהיה בו. המזבח אותר בחלקה העליון של שלוחה שיכלה להכיל קהל עצום. בפינה הצפונית של המזבח יש אבן שטוחה גדולה שייתכן ששימשה לשחיטת הקורבנות. זה מזכיר את פסוקי ספר ויקרא שנכתב בהם שהקורבנות נשחטו על ירך המזבח צפונה.

בבית שני היו צלעות המזבח והמקדש כולו מכוונות לרוחות השמיים, ואילו בעיבל דווקא הפינות מכוונות במדויק על קו צפון–דרום, אבל העיקרון זהה. בספר דברים פרק כז מצווה עם ישראל לכתוב במסגרת המעמד בהר עיבל את דברי התורה על גבי אבנים גדולות שסוידו בסיד. ואכן, בתחתית המזבח אותרו כעשרים לוחות אבן מסוידים שנגנזו שם. ייתכן שבעתיד יתאפשר לזהות אם יש כתב על הסיד.

יוסי דגן: זכיתי להיות במתחם עם אדם זרטל ז"ל כמה פעמים, והוא אמר לי שלדעתו הנקודה הזאת מהווה הוכחה מדעית למעמד הר סיני. מצאו במזבח 800 עצמות של בהמות כשרות להקרבה, בהמות בנות שנה שעצמותיהן נשרפו באש. מצאו שם גם שתי חרפושיות, כלומר חותמות, אחת מהן מתקופת רעמסס השני, שהוא כנראה פרעה של יציאת מצרים. זה אומר שמי שנשא אותה יצא ממצרים, הלך במדבר ונכנס לארץ, ולכל אורך הדרך החותמת הזאת הייתה בכיס שלו. בסוף המסע הוא הגיע עם כל בני הדור ההוא להר עיבל, ושם החרפושית נפלה לו מהכיס. שם בעצם נחתמה מגילת היסוד של העם היהודי, ובאמת כתוב בתורה על המעמד ההוא 'היום הזה נהיית לעם'. שם הפכו בני ישראל לעם ישראל

בשבועיים האחרונים התברר שכעשרים מטרים ממדרגת האבנים הקדומה שהקיפה את המתחם – ונבנתה כנראה בידי בני ישראל בעת מעמד הברית – נהרסו ואבניהם נגרסו עד דק כדי לשמש חצץ לצורך כביש שנסלל כעת במקום ואמור לחבר בין כפר המחבלים עצירה א-שמאליה למחנה הפליטים העוין עסכר שבפאתי שכם ("קיני צרעות", להגדרת ראש מועצת שומרון יוסי דגן). מה שמנחם מעט הוא גל הזעם האדיר שהתעורר בארץ בעקבות הדיווחים מעיבל. דגן מעיד שזכה לשטף פניות בעקבות האירועים בהר מכל המנעד הפוליטי. גם ראש הממשלה ונשיא המדינה שיגרו לתקשורת תגובות נזעמות על ההרס באתר. נתניהו הבטיח להציב במקום שמירה, צעד לא מסובך, היות שבסמוך למקום המזבח ניצב בסיס צבאי גדול, ונוסף על כך התחייב לבוא חשבון עם מחוללי ההרס.

אלא שהעבודות הפלשתיניות לסלילת הכביש בהר עיבל נמשכות כסדרן בינתיים, ואיש מקרב מבצעיהן לא נעצר. אם לא די בכך, בשטח גם אין כל שמירה. ברשתות ובאתרי התקשורת התנהל ויכוח אם האתר מצוי בשטח B, שבשליטה אזרחית פלשתינית, או שמא בשטח C, שבשליטה ישראלית מלאה. כך או אחרת, מעט רצון טוב ואכפתיות מצד הרשויות היו מביאות לא רק לידי בלימת ההרס בטרם התרחש אלא גם מסייעות לאתר החשוב הזה לקבל את הכבוד המגיע לו.

"עצם סלילת הכביש היא הפקרות ביטחונית"

אשר קורלק מקדומים, מוותיקי המתיישבים בשומרון המכיר את השטח מקרוב זה 45 שנים, מספר שלפני כשלושה חודשים נחרד לגלות בתצפית מראש הר גריזים שבתי שכם הולכים ומטפסים במעלה הר עיבל וכבר מתקרבים אל הפסגה. הוא הבחין גם בפריצתה של דרך היקפית סביב ההר, ולדבריו מטרתה היא הכנה להמשך הבנייה ול'כיבוש' פסגת הר עיבל. המראה הדליק נורה אדומה, ובירור קצר הוביל את קורלק לשוקי לוין, לשעבר קב"ט במועצה האזורית שומרון. לוין בתגובה הציע לו להצטרף לסיור במקום. "לאחר כעשרה ימים, כשערכנו את הביקור, חשכו עיניי", מעיד קורלק. "מצידו הצפוני של הר עיבל הולך ונפרץ כביש היקפי המתקרב עד למרחק של 400 מטרים מהמזבח. לפני כשבועיים שוקי שב וביקר במקום וגילה שהדרך שהחלה להיפרץ אז הפכה בינתיים כמעט לכביש מהיר".

ראש מועצת שומרון יוסי דגן משוכנע אף הוא שהמחדל בנושא גולש הרבה מעבר לעניין הנקודתי של מזבח יהושע. "מדובר בכביש שעצם סלילתו היא הפקרות ביטחונית. זה חלק ממהלך דרמטי שמתרחש כבר שנה וחצי ובמסגרתו הפלשתינים פוגעים בשיטתיות באתרים ארכאולוגיים ובאתרי מורשת יהודיים בשומרון. הראשון שבהם היה תל ארומה, עיר שמוזכרת בתנ"ך כזו שבה ישב אבימלך בן גדעון והיה בה גם מבצר חשמונאי חשוב. בתל ארומה המצב שערורייתי ממש. הערבים סללו כביש על האתר והשמידו חלק מבורות המים החשמונאיים במקום, שהייתה בו מערכת מים עתיקה משוכללת מאוד.

"הערבים מתנכלים גם לתל שומרון, ושם יש גנבות שיטתיות של עתיקות. הפלשתינים הקימו במימון איטלקי מוזאון בכפר הסמוך, ופעם אחרי פעם מעבירים עתיקות מהתל הארכאולוגי אל המוזאון. הם גם בונים מבנים לא חוקיים על גבי העתיקות. הפעם האחרונה שהרס המנהל האזרחי את המבנים שלהם באתר הייתה לפני כמה שנים טובות. בחניון שם הם הציבו תורן ענק ועל גביו דגל אש"ף, הכול אגב פגיעה קשה בעתיקות. לכן לחלוטין לא הופתעתי מהפגיעה העכשווית באתר המזבח בעיבל".

ביום חמישי שעבר ערכה מועצת שומרון מבצע שיקום באתר המזבח. יותר משלושים פועלים יהודים בליווי ארכאולוגי מקצועי ניסו לתקן מעט ממה שהרסו הפלשתינים, אולם מטבע הדברים את מה שכבר נהרס אי אפשר להשיב לקדמותו. מעבר לכעס חשוב לדגן לנמק גם את משמעותו של המתחם הזה: "זכיתי להיות בו עם אדם זרטל ז"ל כמה פעמים, והוא אמר לי שלדעתו הנקודה הזאת מהווה הוכחה מדעית למעמד הר סיני. מצאו במזבח 800 עצמות של בהמות כשרות להקרבה, בהמות בנות שנה שעצמותיהן נשרפו באש.

"מצאו שם גם שתי חרפושיות, כלומר חותמות, אחת מהן מתקופת רעמסס השני, שהוא כנראה פרעה של יציאת מצרים. זה אומר שמי שנשא אותה יצא ממצרים, הלך במדבר ונכנס לארץ, ולכל אורך הדרך החותמת הזאת הייתה בכיס שלו. בסוף המסע הוא הגיע עם כל בני הדור ההוא להר עיבל, ושם החרפושית נפלה לו מהכיס. שם בעצם נחתמה מגילת היסוד של העם היהודי, ובאמת כתוב בתורה על המעמד ההוא 'היום הזה נהיית לעם'. שם הפכו בני ישראל לעם ישראל".

יש איזו שמירה כעת באתר?

"אין כל שמירה. הייתה הבטחה של ראש הממשלה שתוצב שמירה במקום, והלוואי שהיא תקוים. הממשלה מזניחה את האתרים המרכזיים ביותר בהיסטוריה של עמנו, הבסיס לאחיזה שלנו בארצנו, השורשים שלנו, שהם גם נכסים תרבותיים של ההיסטוריה האנושית. אוזלת היד מדהימה אותנו, ואני בטוח שהיא מדהימה גם את הרשות הפלשתינית. ברוך ה' הרעש שעוררנו בעניין עצר את ההרס. גם הפלשתינים הבינו שהם הגזימו".

יש סיכוי שמי שעשה זאת יעמוד לדין?

"הרשויות יודעות מי עשה זאת, וראש הממשלה הבטיח שיתפסו אותו. אני מחכה לראות שזה מתממש. די מאסנו בדיבורים. אנחנו מצפים למעשים. מצב האתרים הארכאולוגיים ואתרי ההיסטוריה ביהודה ושומרון בכלל בשנים האחרונות הוא חרפה לאומית. הרשות הפלשתינית פועלת בשטח, וההנהגה שלנו – הממשלה – שותקת או לכל היותר יוצאת בגינויים בלתי מחייבים לפרוטוקול.

"גם אם אתר המזבח אכן מצוי 300 מטרים בתוך שטח B, אני מצפה שצה"ל והמנהל האזרחי יקבלו הוראה לגדר את השטח הזה, להציב בו שמירה ולהרוס את הכביש. זו הפקרה לאומית. שלחתי השבוע מכתבים לשר הפנים ולשרה להגנת הסביבה ודרשתי מהם להכריז על אתר מזבח יהושע גן לאומי. זאת אף על פי שאני יודע שגם שומרון העתיקה מוכרת זה כבר כגן לאומי, ובכל זאת המצב שם שערורייתי".

יוסי דגן: הרשויות יודעות מי עשה זאת, וראש הממשלה הבטיח שיתפסו אותו. אני מחכה לראות שזה מתממש. די מאסנו בדיבורים. אנחנו מצפים למעשים. מצב האתרים הארכאולוגיים ואתרי ההיסטוריה ביהודה ושומרון בכלל בשנים האחרונות הוא חרפה לאומית. הרשות הפלשתינית פועלת בשטח, וההנהגה שלנו – הממשלה – שותקת או לכל היותר יוצאת בגינויים בלתי מחייבים לפרוטוקול

"מדינת ישראל כבר הבינה שמה שקורה בשטח B משפיע על השטח שבשליטה ישראלית מלאה. המנהל האזרחי אוכף כיום במקרים של מזבלות שמעלות עשן וכיוצא בזה גם כשהן מצויות בשטח B. להבדיל, בטח ובטח שהיא צריכה לדאוג לערש ההיסטורית של העם שלנו ושל האנושות כולה גם אם היא מצויה בשטח B. מדינת ישראל חתומה על חמש אמנות בינלאומיות שבהן התחייבה לשמור על אתרים ארכאולוגיים, והיא איננה ממלאת את חובתה. לא המועצה האזורית שומרון אמורה לשקם את ההרס במזבח יהושע ולדאוג לו. אני מחכה למעשים".

אין אכיפה

מצד שני ייתכן שגם המקרה הזה הוא בסך הכול עוד היבט של המחדל החמור באמת: העובדה שאתר המזבח נמצא בשומרון, שטח שטרם הוחלה עליו הריבונות הישראלית, מה שגורם לרשות העתיקות להסיר את ידיה מעיסוק בו. שלא לייחוס אומרים לנו גורמים בשטח שאחת הסיבות לכך שאתרים ארכאולוגיים ביהודה ובשומרון מוזנחים היא שרשות העתיקות איננה ממונה על קמ"ט ארכאולוגיה, הגורם במנהל האזרחי שתפקידו לאכוף באזורים הללו את חוק העתיקות. "יוצא שהוא פועל לבדו, ואין מעליו משרד ממונה. אין עליו אכיפה. הוא לא אדם רע, אבל גם לא יוצא מגדרו כדי לטפל בבעיה החמורה".

מקמ"ט ארכאולוגיה ומהמנהל האזרחי בכלל לא נמסרה תגובה על שאלותינו בעניין עד מועד סגירת הגיליון. שם העבירו אותנו מגורם אחד למשנהו.

'עולם קטן' שיגר שאילתה בעניין ללשכת ראש הממשלה, ובה שאלנו כיצד התאפשרה הפגיעה באתר מזבח יהושע ואם הדבר איננו נובע מהפקרת האתר החשוב בידי ממשלת ישראל ומהעובדה שאף לא הכירו בו כאתר מורשת של עם ישראל ולא טרחו להציב בו שמירה. תהינו גם מה בכוונת ראש הממשלה לעשות כדי שהדבר לא יישנה, אם כעת תוצב שמירה קבועה במקום, אם הממשלה תכיר כעת בנקודה כאתר מורשת של העם היהודי ואם יש כוונה למצות את הדין עם הורסי האתר.

כל שקיבלנו כתגובה הוא השורה הקצרה הזאת: "ראש הממשלה התייחס לזה בשבוע שעבר: 'לגבי האירוע החמור בהר עיבל – הנחיתי היום לבצע חקירה מיידית כדי לתפוס את האחראים ולאבטח את המקום. נשמור על המקומות ההיסטוריים שלנו'".

מאמצינו לפנות גם לשר הביטחון ולראש הממשלה החליפי בני גנץ בעניין עלו בתוהו. מכל מקום, במכתב ליו"ר ועדת החוץ והביטחון צבי האוזר, שביקש לערוך השבוע סיור של הוועדה במתחם בהר עיבל בעקבות השחתת המקום, השיב גנץ שאיננו מאשר זאת וכתב כך: "בתאריך 4.2 דווח למנהל האזרחי אודות פגיעה במרחב אתר מזבח יהושע בן נון השוכן בהר עיבל. יודגש כי האתר המדובר נמצא בשטח B תחת שליטה אזרחית של הרשות הפלשתינית, זאת בהתאם להסכמי אוסלו. כידוע, המנהל האזרחי אמון על מימוש הסמכויות האזרחיות בשטחי C בלבד, ומשכך פועל בשטחים אלו לשימור האתרים הארכאולוגיים, כמו גם למניעת שוד והרס עתיקות.

"על אף זאת, לאור תלונות שהתקבלו מצד גורמים בהתיישבות, התקיים סיור באתר בהשתתפות ראש מנהלת התיאום והקישור בשכם, בו נבחנו הטענות לפגיעה באתר. במהלך הסיור התגלה כי מדובר בפגיעה בטרסה ההיקפית שמסביב לאתר וכי אין פגיעה באתר עצמו. יצוין כי נציגי המנהל האזרחי קיימו שיח בנושא עם ראש מועצת עצירה א-שמאליה שטען כי הפגיעה באתר נעשתה בשגגה. בתאריך 11.2.21 בוצעו עבודות השיקום באתר. על מנת למנוע הישנות של פגיעה באתר נציגי המנהל האזרחי הציגו בפני נציגי מועצת עצירה א-שמאליה את גבולות האתר הארכאולוגי.

"עולה כי הסיור באתר יחייב אבטחה משמעותית. בהתחשב בכל האמור לעיל ומכיוון שהאירוע כבר טופל, אזי אני סבור כי אין מקום לעריכת סיור כעת בשטח נוכח המיקום והמשמעויות מבחינת ליווי ומיגון בטחוני. לא אאפשר לעשות שימוש בחיילי צה"ל כתפאורה לקמפיין בחירות".

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
אור חדש בציון

  יסודות הציונות: תכירו את...

לייקר כל יממה

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם