חמש שנים חלפו Featured

 4 goldin
חמש שנים לנפילתו של הדר גולדין הי"ד * הרב ליאור אנגלמן נזכר בלילה המתוח שבו המתנו כולנו לשמוע מה עלה בגורלו

הרב ליאור אנגלמן

מוצאי שבת. אחת-עשרה בלילה. על מדרכה בכפר סבא, בינות לבתים משותפים, מתקבצים באורח בלתי מתוכנן עשרות בני נוער ומבוגרים. חלקם אוחזים שלטים בידיים, רובם באים בידיים ריקות ובלב מלא תקווה. על אף השלטים אין מדובר בהפגנה. יד אוחזת ביד שאוחזת ביד ונוצרים מעגלי ריקוד. זה לא ריקוד של שמחה, הדמעות שמפעם לפעם זולגות מן העין אל הלב יעידו על כך, ועל אף הדמעות, איש אינו טועה – אלו בוודאי לא מחולות של ייאוש.

חצות. העשרות כבר הפכו למאות, אולי יותר מזה. על אף השעה, קולות השירה לא נחלשים, שירי נשמה שעולים מן המקורות, חלק מהרוקדים אינם יודעים את המילים, גם את המנגינה שלקוחה מבתי הכנסת ומזמירות השבת שמעו כאן לראשונה, ובכל זאת אינם פורשים מן המעגל העוטף ומצטרפים אל מנגינת האחדות הזאת שאיננה תלויה בידיעת התווים.

אחת בלילה. בימים כתיקונם היו השכנים מן הבתים הסמוכים מתקשרים למשטרה. אי אפשר לישון עם השירה הזאת. אבל הלילה הזה נשתנה מכל הלילות, אור בכל הבתים מסביב, מפעם לפעם השכנים יורדים ומחלקים שתייה ועוגיות למתאספים. נושאים פנים של ציפייה אל הקומה החמישית בבית ממול, ומוותרים על השינה. אם בבית משפחת גולדין לא עוצמים עין הלילה, מה לנו ולשינה. הרב הצבאי הראשי הגיע בלוויית אלופים. מה הם מבשרים שם? יש לנו כוח לבשורות טובות.

שתיים בלילה. מישהו יורד מבית המשפחה ומבקש בשם הוריו של סגן הדר גולדין שלא יפסיקו לשיר. "זה מחזק", הוא אומר בשמם. גם השירה מתחזקת. אלה כבר אינן הרגליים שרוקדות ולא הגרונות שמוציאים קולות, כבר תשו שאריות הכוח מן הגוף. עכשיו תורה של הנשמה להכתיב לגוף השבור את התווים. גם נשמתו של הדר שרה עכשיו? מה היא שרה עכשיו?

שלוש בלילה. איש לא פורש לישון, אף שמתחילים להבין.

ארבע בבוקר. הדר נפל. נראה כי השירה נפסקה, אבל יש דברים שלא באמת נפסקים. שירת התפילה ההיא של מוצאי שבת הצטרפה אל שירת התפילה לשלומם של שלושת הנעדרים, הצטרפה לשירת המוני המבקרים בסורוקה, בברזילי ובשאר המקומות שבהם כאבו חיילים ואזרחים את מחיר היותנו.

עוד מעט יטילו ספק באחדות הזאת, יאמרו שאנחנו מחופשים לעם אחד רק בעיתות צרה, שכאלו אנחנו, משליכים אח לבור וצובעים בדמעות את כתונת הפסים, ואיך זה לא למדנו כלום, כי סזון ואלטלנה ורצח רבין וגוש קטיף וכל הטוקבקיסטים שקורעים זה את זה לגזרים, ויאמרו שתמיד בימי בחירות אנחנו מתפלגים למפלגות וריח פלגנות מזהם את האוויר. ויאמרו ויאמרו ויאמרו, אבל מי שהיה שם, באישון ליל מול בית משפחת גולדין, יודע דברים אחרים.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
שבת של מי?

  מאמר מאת איתמר סג"ל

אז למה מצווה ועושה

  מאמר מאת יאיר שח"ל,...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם