ארמון מ-53 חלקים Featured

 15 sivan

סיון רהב מאיר

1. אומרים שעברה על בני הנוער שנה אבודה, שהמסכים שיגעו אותם. הרב יוני לביא הגיע השבוע לסדנת "נפגשות" לפגוש מאות ילדות ונערות, ולתת להן כלים לתקופת הקורונה:

  • "יש שתי שאלות גדולות ביחס שלנו למסכים: כמה ובמה. קודם כול, כמה זמן ביום אני שקוע במסך? הרי לפעמים אני אומר לעצמי 'רק דקה', ועוברת שעה. ושנית, במה אני שקוע, לאן אני גולש, באילו תכנים? היום יש אפשרויות סינון והגבלה מצוינת, גם של התוכן וגם של הזמן. אצלנו בבית כל ילד יודע כמה זמן מוקצב לו. לא בושה לסנן ולהגביל. בושה לא לעשות כך".
  • "אני חושב שבסוף התקופה הזאת, כל אחד יהיה מועמד לפרס ישראל. באמת, כולנו מתמודדים עם אתגרים אדירים. לכן אני ממליץ, בתוך הבית, על עין טובה. עין טובה כלפי הילדים, להשתדל להדגיש את ההצלחות שלהם, ועין טובה כלפי ההורים, שהילדים ידעו לכבד אותם ולהודות להם. רק כשנולד לי ילד, הבנתי כמה לא פשוט להיות הורה, וצלצלתי לאימא שלי להגיד תודה רבה על כל חיתול וכל הרדמה. צריך להבין שעכשיו ההורים מתמודדים עם משהו שהוריהם לא התמודדו איתו מעולם".
  • "אנחנו אנשים מאמינים. הקדוש ברוך הוא רוצה אותנו פה, כאן ועכשיו. אנחנו ב'סדנת קורונה' וזה לא במקרה. רשמו אותנו מלמעלה לקורס הזה. יש לי חבר שלמד אומנויות לחימה וסיפר לי שלפעמים קושרים למתאבק יד אחת, והוא נלחם ביד אחת בלבד. ואז, כשמשחררים לו את היד הקשורה, הוא מרגיש כאילו יש לו שלוש ידיים. כולנו עכשיו עם יד קשורה, אבל אני מאמין שנצא מזה עם שלוש ידיים. שנצא מחוזקים".

2. לא, אין קשר בין "ולנטיינס דיי" לפרשת השבוע, אבל גם פרשת תרומה עוסקת באהבה. א‑לוהים כבר קרע לנו את הים ונתן לנו את התורה - למה השבוע הוא מבקש שכל אחד יתרום ויתנדב כדי לבנות את המשכן? הוא הרי יכול לבנות אותו לבד, להוריד אותו מהשמיים, בלי כל הוראות הבנייה המפורטות האלה, בלי לגרום לנו לטרוח כל כך.

פרשנינו מסבירים שא‑לוהים לא צריך מאיתנו כסף וזהב. הוא רוצה את השותפות, המעורבות והמחויבות שלנו. עד עכשיו היינו פסיביים, ראינו את הניסים, קיבלנו את התורה. הגיע הזמן להתחיל לפעול ולעשות. בסוף זה מחנך את האדם ומשפיע עליו יותר מניסים. ברגע שאתה משקיע מכספך או נותן יד ובונה את המשכן אתה קשור ואוהב יותר.

זה נכון בכל מערכת יחסים, בכל אהבה: בזוגיות (ככל שאני משקיע יותר אני מרגיש קשור יותר), בהורות (ההשקעה בילדים מחברת אותנו אליהם), בחינוך ילדים (כשהם עוזרים בבית ולא רק מקבלים הכול הם קשורים יותר), וזה נכון גם ביחס לתורה עצמה (אם עמלתי ולמדתי והשקעתי, זה שלי, אני שייך).

פרשת תרומה מלמדת אותנו משהו עמוק על הדרך ליצור קשר משמעותי עם א‑לוהים ועם אנשים.

3. שלושה אנשים עבדו בסיתות אבנים. שאלו את הראשון מה הוא עושה, והוא ענה בפשטות: אני חותך אבנים. שאלו את השני, והוא ענה: אני מתפרנס. כלומר, הוא כבר מצא מטרה נעלה יותר, הוא לא רק חותך אבנים אלא מקבל על כך כסף כדי לקנות מזון ולבוש. שאלו את השלישי מה הוא עושה, והוא ענה: אני בונה ארמון! הוא כבר ראה כיצד העשייה הקטנה שלו – יוצרת משהו גדול וחשוב יותר. שלושתם עשו את אותו הדבר, אבל כל אחד תפס אחרת את משמעות העשייה.

הרב פרופ' יונתן זקס נהג לספר את הסיפור הזה על פרשת משפטים, שקראנו בשבת שעברה. היא מגיעה מיד אחרי מעמד הר סיני, ומופיעות בה 53 מצוות, שעוסקות בפרטים הקטנים של כל תחומי החיים – דיני עבודה ומשפחה, חגים וכשרות, שבת וצדקה. רגע אחרי מתן תורה, הוא הסביר, אנחנו רוצים לקחת את החוויה הזאת לתוך חיי היומיום. אפשר להסתכל על המצוות רק כאוסף מעשים טכניים, אבל הסתכלות עמוקה יותר מגלה כי הפרטים הקטנים האלה הם הדרך להמשיך את המסר הגדול של הר סיני.

בפרשת משפטים, הוא הסביר, אנחנו מקבלים 53 חלקים קטנים, ובונים מהם ארמון.

4. "שבת זכור", השבת שלפני פורים. הולכים בה לבית הכנסת כדי לשמוע, לצד פרשת השבוע, גם פרשה מיוחדת שעוסקת בעמלק ומתחילה במילים: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק". הרב יהודה עמיטל, ראש ישיבת הר עציון, הסביר בקצרה איזו מלחמה יש לנו כיום בעמלק. זו לא מלחמה בעם (מישהו ראה לאחרונה עמלקי ברחוב?) אלא בתפיסת עולם.

הוא מבקש שנסתכל על שלוש מילים שהתורה אומרת על עמלק: "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ": שתי המילים הראשונות, "אשר קרך", מייצגות את המקריות, את העמלקיות. המילה השלישית היא התשובה שלנו – "בדרך", להיות תמיד בדרך ליעד מסוים. וכך כותב הרב עמיטל:

"לעמלק הייתה בעצם אידאולוגיה של אנטי-אידאולוגיה. הכול מותר, הכול מקרי, אין שום ערך מוחלט שצריך לדבוק בו. הכול סתם, במקרה, 'אשר קרך'. אבל עם ישראל לעומת זאת – מתנהל אחרת. עמלק תקף אותנו לראשונה כשהיינו בדרך ממצרים לארץ ישראל. עם ישראל נמצא תמיד 'בדרך', יש לו תמיד כיוון ומטרה וערכים ברורים שהוא דבק בהם, וכל פרט קטן בחיינו הוא חלק מהדרך הזאת. ב'שבת זכור', זה מה שצריך לזכור ולהזכיר לעצמנו".

שבת שלום.

Lead:

א‑לוהים לא צריך מאיתנו כסף וזהב. הוא רוצה את השותפות, המעורבות והמחויבות שלנו. עד עכשיו היינו פסיביים, ראינו את הניסים, קיבלנו את התורה. הגיע הזמן להתחיל לפעול ולעשות. בסוף זה מחנך את האדם ומשפיע עליו יותר מניסים. ברגע שאתה משקיע מכספך או נותן יד ובונה את המשכן אתה קשור ואוהב יותר

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
אדוריים היהודית

  מאמר מאת מרים מימון

הסימן לחוסן הלאומי

  אליהו אוזן, חקלאי ותיק

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם