לזכור את השורשים Featured

 sivan 724

סיון רהב מאיר

1.

טורונטו, קנדה. מסע הרצאות, מאות היכרויות עם אחים ואחיות שמעולם לא פגשתי. הנה שלושה משפטים משמעותיים שאקח איתי בחזרה מכאן:

• הרב סת' גראוור, מנהל תיכון "אור החיים": "בכל בוקר יש בתיכון שבעה מניינים שונים. יש לנו אולם גדול מספיק למניין אחד, אבל אני חושב שצריך לעורר אצל התלמידים אחריות. כשיש מניין קטן כל אחד אחראי למשהו – אחד גבאי, אחד מכין את הקריאה בתורה, אחד מארגן את החדר. האתגר שלנו היום הוא להפוך את התלמידים לפעילים".

• ישראל דב מאיר, יו"ר בני עקיבא העולמית: "לדעתי ישראל היא ארץ של שליחות. בלי לשים לב אתם חתיכת בשורה. תראו כמה שליחים מגיעים אלינו: שנות שירות, שירות לאומי, אחרי הצבא, שליחים צעירים, משפחות. חשבתי על זה לא מזמן: למה אנחנו אף פעם לא מוציאים שליחים מכאן, מקנדה? יש בישראל משהו טוב שמתפרץ החוצה לעולם כולו".

• אייל שמואלי, שליח קרן היסוד: "גדלתי בישראל והייתי בצבא שמונה שנים ביחידות מיוחדות. רק כשהגעתי לכאן הלכתי בשבת בבוקר לבית הכנסת ושמעתי פה פתאום לראשונה תפילה לשלום חיילי צה"ל. שמונה שנים בצבא, ולא ידעתי לרגע שאתם מתפללים עליי. זה היה אחד הרגעים המרגשים בחיי".

2.

בתאל שגב גרה בשדרות כבר שמונה שנים. בדיוק בשעה שבה קבעה שיעור תורה עם חברות נשמעה לפני כמה ימים אזעקה. השיעור התקיים בכל זאת, ובתאל שלחה לי רעיון אחד שאמרה שם:

"אנחנו קוראים את הפרשות האלה, ולפי חז"ל אמורים לשאול את עצמנו: 'מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי?' עלינו לשאוף ללמוד מהאבות והאימהות. ננסה ללמוד מיעקב אבינו, שעליו נאמר בפרשה: וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים. יעקב לא רץ לחפש דברים בחוץ, לפני שבנה את עצמו ואת הבית שלו. יעקב ידע את הכלל שלפיו 'עניי עירך קודמים'. קודם כול המעגל הקרוב. לפני הדאגה לרעבים באפריקה נותנים לילדים שלנו ארוחת ערב. הרבה יותר קל לפעול בחוץ, שם מקבלים פרגון והערכה. בבית לא מקבלים מחיאות כפיים כשמקפלים כביסה, כשמגדלים עוד יום ועוד יום את ילדינו, את הנשמות שהופקדו בידינו. עשיו, לעומתו, הוא איש שדה. השדה הוא שטח פרוץ, פתוח, בלי גבול. שונה מהאוהל של יעקב שיש בו ארבעה בדים ברורים שמבדילים בין החוץ לבין הפנים. לעשיו אין גבול: אין גבול ביחס לנשים, לאוכל, לרצח, לתאווה. חוסר הגבולות שיבש את שיקול דעתו, וכך הוא מכר את הבכורה עבור נזיד עדשים. בסופו של דבר האח התמים שישב באוהל, שבנה את עולמו הרוחני, השפיע הרבה יותר מהאח שיצא לכבוש פיזית את העולם".

תודה, בתאל. מקווה שבקרוב תזכו להיות יושבי אוהלים בשקט ובשלווה.

3.

ביקורת עצמית יכולה אולי לעזור לנו להשתפר, אבל דווקא תחושה של גדלות ורוממות יכולה לעזור אפילו יותר. כך כתב רבינו יונה מהעיר גירונדי שבספרד, שבימים אלה ציינו 756 שנים לפטירתו. רבינו יונה כתב רבות על תשובה ותיקון, ובקטע הזה הוא מסביר שאם רק נזכור מי אנחנו ומה שורשינו, יהיה לנו קל יותר לפעול נכון: "הפתח הראשון הוא שיידע האיש העובד ערך עצמו, ויכיר מעלתו ומעלת אבותיו, וגדולתם וחשיבותם וחיבתם אצל הבורא יתברך. ויעשה אשר לא יבושו אבותיו מדרכיו וממעשיו, כפי כוחו והשגת ידו. וכאשר יתאווה תאווה ויעלה בלבבו גאווה לעשות דבר שאינו הגון, ייבוש מעצמו וייבוש מאבותיו, וישיב לנפשו ויאמר: אדם גדול וחשוב כמוני, שיש בי כמה מעלות טובות רמות ונישאות, ושאני בן גדולים, איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים ולאבותיי כל הימים?"

4.

ישראלית שעברה לגור בארצות הברית סיפרה לי פעם על הרגע שבו הפסיקה לחיות את "שעון ישראל" במקביל וכבר התרגלה לשעון אמריקה. זה היה הרגע שבו הבינה שכנראה תישאר שם ולא תחזור לארץ. חברה עדינה סיפרה לי איך פעם מילים מסוימות מאוד הפריעו לה כשהחבר'ה במקום העבודה שלה השתמשו בהן, והנה, בלי לשים לב איך, היום היא כבר די התרגלה. מהו הרגע שבו יעקב מבין, אחרי הרבה שנים בארץ זרה, שעליו לשוב לישראל? מה הנקודה שבה הוא שם לב שהוא עלול להיות מושפע לרעה?

הנה פירוש ששלח לי אריק קרמר, ששמע את הרעיון הזה מהרב אברהם קוטלר: לדבריו, הכול מתחיל בפסוק "וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם". מה קרה לפנים של לבן? שום דבר, הפנים לא השתנו, אבל יעקב הרגיש שהוא עצמו משתנה. כל השנים הוא הביט על הפנים האלה כעל פני רשע, שמר ממנו מרחק, לא הייתה קיימת אפשרות של התבוללות והשפעה. אבל המגע היומיומי עשה את שלו, ויעקב החל להתרגל. פתאום הוא התבונן על לבן ושם לב שהוא כבר לא נרתע ממנו כמו אתמול ושלשום. "וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם", כלומר, הוא כבר מתחיל להתרגל לרמאי והשקרן הזה. זה לא מפריע לו. והעובדה הזו, שזה לא מפריע לו, היא שמפריעה לו. יעקב אבינו מלמד אותנו לנסות ולשים אצבע בזמן על הנקודות האלה בחיינו.

אולי יעניין אותך גם

  • פולמוס הר הבית

    150 75 4 mora

     

    תגובת ארגון 'מורא מקדש'

  • לילה טוב אירופה

    150 75 5 iran

     

    מאמר מאת מתן חסידים

  • "דתיים יותר מדי"

    150 75 6 sheleg

     

    ראיון עם החוקר יאיר שלג


     6 sheleg
    הדתיים הלאומיים נהיו 

    פרשת ויראדתיים יותר מדי

    המכון הישראלי לדמוקרטיה עורך כנס שעוסק "האתגר הדמוקרטי הבא של מדינת ישראל". כך ובלי להתבלבל מתארים במבוא של המסמך העבה שנכתב בנושא: "מדובר בתופעה חדשה, שיותר ויותר צעירים בציונות הדתית החלו להקפיד במצוות שלא הקפידו עליהן בעבר הקפדה יתרה". אבל כדי שהטענות לא יופנו לכלל הציונות הדתית שהולכת ולוקחת ברצינות גדולה מדי את המרכיב הדתי בחייה, אז את הדיון ממקדים שם אלא עבר פלח סורר (שקשה להגדרה אפילו לפי המחקר): "החרד"לים" * החוקר יאיר שלג מקדיש פרק שלם עם הצעות אופרטיביות מה נכון לעשות כדי להחדיר בחזרה ערכים ליברליים אל החברה "השואפת להנהגה בחברה הישראלית" * שלג בשיחה איתנו השבוע: "אחרי המחקר, רמת הביקורתיות שלי כלפי הציבור החרד"לי ירדה"
    כנס שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה עסק ב"אתגר הדמוקרטי הבא של מדינת ישראל" – הציבור החרד"לי. במבוא למסמך העבה שנכתב בנושא נאמר כי "יותר ויותר צעירים בציונות הדתית החלו להקפיד במצוות שלא הקפידו עליהן בעבר הקפדה יתרה" * החוקר יאיר שלג מקדיש פרק שלם להצעות אופרטיביות להחדרת ערכים ליברליים בחזרה אל החברה "השואפת להנהגה בחברה הישראלית", אולם בשיחה עימנו הוא מודה: "אחרי המחקר, רמת הביקורתיות שלי כלפי הציבור החרד"לי ירדה"

    איתמר סג"ל

    המכון הישראלי לדמוקרטיה, מכון מחקר נחשב ועתיר תקציבים, מגלה התעניינות רבה בציונות הדתית וברעיונותיה. סדרת ספרים ומאמרים עוסקת במגזר באופן רחב, ובכנס שנערך בשבוע שעבר הוקדש מושב שלם ליחסי צה"ל והציונות הדתית. ההתעניינות והחשש של המכון וחוקריו מפני השפעתה של הציונות הדתית מעניינים בפני עצמם, אך מעניין אף יותר מה שנראה כמעט אובססיה לזרם המכונה "חרד"לי". יאיר שלג, תושב גוש עציון ומחוקרי המכון, סיים לאחרונה כתיבת ספר מחקרי מקיף שאורכו כ-200 עמודים וכולו מוקדש לזרם החרד"לי – ובו פרקים על "כוח המשיכה" החרד"לי, על היעדים שהציב לעצמו ועל "סוכני ההשפעה", וכן פרק שממסגר את המחקר ועוסק כמובן מאליו ב"סכנות לדמוקרטיה" הנשקפות מהזרם הזה.

    מדובר בטקסט מרשים בהיקפו ומדהים בתוכנו. "הציונות הדתית והחרד"לות בכללה שואפות לעמדת הנהגה בחברה הישראלית", נכתב בהקדמה. "החרד"לות מציבה אתגר לשיח הדמוקרטי בשל השילוב של השאיפה לשלטון עם תפיסת עולם שרבות מהנחותיה מנוגדות לכללי המשחק הדמוקרטיים הבסיסיים". מדובר, כך נטען, בתופעה חדשה. שימו לב למשפט המהמם שנכתב במבוא: "יותר ויותר צעירים החלו להקפיד במצות שונות שלא הקפידו עליהן הקפדה יתרה בעשורים הקודמים", תמה שלג ומפרט: "לבישת ציצית, שלוש תפילות ביום, נטילת ידיים לפני כל אכילה של לחם וכיוצא באלה". כך, על פי המחקר, בהקפדה יתרה על מצוות נולד לו והתפתח לאט לאט זרם החרד"ל.

    לטענתו של שלג, הסכנה המרכזית הנשקפת לדמוקרטיה נובעת מהאמונה כי ההלכה גוברת על ערכי הדמוקרטיה, ומשכך יש חשש כי "מי שממילא עוינים את התפיסה הדמוקרטית ישתמשו בגישה החרד"לית כעוגן תאולוגי והלכתי לחזק את אותה עוינות". התוצאה מסוכנת: "עצם המעמד של מערכת המשפט ובעיקר בית המשפט העליון יהיה נתון בסכנה אם פסיקות שלא ייראו לציבור הדתי והמסורתי יידחו בטענה שהן אינן תואמות את ההלכה".

    שלג כואב בדבריו על כך ש"החרד"לים רואים בחייהם חיים של שליחות... ואילו הליברלים מסתפקים לרוב בשנים אחדות של שירות צבאי קרבי... ואחר כך מתפנים לעשות לביתם במגוון מקצועות מכניסים". הפתרון אפוא נעוץ בכך ש"ראוי לעודד את הצעירים הדתיים הליברלים... להקדיש את חייהם לרבנות ולחינוך. ראוי להקים מוסד הכשרה מרכזי לרבנים ולמחנכים בעלי תפיסת עולם דתית ליברלית, ולייסד קרן שתתמרץ צעירים דתיים ליברליים במלגות לימודים".

    במקום אחר מבקר שלג את "הדווקנות החרד"לית" המבקשת למנוע כניסת נשים ליחידות הלוחמות, וטוען כי מצעה הכלכלי של מפלגת האיחוד הלאומי המזוהה כ"מפלגה החרד"לית" משקף בעצם מטרה להציג בבוא היום מצע כולל על פי התורה. גם עיתון זה קיבל את מקומו במחקר ואף זכה למחמאות: "השבועון עולם קטן מיועד לבני נוער דתיים. הוא עשוי במקצועיות רבה: כולו צבעוני והוא מודפס על נייר כרומו, תוכנו חרד"לי ניו אייג'י". כהוכחה לדבריו מציג שלג את המדור 'שו"ת ס.מ.ס", וטוען כי"הטור הפופולרי הזה מבטא את תפיסת עולמם החרד"לית הקיצונית של שני כותביו" (הרב שמואל אליהו והרב שלמה אבינר, א"ס).

    "הרעיון למחקר היה של אשתי במבי ז"ל", מספר שלג בשיחה שערכנו איתו השבוע. "הנושא החרד"לי מאוד הציק לה, היא חשבה שחרד"לות משפיעה לרעה על הציונות הדתית הקלאסית של תורה ועבודה". והוא מסביר: "הרב קוק דיבר על פן אוניברסלי לצד הפן התורני והפן הלאומי, אך הזרם החרד"לי ויתר על הפן האוניברסלי".

    יאיר מקפיד לומר שבעיניו הזרם החרד"לי הוא חלק מהציונות הדתית לכל דבר, ואף טוען כי לאחר כתיבת הספר רמת הביקורת שהייתה לו לפני הכתיבה פחתה מעט.

    סכנה, מרי אזרחי

    "אני באמת חושב שהחרד"לות צמחה על רקע תחושת שוליות עמוקה מאוד של הציונות הדתית. מדובר בקושי לראות איך החילונים הובילו את התהליך של הקמת המדינה. כך נוצר רצון ליצור זהות שאומרת לחילוני ולחרדי – אני יכול להיות גם ציוני אקטיביסט וגם מקסימליסט הלכתי, להיות הכי טוב בשתי הזירות. המחיר הוא הטשטוש של הפן האוניברסלי של הציונות הדתית". לדבריו, "זה הקושי שלי עם החרד"לות. יש בה אנשים נפלאים ומסירות גדולה, יש בה דברים שהייתי שמח שיהיו בעולם הליברלי שלי – להשקיע יותר בלמדנות, בחינוך, לראות בזה שליחות, אבל יש לי ביקורת על טשטוש או ביטול של המרכיב האוניברסלי, רכיב של השכלה, מדע, תרבות ותיאטרון. הוויתור על הקוטב האוניברסלי הוא בעייתי ומסוכן. אך יש לציין כי יש ענפים שמנסים לשנות, כמו מה שמוביל הרב אליעזר מלמד הקורא לשילוב באקדמיה".

    אתה טוען שבתפיסה החרד"לית טמונה סכנה לשלמות המשטר הדמוקרטי. בהתנתקות זה לא קרה, ואף להפך.

    "יש סכנה בתפיסת העולם החרד"לית והיא בלגיטימציה לעבור על חוקי המדינה. עלול להיות חיבור בעייתי בין הימניות של כלל הציבור הדתי-לאומי ובין הנכונות של אנשי ההלכה לומר שההלכה עומדת מעל חוקי המדינה, וממילא להעניק צידוק לכך גם לאנשים שאינם מהזרם החרד"לי. זה עלול להתפשט למרי אזרחי רחב יחסית כי המהות הימנית חזקה בציונות הדתית".

    כלומר הציבור החרד"לי משפיע יותר מגודלו. עד כמה? מדוע?

    "אף על פי שהוא קטן יחסית הוא ממוקם בתחומים משפיעים – ברבנות כמובן וגם בחינוך הדתי-לאומי שיעור חרד"לים גדול משיעורם באוכלוסייה, וזה נובע מאידיאליזם. הם הולכים לתחומים הללו כי הם רוצים להשפיע ופחות מחשבון של כסף. לכן יש להם גם השפעה חזקה יותר בתחום הפוליטי. זה ראוי להערכה, וצריך למצוא את הדרכים להוביל לשם גם את הצד הליברלי".

    יש גם אמת בביקורת

    עם השקת מחקרו-ספרו של שלג, נערך במכון יום עיון מקיף בנושא, והשתתפו בו בין השאר הרב צפניה דרורי, הרבנית שולמית מלמד, ד"ר תומר פרסיקו, פרופ' ידידיה שטרן, חברות הכנסת מרב מיכאלי ותהלה פרידמן, וכן הרב עמיטל בראלי מארגון 'חותם' והרב עמיחי אליהו מנכ"ל 'איגוד רבני קהילות'.

    ניסינו להבין מדוע המכון, כמכון מחקר חילוני מרכזי, משקיע בנושא הזה כל כך הרבה. "אני חושב שהמכון הזה הוא מכון אידיאולוגי", מנתח הרב עמיחי אליהו. "יש בו הרבה חוקרים דתיים, והמגזר הדתי-לאומי הוא מגזר אכפתי. יש שם אמונה בצדקת דרכם הליברלית, והם מרגישים שהם לא מצליחים כי ההשפעה של הציבור התורני חורגת לגמרי מהשיעור שלהם בחברה הדתית-לאומית ואף משפיעה על החברה החילונית". לדבריו, "מדובר בחבורה שמנסה לקיים 'חוק כלים שלובים' עם החברה החילונית, והחברה החרד"לית היא לצנינים בעיניהם, היא מה שתוקע את הציונות הדתית לדעתם, ולכן שווה להשקיע משאבים כדי לנטרל את זה".

    הרב עמיחי אליהו תוקף את כל נקודת המוצא של הדיון: "יש מגמה להגדיר את גבולות השיח בתוך הציונות הדתית, מנסים לקבוע שהחרד"לים הם לא חלק מהציונות הדתית. שאלתי אותם בדיון – עד שאתם דנים אם החרד"לים בפנים או בחוץ, אולי נדון עליכם? מדובר פה בעניין של מסגור השיח, והם מנסים למסגר תמונה שבה הציבור התורני צריך להתנצל ולתרץ למה הוא כן חלק". הרב עמיחי מדגיש: "הרעיון לצייר את הזרם החרד"לי כנטע זר ומבודל לעצמו – הוא טעות. הציבור הזה רואה במדינה דבר קדוש, ומאמין בהשתלבות והשפעה כערך עליון, כערך לקידום עם ישראל כולו, בדרך שלו. לא יודע אם יאיר בא לקלל, אבל הוא בוודאי נמצא מברך".

    אליהו מעיר כי "בכל זאת, עלתה נקודה מעניינת. פרופ' ידידיה שטרן טען כי עלינו לעסוק יותר בעניינים של מדינה. חילוני לא מאמין בתורה, חרדי לא מאמין במדינה. ציוני דתי תורני חייב לעסוק הרבה יותר בתורת המדינה, להיות גדול יותר, מעורב יותר. אלו דברים נכונים שלקחתי לתשומת ליבי".

    החוקר יאיר שלג: נוצר רצון ליצור זהות שאומרת לחילוני ולחרדי – אני יכול להיות גם ציוני אקטיביסט וגם מקסימליסט הלכתי, להיות הכי טוב בשתי הזירות. המחיר הוא טשטוש של הפן האוניברסלי של הציונות הדתית. זה הקושי שלי עם החרד"לות. יש בה אנשים נפלאים ומסירות גדולה, יש בה דברים שהייתי שמח שיהיו בעולם הליברלי שלי – להשקיע יותר בלמדנות, בחינוך, לראות בזה שליחות, אבל יש לי ביקורת על טשטוש או ביטול של המרכיב האוניברסלי, רכיב של השכלה, מדע, תרבות ותיאטרון"

    הרב עמיחי אליהו: "מדובר בחבורה שמנסה לקיים 'חוק כלים שלובים' עם החברה החילונית, והחברה החרד"לית היא לצנינים בעיניהם, היא מה שתוקע את הציונות הדתית לדעתם, ולכן שווה להשקיע משאבים כדי לנטרל את זה"

  • ראיון מפתיע

    150 75 7 avri

     

    ראיון עם אברי גלעד שיוצא נגד החוק שיתיר קנביס בחוק

כתבות אחרונות

Prev Next
פולמוס הר הבית

  תגובת ארגון 'מורא מקדש'

לילה טוב אירופה

  מאמר מאת מתן חסידים

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם