ימים נוראים Featured

 m 2 noraim
על דעת המקום: ההכנה האמיתית לתפילות הימים הנוראים

הרב שמואל סלוטקי, מנהל פרויקטים באיחוד בתי הכנסת ורב קהילת ישראל הצעיר, רמות ג' ירושלים

בית הכנסת, מקדש מעט, אמור להיות המקום שמגיעים בו לשיא של קרבת ה', אך פעמים נראה שהוא הופך לזירת התגוששות בין אדם לחברו.

איזה מתארח לא חווה על בשרו הודעה של מתפלל קבוע שהמקום שהתיישב בו שייך לו, ועליו לעבור למקום אחר (עד שמגיע בעל המקום האחר ומעבירו שוב למקום אחר)? מי לא נתקל במריבות בין מתפללים על הזכות לעבור לפני התיבה (במיוחד בשנת אבל)? וכי איננו מכירים את המתח שבו מצוי הגבאי הצריך לחלק שבע עליות, אך רבים יותר דורשים לעלות לכבוד יום זיכרון, יום הולדת או ציוני ימים אחרים?

הדבר צורם כפליים מאחר שבית הכנסת צריך להיות המקום הנקי ביותר מעוולות שבין אדם לחברו. כדברי המשורר: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם..." (תהלים כד, ג). כשם שקורבן גזול אין יוצאים בו ידי חובה והוא נפסל מדין מצווה הבאה בעבירה כך ריב אחים בבית הכנסת סותם את הגולל על משמעות התפילה, על העמידה של היחיד והציבור לפני ה' בניקיון כפיים.

אם מישהו חושב שמקרים אלו חדשים, שייכים לדור ה-Y או ה-Z, ראוי שידע שכבר בספרות חז"ל, בראשונים ובאחרונים מצאנו קונפליקטים חברתיים רבים, מגוונים וחריפים עד מאוד בתחומים אלו שבין אדם לחברו במקומות שלכאורה לא היינו מצפים למוצאם.

בפוסקים מתבררות שאלות רבות בענייני כבוד וגאווה, כסף וסכסוכים משפחתיים וחברתיים המוצאים מקומם בבית הכנסת.

לדוגמה, פוסקים רבים דנו בשאלה מצויה בבית הכנסת: האם כוהן השונא את אחד המתפללים או כוהן שיש לו שונאים בקהל יכול לשאת כפיו לברכת כוהנים? האם מתקיים דין 'לברך את עמו ישראל באהבה' במצב כזה? הדיון ההלכתי מעניין כשלעצמו, אך נשאל את עצמנו: בית כנסת, תפילה, ברכת כוהנים ושנאה ומריבה – איך כל אלו מתקבצים יחד?!

הגרי"ד סולבייצ'יק דן במקרה שבעל הקריאה בתורה אינו רוצה להוציא ידי חובת הקריאה בתורה את פלוני, שונאו. האם יצא פלוני ידי חובת הקריאה, או שעליו לחפש בית הכנסת אחר? הדיון ההלכתי הוא אם קריאת התורה היא חובת היחיד או חובת הציבור, אך כיצד אפשר להבין את המציאות שבה אדם עומד להיות שליח ציבור, לקרוא את דבר ה' מתוך תורת ה', ואולי במקרה גם פסוקים מפרשת קדושים, ואהבת לרעך כמוך, ובאותה עת מתעקש שלא להוציא את חברו בקריאתו?!

במקרה דומה דן רבי יאיר בכרך (בן המאה ה-17) בשו"ת חוות יאיר: בכפר קטן שילמו רק מקצת התושבים לבעל התוקע, והאחרים בחרו שלא לשלם. לפיכך ציוו המשלמים על התוקע שלא יוציא ידי חובה את המתפללים שלא השתתפו בתשלום. גם כאן השאלה ההלכתית בדיני שליחות מעניינת ומאתגרת, אך המציאות החברתית בבית הכנסת, ועוד בראש השנה, יום הדין, מאכזבת ומשקפת קושי גדול בחוויה הדתית הראויה למתפללים בבית הכנסת.

שאלות אלו הן פיסה קטנה מיריעה רחבה של תשובות ופסיקות העוסקות בהתנגשויות, מתח ומריבות בין מתפללים בבית הכנסת. זה המקום שעליו אמר ה' לשלמה: "שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּה לְפָנַי הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם; וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם, כָּל הַיָּמִים" (מלכים א ט, ג). המקום הראוי להשראת השכינה, להארת פנים ולקרבת ה' פעמים הופך למקום של ריחוק, ריב ומדון. דומה שעל תפילתם של אלו נאמר בנביא: "וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם... כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ" (ישעיהו א, טו).

מה עושים כדי לשפר את המצב? הנה כמה כיוונים אפשריים:

א.      ערנות למצב! אם כל אחד ואחד מהמתפללים בבית הכנסת בבואם לתפילה ייתנו תשומת לב מיוחדת לכך שמקום התפילה דורש זהירות כפולה ומיוחדת לא רק בהקשר של האדם לקב"ה, כוונה בתפילה או זהירות מדיבורים, אלא קודם כול בעניינים שבין אדם לחברו, זו כבר התקדמות. צעד ראשון חשוב.

ב.      הכשרת רבנים וגבאים בנושאי גישור, הנהגת קהילה ושלום בית במובן הרחב יותר יכולים לתרום לטיפול באירועים המתרחשים במהלך התפילה ואף לסייע במניעתם מראש.

ג.        מינוי אחראים להכנסת אורחים בבית הכנסת בעזרת הגברים ובעזרת הנשים יסייע לזרים הבאים בשערי בית הכנסת. תפקיד האחראים יהיה לאתר לאורחים מקום ישיבה, לתת להם סידור וחומש ולשאול לצורכיהם.

אם נכין עצמנו כראוי לפני פרוס עלינו הימים הנוראים הבאים לטובה, נוכל להתפלל את תפילת הציבור כאיש אחד בלב אחד, 'על דעת המקום ועל דעת הקהל'.

ביום שני הקרוב, ט' באלול, אחר הצהריים, יערוך איחוד בתי הכנסת את כנס 'ירחי כלה' בשיתוף עם מרכז ברקאי בבית כנסת רננים בהיכל שלמה בירושלים. זהו כנס הכנה מיוחד לרבנים ומנהיגי קהילות ולגבאי בתי כנסת לקראת הימים הנוראים, וישתתפו בו הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, רב העיר ירושלים הרב שלמה משה עמאר, הרב דוב ליאור ועוד. הכניסה חינם בהרשמה מראש באיחוד בתי הכנסת: 02‑6259516

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מופת הגורן

  אבי רט כותב על...

התעשייה

  כל מה שרציתם לדעתם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם