המקרא ללא ביקורת Featured

 m 2 bikoret
כך נראית ביקורת המקרא ללא ביקורת
לפעמים במהלך שנותיו באקדמיה יכול הסטודנט לגלות תורה קצת אחרת מזו שפגש בנעוריו: ביקורת המקרא. אלא שאם מציבים את התאוריה שעומדת ביסודה, תורת התעודות, בכלים מחקריים ביקורתיים שהיא מתיימרת לשרת, עולות תהיות רבות כל כך עד שהולך ומתבהר שעדיף אפילו לחוקרים שאינם אנשי אמונה לזנוח את ההשערות הרבות ולאחוז בהסברים המעמיקים של חז"ל על הממד הא‑לוהי הניכר במקרא, ולו בשביל היושרה המדעית

מאור עובדיה, חבר במכון ידעיה

חקר המקרא הוא תחום מורכב הכולל ענפים רבים. אחת ההשערות המרכזיות בתחום היא תורת התעודות. תאוריה זו, שראשיתה במאה ה-18, מסתמכת על כפילויות וסתירות לכאורה בתורה כדי לטעון שהתורה מורכבת למעשה מכמה מקורות שונים. את ניסוחה המפורסם של התאוריה כתב יוליוס ולהאוזן, והוא חילק את התורה לארבע תעודות מרכזיות. אחריו אפיינו החוקרים מקורות אלה על פי אלמנטים כמו סגנון, דקדוק וכדומה, והציעו דגם היסטורי לאופן שבו שולבו יחד. תורת התעודות עברה שינויים רבים מאז, אך עיקריה מקובלים על חוקרי מקרא עד היום ומערערים לכאורה על האמונה המסורתית.

חז"ל כבר עמדו על התופעה שהצביעו עליה החוקרים וכינו אותה "שני כתובים המכחישים זה את זה". פרשנים רבים עסקו ביישוב הסתירות והכפילויות, ובמקרים רבים פירושיהם טובים ומשכנעים. יש גם תפיסות תאולוגיות שמסבירות איך אפשר ליישב את האמונה בתורה מן השמיים עם עמדות המחקר, אך למעשה בחינה ביקורתית של תורת התעודות מראה שבעוד העובדות שהצביעו עליהן החוקרים אכן קיימות, התאוריה שנבנתה עליהן שגויה וחסרת יסוד.

למשל, הטענה המפורסמת שאפשר לפרק את הטקסט המקראי לארבע תעודות קוהרנטיות לפי כמה כללים פשוטים (כמו שמות ה' השונים), היא פשוט אגדה לא נכונה. במקומות רבים אכן אפשר לפרק כך את הטקסט, אך מספר החריגים עצום: פעמים רבות אנו מוצאים שם א‑לוהות במקום ש'היה אמור' להיות בו שם ה', או סגנון מסוים היכן ש'היה אמור' להיות סגנון אחר. במקרים אלה נאלצים החוקרים להשתמש באפולוגטיקה ולייחס חריגות כאלה לעורך התורה או לתעודות חדשות שמומצאות כל הזמן.

ואולם השימוש הנרחב בתירוצים אלה מערער את כל הקוהרנטיות של השיטה ושומט את הבסיס שעליו היא נשענת: אם יש המון חריגות שאת כולן אפשר לתרץ, הרי שהשערת התעודות נעשית הנחת המבוקש, אינה ניתנת להפרכה ואינה יכולה להיחשב תאוריה מדעית. מדוע אפוא להעדיף הסברים אלה על פני פירושים אחרים, ובפרט שלא ידוע על אף ספר אחד אחר במזרח הקדום שנערך עריכה כזו?

כל ביקורת המקרא נשענת על כשל לוגי, שכן היא מניחה כי לא ייתכן שמחבר אחד יכתוב בצורה כזו, אבל מניין לנו איך אמור לכתוב מחבר א‑לוהי? שימוש בכלים פילולוגיים שנועדו לניתוח טקסטים אנושיים אינו רלוונטי אם מאמינים בתורה משמיים אלא מניח מראש שהתורה נכתבה בידי אדם

ואכן, יש פירושים חלופיים. משה צבי סגל ראה בכך גוון ספרותי מיוחד של התורה, המשתמשת בכמה סגנונות, מקצרת במקום אחד ומרחיבה במקום אחר. קאסוטו הסביר שהשינויים בשמות ה' נובעים מאופי הסיפור המסוים. יש שהציעו לראות בתופעה תוצאה מתבקשת של הרכב התורה עצמה (ספר ניהול המקדש, הכתוב בלשון יבשה, חלקי פרוזה ונאומו של משה, שכתוב בלשונו), וידועה הצעתו של הרב ברויאר שלפיה יש בתורה בחינות שונות המבטאות היבטים שונים בהנהגתו של ה'.

אך מלבד חוסר הקוהרנטיות שבתורת התעודות יש עוד עובדות שמערערות אותה מן היסוד. מתברר שלא רק בתורה יש כפילויות וסתירות אלא גם בטקסטים ידועים אחרים מהמזרח הקדום, ובהם חוקי חמורבי, סיפור הבריאה הבבלי, תיאורי מלחמות מצרים ועוד, וידוע שאת הללו כתב סופר אחד ושהם לא נערכו ממקורות שונים! האם לא מתבקשת מכך המסקנה שבאותה תקופה בני האדם פשוט חשבו וכתבו אחרת, ומה שנראה לנו כפילות או סתירה היה פשוט סגנון מקובל?

נוסף על כך נראות תופעת המילה המנחה, המופיעה בסיפורים רבים בתורה וחוזרת לאורכם באופן שמוכיח כתיבה אחדותית, וגם תופעות ספרותיות דומות, כמו תקבולות כיאסטיות ומבנים ספרותיים מורכבים ומהודקים, גם במקומות שיוחסו למקורות שונים, באופן שיכול לצאת רק מתחת ידיו של מחבר אחד המדייק בכל מילה ופסוק (עיינו בספרי הרב סמט).

מתברר גם שהרבה מהסתירות המפורסמות שהצביעו עליהן המבקרים אינן סתירות כלל; לדוגמה, החוקר גרינץ הראה שאחת ה'סתירות' המפורסמות בסיפור המבול, שילוח היונה או העורב, מופיעה באופן דומה בעלילות גילגמש. חוקרים אחרים הראו שחוקים דומים לאלה שמבקרי המקרא החשיבו סותרים הופיעו באופן כפול גם אצל עמים אחרים!סימנים ותגליות אלו הראו היטב כי במקומות רבים החשיבה האינטואיטיבית שהובילה לפירוק הטקסט איננה תקפה כלל, ומשום כך היא מעמידה בספק את השיטה כולה. גם בדיקת מחשב לא זיהתה במקרא חלוקה למחברים שונים כמו זו שטענו לה החוקרים.

כאשר חוקרים עוד צצות ועולות בעיות מתודולוגיות נוספות, כמו אופיים המעגלי של הטיעונים שעליה תורת התעודות נשענת וההנחה שמחבר לא יוציא מתחת ידו טקסט לא אחיד, אבל עורך התורה משום מה כן עשה זאת (ואם מתרצים שלא רצה לשנות את הטקסט המקודש, מדוע פורר אותו לפירורים?). למעשה, כפי שציין יצחק ברויאר, כל ביקורת המקרא נשענת על כשל לוגי, שכן היא מניחה כי לא ייתכן שמחבר אחד יכתוב בצורה כזו, אבל מניין לנו איך אמור לכתוב מחבר א‑לוהי? שימוש בכלים פילולוגיים שנועדו לניתוח טקסטים אנושיים אינו רלוונטי אם מאמינים בתורה משמיים אלא מניח מראש שהתורה נכתבה בידי אדם.

מאז פרסום מחקריהם של ג'ון ואן סטרס וורולף רנדטורף בשנות ה-70 הפכה השערת התעודות לשנויה מאוד במחלוקת אף בין כותלי האקדמיה. למעשה, תחום חקר המקרא כולו שרוי היום באינספור ויכוחים ומחלוקות, וקשה למצוא בין החוקרים הסכמה אפילו על דברים בסיסיים (עיינו במאמרו של יהושע ברמן, "קלקוליו של חקר המקרא").

לסיכום, תורת התעודות היא תאוריה מעניינת שנראית כובשת ממבט ראשון, אך בחינה ביקורתית שלה בשילוב גילויים חדשים מכים בה מכה קשה עד שאי אפשר להחזיק בה היום. עולם חקר המקרא יכול להביא ברכה להבנתנו את התורה, אך גם אותו יש לבדוק בביקורתיות ולא ללכת שולל אחר דבריו של כל חוקר.

עוד חומר בנושא תוכלו למצוא באתר שלנו, "לדעת להאמין".

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
לחזור לחיים

  הטור האישי של אבינועם...

מעגלים שאין לברוח מהם

  מאמר מאת ד"ר בני...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם