שמחה הדדית Featured

 15 sivan

סיון רהב מאיר

1.

חלפו כבר יומיים מאז יום הכיפורים.האם החוויה מתפוגגת וזהו?הנה מה שכותב הרב יוני לביא: "אם עד היום חשבתם שהטופ הרוחני שאפשר להגיע אליו הוא תפילה נעילה קבלו תיקון.יש משהו גבוה עוד יותר: סוכות!תודו שבמבט ראשון זה נראה מוזר.עצים, מסמרים, סדינים, ענפי דקל מה רוחני פה בכלל?ובכל זאת, זו החוליה האחרונה והגבוהה ביותר בשרשרת החגים שפותחת לנו את השנה.יום הכיפורים, עם כל גדלותו, הוא רק שלב מעבר; חלק הכרחי בתהליך התיקון, אבל אי אפשר לעצור בו.המגמה הסופית היא לחזור אל החיים.לשוב אל הטבע והעולם, ועם כל האנרגיות האדירות שצברנו להתחבר מחדש לחיים ולרומם אותם.
נאמר זאת כך: אחרי יום הכיפורים חייב לבוא סוכות, וסוכות יכול לבוא רק אחרי יום הכיפורים.למה?כי הימים הנוראים אינם צורת חיים טבעית ובריאה של אדם.אלו ימים של מיעוט כוחות, של התכנסות וחשבון נפש.יש להם תפקיד חשוב בהחזרת האיזון שאבד בגלל החטאים, אך הם אינם המטרה.אנחנו מתחברים בהם אל המקור והשורש, אבל התכלית היא דווקא חג הסוכות שבו האדם חוזר אל העולם ואל הטבע עם כל עוצמות החיים.זהו האידיאל היהודי, שלא דוגל בהתנזרות אלא בקידוש העולם.יום אחד בשנה עושים יום כיפור ו'עוצרים את העולם'.אבל האתגר האמיתי הוא להכניס את התוכן הזה לחיינו 364ימים בשנה".

2.

עצת זהב מרבי נחמן מברסלב: בפרשת השבוע, פרשת "האזינו", מתאר משה רבנו את כל העבר ואת כל העתיד של עם ישראל. אחד הפסוקים הוא הפסוק הדרמטי הבא: "רְאוּ עַתָּה, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא, וְאֵין אֱלֹוהִים עִמָּדִי, אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא, וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל". מול הפסוק הטוטאלי הזה על אלוקים, רבי נחמן מתמקד דווקא במה שאנחנו צריכים לעשות, ושם את הדגש על המילה "עתה". מה זה "ראו עתה כי אני אני הוא"? הנה הפירוש של רבי נחמן, שיכול לתת דלק ליישום ההחלטות והשינויים מיום כיפור: "מי שיש לו איזה שכל קצת, יוכל להבין כי אין הזמן כלום, כי העבר אין, והעתיד עדיין, וההווה כהרף עין. נמצא שעיקר הזמן של האדם הוא רק זה הרגע שהוא עומד בו, כי העבר עבר ואיננו, והעתיד מי יודע אם יהיה ומה ייוולד בו, ואין לו לעת עתה רק זו הרגע. וזה בחינת 'ראו עתה כי אני אני הוא', 'עתה' דווקא, כי העיקר הרגע שהוא בו עכשיו, ולדלג באותו הרגע על מה שצריך לדלג, ולזכות למצוא את הטוב האמיתי שיכולים למצוא בכל רגע ורגע. בני האדם טועים בזה מאוד, מה שמעמיקים במחשבותיהם על הזמן הבא והעתיד, כי לא ידע האדם כלל מה ילד יום, על כן אין עצה ותחבולה אלא לדעת היטב כי אין לו לעת עתה אלא זה הרגע שעומד בו, ולקשר עצמו עכשיו לה' יתברך".

3.

בכל שנה לקראת סוכות אני נזכרת באחד מדברי התורה הראשונים ששמעתי בחיים. זה היה בגיל 15, בסוף ארוחה באיזה מפגש חינוכי של בני נוער, ונערה בשם דפנה הכריזה ש"לא יכול להיות שאוכלים פה בלי להגיד דבר תורה, אפילו משהו קטן". לא ידעתי מה זה דבר תורה, אבל היא המשיכה מיד: "יש קשר מובהק בין חג סוכות לבין חג הפסח. שני המועדים האלה מלמדים אותנו להעריך את הדברים הבסיסיים ביותר בחיים. בחג הפסח אנחנו לומדים להעריך את הלחם, כשאנחנו מסתדרים שבוע בלעדיו. בחג הסוכות אנחנו לומדים להעריך את הבית, כשאנחנו מסתדרים שבוע בלעדיו".

הרעיון הפשוט הזה מלווה אותי כבר שנים. כעבור שנים מצאתי בו עוד קצת עומק, בדברים שכתב הרב איתמר אלדר על מה אנחנו עושים בחג: "היציאה מדירת הקבע לדירה ארעית מערערת את הבסיס המוצק שעליו נשען האדם כל ימות השנה. קירות האבן מגינים עליו מרוח, הגג מגן עליו משלג ומגשם, ובעידן המודרני גם חום וקור קיצוניים מתמתנים על ידי חימום ומזגן. שגרת החיים המוגנת הופכת את השפע שבתוכו אנחנו חיים למובן מאליו. אם קר – מדליקים חימום, כשחם – מזגן, הגשם הוא מחזה שנצפה דרך החלון, וההשגחה היומיומית של ה' על עולמו הופכת לשגרת חיים בלתי מודעת. פסוקים רבים בתורה מזהירים את העם שעומד לעבור מהמדבר לארץ ישראל בדיוק מפני תחושות כאלה. סכנת השכחה הזו ניצבת בעוצמה כפולה מול האדם המודרני. הסוכה מחדשת אצלנו תודעה אחרת, תנועה נפשית של ענווה. בסטנדרט האנושי, סוכה היא רעועה, הרבה יותר מבית. במבט רוחני, היא בניין עדי עד, ששומרת על האדם לבל ייפול, לבל ישכח".

4.

אולי זה רעיון מפורסם וידוע, אבל אני גיליתי אותו רק כעת, בעיתון "כפר חב"ד": "אנחנו קוראים לחג הסוכות 'זמן שמחתנו' וכך גם מציינים אותו בסידור התפילה. הכוונה היא – זמן שמחתנו ההדדית. שמחת עם ישראל היא גם שמחת הקדוש ברוך הוא, זהו זמן שמחתנו. כך גם פסח, שנקרא בסידור 'זמן חירותנו'. זו חירות הדדית. היציאה לחירות כאן – מסמלת חירות גם של השכינה".

חג שמח, זמן שמחתנו שמח.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מופת הגורן

  אבי רט כותב על...

התעשייה

  כל מה שרציתם לדעתם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם