שקט בחוץ, סוער בפנים Featured

 8 water
מה הם מים טריטוריאליים? כיצד קובעים למי שייכים אוצרות הטבע שבים? מה זה אומר על הביטחון שלנו מאזור הים אם כל כך הרבה נפט הצליח להישפך לתוכם? וגם צוהר ממש קטן למה שמתרחש בעולם הדממה של הצוללות ומדוע מדובר באחד מאמצעי הלחימה המושקעים בעידן החדש

איתמר מור

זיהום החופים הנרחב בשבוע האחרון שוב העלה לכותרות את המונח 'מים טריטוריאליים'. הספינה או הספינות הזרות שככל הנראה אחראיות לכתם הנפט שיצר את מצבורי הזפת האדירים המציפים את קו החוף הישראלי לאורך 160 ק"מ שייטו באזור הסמוך למים הטריטוריאליים של ישראל, אזור שגם הוא, לפי אמנות בינלאומיות, נמצא באחריותה של ישראל. במילים אחרות, מישהו נכנס אלינו לגינה, שפך את הזבל והלך.

איך דבר כזה קורה? האם מחדל כזה היה יכול להתרחש גם ברמה הביטחונית או הכלכלית? האם מדינת ישראל מזניחה את המים הטריטוריאליים שלה? כדי לענות על השאלות האלה יש להבין תחילה את משמעות המונח 'מים טריטוריאליים' מבחינת החוק הבינלאומי והמעשי.

נתחיל בקצת היסטוריה. שליטה במי הים הייתה לא אחת עילה למלחמה. כבר לפני 2,500 שנה קבעו הרומאים כי כל מימי הים התיכון נתונים לשליטתם, וכבר בתקופה ההיא קבע הכוח הצבאי גבול טריטוריאלי לא רק ביבשה אלא גם בים. לפני כ-500 שנה נתגלע סכסוך בין הולנד לאנגלייה, שהיו שתיהן מעצמות ימיות, על זכויות שיט בים הפתוח. הסכסוך הזה הגיע להסדר בזכות הגמרא, לא פחות ולא יותר: המלך צ'ארלס הראשון מינה דיפלומט מיוחד לניהול המשבר, והדיפלומט שכר את שירותיו של יהודי תלמיד חכם כדי שיביא לשולחן הדיונים את דעת חכמי ישראל והמשנה בעניין קביעת גבולות ימיים.

בעקבות הסכסוך המדובר נכתבו שני חיבורי מופת בתולדות המשפט הבינלאומי. אחד מהם, 'הים הסגור', מביא מהתנ"ך ומהתלמוד שלל הוכחות המתוות בדייקנות נחרצת את גבולות ארץ ישראל ואת גבולות נחלות השבטים, ובכללם גבולות הים. מכאן, קובעים המשפטנים, שגם גבולות ימיים, שכמוהם היו כבר לישראל הקדומה, שרירים וקיימים חרף היותם ואולי ודווקא בשל היותם פרי דמיון משפטי.

חוק הים הראשון נקבע במאה ה-17 וקבע תחום מים טריטוריאליים לפי טווח התותח של ספינות המלחמה באותה עת (כ-4.5 ק"מ). חוק זה הלך והשתנה במהלך השנים עד לגלגולו הנוכחי, שנקבע בשנת 1988, והיום המונח 'מים טריטוריאליים' חובק שלושה תחומי מים הסמוכים למדינה בעלת קו חוף.

התחום הסמוך ביותר לחופים, שאליו מתכוונים בדרך כלל כשמדברים על מים טריטוריאליים, הוא הגבול הימי. גבולה הימי של מדינה נקבע במרחק 12 מייל (22 ק"מ) מחופי המדינה.הגדרה זו נקבעה בחוק הים של האו"ם משנת 1988, ולפיו תחום הגבול הימי של מדינה יהיה בריבונותה ובתחום שיפוטה, ובכלל זה גם המרחב האווירי שמעליו.

סא"ל ג': אני עצמי השתתפתי פעם בהפלגה שבה התגלתה תקלה בצוללת, ותיקונה הכריח עלייה על פני המים. בלי לגלות יותר מדי פרטים אציין רק שהיינו מול חופיה של מדינה עוינת לישראל. כשהתחלנו לעלות גילינו שמעלינו מתנהל משט ענק של כל הצי המקומי, כנראה לרגל חגיגות מסוימות. צללנו מהר בחזרה למטה אבל זה היה קצת מאוחר מדי. כמעט שעתיים ישבנו למטה בשקט גמור כשסביבנו פצצות עומק נופלות על ימין ועל שמאל

להגדרה זו משמעויות רחבות מבחינות ביטחוניות, כלכליות, אקולוגיות וריבוניות. החוק הבינלאומי מאפשר למדינה לפקח על הנכנסים לתחום המים שלה, לגבות מכסים ומיסים, למנוע הברחות וכניסת מהגרים בלתי חוקיים ובעת הצורך אף לתקוף ללא אזהרה מוקדמת כלי שיט הנכנסים לתחומה. הסעיף האחרון תקף במיוחד כלפי צוללות.

אנשי הדממה

סא"ל (במיל') ג', סגן מפקד צוללת, מבהיר בריאיון ל'עולם קטן' כי מדובר באחד האיומים הגדולים ביותר על צוללות בכל העולם. "המטרה העיקרית של צוללות היא לאסוף מידע ומודיעין", הוא אומר. "כדי לעשות זאת צוללת איננה חייבת לעלות על פני המים. בצוללות המודרניות שפע של מכשור אלקטרוני וטכנולוגי רגיש המאפשר לאגור מידע על הנעשה ביבשה ובסביבה הימית שמעל הצוללת ובסביבתה.

"צוללות של כל המדינות נכנסות כל העת למרחב המים הטריטוריאליים של מדינות אחרות. כיום כולם מרגלים אצל כולם, במילים אחרות: מפרים ריבונות. זו הסיבה שצוללות נחשבות לאחד האיומים האסטרטגיים הגדולים ביותר. יש להן יכולת תקיפה ומודיעין, וכל זה בלי שיתגלו. צוללות מודרניות יכולות לשהות מתחת למים בלי בעיה ארבעים יום. צוללות אטומיות אפילו יותר. זו הסיבה שהחוק הבינלאומי מתיר להטביע צוללת ללא כל אזהרה מראש.

"מדובר בהפרת ריבונות שיש בה ממד של איום ממשי. זה בדיוק מה שקרה לפני קצת פחות משנה וחצי כשספינת חיל הים שהייתה במשימה שגרתית מול חופי תל אביב חשפה במקרה צוללת רוסית מתחתיה. הצוללת הייתה במרחק של כ-15 ק"מ מחוף תל אביב, כלומר בתוך הגבול הימי של ישראל. סביר להניח שאילו היינו מטביעים את הצוללת, לא רק שאיש לא היה מאשים את ישראל, גם הרוסים היו מכחישים. מצד שני המחיר הדיפלומטי הלא רשמי היה גבוה מאוד. ההחלטה הייתה להעביר למוסקווה מסר שאנחנו יודעים מה הם עושים ולתת להם את האפשרות להסתלק באלגנטיות, וכך הם עשו.

"מנגד, אני עצמי השתתפתי פעם בהפלגה שבה התגלתה תקלה בצוללת, ותיקונה הכריח עלייה על פני המים. בלי לגלות יותר מדי פרטים אציין רק שהיינו מול חופיה של מדינה עוינת לישראל. כשהתחלנו לעלות גילינו שמעלינו מתנהל משט ענק של כל הצי המקומי, כנראה לרגל חגיגות מסוימות. צללנו מהר בחזרה למטה אבל זה היה קצת מאוחר מדי. כמעט שעתיים ישבנו למטה בשקט גמור כשסביבנו פצצות עומק נופלות על ימין ועל שמאל".

סמכות ואחריות

הגבול הימי אינו מעניק למדינה רק זכויות אלא גם אחריות. כל זיהום או פגיעה באיכות המים והסביבה הימית הנמצאים בריבונותה של מדינה מחייבים אותה לשאת בתוצאות ובעלויות, ומכאן נובעת חובתה של מדינת חוף לפקח על זיהום הים. במקרים שבהם המרחק בין שתי מדינות אינו מאפשר מרחב של 12 מייל לכל אחת מהן, כמו למשל במפרץ אילת, התחום הימי מחולק שווה בשווה בין שתי המדינות.

התחום השני מכונה האזור הסמוך. מדובר על 12 מייל ימיים נוספים על 12 המייל הראשוניים של המים הטריטוריאליים. באזור הסמוך מותר למדינה "למנוע הפרה של מנהגיה, חוקיה ותקנותיה הבריאותיים, למנוע הגירה בלתי חוקית ולשמור על כספי הציבור". אין למדינה יכולת למנוע מעבר של ספינות באזור הסמוך, אולם אם יש חשד סביר לפגיעה בטבע או לנזק כלכלי או רפואי, יש אפשרות למדינה שהאזור הסמוך בסמכותה לעכב את כלי השיט ולדרוש ממנו הסברים והוכחות.

עוד הרבה לפני האסון הנוכחי, לפני כשלוש שנים, פורסם דו"ח של החברה להגנת הטבע שעולה ממנו כי הים בישראל אינו מוגן, אינו מתוכנן, אינו שמור, אינו מנוהל ואינו ערוך לאירועי זיהום. רק 3% מהמים הטריטוריאליים של ישראל מוגנים באמצעות שמורות. הקמתם של מתקני ייצור חשמל, הרחבת הנמלים והצבת מתקני שינוע נפט מראות כולן כי זה רק עניין של זמן עד שנמצא עצמנו באסון אקולוגי נוסף.

זה בדיוק המקרה כעת: עשר ספינות שייטו באזור הסמוך של מדינת ישראל כשהחל להתפשט כתם השמן בים התיכון. הסברה היא כי לפחות אחת מהן אחראית לזיהום, אם בזדון ואם בשוגג. מכאן נובעת סמכותה של ישראל לעכב את הספינות ולדרוש את יומני השפכים שלהן עד לבירור המקרה.

למי שייך האוצר שבים?

התחום השלישי והרחב ביותר מכונה המים הכלכליים, והוא נמתח עד 200 מייל ימי (כ-370 ק"מ) מקו החוף. תחום המים הכלכליים מאגד את זכויות הדיג, אוצרות הטבע התת-מימיים וכן כרייה של נפט וגז טבעי. זהו התחום השנוי ביותר במחלוקת כיום בכל העולם, ובגינו מוגשות בכל שנה מאות עתירות לבית הדין של האו"ם בטענה להפרת זכויות.

סין נחשבת כיום לעבריינית הראשית בכל הקשור להפרת זכויות דיג, מאחר שצי ספינות הדיג שלה השתלט בעשור האחרון כמעט על כל פינה אפשרית בים בכל העולם. מדינות רבות באסיה מנהלות מלחמת סחר נגד סין בתחום הדיג. לעיתים הסכסוך נעשה אלים ומתעוררים עימותים בלב ים בין צוותים של ספינות.

ישראל מכירה את העימותים על זכויות כלכליות בפן אחר, הקשור לגז הטבעי. לבנון מנהלת בשנים האחרונות מאבק משפטי נגד ישראל בכל הקשור לגבולות המים הכלכליים שנמצאו בהם מאגרי הגז הגדולים תמר ולווייתן. לפני כעשר שנים חתמו ישראל וקפריסין על הסכם תיחום המים הכלכליים, הכולל את שדות הגז בשטחה הכלכלי של ישראל. אף שקפריסין ולבנון חתמו הסכם נפרד שלוש שנים קודם לכן, לבנון מתנגדת להסכם החדש עם ישראל וטוענת כי ישראל גזלה ממנה 860 קמ"ר מהאזור הכלכלי הבלעדי שלה.

לנוכח המתיחות החלה ישראל בחיזוק ניכר של חיל הים כדי לאפשר הגנה על שדות הגז המרוחקים. לאחרונה עלה העימות שלב נוסף כשהכריזה טורקייה כי איננה מקבלת את ההסכם הישראלי-קפריסאי וטענה לזכויות משלה במים הכלכליים של קפריסין הטורקית. כמו כן הודיעה טורקייה כי תמנע בכל דרך שהיא הנחה של צינור הובלת גז משדות הגז הישראליים לאירופה דרך שטחה הימי- כלכלי.

הטבע נדחק הצידה

בעוד התחום הביטחוני והכלכלי בים מקבלים את היחס הראוי, בשבוע וחצי האחרונים נחשפנו בעיקר לרכיב הסביבתי, ובו ישראל נמצאת בשפל. עוד הרבה לפני האסון הנוכחי, לפני כשלוש שנים, פורסם דו"ח של החברה להגנת הטבע שעולה ממנו כי הים בישראל אינו מוגן, אינו מתוכנן, אינו שמור, אינו מנוהל ואינו ערוך לאירועי זיהום. רק 3% מהמים הטריטוריאליים של ישראל מוגנים באמצעות שמורות.

אם לא די בכך, הזרמת שפכים לים עדיין מתרחשת בחלק מהרשויות כעניין שבשגרה. הצפיפות הגוברת של מפעלי ההתפלה לאורך חופי ישראל, הקמתם של מתקני ייצור חשמל, הרחבת הנמלים והצבת מתקני שינוע נפט מראות כולן כי זה רק עניין של זמן עד שנמצא עצמנו באסון אקולוגי נוסף.

ניר פפאי, סמנכ"ל החברה להגנת הטבע ומחבר הדו"ח המפורט, אומר כי הגענו למצב הנוכחי משום שהים אינו מושך את תשומת הלב הציבורית. "הביטוי 'רחוק מהעין רחוק מהלב' היה נכון בישראל שנים ארוכות בכל הנוגע לים, אולם כל זה השתנה בעשור האחרון. ההישענות של מדינת ישראל על מפעלי ההתפלה כעל מקור אספקת מי שתייה מרכזי מחד גיסא ותגליות הגז במים הכלכליים מאידך גיסא הופכות את הים התיכון למשאב קיומי.

"בישראל יש חמישה נמלים ושבע מעגנות, ו-11,000 אוניות מסחר מגיעות לחופי ישראל מדי שנה. מערכת הביטחון מגדירה שטחים נרחבים במרחב הימי סגורים בפני שימושים אחרים. האדם ללא ספק חשוב, אבל כשהטבע נדחק הצידה לא ברור לאיזה עולם ומציאות אנו מגדלים את ילדינו".

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הגיע הזמן לימין אמיתי

  מאמר מאת עמיעד כהן

כאן ביתי

  תושבת לוד: עדין מתפרעים...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם