סערה Featured

 10 tguvot
 
תגובת חוסן

צביקה דנטלסקי ורוני כהן

לפני כמה חודשים הקמנו את קו הסיוע של עמותת חוסן. המטרה שעמדה לנגד עיננו הייתה לתת מענה מקצועי, אחראי ואמפתי לכל מי שרוצה לשתף בהתמודדות שהוא חווה, ולאחר מכן, אם הוא מעוניין בכך ובשל לכך, להפנות אותו למטפל המתאים לו. המתנדבים המפעילים את קו הסיוע אינם מטפלים מקצועיים, ותפקידם אינו לטפל. הם נבחרו בקפידה ועברו הכשרה ארוכה ומעמיקה כדי להכשירם לתפקידם, שהוא להקל את הסבל והכאב של הפונים באמצעות הקשבה, אמפתיה והכוונה בהתאם לצורך. המטפלים שאליהם מפנה העמותה כולם מטפלים מוסמכים (פסיכולוגים קליניים, עו"ס קליניים או פסיכותרפיסטים מוסמכים) בעלי ניסיון והמלצות. 

עמותת חוסן היא גוף עצמאי שאינו קשור בשום צורה לארגון עצת נפש. החתומים מטה אומנם היו בעבר חלק מעצת נפש, אך לאחר שהתבררו המעשים הקשים של ראובן ישראל וולצ'ר החלטנו לעזוב את הארגון וכמובן הפסקנו להפנות אליו מטופלים. אנו מבינים שארגון עצת נפש, ואנו בתוכו, טעה כשבחר שלא לגנות את המעשים כבר אז ובצורה החריפה ביותר.

בהקמת עמותת חוסן חרתנו על דגלנו ערכים של רגישות, מקצועיות וכבוד לכל פונה. איננו משתתפים בדיון הפוליטי או האידאולוגי. מטרתנו היא לתת מענה רגיש, מקצועי ודיסקרטי למי שמעוניינים בכך. כל סיפור אישי על פונה שנכווה ממטפל בכל צורה שהיא מצמרר וכואב, ויש לפעול כדי שדברים כאלו לא יתרחשו. זאת פגיעה שקשה לתאר במילים, ולכן אנו עושים ונעשה הכול כדי שהמענה שאנו נותנים יהיה מותאם לצורכי הפונה ויעמוד בדרישות החוק וכללי האתיקה המקצועית.

אנו מצרים וכואבים על שנפגעת במסגרת הטיפול שפנית אליו ופועלים בכל דרך לספק לפונים אלינו מענה מותאם שיסייע להם בהתמודדות שלהם ובה בעת ירחיק אותם מפגיעות דומות.

 

 

"לעולם לא תבינו את הייסורים אם לא עמדתם שם"

 

"ושמרתם את חוקותיי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, אני ה'" (ויקרא יח, ה). "וחי בהם: ולא שימות בהם. הרי למדת שאין משפטי התורה נקמה בעולם, אלא רחמים וחסד ושלום בעולם" (רמב"ם, משנה תורה, הלכות שבת ב, ג).

 

היה אפשר להשתמש בכל מיני במות ציבוריות, וזה אכן נעשה, אבל לי היה חשוב להגיע למקום הזה. כולי תקווה שאגיע אל כל בן או בת 15, 20 או 30 שקראו את הכתבות שנכתבו כאן והקרביים שלהם התהפכו. שוב. שהרגישו בפעם המי יודע כמה את הלב שלהם נמחץ ואת הגרון נחסם, והעיניים אפילו לא מתמלאות בדמעות מרוב קהות חושים. אליהם אני פונה.

 

אמרו לכם שאתם יכולים להשתנות. אתם היחידים שיודעים אם זה נכון או לא. אם יש לכם תחושה שאתם יכולים ורוצים לנסות, הילחמו על הזכות לעשות את זה, כמובן רק בצורה הגונה ותקינה.

 

אבל חלקנו יודעים שאנחנו לא יכולים. ולנו אל תספרו מה נכון, מה נורמלי ומה צריך לעשות. אנחנו יודעים מה זה כשאי אפשר לבחור. כשהבחירות כבר נעשו בשבילנו, כשאף אחד לא שאל אותנו, כשאנחנו יודעים שזה מה שאנחנו באותה עוצמה שבה אנחנו יודעים מי ברא אותנו. הדבר היחיד שאנחנו לא קרובים להבין הוא למה. כל השאר ברור כשמש.

 

אל תלבישו את מלחמת התרבות שלכם על תלמידי ישיבות תיכוניות בני 15. היא גדולה עליהם. עלינו. ויש כאן מלחמת תרבות. אבל זה לא אומר שיורים לכל עבר. השאלה הזו היא אולי האתגר הכי גדול של העולם הדתי בעידן הנוכחי. לטפטף לילדים שוב ושוב ושוב שהם לא בסדר, לשלוח נערים להתאבד, זה לא הפתרון.

 

צריך בכלל לומר, למען השם, שזה עיסוק בחיי אדם? זה לא מובן מאליו?!

 

"אתה טוב בדיוק כפי שאתה", כך נחתמה הכתבה הראשונה שפורסמה החודש. כמה ציני לסיים במילים האלה כתבה שלמה שהסבירה לי כמה דפוק אני. לעולם לא תבינו לאילו עומקים מחלחלת ההטפה הזו. הצורך להוכיח לעצמי שאני לא דפוק. אפילו לא בהקשר של הנטייה המינית. גם אחרי ההשלמה איתה וההבנה שהיא כשלעצמה איננה 'חולי', 'עיוות' או 'סטייה', כנער אתה תמשיך לשכנע את עצמך שמשהו איתך לא בסדר. לא, לא הנטייה עצמה, אבל מי שסובל ממנה חייב לסבול מבעיות אחרות. אנשים אחרים, גם בלי לדעת שאתה כזה, תמיד יסתכלו עליך כעל עוף מוזר, כי אתה מוזר, זה אפילו לא קשור ישירות לנטייה שלך.

 

ואתה חייב להסתיר. ולהשתנות. זו הידיעה הכי בסיסית שלך כמתבגר. זה המסר שהמוני נערים ונערות נושאים איתם. זו התחושה. אתה חייב להיות אחר, אתה חייב להיות נורמלי, חייב להיות כמו כולם.

 

הרבנים, המחנכים, המורים, המדריכים, הכותבים שמפרסמים דברים כאלו, כל מי שממשיך להעביר את המסרים העקומים והרעים על שלהיות הומו זה לא נורמלי, תוצאה של עיוות, הם האחראים. תארו לכם מה זה לגדול בידיעה הזו, בתודעה העמוקה הזו. לעולם לא תבינו את הייסורים אם לא עמדתם שם. אי אפשר אפילו להתחיל לתאר את המצוקה. אני לא מאחל לאף אחד לדעת.

 

הכתבות שמוצגות כאן כנלחמות באומץ על הזכות להגיד דברים שאינם במיינסטרים הן עוד תאונה רבת נפגעים בשבילנו. הגיע הזמן שתבינו את המשמעות של המילים האלו. הן פוצעות נפשות שכבר נפצעו ונדקרו ונשרטו בלי סוף. כל התודעה שלי כאדם בוגר נבנתה על זה שמשהו בי פשוט לא בסדר. אלו תהומות של עצב וייאוש שאי אפשר להסביר. בלילות בישיבה הייתי מנהל משא ומתן עם א‑לוהים. מבקש ממנו שלא להתעורר בבוקר. לעולם לא תבינו.

 

ואתם, שיודעים במה מדובר, אף אחד לא יגיד לכם שאתם לא נורמליים. אתם טובים בדיוק כפי שאתם, בלי אולי, בלי אבל. העטיפה ה'אמיצה' והעדכנית של אותם מסרים ישנים – הומו זה רע ועקום, המוצא היחיד הוא שינוי – לא תעזור. שום אדם לא יכתיב לכם איך להאמין בא‑לוהים, איך להיות דתי, איך לאהוב את ה' ואת עצמכם.

 

השאלות ההלכתיות מורכבות וקשות, ומעצם היותן כאלו אין עליהן תשובות פשוטות. אין כאן בקשה להכשיר את מה שפסול או להתיר את מה שאסור. אבל נקודת המבט חייבת להשתנות מכזו שתוקפת ומוקיעה לכזו שמחפשת איך להכיל ולקרב. בלי לדרוש שינוי איפה שהוא לא יכול לבוא ובלי לעורר רגשות אשם ושנאה עצמית.

 

עד היום היה המסר להומו דתי שיש בפניו שתי ברירות: לעזוב את העולם הדתי או לא לחיות. לחיות בצער ובסבל משמעותו לא לחיות. אלו האפשרויות שנדרשנו לבחור ביניהן. היום, ברוך השם, המצב אחר. חשוב שתדעו שזה כך. חשוב שתדעו שיש תקווה. אפשר לחיות בשמחה, לאהוב את ה' ולאהוב את בני מינך כפי שברא אותך ה'. "וחי בהם: ולא שימות בהם".

 

תגובה

 

בשבועות האחרונים פורסמו ב'עולם קטן' ראיונות עם אנשים שהתמודדו עם נטייתם המינית, ובסופם הופנו הקוראים לארגון חוסן. כניצול התעללות מינית ארוכה נחרדתי לגורלם של נערים רבים שראו את ההפניה הזו ועלולים לחוות את שחוויתי אני.

 

לפני שנים אחדות נפלתי קורבן להתעללות מינית ארוכת שנים במסווה של טיפול. המתעלל היה מייסד ארגון עצת נפש והרוח החיה בו, ראובן ישראל וולצ'ר (ולצר). וולצ'ר ניצל את היותי נער תמים ואת האמון שלי בו, ובאמצעות מניפולציות רגשיות ואיומים על שלמותי הנפשית והפיזית, שהותירו אותי מצולק, ניצל אותי מינית. לוולצ'ר לא הייתה כל הכשרה מקצועית: מעמדו הוקנה לו על ידי תמיכה של אנשי ציבור ורבנים, ובהם הרב צביקה דנטלסקי והרב רוני כהן, ממקימי חוסן.

 

למרבה המזל, וולצ'ר הורשע ונשפט לשלוש שנות מאסר, וכך נערים רבים ניצלו. למרות זאת הלקח לא נלמד, והליקוי שאפשר לוולצ'ר להגיע למעמדו ולפגוע בי ובנערים אחרים נמשך כאילו דבר לא קרה בחוסן במגוון מקרים ובמקרה דנן. כמו שלא ייתכן שאדם יעבור ניתוח אצל איש מקצוע שאינו רופא מומחה, כך לא מתקבל על הדעת שנערים נשלחים לטיפול בנושאים רגישים כל כך אצל גורמים ללא הכשרה מתאימה. האנשים המתאימים הם פסיכולוגים ועובדים סוציאליים קליניים שעברו הכשרה אקדמית רבת שנים בדומה לרופאים. אין שוני בין מורכבות הגוף לנפש.

 

לצערי הרב, אף לאחר הגשת כתב האישום והרשעתו של וולצ'ר המשיך ארגון עצת נפש להפנות אליו נערים. הרב צביקה היה יו"ר עצת נפש עד לפני זמן לא רב, וגם הרב רוני היה פעיל. נוסף על כך עד היום הם לא הזהירו את הציבור מפני וולצ'ר, שהמשיכו לפעול עימו בעצת נפש. ניכר שלא היישירו מבט אל הנפגעים הרבים ממעשיו של וולצ'ר.

 

הטענה החוזרת של עצת נפש וכעת של חוסן היא שהביקורת שמופנית כלפיהם מגיעה מאג'נדה להט"בית שעניינה הוא ערעור הזכות הלגיטימית של כל אדם לקבל טיפול העוסק בזהות המינית. אינני תומך בשום צד בדיון סביב טיפולי 'המרה'. התנגדותי נובעת מהעובדה שלא ברור מה הגורמים הטיפוליים והמקצועיים המוסמכים שעומדים מאחורי חוסן, וכמו כן אין להם אזכור בכתבה. לכן יש יסוד לחשוש שגם כאן לא תנוהל חוסן על ידי סמכויות מקצועיות, מה שעלול להוביל למקרים קשים כפי שהיה במקרה שלי.

 

אני פונה אליכם הקוראים ומבקש מכם: אם ברצונכם לטפל בנושא שמעיק עליכם, אם זו הנטייה המינית או כל דבר אחר, עשו זאת, אך פנו לאנשי מקצוע בעלי הכשרה מתאימה. ולסיום, תמיד סמכו על עצמכם ועל תחושות הבטן שלכם. אם משהו לא נראה לכם כשורה, יש לכך סיבה.

 

למדו ממני את השיעור הכואב שלמדתי, והלוואי ששום אדם לא ייאלץ לחוות את הסבל המצמית שחוויתי.

 

 

לא "תייבשו" אותנו
 
טענות על גופים ומוסדות ש"יש להם אג'נדה" ולכן אינם יכולים לטפל באמת בבעלי נטיות הפוכות, מתרסקות אל עדויות של אנשים שהתגברו על ההחלשות – גם מכיוונם של רבנים – והצליחו להגיע לחוף מבטחים. אורי (שם בדוי) מביא כמה סיפורים של אנשים שלא שעו לאזהרות המומחים והיום חיים בזוגיות הטרוסקסאולית מאושרת

 

אורי

 

חוויתי תהליך דומה למתואר בשלושת הסיפורים שהובאו כאן בשבועות האחרונים, של שינוי משמעותי במשיכתי לגברים, ואני יכול להעיד על עצמי ועל חברים נוספים רבים, כי האפשרות אכן קיימת ואמיתית. גם אנחנו באנו מרקע של משיכה לגברים, והיום, לאחר תהליך אישי מעמיק (לא "המרה"), אנו נמשכים לנשים, נשואים באושר לנשותינו ומגדלים באהבה ובשמחה את ילדינו. אצל חלקנו המשיכה לגברים נעלמה לגמרי, ואצל השאר היא קיימת אך "על אש קטנה", והיא כמעט לא משפיעה.

 

בעקבות הכתבות מיהרו הרב רפי אוסטרוף וד"ר צבי מוזס לפרסם את תגובותיהם, להטיל ספק ו"לצנן את האמבטיה". הד"ר מוזס כתב כי מניסיונו רוב המדווחים על הצלחה "לא מדווחים על שינוי ממשי בנטייה, לעיתים יש תנודות לכאן ולכאן", וש"יכולת השינוי קשה כל כך, ואולי אף בלתי אפשרית". הרב אוסטרוף כתב: "האם כולם יכולים להשתנות? ברור לי שלא". איך הוא יודע? כי הוא דיבר עם גברים ונשים שניסו ולא הצליחו, אכן ראיה מובהקת.

 

שניהם גם הציגו את עמיתיהם או ארגונים העוסקים בנושא כנגועים ב"אג'נדות" או ב"הנחות יסוד אמוניות רוחניות".

 

ראשית, חשוב להכיר כי כולם כאן מנסים לכוון אל האמת על פי שיקול דעתם, על פי ניסיונם ועל פי ערכיהם, ומוטב לטעון טענות ענייניות במקום להשחיר את החולקים. באשר לטענה כי לחלק מהאנשים השינוי בלתי אפשרי, עליי לשאול: מניין לכם? נכון, יש שניסו בכל מאודם ולא הצליחו, אך האם זו אומר שלעולם הם גם לא יוכלו? האם מי שעבר טיפול פסיכולוגי לא מוצלח כשהיה בן 18 לא יוכל להצליח בגיל אחר? האם מי שלא הצליח עם מטפל אחד או בשיטה אחת לא יוכל להצליח עם מטפל אחר או בשיטה אחרת? ההיסטוריה מלאה במקרים של אנשים שה"מבינים" אמרו להם שלעולם לא יוכלו ולא יצליחו, בכל מיני תחומים, ובכל זאת הם התמידו והצליחו.

 

גם בתחומים אחרים, כגון טיפול בדיכאון, חרדה, OCD, התמכרויות ועוד, רבים מנסים, לא מצליחים ומתאכזבים. האם הדבר מעיד שהשינוי אינו אפשרי בעבורם?

 

רבים מחבריי חשו שכבר ניסו הכול, וכי לעולם לא יוכלו.

 

יש לי חבר שהחל טיפול פסיכולוגי כשהיה בן 16. לאחר אין ספור מפגשים והוצאת אלפי שקלים, הוא הבין כי לעולם לא יוכל להשתנות. הוא מצא בן זוג, ולאחר מפגש עם חיי הקהילה הגאה הוא הבין מה שווים החיים "מחוץ לארון". הוא חזר לטיפול, לתדהמת כל מי שהכיר אותו. היום הוא נשוי לאישה, והם מגדלים באהבה את בנם הבכור.

 

יש לי עוד חבר, שהתלבט אם להפסיק את הטיפול הפסיכודינמי שעבר. הוא פנה לרב ידוע העוסק בנושא, והרב כתב לו מכתב מחליש, ושבאמת לא כולם יכולים להשתנות. בחסדי ה' המכתב התעכב, והגיע באיחור רב, לאחר שידידי חזר להאמין בעצמו והחליט להמשיך בטיפול. היום, גם הוא נשוי ובעל משפחה. לימים הוא פגש את אותו הרב, ואמר לו כי אילו היה מקבל את המכתב בזמן, הוא היה מפסיק את הטיפול מיד. כל האושר הזה היה יכול להימנע ממנו בגלל הרב.

 

חבר אחר, שהיה בשלב מתקדם והחל להיפגש עם בנות, שוחח עם הרב המכיל, שאותו שיתף בתהליך. הרב אמר לו כי אינו מציע לו הצעות, כי הוא "לא רוצה לעשות את זה לאף אחת". מה אמור להרגיש תלמיד ששומע משפט כזה? להישבר, להתייאש, אבל הוא הבליג והמשיך הלאה, וגם הוא נשוי היום עם ילדים, והאחת שזכתה בו שמחה מאוד.

 

יש לי עוד חבר שלא רק שהוא לא נמשך לנשים, הוא ממש נגעל ונחרד מהן, וחבר אחר שהרגיש שהוא אישה הכלואה בגוף של גבר. אנשי מקצוע רבים בוודאי היו אומרים להם כי לעולם לא יוכלו להמשך לנשים, ובטח שלא להתחתן עם אישה ולהוליד ילדים, וגם הם הוכיחו כי הדבר אפשרי.

 

מהיכן אני מכיר את כל החברים האלה? כי במסע שלי נעזרתי באחד מהארגונים "בעלי האג'נדה", או ליתר דיוק בעלי הניסיון והתוצאות המוכחות. השתתפתי בסדנאות ובקבוצת תמיכה, שם מצאתי שותפים לדרך, וביחד נעזרנו זה בזה.

 

ולכן אני חושב כי הקביעה כי יש אנשים שלא יוכלו לשנות ולהשתנות היא חסרת אחריות, לא מקצועית ולא מדעית. כשם שאין אנו יכולים להבטיח הצלחה לכל אדם, כך איננו יכולים להבטיח את חוסר ההצלחה. וכשאתם קובעים בנחרצות כי יש כאלו לא יוכלו להשתנות, רבים הקוראים אומרים לעצמם "זה בטח אני" ומתייאשים.

 

תפקידם של רבנים, של אנשי ומדע ושל פסיכולוגים הוא לא לומר לאנשים מה הם לא יוכלו, אלא לנסות בענווה לסייע להם להתרומם. וכל ניסיון להגביל ולהחליש הוא מעילה בתפקידם.

 

 

מִצאו את המחזק

 

ועכשיו אני פונה אליכם, המתמודדים עם המשיכה לבני מינכם.

 

אני יודע היטב מה עובר עליכם, ומכיר מקרוב את תחושת חוסר המוצא וחוסר האונים. ואני מבקש מכם שלא תתייאשו ושתמשיכו לשאוף ולהאמין.

 

התרחקו מכל מי שמנסה להחליש אתכם, מכל "הנשמות הטובות" שרק רוצות "להכניס אתכם לפרופורציה", כדי לא לטפח בכם אשליות. התרחקו מאנשים שנראים מאוד מבינים ומכילים, המגדירים אתכם כ"אנוסים" ונותנים לכם כל מיני היתרים מפוקפקים. הם באמת חושבים שהם עוזרים, ולא מבינים כמה הם פוגעים.

 

חפשו את המצגת ואת ההרצאה של פרופ' אבשלום אליצור (חילוני וליברל אמיתי), המציג עשרות מחקרים מדעיים המראים כי השינוי אכן אפשרי, ורשימה ארוכה של מטפלים התומכים בעמדה זו. חפשו את הכרך של המגזין ניו אטלנטיס (באנגלית) העוסק במיניות ובמגדר, ומציג מחקרים מקיפים המובילים למסקנה כי המשיכה לאותו מין "נזילה" ומשתנה כל הזמן. חפשו גם את מחקרו של ד"ר אדיר אדלר, שראיין עשרות "זוגות בעלי נטייה מעורבת", גברים חילונים הנמשכים לגברים שנישאו לנשים מתוך בחירה וללא שום "שינוי", והם ונשותיהם מרוצים מאוד מהדרך שבחרו.

חבר שהתלבט אם להפסיק את הטיפול הפסיכודינמי שעבר, פנה לרב ידוע העוסק בנושא, והרב כתב לו מכתב מחליש, וש"באמת לא כולם יכולים להשתנות". בחסדי ה' המכתב התעכב, והגיע לאחר שידידי חזר להאמין בעצמו והחליט להמשיך בטיפול. היום הוא נשוי ובעל משפחה

 

לכו אחרי המצפון שלכם, ואחרי כל מה שמקדם אתכם ומצמיח אתכם, מצאו את מה שגורם לכם להאמין בעצמכם.

 

אל תחפשו את "השינוי" של המשיכה המינית. קודם כול קבלו את היותה קיימת בכם, לא אתם בחרתם בה, לא רציתם בה, וזו אינה אשמתכם.

 

דעו כי המשיכה שלכם לא אומרת עליכם כלום. המשיכה לא אומרת שאתם "הומואים" או "לסביות", "ביסקסואלים" או "טרנסג'נדרים", ואתם בכלל לא חייבים להגדיר את עצמכם בהגדרות האלו. המשיכה היא כרגע שלכם, אבל היא ממש לא מי שאתם. לא בטוח שהיא תישאר, גם לא בטוח שתיעלם.

 

במקום להילחם בעצמכם נסו להתפייס. נסו להכיר את המשיכה, להבין מהי ומהיכן היא באה. מה מזין אותה ומה מרגיע אותה. מה אתם מחפשים כשאתם מנסים לממש אותה, ומה המחיר שאתם ואחרים משלמים על כך. האם זה שווה והאם יש דרכים טובות יותר?

 

נסו להכיר את עצמכם, ועשו הכול כדי להעמיק את ההיכרות ואת הקשר עם ה"אני", וגם עם המשפחה והחברים שלכם.

 

אל תשללו שום כיוון (במסגרת ההלכה והחוק), תהיו פתוחים לפתרונות מגוונים ולדרכים שונות, כי אין דרך אחת שמתאימה לכולם. חפשו את הדרך שלכם, ואם צריך צרו אותה וסללו גם דרכים חדשות לאלה שיבואו בעקבותיכם.

 

היעזרו בפסיכולוגים, במטפלים, במאמנים, בארגונים, במורים, ברבנים, ובכל מי שיכול להאמין בכם ולעזור לכם. לכו לשיעורים, לסדנאות, לקורסים, לקבוצות תמיכה, בארץ או בחו"ל, ולכל מה שאתם חשים שיכול לעשות לכם טוב ולקדם אתכם במסע.

 

גם אם כל אלה לא יביאו אתכם אל היעד, הם יקדמו אתכם. גם המסע שלי היה מורכב מתחנות רבות, ורק היום אני מבין מה קיבלתי בכל שלב, גם כשחשבתי שאני לא מתקדם.

 

גם אם נראה לכם שנתקעתם, תמיד יש דרכים נוספות.

 

אני מאמין שלכל אדם יש זכות למצוא את מקומו, למצוא את השקט, את היציבות, את השייכות ואת המשפחתיות ההטרוסקסואלית הטבעית. זה מגיע גם לכם, ורק אתם יכולים למצוא את המקום והפתרון שיתאים לכם, אז אל תוותרו על החלום שלכם.

 

בימים אלה מתארגנת קבוצה של חברים בעלי רקע של משיכה לאותו מין, אשר מצאו את הדרך להימשך, להתאהב ולהקים משפחה יציבה. אנו יודעים כי לעוד רבים יש להם סיפור דומה לשלנו, ואנו חשים שעלינו להשמיע את קולנו ולספר את סיפורנו.

 

אם גם לכם יש סיפור דומה, אנא צרו עימנו קשר.

 

אורי.

 

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
כפיים למהפכה

  מאמר מאת הרב אברהם...

להתכונן לשנת קורונה?

  מאמר מאת  הרבנית ד"ר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם