מטיילים לזכרה Featured

 11 trip
אל רכס הר אמיר ויער ריחן
לטייל ביער ריחן אף על פי כן ולמרות הכול: לזכרה של אסתר הורגן הי"ד

איתן עומר, מרכז סיור ולימוד 'בשבילנו'

יער ריחן, שעלה השבוע לכותרות בנסיבות טרגיות כל כך, הוא פינת חמד אחת בלבד באזור שכולו כפנינה לא מלוטשת: רכס הר אמיר. לא, אני לא מדבר כאן על המסלול הפופולרי בהרי אילת הנושא את אותו שם. חשבו קרוב יותר, ירוק יותר ויפה לא פחות.

הר אמיר הוא הרכס המתנשא מדרום לוואדי ערה (נחל עירון). היישוב הבולט בפסגתו הוא אום אל-פחם, העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל, ובמערבו יושבים מי עמי, קציר והעיר הנבנית חריש. בגב הרכס עובר הקו הירוק, כלומר כאן עבר קו הגבול בין ישראל לירדן עד 1967. כיום במרחק של כמה קילומטרים מהקו הזה חוצצת גדר ההפרדה בין יישובי גוש חיננית-שקד (גם ריחן וטל מנשה הם חלק מהגוש הזה) לכפרים הפלשתיניים שמעבר לה. 

"הקו הירוק" אמרנו? ובכן, ממש כשמו כן הוא. יער ריחן, היער הגדול ביותר בין הכרמל להרי ירושלים, משתרע משני עבריו. זהו היער הטבעי הגדול ביותר ולמעשה האחרון שנותר בשומרון.

במסגרת פעילותנו במרכז 'בשבילנו' אנו מטיילים בצפון השומרון, פורצים שבילים ומכירים את האזור הייחודי לקהל הרחב. הפעם נמליץ על מסלול מעגלי, נוח ויפהפה ממש בליבו. 

דרך עפר טובה נכנסת אל היער מכביש 596 ממש מול הכפר הפלשתיני הקטן אום ריחן. סופה בחניון קטן ונעים שבית היערן היפהפה מתנשא מעליו. אל תוותרו על התצפית היפה מהגג שלו. מצפון וממזרח תראו רק ירוק וירוק, ממערב בולט הכפר המחולק ברטעה, שנחל נרבתא מפריד בין חלקו הישראלי לזה הפלשתיני. באופק נראה חוף השרון, ומדרום מציצים ה'עיבלים' – הפסגות המשתרעות בשיפוליו הצפוניים של הר עיבל. בית היערן שבנו הבריטים בימי המרד הערבי בשנת 1936 שוקם בשנים האחרונות כמעט במלוא קומתו. חפשו בסמוך לו את השומרה העתיקה מהתקופה הרומית, זכר לכפר יהודי ששכן בסביבה בימים ההם.

לאחר שנשאף מלוא הריאות אוויר הרים צלול נרד מהאולימפוס ונתחיל לצעוד. שביל מטיילים מעגלי יוצא מהחניון ושב אליו מנגד. נתחיל בסימון השבילים השחור, ונרד איתו אל מעבה היער. נרקיסים וכרכומים חורפיים ממתינים לנו כאן בימים אלו בינות לעצי אלון תולע, אלון מצוי ואלות בשלכת. פטריות עולות כאן כ...פטריות אחרי הגשם, ושיחי לוטם ועצבונית החורש משלימים את החוויה. 

השד"ר ר' יעקב הלוי ספיר הגיע לאזור באמצע המאה ה-19, וכך כתב: "זיכני אדון עולם יתברך לתור ולסבב בארצנו הנבחרת במקום אחד נכבד... היא העיר העליזה אום אל פאחם ובנותיה, אשר הלכתי שמה כמה פעמים לחתוך משם פרי עץ הדר, כי שם מקום גידולם לרוב... ומשלושת עבריה יסובבו יערים גדולים שבארץ ישראל... ויש מקומות ביער שהולכים בתוכם כמה שעות תחת מכסה האילנות באופל יהלוך, ושודדי יום תחת צילם יחבאו".

היער הסבוך המתואר הוא מקור תעשיית הפחם המשגשגת כאן מאז ועד היום. שמה של אום אל-פחם (אם הפחם) מעיד עליה בעניין, ובכפר יעבד עוסקים במלאכה זו עד היום. אגב, ספיר מדווח על עוד מקור פרנסה באזור: גידול עצי אתרוג (ועצי הדר נוספים), ענף שעניין מאוד את יהודי הארץ באותם ימים. עוד נגיע לכך בהמשך.

מפעם לפעם מציצים בין העצים שרידי שומרות נוספים עד שנגיע אל פיצול השבילים. כאן, כאילו כדי לבלבל, שתי האפשרויות העומדות בפניכם צבועות בכחול. אם תרדו ימינה תצטרכו להקדיש עוד כשלוש שעות הליכה לשביל נהדר שפרצנו וסומן לאחרונה, היורד אל 'קניון הנמרים' הנהדר בנחל נרבתא, ואפשר להגיע ממנו עד היישוב קציר. אבל אנו נפנה שמאלה ונעלה קצרות בחזרה אל החניון. לאחר מקלחת היער שחווינו נחזור לרכב ונקפוץ לפינה יפה אחרת: עינות נחל שריה.

נחל שריה הנהדר שופע מים בימים אלו, ופינות חמד נהדרות מסתתרות לכל אורכו. נתחיל לצעוד בסימון שבילים אדום היוצא מכביש 6535 מעט מערבה למושב מי עמי. הנוף מכאן צפונה ומערבה מרהיב ממש, אך אל תחמיצו את קירות הטוף האדמדם שלצידכם. רכס הר אמיר, כמו הכרמל מצפונו, חווה כמה התפרצויות וולקניות בעברו הגאולוגי, בעודו קבור עדיין תחת ים תטיס הקדום. השביל יובילנו אל 'גבעת הפרונקל', גבעת משאר טופית מחודדת שילדי מי עמי אוהבים לטפס עליה. גם אתם תאהבו, סמכו עליי.

מכאן נרד אל חורשת האורן הקנרי הנהדרת שבמורד הערוץ. בדרך אליה פורחים בתחילת האביב אלפי תורמוסים סגולים ועריונים צהובים. נעקוף את החווה החקלאית הסמוכה, פנינו אל קבוצת עצי הצפצפה הבולטים ממערב. כאן מצא יואל משה סלומון (ההוא מהבלדה שנקראה על שמו) קבוצת עצי אתרוג ורצה לספק את פירותיהם לבני היישוב בחג הסוכות: "הגן שאראייא עומד בשיפולי הר נחמד ומעיין גנים ישקו את צמחי עצי הגן. עציו הרעננים עוד היו מלאים מפרי עץ הדר גדולים מאד... וכל עין רואה תעידם כי המה פרי הארץ לגאון ולתפארת". גם היום גדלים בסמוך כמה עצי הדר.

לאחר טבילה נחמדה בבריכה הקטנה נמשיך ונרד במורד הערוץ היפה, גם אם הדרך לא תמיד נוחה וסלולה, עד הכפר הקטן אום אל-מועלקא. כאן, ברחבת הכפר שבמרכזה מעיין שמימיו זכים, נסיים את הטיול. 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הגיע הזמן לימין אמיתי

  מאמר מאת עמיעד כהן

כאן ביתי

  תושבת לוד: עדין מתפרעים...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם