חשבון נפש לאומי Featured

 4 stamler
בעקבות ט' באדר – חשבון נפש לאומי

הרב ד"ר חגי שטמלר, ראש מדרשת בדרך אפרתה 

המשנה מספרת על הלכות שנקבעו בעליית חנניה בן חזקיה: "נִמְנוּ וְרַבּוּ בֵּית שַׁמַּאי עַל בֵּית הִלֵּל, וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר דְּבָרִים גָּזְרוּ בוֹ בַיּוֹם" (שבת א, ד). ובתלמוד הירושלמי נאמר: "אותו היום היה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל". זה היה ביום ט' באדר, ובשל כך יש הנוהגים להתענות ביום זה, "שנחלקו בית שמאי ובית הלל" (מגילת תענית בתרא, וכך הובא בשו"ע).

לא תמיד היו מחלוקות בין תלמידי החכמים בעם ישראל. הרב ראובן מרגליות בספרו 'יסוד המשנה ועריכתה' כתב כי קודם לכן לא הייתה אפשרות למחלוקות בעם ישראל, מאחר שאם היו, תכף ומייד הכריע בהן הסנהדרין. ואולם "משבטל בית דין הגדול רבתה מחלוקת בישראל" (רמב"ם, הלכות ממרים א, ד). הדבר קרה ארבעים שנה לפני חורבן בית המקדש השני. המחלוקות הלכו וגדלו מיום ליום, ושנאת החינם, שבעטייה נחרב בית המקדש, זעקה לשמיים.

על פשרה של אותה שנאת חינם עמד הרב נפתלי צבי יהודה ברלין מוולוז'ין בהקדמתו לספר בראשית. בתקופת בית המקדש השני, כתב הנצי"ב, "היו צדיקים וחסידים ועמלי תורה, אך לא היו ישרים בהליכות עולמים", אדרבה, "מפני שנאת חנם שבלבם זה אל זה, חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס". אומנם גם הזולת שומר תורה ומצוות, אך הוא אינו חושב כמוני בדיוק, הוא אינו מבין את התורה בדיוק כפי שאני מבין אותה, הוא אינו מדקדק במצוות כפי שאני מבין שצריך לדקדק. "ובאו על ידי זה לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה, ולכל הרעות שבעולם, עד שחרב הבית".

אם עד היום תיארנו לעצמנו ששנאת החינם בבית שני הייתה בין אנשים שאינם שומרים תורה ומצוות, בין בורים ועמי ארצות, כאלו המתעניינים אך ורק בעצמם, בטובתם ובהנאתם, הנצי"ב מחדש לנו שבאמת מדובר באנשים 'דתיים' לכל דבר ועניין, שומרי תורה ומצוות, הפועלים לכאורה אך ורק מתוך מניעים אידיאליסטיים טהורים, שם שמיים בפיהם, חיוך על שפתותיהם, אבל בתוכם – כמה שנאה. כמה שנאה.

יש בית ספר ממלכתי-דתי ובית ספר ממלכתי-דתי תורני ובית ספר ממלכתי-דתי תורני מאוד; ויש תלמוד תורה חרדי ותלמוד תורני ציוני ותלמוד תורה חרדי יותר וציוני יותר. וכל זה בשכונה קטנה אחת בירושלים. ואחר כך אנחנו מתפלאים מדוע הציונות הדתית קרועה ושסועה לגזרים בשדה הפוליטי

"הקדוש ברוך הוא ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאֵלו", כותב הנצי"ב, "אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם, ולא בעקמימות, אף־על־גב שהוא לשם שמים, דזה גורם חורבן הבריאה והריסוּת ישוב הארץ". לכן אבות האומה, אברהם, יצחק ויעקב, נקראו 'ישרים' ולא 'צדיקים' או 'חסידים', מפני שקודם לכן, עוד לפני שהיו 'צדיקים וחסידים ואוהבי ה'', הם היו בראש ובראשונה 'ישרים', נורמליים, התנהגו באהבה עם כל אדם באשר הוא ורצו בטובתו, "באשר היא קיום הבריאה".

הרב צבי יהודה הכהן קוק היה חוזר על דבריו אלו של הנצי"ב שוב ושוב. "לפני כל צידקות צריכה להיות ישרות", אמר הרב צבי יהודה (שיחות הרב צבי יהודה על התורה, בראשית, עמ' 442), "קודם כל, צדיקים צריכים להיות ישרים. צדיקים שאינם ישרים והולכים בעקמומיות, אין הקדוש ברוך הוא סובלם. בגלל צדיקים שאינם ישרים, צדיקים עקומים, נחרב הבית. רק על יסוד הישרות, קיימת אפשרות לבנות בנין גדול של צדיקות וחסידות".

אביו הרב אברהם יצחק הכהן קוק כתב דברים קצרים ומבהילים (אורות הקודש, ג, ראש דבר, עמ' כז): "אסור ליראת שמים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם, כי אז אינה עוד יראת שמים טהורה". כלומר, אם אני מתחזק בתורה וביראת שמיים, אבל כתוצאה מכך מאבד את המוסריות הבסיסית והטבעית, מאבד את הישרות, את היחס הנורמלי לכל אדם באשר הוא, סימן שהלכתי לאיבוד. וכן להפך: אם אני מתחזק בתורה וביראת שמיים וכתוצאה מכך אני דווקא מתחזק בכל הקשור למוסר וליחס נורמלי אל הזולת, זה סימן שמדובר ביראת שמיים 'טהורה'.

והרב שב ומדגיש: אם יש יראת שמיים שבלעדיה בני האדם היו טובים יותר ומוסריים יותר, "יראת שמים כזאת היא יראה פסולה". הדברים הללו נוגעים בראש ובראשונה לנו, המתיימרים להיות 'דתיים', עושי דבר ה', הדבקים בתורה ובמצוותיה. כמה אנחנו מפוצלים ומפולגים מתוך הטחת רפש בזולת, והכול כמובן לשם שמיים.

אם ניקח את השכונה שבה אני גר כדוגמה למצבה של הציונות הדתית, נוכל לראות כמה בתי ספר 'דתיים' יש ברחובותינו: יש בית ספר ממלכתי-דתי ובית ספר ממלכתי-דתי תורני ובית ספר ממלכתי-דתי תורני מאוד; ויש תלמוד תורה חרדי ותלמוד תורני ציוני ותלמוד תורה חרדי יותר וציוני יותר. ועדיין, משפחות רבות בשכונה אינן מסתפקות בבתי הספר הקיימים ושולחות את ילדיהן בכל יום אל מחוץ לשכונה, לנסיעות ארוכות אל בתי הספר האידיאליים, שבהם הילדים לבטח יצאו יראי שמיים.

וכמובן, ישנה תנועת בני עקיבא ותנועת עזרא ותנועת אריאל לבנים ותנועת אריאל לבנות, ואפילו תנועת נוער חדשה ששמה 'הוי'. וכל זה בשכונה קטנה אחת בירושלים. ואחר כך אנחנו מתפלאים מדוע הציונות הדתית קרועה ושסועה לגזרים בשדה הפוליטי.

כמובן, הכול נעשה לשם שמיים, "אבל אותם השמים מצטיירים בצורות כל כך משונות, עד שלא נשאר בה מן האמונה האמיתית מאומה" (הראי"ה קוק, שמונה קבצים א, תרלג).

"חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ" (תהלים קיט, סג), אומר נעים זמירות ישראל, ובתוכם גם מי שאינם חושבים בדיוק כמוני, מי שאינם הולכים בדיוק לפי הקו שהתווה רב פלוני או רב אלמוני, גם אם מדובר בתלמידי חכמים מופלגים ויראי שמיים, שכן הישרות הטבעית והנורמלית צריכה להיות הקרקע שעליה נוכל לבסס את חיינו.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הגיע הזמן לימין אמיתי

  מאמר מאת עמיעד כהן

כאן ביתי

  תושבת לוד: עדין מתפרעים...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם