זרמים בלאומיות הדתית Featured

 390 2 sheleg

 

הרב שלמה אבינר

 

בזמן האחרון עלה מחדש פולמוס בדבר זרמים שונים בציבור הדתי-לאומי – על מיני כינויים חדשים וישנים – זרם ליברלי, חרד"לי, אולטרה ליברלי, אולטרה חרד"לי, ואולי ימציאו עוד. לכן דווקא כעת חשוב להזכיר שבכל הדורות, וקל וחומר עתה, אין לנו עניין לחתוך בסכין את הציבור לחלקים, אלא אדרבה, לאחד ולאחד.

 

לכאורה אפשר לשאול: אבל אולי זו התעלמות? שכן לכאורה אנחנו כן רואים זרמים שונים וגישות שונות. גם אם זה נראה כך, מה שמעניין אותנו אינו הזרמים אלא התורה. היא שייכת לכל עם ישראל, ויש להרבות בתורה.

 

אין זרמים, יש עם אחד. עיינו במאמר של מרן הרב קוק 'מסע המחנות', שכתב ששני השמות, 'חרדים' ו'חופשים', הם שמות חדשים. תמיד ידענו שאין בני אדם שווים במדרגותיהם, אבל אין לתת שמות לסיעות, שהן לנו לשטן בדרך החיים, כיוון שכל סיעה חושבת שאצלה השלמות. הוא מכנה שמות אלו "שמות הבעלים" (מאמרי הראיה, מ' 76–77). וקל וחומר שאין לחתוך בין החרדים לבין הדתיים הלאומיים. מעולם לא שמענו מפני רבנו הרב צבי יהודה את הביטוי דתי-לאומי, אלא הוא דיבר על תורה. וקל וחומר בן בנו של קל וחומר שאין לחתוך באמצע אותו ציבור המכונה דתי-לאומי.

 

לפעמים שואלים אותי הדל ברדיו מה אני אומר על מה שקורה בציבור שלנו, ואני מפסיק את השואל בנימוס ושואל אותו: מי הוא הציבור שלנו? וכיוון שאין לו תשובה ברורה אני אומר: הציבור שלנו זה עם ישראל. האנגלים והאיטלקים אינם הציבור שלנו.

 

נכון שאי אפשר להכחיש שיש גוונים שונים בעם ישראל, אבל אין לשכוח שהמחבר גדול לאין ערוך מהמפריד. כאשר שוכחים זאת משלמים מחיר, וכבר טעמנו את הטעם הנורא של שנאת חינם. נכון שיש גוונים, אבל אולי בזה יש ללמוד אפילו מהאיחוד האירופי, אשר סיסמתו היא "מאוחדים בגיוון", ובלטינית In Varietate Concordia, וגם מסיסמת ארצות הברית, "מתוך רבים אחד", E Pluribus Unum.

 

נכון גם שאנו מודים שבין היחידים יש מדרגות, אך גם בזה אין להיחפז. יש אדם העולה על חברו בתחום אחד, וחברו עולה עליו בתחום אחר. למשל, מרן הרב קוק כתב אמירה חריפה: "ביושר הדעת ובמידות טובות, יש יותר אמונה ודבקות אלוהית, מבאמונה דיבורית וציורית רגשנית" (שמונה קבצים א, רלד).

 

ויש חריף יותר. הוא כתב שלפעמים יש אדם "נשחת ועכור" עם "קליפה חיצונה של אמונה טמאה", ולפעמים יש "דעת ד' ואור ד', אפילו כשהיא מתגלמת בלבוש של כפירה" (שם, שעז).

 

לכן עלינו לחדול מלתת ציונים לאנשים, לחדול מלקטלג אנשים, לחדול מלחתוך את האומה בסכינים. לא לומר וידוי בגוף שני, "אתם אשמים", או בגוף שלישי, "הם אשמים", אלא בגוף ראשון, "אנו אשמים". להרבות אהבה ולהרבות אמונה.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
עצמאות הרבנות

  מאמר מאת הרב אברהם...

תחפושות לכל עת אמת

  סיפור מאת מיכל

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם