לימוד תורה ולימוד לבגרות Featured

 m 4 gmarah
קשה לגרום לתלמיד לאהוב גמרא כשיש בחינות בגרות באופק כמו שקשה לגרום לסטודנט להיות משורר בקורס שירה * את הלימוד צריך לחלק לשניים: לימוד תורה לשמה מעבר לחובות הלימודיות, ואת החובות הלימודיות להפוך ללימוד תורה שעוזר לי לבנות את הזהות שלי גם כשאני יודע שהוא לא לשמה

הרב אהרון אגל-טל, יו"ר אסטרטגיה חינוכית יהודית

מלימודיי במדרשיית נועם שבפרדס חנה לפני כמה עשרות שנים לקחתי בין היתר את תחושת בלבול הערכים שהיינו נתונים בה. ראש הישיבה הרב יהושע יגל זצ"ל ניסה להנחיל לנו מושגים ישיבתיים-ליטאיים כפי שהיו טבועים בו מנעוריו, אבל חלומותינו היו אחרים. וכך היינו נתונים בין שמיים לארץ: הדיבור הבא מלמעלה היה על 'ביטול תורה' וכדומה, ומולו הדיבור הארצי, של מנהל התיכון, דחף להישגים גבוהים יותר בפיזיקה או במתמטיקה, ואילו אנחנו ברובנו היינו בכלל נתונים בתווך – מעוניינים בחיים ובמה שיש להם להציע לנו.

בארגון אח"י (אסטרטגיה חינוכית יהודית) שוחחנו עם אנשי חינוך רבים לצד בוגרים וחניכים של מערכת החינוך שלנו. אחת התובנות שעלו מן השיח החשוב הזה היא תחושת הרלוונטיות של התורה לחיי הבנים והבנות שלנו. אנחנו עושים מאמצים עילאיים ללמד תורה ברצינות ובעומק, אבל פעמים רבות התורה הזו נתפסת חומר לימודי למבחני הבגרות; רלוונטית לחיים בערך כמו ספרות השוואתית. שאלת היחס לתורה היא סוגיה חמורה משום שהיא הקובעת את הקומה הרוחנית שלנו. חיבור חלוש לתורה עלול להיות מסוכן משום שהוא יוצר דימוי פנימי של חוסר שייכות שעלול להיות קשה מאוד לתיקון בעתיד.

לימוד תורה הוא מפגש עם השכל האלוקי והוא הזכות הגדולה ביותר שאדם יכול לקוות לה בחייו. אבל צריכים להודות על האמת: אי אפשר להגיע למפגש כזה ללא הכשרה כמו שאי אפשר להתחתן ללא בשלות נפשית.

בספרי 'להגיד לאדם ישרו' הבאתי מסדרת המכתביםהנפלאהשכתבהסבאמקלםעםייסודביתהמוסרבעיירתו. באחדמהםהואמברראתהיחסשביןלימודתורהלשמהוביןלימודתורהשלאלשמה. באופןכללי, אומרהסבא, ישצורתאדםהצריכהלבואלידיביטויוהשלמה. הצורההשלמהשלהאדםתלויהבאיכותהיחסשלולחייםולמושכלות ולשאלותהחייםשהואמבקשלתת להןפשר. לדעתהסבא,יחס זה הואהביטוילגדרלימודתורהשלאלשמה, ואומרהסבאשמתוךכךודאייבואלשמה: "לעשותרצוןד', שזהועיקרהצלחתהאדם"(כתבי הסבא מקלם, פנקס הקבלות עמ' 40).

הזהות האנושית היא נקודת המוצא שלנו לחיים. מילדות אנחנו מבררים מי אנחנו ומה מקומנו במרחב הכללי. בגידול בריא משעה שהילד יודע לדבר אביו מלמד אותו תורה (רש"י לדברים יא, יט), וכך נקבע מרחב החיים שלו לצד הקיום גם בזיקה לאלוקים – אדם שהוא גם מבקש משמעות.

אבל ביסודו של דבר בצעירותנו אנחנו עוסקים בקיום עצמו ולא באידאות נעלות. לכן האתגר הגדול הוא להיפגש עם תורה שמסייעת לפענח את המשמעות הקיומית שלנו אף שזה בבחינה של לימוד תורה שלא לשמה. כך כתב הסבא מקלם: "וידע כי הוא האדם שומר גדרי אדם כשמו, וזה הוא ה'שלא לשמה' בזמן הזה, ומתוך כך יביא לשמה, לעשות רצון ד'".

לימוד תורה שמתכנס לתגמול של ציון בתעודה הוא בעייתי, וכל בר דעת מבין זאת. אי אפשר באמת לקחת את השירה העליונה הזאת ולכפות אותה על הנפש בעבור ציון, כפי שאי אפשר להפוך אדם למשורר בקורס חובה כלשהו.

ומה בכל זאת אפשר? מותר לנו לראות בלימודים את מטרתם להגדיר את זהותנו היהודית. אני לומד כדי להבין מה עושה אותי ליהודי. להתחבר אל האמת הפנימית שלי. להתמודד עם שאלות החיים שלי. זה בסדר גמור בתנאי שאני יודע לשים את זה במקום הנכון – זה עדיין לא לימוד תורה לשמה. ולכן לצד הלימוד הזה צריך לעודד לימוד אחר, לימוד המאפשר גם קרבת אלוקים, לימוד תורה לשמה ללא תמורה במתנות או בציונים.

כשנה לפני מותו של הרב נריה זצ"ל זכיתי לארח אותו בביתי. הייתי אז ראש ישיבה צעיר בישיבה הקטנה מעלה חבר. כיוון שפרצנו את הדרך היינו די בודדים ומותקפים, והנה הזדמנה לי הזכות לשיחה רגועה עם המנהיג של עולם התורה הציוני-דתי. ובכן, הרב נריה אמר לי שלדעתו הישיבות התיכוניות צריכות לעבור שינוי עמוק ומהפכני: השנתיים הראשונות יעסקו בלימוד תורה לבדו, ובשנתיים האחרונות יתכוננו לבגרות.

אנחנו זקוקים מאוד לבירור הקומה האנושית, אבל לא פחות מכך אנחנו זקוקים למפגש חי עם התורה בלימוד תורה לשמה. דומני שזה היה חפצו של הרב נריה, שנביא את שתי הקומות האלה לידי ביטוי.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
יוצרים זהות

  כשסיון רהב מאיר נפגשה...

שאף אחד לא יבלבל אתכם

  יוסי דגן במאמר על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם