ניסוי הטנקיסטיות Featured

 5 liberman
ניסוי הטנקיסטיות – כיצד נוסחה השאלה?

ד"ר עידו ליברמן, מרצה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה

סערת ניסוי הטנקיסטיות ממאנת לרדת מהכותרות. התקשורת הישראלית לגווניה והרשתות החברתיות בוחשות שוב ושוב בקדרה הרותחת ומציגות צדדים שונים של הסוגיה.

מצד אחד, מביאים נתונים המהללים את יכולתן של הבנות לעמוד באופן שוויוני במטלות ובעומס הפיזי והנפשי. מצד שני, מציגים לעין-כל סרטון שכולו כישלון של אותה יכולת. מחד גיסא טוענים לזיוף נתונים, ומאידך גיסא טוענים להנמכת הרף. בתחנה אחת עולה לשידור מפקד ההכשרה וטוען כי החיילות שהוא הכשיר והסמיך הוסמכו בדין ולאחר כל המבחנים הנדרשים, ובתחנה אחרת עולה לשידור מדריכת שריון במיל' ומסבירה כי למרות ההכשרה וההסמכה אין דרך שזה יעבוד בשדה הקרב.

כסוציולוג וכמומחה למתודולוגיה מחקרית, האמון על ביצוע מחקרים וניסויים, ניסיתי גם אני למצוא את ידיי ורגליי ולקבל מידע סביר שיעזור לי לגבש עמדה מקצועית, לא אידיאולוגית, על נושא זה שמסעיר את התקשורת ואת הציבוריות הישראלית. ברצוני לשתף אתכם בשורות אלה בתובנות שקבלתי במהלך בירור זה.

להתרכז בשלבים הראשונים של המחקר

ברמה הבסיסית, מחקר בנוי מארבעה שלבים: ניסוח שאלה, ביצוע מחקר ומדידה, ניתוח הנתונים והסקת המסקנה. כל כשל באחד משלבים אלה עלול להביא לתקלה בקבלת ההחלטות.

הדיון הציבורי בנושא "ניסוי הטנקיסטיות" מתרכז כולו בשני השלבים האחרונים של המחקר – הנתונים והמסקנות. לכן בדיון עולות רק שתי שאלות: מהם הממצאים הנכונים, והאם המסקנה העולה מן הממצאים נכונה? אך כפי הנראה דיון זה עקר ונמצא בדרך ללא מוצא.

ברצוני להציע לדון דווקא בכיוון ההפוך; במקום לדון בחלקים הסופיים של המחקר, צריך לדון דווקא ביסודות המחקר; במקום לדון על הממצאים והמסקנות, אני מציע לבחון את שאלת המחקר עצמה – האם נשאלה השאלה הנכונה?

אומר כבר כאן, לעניות לדעתי השאלה במקרה זה אינה נכונה וממילא התשובות לא רלוונטיות או למצער לא מספקות.

נראה כי השאלה הכללית שעמדה בפני מנהלי הניסוי הייתה (בניסוח חופשי שלי ובלי ידע פנימי כלשהו) "האם יש חיילות המצליחות לעמוד בסטנדרט הנדרש מטנקיסטים בהיבטים המקצועיים, הפיזיים והמנטליים?" לדעתי, שאלה זו אינה שאלה מוצלחת כלל, שכן צריך לצאת מנקודת הנחה כי יש בהחלט נשים שיכולות לעמוד בסטנדרט כזה, בדיוק כפי שיש נשים שיכולות להיות טייסות, חובלות, מכונאיות או כל מקצוע שדורש עומס פיזי ו/או מנטלי מורכב.

אולם, בניגוד לכלל התפקידים שהוזכרו ועוד אחרים, צה"ל מכוון להקמת מערך שריון להגנה על הגבולות שיאויש על ידי נשים, כפי שהוא עצמו הצהיר. במקצועות שהוזכרו הבחינה היא אישית, ואם יש בנות שמסוגלות לבצע את התפקיד ברמה נאותה, אזי מבחינה מקצועית טהורה, אין סיבה למנוע זאת. אולם במקרה הנוכחי, יש צורך לבחון את היכולת לקיים מערך כזה המאויש על ידי חיילות.

במקום השאלה שעמדה בבסיס הניסוי הנדון, צריכה להישאל השאלה: "האם יכולת עמידה בעומס הפיזי והנפשי בסטנדרט הנדרש מטנקיסטים הוא דבר מצוי אצל מלש"ביות (מועמדות לשירות ביטחון)?". זו שאלה אחרת לגמרי שלדעתי, די ברור כי התשובה עליה לא ניתנה בניסוי הנדון ועשויה בהחלט להיות שונה בתכלית מהשאלה שאכן נשאלה.

אני יוצא מנקודת הנחה כי, כפי שצה"ל הצהיר בעצמו, המטרה הכללית היא הקמת מערך שריון להגנה על הגבולות שיאויש על ידי נשים ומטרת הבחינה שנעשתה היא בחינת יכולתן של חיילות לבצע משימה זו בהצלחה.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
יוצרים זהות

  כשסיון רהב מאיר נפגשה...

שאף אחד לא יבלבל אתכם

  יוסי דגן במאמר על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם