האיש שייסד את רחובות Featured

 18 zionut

משה נחמני

האיש שייסד את רחובות: העילוי מפינסק

 

ר' אהרן (אליהו) אייזנברג היה מהאישים הבולטים ביותר ביישוב בעלייה הראשונה והשנייה. כרבים מחבריו היה אדם ירא שמיים ושומר מצוות, אך עובדת היותו אדם דתי אשר ציוניותו נבעה מהתורה כמעט אינה נזכרת בספרות העשירה שנכתבה עליו * תיקון קטן לחשיפת האמת והמקורות שמהם ינקו אייזנברג וחבריו, מייסדי המושבות והיישובים הראשונים בארץ

 

העלייה ארצה

 

אהרן אייזנברג, בן הרב אברהם משה "בעל השם" ורחל, נולד בג' בכסלו תרכ"ד (1863) בעיר פינסק שברוסיה. אביו היה מוסמך לרבנות ווידא שבנו ילמד אצל טובי המלמדים בעיר. אהרן הצעיר שקד על לימודיו וכונה "העילוי מפינסק".

 

כאשר הגיע לגיל מצוות נשקו אביו על מצחו ואמר: "בעומדי בתפילת ערבית ובאומרי 'ותחזינה עינינו' ראיתיך בני נוסע לארץ ישראל". בן 17 התחיל דורש דרשות בבתי הכנסת ומלמד את בני עירו, ועם התורה נטע בהם אהבה לארץ ישראל. את רצונו הכמוס לעלות לארץ גילה לכמה חברים, ויחד חברו לחובבי ציון.

 

בן 19 נישא אהרן לביילה בת יהושע משל, בת למשפחה חשובה ואמידה. תנאי מפורש התנה איתה שלאחר הנישואין יעלו לארץ ישראל. בח' בכסלו תרמ"ז (1887) הגיעו ליפו אהרן, אשתו ושתי בנותיו. כאן קרע אייזנברג את הדרכונים הרוסיים ואת כרטיסי הנסיעה שקיבל מהוריה של ביילה על מנת שלא יתפתו חלילה לעזוב את הארץ. הם התיישבו ביפו.

אייזנברג לא פסק לחלום על מושבת פועלים שאינה תלויה בברון ובתמיכתו וניסה להקים אותה בנס ציונה, אך לא נחל הצלחה

אצלי הדת והלאומיות, חיי משפחה וחיי העם, מאוגד בקשר אחד, ולא אוכל להבדיל ביניהם, ולא אוכל לוותר בחסרון אחד מהם

אייזנברג לא פסק לחלום על מושבת פועלים שאינה תלויה בברון ובתמיכתו וניסה להקים אותה בנס ציונה, אך לא נחל הצלחה
אצלי הדת והלאומיות, חיי משפחה וחיי העם, מאוגד בקשר אחד, ולא אוכל להבדיל ביניהם, ולא אוכל לוותר בחסרון אחד מהם

 

לאחר זמן מה החליטו בני הזוג לעבור לנס ציונה (ואדי חנין) הצעירה ותרמו לביסוס המושבה. אייזנברג כיהן בראש ועד המושבה בשנים 1889–1891. הוא לא פסק מלחלום על מושבת פועלים שאינה תלויה בברון ובתמיכתו וניסה להקים אותה בנס ציונה, אך לא נחל הצלחה.

 

ייסוד המושבה רחובות

 

באב תרמ"ט (1889) הגיעה שמועה לאוזני אייזנברג שקבוצת גרמנים מירושלים שלחו שליחים לבדוק את אדמת דוראן לקראת רכישתה. הוא פנה מייד לחברו הנאמן יהושע חנקין, וזה קנה את האדמה על שמו של אייזנברג. באדר תר"ן (1890) עלו על הקרקע, ושם ניתן למקום: רחובות – על פי הפסוק בתורה "כי הרחיב ה' לנו" (בראשית כו, יט). מיום שהתיישב במושבה הקדיש לה אייזנברג את כל חייו. הוא השתתף באספה הכללית הראשונה, היה חבר הוועד הראשון, היה מנהל מטעם חברת מנוחה ונחלה וראש הוועד של רחובות בשנים 1901–1922.

 

אייזנברג היה בידידות גדולה עם הראי"ה קוק, רבה של יפו ורב המושבות. מדי קיץ כשהיה הרב קוק בא לנפוש במושבה היה אייזנברג מנצל כל שעת כושר להימצא במחיצתו.

 

הרצי"ה קוק סיפר (בספרו 'לשלושה באלול'): "אהרן אייזנברג היה עוסק בהרבה עניינים ישוביים ומדיניים חשובים מתוך התייעצות אתו [עם הרב קוק]". והוסיף הרצי"ה שהשניים עבדו יחד על "עניין עליית יהודי תימן לארץ, סידורם בעבודה חקלאית ושיכונם במושבות".

 

את הערכתו של הרב קוק כלפיו נוכל ללמוד ממכתביו אליו. באחד מהם הוא מתארו: "רב המפעלים בעבודת בנין ארצנו ותחיית עמנו", ובמכתב אחר הוא מכנהו: "ידידי המרומם כביר המפעלים ובניין ארצנו".

 

דאגתו משכחת המסורת

 

פרופ' אליאב שוחטמן, במאמרו על אייזנברג 'איש העליה הראשונה על לאומיות יהודית ומסורת ישראל' (האומה 150), מציין כי אייזנברג היה שותף לעמדתו של הרב קוק, שהביע חשש "מעתידו של המפעל הציוני, אם יימשך הנתק שבין הלאומיות ובין תורת ישראל".

 

באיגרת משנת תרס"ז כתב אייזנברג לבתו יהודית, מחנכת עברית ומייסדות תל אביב: "רק הגולה הארוכה היא שגזלה מהמסורה את רוחה הלאומי, אבל עובדה היא ששומרי המסורה הם שעוררו את הלאומיות בתוכנו. ר' יהודה הלוי והרמב"ן מדורות קודמים והרב קאלישר וחבריו הרבנים מהדורות האחרונים. הם עוררו את האהבה והתקווה לישוב הארץ. מאיזה בית ספר שאבו הללו את לאומיותם? מהתלמוד, מדברי חכמינו הקדמונים המלאים אהבה לארץ".

 

שוחטמן חשף איגרת שכתב אייזנברג למחותנו הרב בלומברג לרגל אירוסי ילדיהם, חיים (בלומברג) הררי, שגדל בחינוך חילוני במקווה ישראל, ויהודית אייזנברג-הררי. באיגרת זו הביע אייזנברג את דאגתו לנוכח עתידו הרוחני של הדור הצעיר בכל הקשור ליחסו לתורה: "אנכי אינני מהקנאים ואדוקים, אבל הנהגת ביתי הוא על דרך התורה שומרי מצוות מועד ושבת כהלכות גוברין יהודאין. וכן הנני מתנהג בחינוך הבנים, הנני לומד אתם את הדת ותורות ומצוות ישראל, יחד עם השכלה אנושיות, ואת כולם הנני מאחד עם הלאומיות ותקנת בניין עמנו. ותודה לאל כי עד עתה עלתה בידי. וכן מחונכת בתי יהודית, למדתיה הרבה ביהדות... היא שומרת מצוות כבת ישראל כשרה על פי הכרה עצמית".

 

אייזנברג חותם במשפט זה: "אצלי הדת והלאומיות, חיי משפחה וחיי העם, מאוגד בקשר אחד, ולא אוכל להבדיל ביניהם, ולא אוכל לוותר בחסרון אחד מהם".

 

באש ובמים

 

אהרן אייזנברג נפטר בי"ב בתשרי תרצ"ב. ברחבי הארץ פורסמו מודעות אבל על פטירת "הציוני הוותיק, עמוד התווך שביישוב ביהודה, הרב אהרן אייזנברג".

 

בהספד שנשא עליו ידידו משה סמילנסקי, סיפר: "אתה היית האיש אשר במשך 41 שנה נשאת עליך את עול רחובות והישוב כולו. תמיד זכרתי את רוח ההתלהבות שנפחת בנו [בהתיישבות]. לו אמרת לנו 'לכו באש ובמים' – כי אז היינו הולכים כאיש אחד" (דאר היום, חשוון תרצ"ב).

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הגיע הזמן לימין אמיתי

  מאמר מאת עמיעד כהן

כאן ביתי

  תושבת לוד: עדין מתפרעים...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם